נרווה

פסלו של נרווה ברומא

נרווה (Marcus Cocceius Nerva‏; 30 - 98) היה קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה.

בתחילת דרכו היה סנאטור, וכאשר דומיטיאנוס נרצח, הוא נבחר מקרב חברי הסנאט לכהן כקיסר. הראשון מחמשת הקיסרים הטובים.

מפעלו של נרווה היה בעיקר בתחומי המדינה, וגם תיקונים מתקופת דומיטיאנוס. הוא שחרר גולים ממשפטים שנערכו בתקופת דומיטיאנוס, ביטל את משפטי ביזיון המלכות, החזיר את הרכוש שנלקח על ידי דומיטיאנוס לתושבים, והקל את המסים לרומאים ולאיטלקים.

נרווה בנה מחסני תבואה כדי להקל את חלוקתה לתושבים, ושיקם את מערכת הספקת המים.

בניסיון למנוע את העוני באימפריה, הטיל על הסנאט לקנות קרקעות עבור מגורי עניים.

מפעלו העיקרי של נרווה היה הקמת מוסד ה"אלימנטה" אשר תמך באיכרים ובילדים. המפעל פעל כך שאיכרים יקבלו הלוואות בריבית נמוכה. הריבית עברה לשלטונות המוניקיפיות אשר שילמו את כל הריבית, עם תוספת מכספם, להורי ילדים כדי שבידיהם יהיה מספיק כסף לטפל בילדיהם.

בתקופת שלטונו אימץ נרווה את טריאנוס נציב גרמניה העילית וקבע בכך שהוא יהיה יורשו.

נרווה מת ככל הנראה מסיבות טבעיות, וטריאנוס ירש אותו כקיסר.

יחסו ליהודים

עם עליית נרווה לשלטון באה הקלה ביחסי היהודים עם האימפריה. הוא הקל את גביית המס היהודי ואסר על רדיפתם של אנשים בשל אורח החיים היהודי שלהם.

לקריאה נוספת

• משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ע"מ: 443-437

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נרווה בוויקישיתוף