לדלג לתוכן

חטיבת האש 282

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גדוד 411)
חטיבת האש 282
סמל היחידה החדש (נובמבר 2017)
סמל היחידה החדש (נובמבר 2017)
פרטים
כינוי אגד 282 (השם הקודם)
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג אגד ארטילרי וחטיבת אש
בסיס האם מחנה יפתח
אירועים ותאריכים
מלחמות מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
מבצע שומר החומות
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי דוהר M-109, רועם-SIGMA 155 (במעבר הדרגתי מ-M-109 לתותח זה), משגר רקטות מנתץ, משגר רקטות להב (רעם איתן ורומח), מכ" ם ר"ז ומערכות מטאורולוגיה
פיקוד
יחידת אם עוצבת געש
יחידות בת
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקדים ראו רשימה

חטיבת האש 282 (עד 2017: אגד ארטילרי 282) או עוצבת גולן היא חטיבת אש בעוצבת געש (לאוגדה 36) שבפיקוד הצפון. כיחידה שכפופה מקצועית והכשרתית לחיל התותחנים, מפעילה החטיבה ארטילריה מסוגים שונים.

העוצבה כוללת כיום ארבעה גדודים של תומ"תים מדגם דוהר M-109AL, מהם שני גדודים סדירים ("קרן" ו"נמר") ושני גדודי מילואים ("מגן" ו"שפיפון", שהיה אף הוא גדוד סדיר עד העשור הראשון של המאה ה-21), גדוד אחד של משגרי רקטות מנתץ (גדוד "הרעם") ואת גדוד "עיטם" גדוד המרכז יחידות איכון ומטאורולוגיה. בנוסף לגדודי האגד, נכלל גם פלחי"ק גולן - פלוגת הקשר החטיבתית. עד ראשית שנת 2017 כללה העוצבה גם את יחידת מיתר.

מפקדת החטיבה, הפלחי"ק ובסיסי הקבע של היחידות הסדירות ממוקמים במחנה יפתח, ולפני כן היו במחנה קרן שברמת הגולן.

החטיבה הוקמה כאגד ארטילרי במסגרת שלדית זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים, כאשר עם פרוץ הקרבות הוכפפו הכוחות הארטילרים ברמת הגולן לאגד. במלחמה סייע האגד לחטיבה 7 בקרבות הבלימה ברמת הגולן ובהמשך בקרבות ההבקעה לסוריה וסיוע לחטיבת גולני בכיבוש החרמון. במבצע ליטני השתתפו יחידות האגד בכוחות שחדרו ללבנון. במלחמת לבנון הראשונה כלל האגד שלושה גדודים סדירים ושלושה גדודי מילואים שפוצלו בין גזרות הלחימה השונות. בין השאר השתתפו כוחות האגד בקרב על הבופור, קרבות עין חילווה וכיבוש צידון, הקרב על כפר סיל, והמצור על ביירות. בהמשך העשור הראשון והשני של המאה ה-21 לקח האגד חלק בלחימה במבצעי צה"ל ברצועת עזה. בשלהי שנת 2017 אורגן האגד מחדש כחטיבת אש.

בשנים הקרובות החטיבה צפויה להיות הראשונה לקלוט את תותחי הרועם - התותח החדש של צה״ל.

בדצמבר 2023, במלחמת חרבות ברזל במהלך התמרון הקרקעי, חצו לראשונה לוחמי חטיבת האש 282 את הגבול ופעלו ברצועת עזה, בשיתוף פעולה עם צוות הקרב החטיבתי של חטיבה 188 בשכונת שג׳אעייה.[1]

סמל שם הגדוד מספר ייעוד
יחידות סדיר
"עיטם" 611 גדוד איכון
"קרן" 411 גדודים קניים
"נמר" 405
"הרעם" 334 גדוד רקטי
יחידות מילואים
שפיפון 404 גדוד קני במילואים
מגן 9260

סמלי החטיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעי תג היחידה של האגד הם אדום ושחור, כצבעי חיל התותחנים. בעבר כלל התג רק איור של תותח מתנייע, פגז ועלי זית. ב-2009 נוספו לו אלמנטים נוספים, לרבות ייצוג ליחידת מיתר ורקטה לייצוג המנתץ, כדי לתת ביטוי גם ליתר יחידות האגד.[2] כחלק מארגון האגד כחטיבת אש, בשנת 2017 נקבע סמל חדש אשר נועד לבטא עקרונות כלליים הנוגעים לכלל יחידות החטיבה: החתירה לפגיעה באויב, לדיוק ולסגירת מעגלי אש.

"מנתץ" משגר רקטה באימון, 2012

גדוד 334, "הרעם" (כיום גדוד MLRS), הוקם במרץ 1949 והתבסס על סוללה מגדוד 181 שלחם במלחמת העצמאות. גדוד 334 היה גדוד התותחנים החטיבתי של חטיבת "גולני" והפעיל מרגמות 120 מ"מ נגררות. הגדוד השתתף, במתן סיוע ארטילרי, בפעולת התגמול בתל מוטילה, במבצע "הר געש" ב-1955 (הסבחה) ובמבצעים בנוקייב ותאופיק.

ב-1963 הוסבו המרגמות הנגררות למרגמות כבדות מתנייעות (מכמ"ת) 120 מ"מ. עם אלו השתתף במלחמה על המים. במלחמת ששת הימים סייע לחטיבת גולני ולחטיבה 8 בכיבוש רמת הגולן והחרמון ובהם תל-פאחר וקונייטרה. בשנת 1968 הוסב הגדוד למרגמות הכבדות המתנייעות (מכמ"ת) 160 מ"מ. משנת 1970 השתייך לעוצבת הרעם אגד פיקודי של פיקוד הצפון. במלחמת ההתשה הגדוד לחם בגיזרת תעלת סואץ, בעמק הירדן, ברמת הגולן ובהמשכה בגבול לבנון. הגדוד סייע לכוחות חי"ר ושריון במבצעים לאבטחת הדרך לג'בל רוס (הר דב) ובמבצעים גדולים כמו "קלחת" בפתחלנד ו"קיתון" בסוריה. במהלך התקופה, הגדוד ביצע שלוש פשיטות ארטילריות – החדרת סוללות לתוך שטח לבנון לירי על מטרות בעומק, וזאת תוך סיוע אבטחה של "גולני" ו"אגוז". במקביל למכמ"ת 160 מ"מ, הגדוד גם הפעיל תותחי שלל 130 מ"מ ותותחי D-30 122mm (אנ')[3] להשגת טווחים ארוכים יותר.

אנדרטה לחללי גדוד 334 ברמת הגולן

במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 הגדוד היה חלק מהכוחות הסדירים המועטים שלחמו לבלימת הכוחות הסוריים העדיפים ברמת הגולן. הגדוד השתתף בקרבות הבלימה בצפון הגולן ובעמק הבכא, ובהמשך, בהבקעה בסוריה ובסיוע לחטיבת גולני בכיבוש החרמון במבצע קינוח. לאחר מכן, השתתף במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. הגדוד הפעיל במלחמה שתי סוללות מכמ"ת 160 מ"מ וסוללה אחת תותחי 155 מ"מ 50-M.

ב-1974 הגדוד הוסב לתומ"ת (תותח מתנייע) 175 מ"מ "רומח" - 107-M עם תותחים אלו השתתף ב"מבצע ליטני" בלבנון. ב-1980 צורף לעוצבת הגולן ב-1982 במלחמת לבנון הראשונה הפעיל גם תותחי 203 מ"מ "קרדום" לירי בכינון ישיר בגזרת ביירות. ב-1993 הגדוד השתתף במבצע דין וחשבון.

ב-1996 התאחד הגדוד עם גדוד 484 שקלט את מערכת המנתץ. מבצע ענבי זעם תפס ב-1996 את הגדוד עם שתי סוללות "מנתץ" וסוללה אחת "רומח". רק סוללת ה"רומח" לקחה חלק במבצע ענבי זעם, בגזרת מטולה-מרג' עיון. במלחמת לבנון השנייה ביצע הגדוד את הירי המבצעי הראשון של רקטות "מנתץ" כשלחם במסגרת עוצבת הרעם. ב-2015 קלט הגדוד את רקטות הרומח המדויקות. ב-2017 קלט את רקטות רעם איתן, דגם משופר של הרמ"מ.ב-2020 קלט הגדוד את משגר רקטות להב תוצרת אלביט מערכות

מפקדי גדוד הרעם (334)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
אלי לנדאו 1949 - 1951
משה אבידר 1951 - 1952
ישראל בן אמיתי 1952 - 1953 לימים קצין תותחנים ראשי
זוסיה עינון אוקוליסט 1953 - 1955
צבי גרינוולד 1955 - 1957 מפקד הגדוד במלחמת סיני
צבי אלאור 1957 - 1958
צבי אילון 1958 - 1961
צבי ברז"ל 1961 - 1962 מפקד הגדוד במבצע סנונית
צבי פרוק 1962 - 1963
דוד ירקוני 1963 - 1964 לימים מפקד אגד ארטילרי 9222
מרדכי מירון 1964 - 1966
אלי עשת 1966 - 1968 מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים
עמוס ברעם 1968 - 1969 לימים עוזר ראש אג"ם
אברהם בר דוד 1969 - 1971 לימים קצין תותחנים ראשי
ברוך קורות 1971 - 1972
אריה שחם 1972 - 1973 מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים
אהרון אלדו זוהר 1973 - 1974 לימים מפקד חטיבת האש 282
גדעון עציון 1974 - 1975 לימים מפקד אגד ארטילרי 425
אהוד אברמסון 1975 - 1976
שמואל רשף 1976 - 1978 מפקד הגדוד במבצע ליטני, לימים קצין תותחנים ראשי
יוסי דגן 1978 - 1980
יוסי גורל 1981 - 1982 לימים מפקד חטיבת האש 282
ישראל לבל לביא 1982 מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה, לימים מפקד חטיבת האש 282
עיבל גלעדי 1982 - 1984
ראובן בנקלר 1984 - 1985 לימים מפקד חטיבת האש 282
יהודה סימן טוב 1985 - 1986
צבי פוגל 1986 - 1988 לימים ראש מטה פיקוד הדרום
חיים ספיר (סטיקלרו) 1988 - 1990
רומן ארנון 1990 - 1992
ערן כץ 1992 - 1994
יוסי חדד לוי 1994 - 1996
גל לופט 1996 - 1998
יוני גדג' 1998 - 1999 לימים מפקד חטיבת מכבים ומפקד עוצבת עמוד האש
איתן ארד 1999 - 2001 לימים מפקד עוצבת הרעם ויחידה 5252
אלון קלוס 2001 - 2003 לימים קצין תותחנים ראשי
איציק שחר 2003 - 2005 לימים מפקד מחנה שבטה
יורם כנפו 2005 - 2007 מפקד הגדוד במלחמת לבנון השנייה, לימים ראש מטה פיקוד הצפון
חן אלמוג 2007 - 2009 לימים מפקד עוצבת קלע דוד ויחידה 5252
דב כהן 2009 - 2011
לירן יגר 2011 - 2012 הודח מתפקידו[4]
נרקיס מנחם 2014 - 2012
דוד גטניו 2014 - 2016 לימים מפקד מחנה שבטה
עידן קרפל 2016 - 2018 לימים מפקד עוצבת אדירים
אור לוי 2018 - 2020
אפרת קייקוב-לוי 2020 - 2022
אור קסלר 2022

גדוד שפיפון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל גדוד שפיפון

גדוד 404, "שפיפון", הוקם בחזית הצפון במלחמת העצמאות, כ"גדוד 4 שדה", מפקד הגדוד הראשון היה שמואל גודר. תחילה הפעיל הגדוד תותחי נפוליאונצ'יק ולאחר מכן תותחי קרופ 75 מ"מ. הגדוד סיפק סיוע ארטילרי בקרב על חיפה, במבצע דקל, בקרב על לוביה, קרב משמר הירדן וקרב עתלית. לאחר המלחמה קיבל הגדוד את השם "גונדת שדה 404" ובהמשך ""גדוד תותחי שדה 404".

במלחמת סיני הפעיל הגדוד תותחי 25 ליטראות ולחם יחד עם חטיבה 202 בסיני. לאחר המלחמה קלט הגדוד תומ"תי M7 פריסט, הוא השתתף במבצע חרגול ב-1960 ובמבצע סנונית ב-1962.

במלחמת ששת הימים הפעיל הגדוד תותחי M7 פריסט וסיפק סיוע לחטיבה 8 שלחמה בגזרת סיני, כשהוא בפיקודו של הסמג"ד קרלו שגב שנהרג במלחמה ולאחר מכן של אריה מזרחי שהיה הקס"מ.

במלחמת ההתשה עבר הגדוד הסבה לתותחי M-50, על בסיס שלדת טנקי שרמן ותותחי 155 מ"מ. ב-1970 עבר מרבית הכוח הסדיר של הגדוד לגדוד 55 שהוקם והפעיל תותחי M-110, הגדוד נותר עם פלוגת מפקדה וסוללת מילואים. בהמשך קלט הגדוד מחדש חיילים סדירים, ביצע אימון הקמה וחזר לתפוס קו בגזרה הדרומית של המיתלה.

במלחמת יום הכיפורים הפעיל הגדוד תותחי M-50, כמו כן הפעיל הגדוד סוללת תותחי "נברון" שישבה במעוז בודפשט וסוללה נברון במעוז אורקל ("טמפו"). הגדוד לחם בחזית המצרית, הוא השתייך אורגנית לאגד ארטילרי 209 אך במהלך המלחמה הוכפף לאגד ארטילרי 215. לאחר המלחמה השתתף הגדוד בקרבות ההתשה מול המצרים. באפריל 1974 החל הגדוד בהסבה לתומ"תי M-109.

הגדוד קיבל את השם שפיפון מאחר שדילג בין בסיסים רבים בחצי האי סיני. המחנה האחרון בסיני היה המחנה ב"מתמתני", וממנו עלה הגדוד להשתתף במלחמת שלום הגליל.

במלחמת שלום הגליל התחיל הגדוד בצומת וואסט שברמת הגולן, משם הגיע לעמדות בהר דב, ומשם נכנס פנימה עד לרשיא שבסמוך לאגם קרעון. ב-9 ביוני סייע הגדוד לסיירת מטכ"ל במהלך הקרב על המיוערת. לאחר מכן עבר הגדוד לגזרה המערבית והשתתף במצור על ביירות, תוך השתתפות בלחימה שהייתה במהלך הכניסה לביירות עצמה. בשנת 1985 יצא הגדוד מלבנון, והועבר מאגד 209 לעוצבת גולן, ולמחנה הקבע שנבנה עבורו במעלה גמלא שברמה, בסמוך לגמלא ונקרא "מחנה שגב" על שם רס"ן קרלו שגב.

הגדוד היה הראשון לקלוט את מערכת הניווט האינרציאלי "גברילי" בתחילת שנות התשעים, היה גדוד תותחי ה"דוהר" הראשון, ובו בוצעו ניסויי הדוהר. לאחר גיבוש התורה בגדוד, הוחלט על הסבת התומ"תים לדוהרים בשאר היחידות.

בשנת 2003 פורק הגדוד והפך לגדוד מילואים. כגדוד מילואים השתתף במלחמת חרבות ברזל.

מפקדי גדוד שפיפון (404)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
שמואל גודר 1948 - 1949 לימים ראש הג"א, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים
יחזקאל גור 1949 - 1950
שאול פינצי 1950 - 1951
יעקב אשל 1951 - 1952
יצחק ברק 1952 - 1953
שמואל גורדון 1953 - 1954
אליעזר דינאי 1954 - 1955
ברוך ברוכין 1955 - 1959 לימים קצין תותחנים ראשי
יצחק יכין 1959 - 1960
צבי נשר 1961 - 1962
חיים ירקוני 1962 - 1963
אריה לוי 1963 - 1964 לימים ראש אגף האפסנאות
יהושע בהר 1964 - 1965
צבי שפיר מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים
משה לוי לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום
עודד בונה 1970–1971
מרדכי ויזל 1972 - 1973
שמואל מאיר 1973 - 1974 מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים
עודד טירה 1974 - 1976 לימים קצין תותחנים ראשי
יעקב רשף 1976 - 1977
גדעון קידר 1977 - 1978
פיני דורון 1978 - 1979
יוסי גורל 1979 - 1980 לימים מפקד חטיבת האש 282
צחי גנור (ונגר) 1981 - 1982
מוטי טל 1982 - 1984
יעקב זיגדון 1984 - 1985 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
מאיר מרציאנו 1985 - 1986
דני כסיף 1986 - 1987 לימים קצין תותחנים ראשי
שלומי פלקס 1987 - 1988
אשל פשטי 1988 - 1989
שמיל פלג 1989 - 1991
אלי כהן 1991 - 1993
גל לופט 1993 - 1995
בני מר 1995 - 1997 לימים ראש מטה פיקוד הצפון
שיין כהן 1997 - 1999
שלומי פייער 1999 - 2001 מפקד הגדוד במהלך הנסיגה מלבנון
ליאור רוזנטל 2001 - 2003 מפקד הגדוד במבצע חומת מגן
אבי מנו מפקד הגדוד האחרון כגדוד סדיר
שרון בן חיים 2003-2009
ניר לשם 2009-2014
אריק קול 2014-2018
עידו פרבמן 2018-2024 מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
אור קומיסר היום-2024
סמל גדוד מגן

גדוד ״מגן״ הוכר בעבר כיחידה ״527״. גדוד 9260, ״מגן״ הוקם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1974 על ידי סא"ל אהוד בכר. הגדוד לחם במלחמת ששת הימים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה ובמלחמת חרבות ברזל וכיום פועל כגדוד מילואים של חטיבת האש 282.

מפקדי גדוד מגן (9260)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
אהוד בכר 1974–1979
יוסי דגן 1979–1984
רמי שניר 1984–1989
יריב אורלי 1989–1994
אביב מנדיל 1994–1997
שאולי אביב 1998–2009
מיכאל (מיקי) שאפירו 2009–2015
אמוץ גור 2015–2020
יאיר שימל 2020 - כיום מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
סיכת הגדוד החדשה שהוענקה ביולי 2015 לחיילי הגדוד

גדוד 405, "נמר", הוקם במרץ 1969 כתוצאה מצרכי מלחמת ההתשה. הגדוד התבסס על תותחי שלל נגררים, ולקראת המלחמה הוסב לתומ"תי M-109. במלחמת יום הכיפורים לחם הגדוד בגזרת רמת הגולן ואיבד במלחמה 21 מלוחמיו (המונצחים באנדרטת גדוד 405). בתום המלחמה קיבל בסיס הגדוד את השם "יואב" לזכרם של שניים מנופליו אבי דיטשי ויואל פורת.

ב-30 ביולי 2024 פרסם צה"ל כי גדוד הנמר יהיה הגדוד ההראשון שיפעל את תותח הרועם.[5]

מפקדי גדוד נמר (405)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
מיכאל (מונדי) כרמלי 1969 - 1970
אלי דורון 1970 - 1972
אריה בקנשטיין 1972 - 1973
אריה מזרחי 1973 - 1974 מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, לימים קצין תותחנים ראשי
מיכה וידבסקי 1974 - 1976
משה הראל 1976 - 1977
איציק זהבי 1977 - 1978
יחיעם שרון 1978 - 1980
משה רונן 1980 - 1981
חזי נגר 1981 - 1982 מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
שמואל אהרון 1982 - 1983
רובי רוקני 1983
יהושע דורפמן 1983 - 1985 לימים קצין תותחנים ראשי
אשל פשטי 1985 - 1986
אריק זר 1986 - 1988
אשר שגב 1988 - 1989
עטר דגן 1989 - 1991 לימים מפקד עוצבת התקומה
אילן אפרת (אפריאט) 1991 - 1993
עופר שריג 1993 - 1995 מפקד הגדוד במבצע דין וחשבון
רובי שטיר 1995 - 1997
יורם לב-רן 1997 - 1999 לימים מפקד בה"ד 16
אמנון מאיר 1999 - 2001 לימים מפקד עוצבת גולן
אייל רוזן 2001 - 2003 לימים מפקד התותחנים הפיקודי של פיקוד הדרום
ראובן גורשטיין 2003 - 2005
ארז ברגמן 2005 - 2007 לימים מפקד עוצבת התקומה
רמי אבודרהם 2007 - 2009 לימים רמ"ט פיקוד המרכז
אלי שרון 2009 - 2010
גיא מרקיזנו 2010 - 2012 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
מקסים לוי 2012 - 2014 מפקד הגדוד במבצע צוק איתן
נמרוד ציבולסקי 2014 - 2016 לימים מפקד עוצבת גולן
יותם בורשטיין 2016 - 2018
אביב נוף 2018 - 2020
אלחי כהן 2022-2020
איתן גיליס 2022 - 2024
סהר ורשבסקי 2024 -

גדוד 411, "קרן", הוקם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים והשתתף בלחימה במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. הגדוד קרוי על שמו של סגן בני קרן (קירשנבאום), קצין בחיל התותחנים שנהרג בתאונת דרכים בינואר 1973. סוללה מהגדוד נטלה חלק במבצע ליטני בו סייעה לכוחות חטיבת הצנחנים, חטיבת ביסלמ"ח וחטיבת בה"ד 1. במלחמת לבנון הראשונה סייע הגדוד לעוצבת יש"י ובהמשך לאוגדה 96. במלחמת חרבות ברזל דילג הגדוד בין הגזרות השונות, וסייע גם לקרב ההגנה בצפון וגם לקרב ההתקפה בעזה.

מפקדי גדוד קרן (411)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
דוד אורון 1973 - 1975 המג"ד הראשון
אורי מאור 1975 - 1976
יצחק גזית 1976 - 1978 מפקד הגדוד במבצע ליטני, לימים מפקד חטיבת האש 282
שמואל גולן 1978 - 1979
אליעזר המלי 1979 - 1981
יורם רביב 1981 - 1982 מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
הרצל גדז' 1982 - 1984 לימים מפקד חטיבת האש 282
שרי שאנן 1984 - 1986 לימים מפקד עוצבת התקומה
מיכאל שטיגליץ 1986 - 1987 לימים נספח צה"ל הראשון ברוסיה
אמיר נוימן 1987 - 1988
שולי לוי 1988 - 1990
דורון סלומון (שלו) 1990 - 1992
יחיאל קופרשטיין 1992 - 1994 מפקד הגדוד במבצע דין וחשבון
דוד סויסה 1994 - 1996 מפקד הגדוד במבצע ענבי זעם, לימין קצין תותחנים ראשי
עופר דביר 1996 - 1998
רונן אפק 1998 - 2000
שי מלכא 2000 - 2002
שרון סספורטס 2002 - 2004 לימים מפקד עוצבת קלע דוד
אבי מנו 2004 - 2006
אבירם סלע 2006 - 2008 לימים קצין תותחנים ראשי
רם קדרון 2008 - 2010
עומר שרון 2010 - 2012 לימים מפקד מחנה שבטה
אייל אמבון 2014-2012
עמית גיא 2014 - 2016 לימים מפקד מחנה שבטה
אפי מזרחי 2016 - 2018 לימים סגן מפקד עוצבת שלהבת האש
עידן ברנשטיין 2018 - 2020 לימים מפקד עוצבת התקומה
רז היימליך 2020 - 2022
אורן פיטוסי 2022 -2024 מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
ניב אלבו 2024- מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

בשנת 2010 הוקמה יחידה 611 "עיטם" תחת אגד 219, ובשנת 2013 הוסבה לגדוד. בשנת 2014 הוכפף הגדוד לאגד 282.[6]

גדוד 611 "עיטם" כולל יחידות איכון ומטאורולוגיה. הגדוד מפעיל את מכ"ם ר"ז ומערכת "טייפון" לאספקת נתונים מטאורולוגיים.[7][8] בעבר הפעיל הגדוד את מערכת מגן רוח.

הגדוד כולל שתי סוללות (צפונית ודרומית), כל סוללה מונה פלגת מטאורולוגיה ו-2 צוותי ר"ז המתפעלים את מכמ"י הר"ז.

באפריל 2020 נפתחה פלוגת את"ר מבצעית נוספת בגדוד 611 אך עברה לגדוד 869 באיסוף קרבי לאחר שפרויקט הקמת מערך האת"ר בחיל התותחנים נסגר.

ב-25 בנובמבר 2021 הוענק לגדוד אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל.[9]

מפקדי גדוד עיטם (611)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
אורן האס 2010 - 2011
ענבר יזהר 2011 - 2012
יגאל קצב 2012 - 2014
איתי גוטרמן 2014 - 2016
תומר ז'ורנו 2016 - 2018
אסף רחמים יולי 2018 - 2020
סגן אלוף י' 2020 - 2022
סגן אלוף ב' יוני 2022- מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

מפקדי החטיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקס חילופי פיקוד. במרכז דן נוימן, נובמבר 2020
שם תקופת כהונה הערות
משה לוי 1973 - 1974 מפקד האגד במלחמת יום הכיפורים
מאיר דורון 1974 - 1976 לימים סגן קצין תותחנים ראשי
אהרון אלדו זוהר 1976 - 1977
יצחק שלו 1977 - 1979
גדעון עציון 1979 - 1980
עמוס תור 1980 - 1981
יצחק גזית 1981 - 1983 מפקד האגד במלחמת לבנון הראשונה
שמעון שחם 1983 - 1985
יוסי גורל 1985 - 1987 לימים רמ"ח ארגון באגף התכנון
ישראל לבל לביא 1987 - 1988
יהושע דורפמן 1988 - 1990 לימים קצין תותחנים ראשי ולאחר מכן מנהל רשות העתיקות
הרצל גדז' 1990 - 1991 לימים ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון
דן הראל 19911993 לימים סגן הרמטכ"ל
ראובן בנקלר 19931995
צבי פוגל 19951997 לימים ראש מטה פיקוד הדרום
יורם אורון 1997 - 1999
מישל בן ברוך 1999 - 2001 לימים קצין תותחנים ראשי
אילן אפרת (אפריאט) 20012003 מפקד האגד בחומת מגן
דוד סויסה 20032005 לימים קצין תותחנים ראשי
רועי ריפטין 20052008 מפקד האגד במלחמת לבנון השנייה, לימים קצין תותחנים ראשי
אמנון מאיר 20082010
ירון פורמוזה 20102012
אילן לוי 20122014
יורם כנפו 20142016 לימים ראש מטה פיקוד צפון
נרי הורוביץ 20162019 תחת פיקודו אורגן האגד מחדש כחטיבת אש, לימים קצין תותחנים ראשי
יאיר נתנס 20192020 לימים קצין תותחנים ראשי
נמרוד ציבולסקי 20202023
נעם סובל 20 ביוני 2023 -

אנדרטה לזכר לוחמי גדוד “נמר”. האנדרטה ניצבת כ-2 ק”מ ממערב לג’וחדר, על דרך עפר. האתר בו נמצאת משתרע על פני שטח של 3 דונמים וצופה על מרכז רמת הגולן ודרומה. במלחמת יום הכיפורים הייתה הסוללה מוצבת בדרום רמת הגולן וסייעה באש לבלימת הכוחות הסוריים, שפרצו בגזרה זאת. כוח שריון סורי תקף את הסוללה בטרם דילגה לאחור. באנדרטה מונצחים 21 לוחמי גדוד ״נמר״.

אנדרטה לזכר חללי גדוד “הרעם” האנדרטה ביער אלוני הבשן על רחבה מרוצפת, לוח אבן אפור עליו מתנוססים סמל היחידה וחקוקים 60 שמות חללי הגדוד שנפלו במערכות ישראל בחזית האנדרטה תותח נ”ט 90 מ”מ על מרכבה של תותח 6 ליטראות.

אנדרטה לזכר סרן אברהם שניר האנדרטה נמצאת במרכז גן הנושא את שמו. אברהם שניר קצין שיתוף ארטילרי בגדוד “עוז 77” של אביגדור קהלני. נפל ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, בהסתערות על מזרעת בית ג’אן. האנדרטה הוקמה ע”י משפחתו שהקימה את גן השעשועים. האנדרטה – אבן בזלת גדולה שהובאה ממקום נפילתו בגולן, וסביבה אבני בזלת קטנות. על אבן הבזלת נחקקו המילים בסלע ונצבעו לבן: “במותם ציוו לנו את החיים״.

אנדרטה לזכר יואל פורת ואבי דיטשי האנדרטה ניצבת מדרום לצומת קצביה. האנדרטה מורכבת מאבן גרניט, שהובאה מבסיס התחמושת ברמת הגולן, ומאבן ענקית שנלקחה מהסביבה הקרובה. שברי ג’יפ מוקפים שרידי פגזים על האבן חקוק: “פה נפלו במלחמת יום הכיפורים סגן פורת יואל, רס”ר דיטשי אבי. י”א בתשרי תשל”ד 1973”.

בשנת 2012 לראשונה הוקמה אנדרטת חללי חטיבת האש 282 במחנה ״קרן״ שבגולן.

עם העברת מפקדת החטיבה למחנה יפתח, פורקה האנדרטה ממחנה ״קרן״ והועברה למחנה יפתח. באנדרטה מונצחים 273 שמות חללי חטיבת האש.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטיבת האש 282 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]