הארי מרטינסון

הארי מרטינסון
Harry Martinson
לידה	6 במאי 1904; Jämshög church parish, שוודיה
פטירה	11 בפברואר 1978 (בגיל 73); סטוקהולם, שוודיה
שם לידה	Harry Edmund Martinson
מדינה	שוודיה
מקום קבורה	Silverdals cemetery
שפות היצירה	שוודית
תקופת הפעילות	מ-1927
בן או בת זוג	מואה מרטינסון
פרסים והוקרה	פרס נובל לספרות (1974); פרס בלמן (1951); הפרס הגדול של Samfundet De Nio (1938); פרס דובלוג (1954); Sveriges Radio's Poetry Prize ;
	www.harrymartinson.org

הארי מרטינסון (בשוודית: Harry Martinson; ‏6 במאי 1904 – 11 בפברואר 1978) היה סופר ומשורר שוודי. ב-1949 נבחר לאקדמיה השוודית. הוא זכה בפרס נובל לספרות ב-1974 בצוותא עם עמיתו השוודי איווינד יוהנסון. הבחירה באיווינד יוהנסון ובהארי מרטינסון הייתה שנויה במחלוקת מאחר שהם שניהם היו בצוות הבחירה של פרס נובל (האקדמיה השוודית היא זו שבוחרת את הזוכים בפרסי נובל לספרות). הם וגרהם גרין, סול בלו וולדימיר נבוקוב היו המועמדים המועדפים לזכייה באותה השנה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטינסון נולד בג'מסונג, במחוז השוודי בלקינג' שבדרום-מזרח שוודיה. הוא שכל את שני הוריו בגיל צעיר, אחרי כן הוא נמסר למשפחה אומנת שדרה באזור הכפר השוודי. בגיל 16 ברח, והחל לעבוד על אונייה, שם הוא שהה בשנותיו הבאות בהפליגו מסביב לעולם, וביקר בארצות שונות כגון ברזיל והודו.

מספר שנים לאחר מכן, חלה במחלת ריאות שכפתה עליו לנטוש את הים והוא התיישב בשוודיה. את שנותיו הבאות הוא העביר בטיולים ברחבי שוודיה ללא תעסוקה קבועה וחי כנווד בדרכי הכפר. הוא נעצר בעוון שוטטות בהגיעו לעיר מאלמה, בגיל 21.

בגיל 29 ראה אור פרסומו הראשון. ביחד עם ארתור לונדסקביסט, גוסטב סנדגרן, אריק אסקלון הוא הוציא לאור אנתולוגיה בשם Fem unga (חמישה בני תשחורת), שהשיק את גל המודרניזם השוודי. שירתו ניכרת בחדות עין ובאהבת הטבע בצד תפישה הומניסטית עמוקה. הצלחתו הפופולרית כסופר הגיעה עם פרסום ספרו האוטוביוגרפי למחצה Nässlorna blomma (סרפד מלבלב), ב-1935, שעוסק בהתאקלמותו מלאת התלאות של נער באזור הכפר. הספר תורגם מאז ל-30 שפות.

אחת מעבודותיו המפורסמות ביותר היא מחזור השירים אניארה (Aniara : en revy om människan i tid och rum), המגולל את סיפורה של החללית אניארה, במהלך מסעה לחלל החיצון שם היא מאבדת את דרכה, ולבסוף משייטת ללא מטרה ברחבי החלל, בלי יעד מוגדר. הספר פורסם ב-1956 ועובד לאופרה ב-1959, הלחין אותו המלחין קרל-בירגר בלומדאהל. מחזור השירים תואר כ"סיפור אפי אודות שבריריותו ואיוולתו של האדם".

מ-1929 עד 1940 הוא היה נשוי לסופרת השוודית מואה מרטינסון. הארי מרטינסון הרגיש התקשה להתמודד עם הביקורת שנמתחה עליו לאחר שזכה בפרס נובל לספרות. הוא התאבד בעזרת זוג מספריים בבית החולים קרולינסקה שבסטוקהולם ב-1978.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Vägen till Klockrike (The Road)
Nässlorna blomma (Flowering Nettles)
Vägen ut (The Way Out)

מסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Svärmare och harkrank
Midsommardalen (Midsommer valley)
Det enkla och det svåra (The easy and the hard)
Utsikt från en grästuva (Sight from a tussock)
Verklighet till döds (Reality to death)
Den förlorade jaguaren (The Lost Jaguar)
Resor utan mål (Aimless Journeys)

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Spökskepp
Nomad
Passad (Trade Wind)
Cikada
Aniara
Gräsen i Thule
Vagnen
Dikter om ljus och mörker
Tuvor

תסכיתי רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gringo

Salvation
Lotsen från Moluckas

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Tre knivar från Wei

מזמורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

De blomster som i marken bor

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אניארה, תרגמה גלית חזן-רוקם, הוצאת קשב לשירה, 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא הארי מרטינסון בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של הארי מרטינסון (בשוודית)
הארי מרטינסון, באתר פרס נובל (באנגלית)
על הספר Flowering Nettles מבעד לעיני מתרגם (אורכב 07.05.2018 בארכיון Wayback Machine), סקירת ספר בשוודית
הארי מרטינסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הארי מרטינסון, קטע הפתיחה והסוף מפואמה על פינוי למאדים של תושבי כדור הארץ. תירגמה מן השְוֶדית והקדימה מבוא גלית חזן־רוקם, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2012
הארי מרטינסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הארי מרטינסון, ברשת החברתית Goodreads

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023)