טומאת שרץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זיהוי על פי מחקרו של זהר עמר תיקונים והערות
תגית: גרשיים שגויים
שורה 51: שורה 51:
קובץ:Benny Trapp Ophisops elegans.jpg|הַלְּטָאָה - לטאה{{הערה|הַלְּטָאָה כוללת את רוב מיני ה[[לטאיים]] וה[[שממיות]]}}
קובץ:Benny Trapp Ophisops elegans.jpg|הַלְּטָאָה - לטאה{{הערה|הַלְּטָאָה כוללת את רוב מיני ה[[לטאיים]] וה[[שממיות]]}}
קובץ:Schneiders skink 001.jpg|הַחֹמֶט - חומט{{הערה|כמה מינים ממשפחת ה[[חומטיים]] בעיקר המינים התת קרקעיים או שרגליהם מנוונות כדוגמת:[[חומט נקוד]], [[נחושית נחשונית]], [[חומט רפואי]] ו[[חומט גמד]] - המתאים לתיאור התלמודי "חומט תחילתו בכעדשה" על גודלו הזעיר. (חגיגה יא.)}}
קובץ:Schneiders skink 001.jpg|הַחֹמֶט - חומט{{הערה|כמה מינים ממשפחת ה[[חומטיים]] בעיקר המינים התת קרקעיים או שרגליהם מנוונות כדוגמת:[[חומט נקוד]], [[נחושית נחשונית]], [[חומט רפואי]] ו[[חומט גמד]] - המתאים לתיאור התלמודי "חומט תחילתו בכעדשה" על גודלו הזעיר. (חגיגה יא.)}}
קובץ:Spalax microphthalmus - 2.jpg|הַתִּנְשָׁמֶת - חולד
קובץ:Spalax microphthalmus - 2.jpg|הַתִּנְשָׁמֶת - [[חולד]]
</gallery>
</gallery>

==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[זהר עמר]], '''שמונת השרצים''', מכון מש"ה, קריית אונו תשע"ו.
* [[זהר עמר]], '''שמונת השרצים''', מכון מש"ה, קריית אונו תשע"ו.

גרסה מ־18:48, 24 ביולי 2019

טומאת שרץ
(מקורות עיקריים)
מקרא ויקרא, י"א, כ"טל"ח
משנה מסכת כלים, פרק א', משנה א' ובפרק ח'
תלמוד בבלי מסכת חולין, דף קכ"ו, עמוד ב'-דף קכ"ז, עמוד א'
משנה תורה
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.הלכות חמץ ומצה, פרק שאר אבות הטומאו"ת, הלכה ד'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה צ"ז; ספר החינוך, מצווה קנ"ט; ספר מצוות גדול, עשה רמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טומאת שרץ היא טומאה החלה על פגרים של שמונה בעלי חיים ממשפחת הטורפים (הקטנים) המכרסמים והלטאות: ”החולד והעכבר והצב למינהו והאנקה והכוח והלטאה והחומט והתנשמת” (ספר ויקרא, פרק י"א, פסוקים כ"טל')

השרצים מטמאים את הנוגע בנבלתם, טומאה הנמשכת יום אחד בלבד (טומאת ערב, כלומר אם אכן טבל - אבל ללא טבילה הטומאה נמשכת ללא הגבלת זמן), אך לא מטמאים את נושא הפגר כאשר אינו נוגע בו.[1]

דיני הטומאה

כל אחד משמונה שרצים אלה לא מטמא בחייו אלא רק כשהוא מת ורק כשהוא לח (ולא יבש). כאשר כל גוף השרץ קיים אף אם הוא יבש הוא מטמא, שרץ מת ולח, או שלם אף שיבש, מטמא אדם, כלים, אוכלים, ומשקין הנוגעים בו, או בכלי חרס אף אם רק נכנסו לאויר הכלי ללא מגע.

שיעור השרץ

נבלת שרץ מטמאת רק אם היא בשיעור מינימלי של נפח זרע העדשה,[2] אשר קטן יותר משיעור כזית שנקבע לטומאת אדם מת או נבלת בעלי חיים. שיעור ה'עדשה' הוא השיעור הקטן ביותר שיש בדיני טומאה וטהרה.  עם זאת, איבר שלם של שרץ - מטמא אף אם אין בו שיעור עדשה.

דין נוסף המיוחד לטומאה זו הוא שהשרץ מטמא אף באונס (דהיינו גם כשהנוגע בנבלה לא התכוון ואף אם הוכרח נגד רצונו ליצור מגע עם השרץ, כגון אם נפל עליו שרץ מת).

שמונה שרצים

ערך מורחב – שמונה שרצים

כאמור, רק אותם מיני שרצים שפירטה התורה מטמאים אך שאר בעלי החיים הקטנים, כגון צפרדע, נחש, זבוב וכדומה - אין נבלתם מטמאת כלל.[3] גם דגים ושאר בעלי החיים הימיים אינם מטמאים בטומאת שרץ[4].

שמונת שרצים אלו מנויים בתורה בשמותם, אך בזיהוי המינים השונים ישנם מחלוקות רבות.

לדעת רש"י

שמונת השרצים לפי זיהוי זהר עמר[5]

לקריאה נוספת

  • זהר עמר, שמונת השרצים, מכון מש"ה, קריית אונו תשע"ו.

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ משנה מסכת כלים פרק א משנה א
  2. ^ משנה מסכת טהרות פרק ג משנה ד
  3. ^ משנה, מסכת טהרות, פרק ה', משנה א': "השרץ והצפרדע...". תלמוד בבלי מסכת ערובין דף יג עמוד ב: "נחש שממית ומרבה טומאה - טהור". רמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאות פרק ד הלכה יד.
  4. ^ שכן כל מה שגדל בים טהור (
    שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.הלכות חמץ ומצה, פרק כלי"ם, הלכות א'ג')
  5. ^ שמונת השרצים, מכון מש"ה, קריית אונו תשע"ו.
  6. ^ זהר מוסיף שאין זה רק חרדון הצב אלא גם המינים הדומים לו על פי הפסוק "והצב למינהו":תנין היאור או כוח הנילוס, סלמנדרה מצויה וכוח אפור, וודאי שזה לא מה שקרוי היום צב
  7. ^ הַלְּטָאָה כוללת את רוב מיני הלטאיים והשממיות
  8. ^ כמה מינים ממשפחת החומטיים בעיקר המינים התת קרקעיים או שרגליהם מנוונות כדוגמת:חומט נקוד, נחושית נחשונית, חומט רפואי וחומט גמד - המתאים לתיאור התלמודי "חומט תחילתו בכעדשה" על גודלו הזעיר. (חגיגה יא.)


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.