כדיתה
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 764 מטר |
| תאריך ייסוד | 1988 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 187 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.5% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   כדיתה  באדום - כדיתה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
2 מתוך 10 |
כַּדִּיתָה[3] (שם קודם: קדיתא) הוא יישוב לא מוכר בגליל העליון, על הר כותר. בשנת 1999 החליטה הממשלה על הקמת יישוב אקולוגי בן 150 משפחות במקום, אולם הדבר טרם יצא אל הפועל ובינתיים מתגוררות במקום עשרות משפחות הנתפסות על ידי רשות מקרקעי ישראל כפולשים.
היישוב מתאפיין בבניה מפוזרת ומרווחת בתוך נוף גלילי של טרסות עתיקות, עצי זית ותאנה רבים. בסמיכות אליו ממוקמים קברו של רבי טרפון (על-פי מסורת מהאר"י) וקברו של אלקנה, אבי שמואל הנביא. בסמיכות ליישוב נמצא גם אתר עתיקות מוכר ושני עצים עתיקים במיוחד: אלה אטלנטית (בקבר רבי טרפון) ותות שחור (סבא תות).
תולדות המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 1948 שכן במקום כפר ערבי בשם דומה. חלק מפליטי הכפר התיישבו בעכברה הסמוכה[4]. נחמן פרקש התגורר בשנות ה-80 במערה הנמצאת כיום בתוך היישוב. בשנת 1988 הוקם היישוב הנוכחי על ידי ארבע משפחות שקבלו במקום קרקעות בתמורה לקרקעות פרטיות שלהם בהר מירון, בהסכם מיוחד עם מינהל מקרקעי ישראל[5]. יזמית היישוב הייתה תמר הר זהב, בתו של הצלם דוד רובינגר, שרכשה שטח אדמה מדרוזים תושבי בית ג'אן, במטרה להתיישב בה. אך מכיוון שלא יכלה לממש את הרכישה, בגלל הכוונה להקים שם שמורת טבע, התיר לה אריאל שרון, אז יו"ר ועדת השרים להתיישבות, לצאת לחפש שטח חלופי, וכך הגיעה לכדיתה[6].
בשנים 1990–1991 התיישבו במקום עוד כ-14 משפחות. לטענתן התיישבו באישור משרד השיכון הגם שללא תוכנית מתאר, בעוד רשות מקרקעי ישראל טוען שהם פלשו. עם זאת, הוסכם שמשפחות אלו יישארו במקום עד הסדרת היישוב[5].
בשנת 1999 החליטה ממשלת ישראל להפוך את קדיתא ליישוב אקולוגי ל-150 משפחות והנושא נמצא בשלבי תכנון[5]. בהיעדר הגדרה של "יישוב אקולוגי" הנושא נמצא במחלוקת. התושבים מבקשים להסדיר את בתיהם כמו שהם, בעוד משרד הפנים מקדם תוכנית לעבר יישוב רגיל, עם בנייה לפי תקן, כולל ממ"ד[7]. נושא נוסף הנתון במחלוקת הוא עתידם של התושבים הנוכחיים שהגיעו אחרי 1999 הדורשים חזקה בקרקע, בעוד הרשויות טוענות שאין להם זכות במקום[8].
בשנת 2014 התגוררו במקום כ-35 משפחות, שניהלו במקום כפר אקולוגי עם צימרים[7]. ביישוב פועל גם מפעל לייצור טופו, מהבודדים בארץ, תחת השם "טופו קדיתא".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צלם, עינת יקיר, כתר הוצאה לאור, 2022[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף הפייסבוק של היישוב: קדיתא - כפר אקולוגי
- אודות קדיתא ב"אתר ההתיישבות בגליל"
- תהל פרוש, עכבר העיר אונליין, הלב אמר: פה, באתר הארץ, 06 במאי 2008
- יערה שאלתיאל ויעל אלף, קדיתא: נוף תרבות – חקלאות מסורתית, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2005
איך נראים החיים כשמקרר הוא מותרות? | דוקותיים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:50)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ השם על פי ילקוט הפרסומים 5488 02-02-2006
- ^ חגיגת העשור בכפר עקברא, דבר, 6 באוגוסט 1958
- ^ 1 2 3 פינוי פלישה בקדיתא ליד צפת, הודעת דוברות רשות מקרקעי ישראל, 3 בינואר 2008
- ^ תהל פרוש, הלב אמר: פה, באתר הארץ, 06 במאי 2008
- ^ 1 2 אייל לוי ועדי חשמונאי, קרב קדיתא: חביבה אלפרון נגד הרשויות, באתר nrg, 8 באוגוסט 2009
- ^ עדי סגל, קדיתא והעולם שלה, באתר הארץ, 11 באפריל 2014
- ^ הארץ, "צֶלֶם" מאת עינת יקיר: פרק לקריאה, באתר הארץ, 21 ביולי 2022
| ||||||||||||||||
