יחסי ארצות הברית – מונגוליה
יחסי ארצות הברית – מונגוליה | |
---|---|
ארצות הברית | מונגוליה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
9,833,517 | 1,564,116 |
אוכלוסייה | |
346,048,636 | 3,489,490 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
27,360,935 | 19,872 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
79,067 | 5,695 |
משטר | |
רפובליקה נשיאותית | רפובליקה |
היחסים בין מונגוליה לארצות הברית הם היחסים הדו צדדיים בין ארצות הברית למונגוליה.
על פי סקר Gallup משנת 2010, המונגולים מעדיפים את ההנהגה האמריקנית על פני זו של סין והודו, כאשר 58% הביעו עמדה חיובית, 5% הביעו עמדה שלילית ו-37% אינם בטוחים,[1] ועל פי דו"ח המנהיגות העולמית של ארצות הברית בשנת 2012, 44% מכלל המונגולים מאשרים את הנהגת ארצות הברית, כאשר 6% אינם מסתייגים ו-50% אינם בטוחים.[2]
על פי סקר שנערך בשנת 2017, 82% מהמונגולים הם בעלי השקפה חיובית על ארצות הברית (23% "חזק" ו-59% "מעט" חיוביים), כאשר 10% מביעים דעה שלילית (1% "חזק" ו-9% "מעט" שלילי).[3]
נכון לשנת 2014 למדו בארצות הברית 1,444 סטודנטים ממוצא מונגולי.[4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגלל הקשרים הפוליטיים והגאוגרפיים ההדוקים של מונגוליה עם ברית המועצות (שסייעה למונגוליה להשיג את עצמאותה מסין) לאורך כל המלחמה הקרה, היה קשר היסטורי ישיר מוגבל בין ארצות הברית למונגוליה לפני סוף המאה ה-20. עם זאת, כמה מהגרים הגיעו ממונגוליה לארצות הברית כבר בשנת 1949, בעקבות רדיפות דתיות במולדתם.[5]
ממשלת ארצות הברית הכירה במונגוליה בינואר 1987 והקימה את שגרירותה הראשונה בבירת המדינה אולן בטור ביוני 1988. שגרירות ארצות הברית נפתחה רשמית בספטמבר 1988. שר החוץ ג'יימס בייקר ביקר במונגוליה באוגוסט 1990, ושוב ביולי 1991. מונגוליה הסמיכה את שגרירה הראשון בארצות הברית במרץ 1989. מזכירת המדינה מדליין אולברייט ביקרה במונגוליה במאי 1998, וראש הממשלה נמברין אנחבאיאר ביקר בוושינגטון הבירה בנובמבר 2001. סגן שר החוץ ריצ'רד ל. ארמיטג' ביקר במונגוליה בינואר 2004, ונשיא מונגוליה נצגין באגאבנדי הגיע לוושינגטון לפגישה עם הנשיא ג'ורג' ווקר בוש ביולי 2004. הנשיא בוש, הגברת הראשונה לורה בוש ומזכירת המדינה קונדוליזה רייס ביקרו במונגוליה בנובמבר 2005.[6] שר הביטחון דונלד רמספלד ביקר באוקטובר 2005 ויושב ראש בית הנבחרים דניס הסטרט ביקר במונגוליה באוגוסט 2005. שר החקלאות מייק ג'והנס הוביל משלחת נשיאותית ביולי 2006 בעקבות חגיגות מונגוליה לרגל 800 שנה להיווסדה. הנשיא אנחבאיאר ביקר בבית הלבן באוקטובר 2007, ושני הנשיאים חתמו על קומפקט אתגר המילניום למונגוליה.
ארצות הברית ביקשה לסייע לתנועת מונגוליה לעבר דמוקרטיה ורפורמה מכוונת שוק, ולהרחיב את היחסים עם מונגוליה בעיקר בתחום התרבותי והכלכלי. בשנים 1989 ו-1990 נחתם הסכם תרבותי, הסכם חיל השלום, אמנה קונסולרית והסכם תאגיד השקעות פרטיות בחו"ל (OPIC). הסכם סחר נחתם בינואר 1991 והסכם השקעות דו צדדי בשנת 1994. מונגוליה קיבלה מעמד של קשרי סחר תקינים קבועים (NTR) וזכאות מערכת העדפות כללית (GSP) ביוני 1999.
ביולי 2004 חתמה ארצות הברית על הסכם מסגרת והשקעות עם מונגוליה לקידום רפורמה כלכלית והשקעות זרות נוספות. ביולי 2007 ביקרו במונגוליה שישה מחברי הקונגרס האמריקני כדי לחנוך תוכנית חילופי דברים בין מחוקקים של שתי המדינות. הביקור החוזר הגיע באוגוסט 2007, כאשר חמישה מחברי הפרלמנט המונגולי נסעו לארצות הברית. בספטמבר 2007 הודיע הבית הלבן על הצעת הקמת שותפות דמוקרטיה באסיה-פסיפיק, בה הוזמנה מונגוליה לקחת חלק. היוזמה מכוונת לספק מקום בו מדינות חופשיות יכולות לעבוד יחד כדי לתמוך בערכים דמוקרטיים, לחזק מוסדות דמוקרטים ולסייע לאלו שפועלים לבנות ולקיים חברות חופשיות.
ב-2012 המדינות חגגו 25 שנה ליחסים הדיפלומטיים.[7]
סיוע אמריקני למונגוליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) ממלאת תפקיד מוביל במתן סיוע לפיתוח דו-צדדי למונגוליה. התוכנית מדגישה נושא אחד עיקרי: צמיחה כלכלית בת קיימא, מובילה על ידי המגזר הפרטי, וממשל יעיל ואחראי יותר. הסיוע הכולל של USAID למונגוליה בין השנים 1991 ועד 2008 היה כ-174.5 מיליון דולר, כולם בצורת מענק. תקציב USAID של מונגוליה לשנת 2007, בסך 6.625 מיליון דולר בשנה, מקדם: א) צמיחה כלכלית התומכת ברפורמה במדיניות מקרו כלכלית, ארגון מחדש של מגזר האנרגיה, רפורמה במגזר הפיננסי ופיתוח מיקרו-עסקים קטנים; ב) שליטה בצדק ובדמוקרטיה על ידי התמקדות בפעילות התומכת ברפורמת המגזר השיפוטי, רפורמת בחירות, רפורמה בפרלמנט ואנטי שחיתות. ברוב השנים שחלפו מאז 1993, מחלקת החקלאות של ארצות הברית סיפקה למונגוליה סיוע במזון במסגרת התוכניות Food for Progress ותוכניות 416 (b). הרווחים הרווחיים של הסיוע במזון (4.2 מיליון דולר בשנת 2006) משמשים כיום לתמיכה בתוכניות המחזקות יזמות, גיוון פרנסת הרועים ושירותים וטרינריים טובים יותר.
מונגוליה תרמה מספר קטן של חיילים למבצעים קואליציוניים בעיראק ואפגניסטן[8] מאז 2003, וצברה ניסיון שאפשר לה לפרוס שומרי שלום חמושים למשימות שמירת השלום של האו"ם וגם לנאט"ו בשנת 2005. בסיוע ושיתוף פעולה עם משרד ההגנה האמריקני אירחו מונגוליה וארצות הברית ביחד את "חאן קווסט 06", תרגיל שמירת השלום הראשון באזור אסיה, בקיץ 2006 ו"חאן קווסט 07" שנה לאחר מכן. ארצות הברית גם תמכה ברפורמת הביטחון ובהגדלת יכולתם של הכוחות המזוינים של מונגוליה להשתתף בפעולות שמירת שלום בינלאומיות. מונגוליה אף הוגדרה כ"שותפה גלובלית" של ברית נאט"ו, שארצות הברית היא חברה מייסדת בה, באמצעות התוכנית לשותפות ושיתוף פעולה פרטנית שאושרה בשנת 2012.[9]
לחיל השלום יש כמאה מתנדבים במונגוליה. הם עוסקים בעיקר בפעילות הוראה באנגלית ובהדרכת מורים. לבקשת ממשלת מונגוליה, חיל השלום פיתח תוכניות בתחומי בריאות הציבור, פיתוח עסקים קטנים ופיתוח נוער. בשנים 2005 ו-2006 ביקשו פקידי ממשל מונגולים, כולל הנשיא אנחבאיאר וראש הממשלה צחיאגיין אלבגדורג', להגדיל משמעותית את מספר המתנדבים המשרתים במדינה. חיל השלום הגיב בהתחייבות לעלייה שנתית צנועה עד 2010. התוכנית חגגה 15 שנה להיווסדה בשנת 2006 בהשתתפות הנשיא אנחבאיאר.
תאגיד המילניום (MCC) השלים משא ומתן על קומפקט עם מונגוליה[10] בשנת 2007 והקומפקט נחתם בבית הלבן באוקטובר 2007.[11][12] בסוף הקומפקט בספטמבר 2013, הוציאו ממשלת מונגוליה ו-MCC 94 אחוז מהקרנות הקומפקטיות הצפויות כדי להגביר את ביטחון האדמות, להפחית את ההשפעות של מחלות ופציעות שאינן ניתנות להעברה, לספק הכשרה מקצועית משופרת, להרחיב את חלוקת האנרגיה- מוצרים ביתיים יעילים ובונים כבישים לתעבורה מסחרית. ממשלת מונגוליה ו-MCC צופים כי יותר משני מיליון איש ירוויחו מההשקעות לאורך 20 שנות ההשקעה.[13] בדצמבר 2014, דירקטוריון MCC בחר במונגוליה לפיתוח קומפקט שני. נכון לעכשיו, אנשי MCC וממשלת מונגוליה מבצעים ניתוח של כלכלת המדינה ואילוצים לצמיחה.[14]
באוגוסט 2011, בטיול צדדי בזמן שנסע לסין ויפן, ג'ו ביידן ערך את הביקור הראשון של סגן נשיא ארצות הברית במונגוליה מאז הביקור שערך הנרי וולאס בשנת 1944.[15][16]
אינטרסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2011 הכינו שש חברות כרייה, ביניהן פיבודי אנרג'י מסנט לואיס, הצעה לאזור טוואן טולגוי, מקום בו נמצא מכרה פחם נרחב.[17]
ביקורו של ביידן ב-2011, על פי ריצ'רד סי בוש ממכון ברוקינגס, עשוי להיות מסוגל לעודד את הדמוקרטיה של מונגוליה ואת יחסי ארצות הברית מול הכלכלה הפוליטית המונעת בעיקר על ידי משאבים טבעיים ושתי שכנותיה האדירות, סין ורוסיה.[15]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ U.S. Leadership More Popular in Asia Than China's, India's Gallup
- ^ U.S. Global Leadership Project Report - 2012 Gallup
- ^ "Pre-Presidential Election National Survey of Mongolian Public Opinion" (PDF). iri.org. 23 ביולי 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ TOP 25 PLACES OF ORIGIN OF INTERNATIONAL STUDENTS Institute of International Education
- ^ Ts., Baatar (1999), "Social and cultural change in the Mongol-American community" (PDF), Anthropology of East Europe Review, 17 (2), אורכב מ-המקור (PDF) ב-2004-01-11
- ^ "Joint Statement Between Mongolia and the United States of America".
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2013-01-23. נבדק ב-2013-01-23.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ [1]
- ^ NATO and Mongolia agree programme of cooperation 19 March 2012
- ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2008-08-29. נבדק ב-2008-09-17.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ http://www.voanews.com/english/archive/2007-10/2007-10-23-voa2.cfm?CFID=207663617&CFTOKEN=61033568&jsessionid=6630fc86cd81feeba7148336526a30203c16
- ^ https://www.usatoday.com/news/washington/2007-10-22-2067418468_x.htm
- ^ "Mongolia Compact".
- ^ "Statement on the Visit of CEO Dana J. Hyde to Mongolia".
- ^ 1 2 Robb, Greg, "The subtleties of Biden’s trip to Mongolia" (אורכב 29.09.2011 בארכיון Wayback Machine), MarketWatch, August 16, 2011, 11:10 AM EDT. Biden will also be visiting Japan on the trip.("Vice President Biden to Travel to China, Mongolia, and Japan", White House statement, August 04, 2011.) Retrieved 2011-08-16.
- ^ "Joe Biden Takes on Mongolian Wrestlers [PHOTOS]", International Business Times, August 23, 2011 11:22 AM EDT. Retrieved 2011-08-25.
- ^ Jin, Hyunjoo and David Stanway, "UPDATE 6-ArcelorMittal, Vale vie for huge Mongolia coal mine", Reuters, March 7, 2011. Retrieved 2011-08-16.