לדלג לתוכן

פונדקאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פונדקאות בעולם:
  פונדקאות מותרת הן למטרות רווח והן למטרות אלטרואיסטיות
  אין רגולציה בחוק
  רק פונדקאות אלטרואיסטית חוקית
  חוקית בין קרובי משפחה, עד דרגה שנייה של קרבה
  נאסרה
  ללא פיקוח או סטטוס לא ודאי

פונדקאות היא נשיאת עובר על ידי אשה עד לידתו של התינוק, לשם מסירתו לאחר הלידה להורים מיועדים.

קיימים שני סוגים של פונדקאות: הסוג האחד, "פונדקאות מלאה", בו תורמת האישה הנושאת תהליך הריוני בלבד, והעובר מועבר לרחמה בתחליפאות (תהליך IVF) והסוג השני, "פונדקאות חלקית", בו תורמת האשה תהליך הריוני וביצית משלה אשר מופרית בזרע, כך שהאם הפונדקאית היא גם האם הגנטית.

פונדקאות מלאה היא פחות מורכבת ומעוררת מחלוקת מבחינה פילוסופית ומשפטית מאשר פונדקאות חלקית, בה התינוק נמסר מחזקת האם הגנטית ולא אליה.

יש הרואים בפונדקאות סוג של אימוץ, ויש הסוברים כי מדובר בסחר באיברים, שעבוד נשים וסחר בתינוקות.[1] במרבית מדינות העולם קיימים חוקים והגבלות על הפונדקאות ולהסדרת תוצאותיה. מבין מדינות אלו, במרביתן נאסרה פונדקאות תמורת רווח כספי של האם הנושאת את הילד, והותרה פונדקאות אלטרואיסטית בלבד. בחלק מהמדינות, גם כאלה בהן הפונדקאות מותרת, החקיקה והאכיפה בנושא אינן עקביות, ונוצר פתח למקרים משפטיים סבוכים.

סוגי פונדקאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פונדקאות מלאה" או "פונדקאות הריונית" (Gestational surrogacy) היא נשיאת עובר על ידי אישה - הפונדקאית, אשר נוצר מביצית שאינה שלה, אלא ביצית של האם המיועדת או של תורמת אלמונית. תרומת ביציות נעשית בשל סיבות שונות. נשים שואבות ביציות בטיפולי פוריות, וחלק מהן מועבר בהסכמה לתרומה, וכן, נשים שיש באפשרותן לתרום ביציות, אך אינן יכולות להרות. השרשת העובר מתבצעת על ידי הפריה חוץ גופית ("הפריית מבחנה"). פונדקאות זו הותרה בישראל במגבלות שהגדיר המחוקק הישראלי.

"פונדקאות חלקית" או "פונדקאות מסורתית" (Traditional surrogacy), היא הפריית האישה, בדרך כלל באמצעות הזרעה מלאכותית, על ידי גבר, שהילוד יימסר לו על פי הסכם מראש. בהסכם זה, האישה מוותרת מראש על פרי בטנה, תמורת תשלום או בהתנדבות. בספרות המחקר העברית היא נקראת גם תחליפאות, והאישה נקראת: "אם תחליפית". שיטה זו אסורה בישראל.

פנייה לפונדקאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות בגינן מבקשים זוגות ויחידים להיעזר בשירותיה של פונדקאית הן מגוונות. האחת, הסיבה הרפואית (גופנית או נפשית), כגון: נשים ללא רחם, שחלות או ביציות, נשים שהריון עלול לסכן באופן משמעותי את בריאותן, נשים שסבלו מהפלות חוזרות; וגם נשים שחוו טיפולי פוריות כושלים רבים מופנות לטיפול בעזרת פונדקאות. השנייה, היעדר בת זוג, כגון אצל זוגות גברים חד-מיניים.

יתרונותיה של הפונדקאות עבור משפחה שמתקשה להביא תינוק לעולם, הם ראשית בכך שהיא אפשרות חילופית לאימוץ, אשר לא מאפשר להורה לגדל את הילד מיומו הראשון. בנוסף, בפונדקאות לפחות אחד מבני הזוג הוא הורה ביולוגי לילד. חסרונתיה של הפונדקאות עבור המשפחה המתקשה להביא תינוק לעולם הם, בין השאר, סיכונים לבריאות הנפשית והגופנית במהלך ההריון, התלות באישה זרה (הפונדקאית), במוכנותה להרות, ובסיכון כי האשה ההרה תתחרט על הפונדקאות ותסרב למסור את הרך הילוד, כפי שהוסכם עמה.

היבטים מוסריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הפונדקאות והסדר הפונדקאות הם תהליכים שלהם משמעויות מוסריות מורכבות. הפונדקאית עוברת תהליכים רפואיים מורכבים ומסכני בריאות, בהם: הריון, הפריה חוץ גופית, וטיפולים הורמונליים. כמו כן, בחלק מהסכמי הפונדקאות הפונדקאית מוותרת על מרכיבים מחירותה, בהסכימה לפיקוח קפדני על אורחות חייה במהלך ההריון, ולעיתים אף להעתקת מגוריה למרפאה מיוחדת למשך תקופת ההריון. בסופו של התהליך היא מוסרת את היילוד להורים המיועדים, במהלך שבנסיבות אחרות, וללא הסדרה חוקית מיוחדת, היה נאסר בשל סחר בתינוקות. היבטים אלו הביאו מדינות שונות ברחבי העולם לאסור על הליכי פונדקאות בשטחם ועמדו ברקע ליוזמה ישראלית להגברת המודעות בתהליכי הפונדקאות ולביצועם באופן אתי.[2]

מנגד, נטען כי אין להתייחס להליך הפונדקאות ככזה אשר מטיבו ומטבעו מוביל לניצול של פונדקאיות,[2] ושככל שמתקיימים מנגנונים השומרים על רצונן החופשי של הפונדקאיות לא ניתן להתייחס בביטול לרצון זה, משום שבכך למעשה נשללת חירותן של הפונדקאיות.

בכל הנוגע לפונדקאות לשם רווח, כך נכתב בדו"ח שהוגש לוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת:

רוב חברי הוועדה סברו כי אין מקום לצמצם את הפונדקאות לפונדקאות אלטרואיסטית בלבד, וכי המצב הקיים מאפשר לשמור על האיזון שבין הרצון לסייע לזוגות חשוכי ילדים לבין החששות מההליך.

היבטים חוקיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלולי הדעות שהושמעו הביאו מדינות ברחבי העולם לחוקק חוקים ותקנות המסדירים את הנושא בצורות שונות. במדינות רבות פונדקאות אסורה לחלוטין. במדינות אחרות היא מותרת, אך במגבלות שונות.

בבריטניה ובקנדה, לדוגמה, אסור לפרסם שירותי פונדקאות, ואסור לקבל שכר תמורתם - אם כי החוק מתיר כיסוי הוצאות, מבלי לפרט סכומים.

כמו כן גם במדינת ישראל, פונדקאות מותרת בחוק כמעשה התנדבותי בלבד. עם זאת, האם הנושאת זכאית לסכום כיסוי הוצאות ופיצוי עבור האשפוז, הבדיקות ושאר ההוצאות הנלוות להריון וללידה. הסכום הסטנדרטי לתשלום פיצוי עבור פונדקאות אינו קבוע בחוק, אלא מוגדר כ'כל פיצוי סביר'.[3] הסכום המדויק שמקבלת הפונדקאית צריך להיכתב מראש בהסכם בינה לבין ההורים המיועדים, ובנוסף צריך לעבור אישור בוועדת האישורים של משרד הבריאות.[4] התשלום המקובל עבור פונדקאות בישראל בשנת 2020 עומד על כ-165,000 ש"ח.

בארצות הברית מעמדה של הפונדקאות משתנה ממדינה למדינה. בכמה מדינות החוק אינו מכיר בפונדקאות, ובאחרות היא מוגבלת לזוגות נשואים בלבד, או שיש מגבלה על גובה הסכום שמותר לשלם לפונדקאית. המדינות שבהן חוקי הפונדקאות ליברליים ביותר הן אילינוי וקליפורניה, המתירות פונדקאות גם להורים מיועדים שאינם תושבי המדינה, וגם ליחידים, זוגות חד-מיניים או זוגות שאינם נשואים. בקליפורניה ניתן לקבל צו הורות עוד טרם הלידה, כך ששמותיהם של ההורים המיועדים (גם מאותו המין) נרשמים בתעודת הלידה, ללא צורך באימוץ. באילינוי הצו ניתן לאחר הלידה, ורק במקרה של פונדקאות הריונית.

משפט הפונדקות הראשון, ככל הנראה, התקיים בשנת 1986 בארצות הברית סביב פרשת התינוקת Baby M בעקבות סירובה של אמהּ הביולוגית מרי בת' וייטהד ששימשה גם כפונדקאית, למסור את התינוקת שנולדה לבני הזוג שטרן למרות ההסכם שנחתם ביניהם. המשפט הוכרע לטובת בני הזוג המאמצים.[5]

נכון ל-2013 פונדקאות תמורת רווח חוקית במדינות הבאות בלבד: מספר מדינות בארצות הברית, תאילנד, רוסיה, אוקראינה וגאורגיה. מכל מקום, גם במדינות שבהן מותרת רק פונדקאות בהתנדבות, הפונדקאית רשאית לקבל החזר הוצאות.

במקומות בהם הפונדקאות מותרת, נפתחו סוכנויות רבות המתווכות בין נשים המוכנות לבצע פונדקאות עבור זוגות או יחידים, המעוניינים להביא ילדים לעולם בדרך זו. סוכנויות אלו ממיינות את הפונים, מסייעות בסידורים המשפטיים והרפואיים, ומספקות תמיכה וייעוץ פסיכולוגי. לסוכנויות תעריפון להליך פונדקאות ולשירותים נוספים הנלווים אליה.

הסדרי הפונדקאות במדינות השונות מנסים להתמודד עם עקרונות מוסר מוסכמים, שעלולים להיות מופרים במשך תהליך הפונדקאות, וכן גלום בהם המאמץ לאזן בין זכויות האישה הפונדקאית ובין זכויות ההורים המסתייעים בפונדקאות.

היבטים הלכתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם ההלכה היהודית נדרשה לנושא. פוסקי הלכה והמעיינים בה עסקו בהיבטים הלכתיים של סוגיות "תחילת החיים" במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות ולאפשרויות הפריון החדשות שהופיעו בעטיין. הדיון ההלכתי, בנושאי הפריה מלאכותית לשלביה, התנהל בטרם לדיון בשאלות הנוגעות לפונדקאות, ופסקי ההלכה שניתנו לגבי היבטים הלכתיים של הפריה חוץ-גופית מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, הובאו אל הדיון ההלכתי בשאלות הנוגעות לפונדקאות המלאה, שעל פי רוב פוסקי ההלכה מותרת בתנאים מגבילים.

פסקי ההלכה דנים בשאלות של הגדרת ההורות, וכפועל יוצא בשאלה מהי אמהות; הגדרת האמהות משליכה על מושא קיום מצוות כיבוד אב ואם, על איסור נישואי קרובים, וכן קובעת את זהותו הדתית של היילוד וממילא משליכה על שאלת הצורך בגיורו, למשל (כאשר הפונדקאית אינה יהודייה, התינוק הנולד אינו יהודי על-פי ההלכה, ועליו לעבור גיור קטנים. כן עסקו הפוסקים בשאלה האם ישנם מקרים בהם הפונדקאות כרוכה באיסורים.

מותר לגבר להשתמש בשירותי פונדקאות, אך יש הסבורים שאסור לאישה נשואה להיות אם פונדקאית לביצית שהופרתה בזרעו של גבר זר.

יש פוסקי ההלכה שפסקו שאמו של התינוק היא האם היולדת, או הפונדקאית,[6][7] יש שפסקו שהיא האם הגנטית, ויש שנסתפקו בשאלה זו, או שהעלו את האפשרות ששתיהן נחשבות לאמהות.[8]

הסכם פונדקאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונדקאות מלאה המוסדרת על פי החוק כוללת, בדרך כלל, הסכם כתוב בין הפונדקאית, לבין היחיד או הזוג שעתידים לקבל את התינוק לרשותם. אופי ההסכם ותוכנו משתנים ממקרה למקרה וממדינה למדינה. בישראל ההסכם מחייב, אך תקף רק לאחר אישור ועדה ממשלתית מיוחדת. בהסכם זה, מוותרת הפונדקאית על האחריות ההורית על היילוד, ומעבירה אותה לצד החתום על ההסכם.

פונדקאות בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. אין אזכור לשינויים בשנים האחרונות בשפיטה, בחקיקה ובנעשה בחו'ל.

בתחילת 1991, בעקבות עתירה של בני זוג שלא איפשרו להם פונדקאות, מונתה ועדה ציבורית - ועדת אלוני - על ידי שר המשפטים, לבדיקת נושא ההפריה החוץ גופית והשלכותיה. הוועדה המליצה לא לאסור על פונדקאות, אך גם לא להתיר אותה ללא מגבלות, ולבחון כל מקרה לגופו. על הזוג לעבור בחינה פסיכולוגית וייעוץ, וגם האישה הנושאת צריכה להיות כשירה לכך, נפשית וגופנית.

בעקבות המלצות הוועדה נחקק ב-1996 חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 המסדיר עריכה ומימוש של הסכם לנשיאת עוברים, בין איש ואישה שהם בני זוג, בגירים, תושבי ישראל, שהם ההורים המיועדים, לבין האם הנושאת, שהיא בגירה תושבת ישראל, שאינה נשואה. הדרישה שהאם הנושאת תהיה לא נשואה באה למנוע חשש ממזרות, אך ועדה רשאית לאשר התקשרות עם אם נושאת שהיא אישה נשואה, אם הוכח להנחת דעתה כי לא עלה בידי ההורים המיועדים, במאמץ סביר, להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת שאינה נשואה. מותרת רק פונדקאות מלאה (ולא פונדקאות חלקית) - הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד, והביצית אינה של האם הנושאת[9][10].

החוק דרש שההורים המיועדים יהיו איש ואישה שהם בני זוג. בעקבות עתירה לבג"ץ (שנדחתה) לאפשר לאישה שאין לה בן זוג להתקשר בהסכם פונדקאות להולדת ילד מביצית שלה,[11] הוקמה בשנת 2004 ועדה נוספת שנועדה לבחון את תיקון החוק. דעת הרוב בוועדה הייתה שאין מקום לתיקון החוק בטרם יצטבר מידע נוסף על יישומו במתכונתו הנוכחית. החוק מתיר לשלם לאם הפונדקאית תשלום לכיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן השׂתכרות וכדומה. בניגוד להמלצות ועדת אלוני, החוק מתיר גם תשלום לגורמים שלישיים, כדוגמת סוכנויות פונדקאות.

בתחילה לא הוסדרו בחוק אלו הורים מיועדים רשאים לבצע הליך פונדקאות, ועדת האישורים של משרד הבריאות סברה שהחוק נועד לסייע דווקא לזוגות חשוכי ילדים. ביולי 2011, קבע בג"ץ שזוגות רשאים להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית, בלי להתחשב במספר הילדים שיש להם.[12] ב-2018 תיקנה הכנסת את החוק וקבעה שבני זוג, או אם יחידנית, אינם רשאים לבצע הליך פונדקאות אם יש להם 3 ילדים.[13]

חוק עבודת נשים, המקנה זכויות שונות הקשורות בהורות, מקנה זכויות אלה, ובהן הזכות לחופשת לידה, גם להורים מיועדים[14].

על פי נתוני משרד הבריאות, בין השנים 1998 ל-2004 היו בממוצע 10 לידות בשנה בישראל כתוצאה מהליך פונדקאות. בשנים 2005–2009 עלה ממוצע הלידות מפונדקאות לסביבות 29, ובשנים 2010–2017 היו בממוצע מעל 57 לידות במסגרת פונדקאות. בסך הכל מונה משרד הבריאות עד שנת 2017 666 לידות בפונדקאות. 70% מהנשים הפונדקאיות היו מעל גיל 30. מבחינת מצבן המשפחתי, 65% מהנשים היו נשואות, ו-35% גרושות או רווקות.[15]

פונדקאות מחוץ לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21 גדל מספר הישראלים, הפונים לשירותי פונדקאות במדינות זרות, במיוחד בהודו, תאילנד, ארצות הברית וגיאורגיה.[16] חלק מהפונים לפונדקאות מחוץ לישראל מנועים מקיום הליכי פונדקאות בישראל, בהם גברים ונשים יחידים וזוגות חד-מיניים. כמו כן, הליכי פונדקאות בחוץ לארץ לעיתים זולים באופן משמעותי.

על פי נוהל של משרד הפנים, מדינת ישראל אינה מכירה באופן אוטומטי ברישום ההורות במדינה שבה התבצעה הפונדקאות, אלא דורשת מההורים המסתייעים בפונדקאית להגיש תביעה להצהרה על הורות בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה מתבצעת בדיקת רקמות לצורך הוכחת התאמה גנטית בין ההורים הנטענים ליילוד. במסגרת הליכים אלו, המדינה עומדת על כך שהיילוד לא יוכנס לישראל עד לקבלת הצהרת הורות מבית המשפט.[17]

פונדקאות מחוץ לישראל שבה כמעט ואין פונדקאיות יהודיות, בעייתית להורים המעוניינים שילדם יהיה יהודי על-פי ההלכה, אך אינם עומדים בדרישות של גיור קטנים, מכיוון שלפחות על פי חלק מהדעות ילד לאם פונדקאית שאינה יהודיה, אינו נחשב ליהודי. זוג גברים שהופכים להורים באמצעות תהליך פונדקאות מחוץ לארץ לא יוכלו לגייר את ילדם ולרשום אותו במשרד הפנים כיהודי.[18][19]

על רקע הקשיים בפונדקאות מחוץ לישראל עולות דרישות לשינוי החוק והרחבת הסדר הפונדקאות בארץ. לאחר פנייה לבג"ץ, משרד הבריאות הודיע על הקמת ועדה נוספת לבחינת הנושא.[20]

פונדקאות עבור הומוסקסואלים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – פונדקאות להומוסקסואלים ישראלים, מחאת הלהט"ב (2018)

בינואר 2022 עודכן החוק הישראלי המסדיר פונדקאות (חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996)[21] כך שהוא מתיר לזוגות מאותו המין לעבור תהליך של פונדקאות.[22] עד לתיקון החוק, זוגות רבים מאותו המין, במיוחד של גברים, יכלו לעבור הליכי פונדקאות רק מחוץ לישראל (לרוב בארצות הברית ובהודו) תהליך הנחשב ליקר במיוחד ומסובך מבחינה פרוצדורלית.[23][24]

מחאת הלהט"ב בכיכר רבין, תל אביב, 2018

בפברואר 2010 עתרו לבג"ץ בני הזוג יואב ארד-פנקס ואיתי פנקס בבקשה לשנות את "חוק הפונדקאות" הישראלי שחל רק על זוגות של גבר ואישה. בעתירה נטען שאין כל סיבה מהותית שלא לפרש את החוק כך שיחול גם על "איש ואיש". בנוסף, טענו העותרים שאם לא ניתן לפרש כך את החוק, על בית המשפט לקבוע שהוא חל גם על בני זוג גברים מטעמים חוקתיים.[23] בחודש ינואר 2014 ניתן פסק דינו של בג"ץ, בשתי עתירות אשר נידונו במאוחד, בבג"ץ 566/11 6569/11 ממט-מגד ואח' נ' משרד הפנים ואח' בהן הכריע בית המשפט העליון לראשונה בדבר האופן בו ראוי שהמשפט הישראלי יתייחס לסוגיית רישומם ומעמדם של ילדים אשר נולדו בהליכי פונדקאות שבוצעו מחוץ לישראל.

בתיקון לחוק הפונדקאות שאושר ביולי 2018, נקבע כי "הורים מיועדים" הם לא רק בני זוג שהם גבר ואישה, אלא גם אם מיועדת יחידה, ונדחתה הסתייגות של חבר הכנסת אמיר אוחנה שלפיה החוק יחול גם על הורים יחידנים שהם גברים.[25] דחיית ההסתייגות עוררה מחאה ציבורית וב-22 ביולי 2018 התקיימה מחאת הלהט"ב שכללה כ-80,000 מפגינים בסדרת הפגנות לצד שביתה פוליטית חלקית, במטרה למחות על אפליית להט"ב במסגרת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (המוכר כ-"חוק הפונדקאות") לצד דרישות נוספות כגון מניעת פשיעה נגד קהילת הלהט"ב, תיקון חוק הפרשנות כך שיכלול נטייה מינית וזהות מגדרית בכל חוק האוסר אפליה, התאמת שירותי הרווחה, חינוך לשוויון והקצאת משאבים. לאחר מחאה בקרב פעילים ופעילות בקהילה, התווספה גם דרישה לקידום חקיקה לנישואים בין בני או בנות אותו המין.[26]

במהלך השביתה, שחפפה לצום תשעה באב שחל באותו היום, האגודה למען הלהט"ב בישראל הכריזה על שביתה כללית וקראה לחברי הקהילה הלהט"בית להיעדר ממקום עבודתם ולקחת חלק בפעילויות המחאה.[25] חברות, ארגונים ומוסדות בישראל, חלקם ממשלתיים, הודיעו כי יתירו לעובדיהם שלא להגיע לעבודה.[27] חברות אחדות הודיעו כי יסייעו לעובדיהן במימון הליכי פונדקאות. רשת בתי קולנוע לב הודיעה כי ביום השביתה תציג ללא תשלום את הסרטים "גאווה", "קרול" ו-"אישה פנטסטית", העוסקים בשוויון בקהילה הגאה. המחאה נערכה בערים רבות בהן תל אביב, ירושלים, עפולה, חיפה, באר שבע ורעננה.[28][29]

ב־31 באוקטובר 2018 ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי הוא תומך בזכותם של זוגות להט"בים לפונדקאות, אך אמר כי אין את הרוב הדרוש לכך בקואליציה.[30]

במאי 2021, השיק שר העבודה והרווחה איציק שמולי עם המוסד לביטוח לאומי והאגודה למען הלהט"ב, תוכנית סיוע מיוחדת להנגשת מידע לחברי הקהילה הלהט"בית, בנושא הקמת משפחה, הסיוע שתעניק המדינה בהליכים המשפטיים, והסיוע הכספי שיינתן בהתאם למצב הסוציו-אקונומי של הפונים, ולקריטריונים שיקבעו.[31] ב-11 ביולי 2021, בג"ץ פסק כי תיקון חוק הפונדקאות שנחקק ב-2018, שמפלה זוגות חד-מיניים וגברים יחדניים המעוניינים בהליך פונדקאות, יתוקן בהוראת בג"ץ, וייכנס לתוקפו תוך חצי שנה.[32] התיקון ייכנס לתוקפו ב-11 בינואר 2022.[33][34]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חיים אברהם, "הורות, פונדקאות, והמדינה שביניהן" חוקים ט (2016)
  • יובל שרלו, ההגנה האתית על הפונדקאית - אתיקה, חוק והלכה, משפט רפואי וביו אתיקה, כרך 4 עמוד 80, 2011
  • כרמל שלו, דיני פוריות וזכות הפרט להיות הורה, בתוך: מעמד האשה בחברה ובמשפט, תשנ"ה, עמ' 503–533
  • מיכאל קורינאלדי, מעמדו המשפטי של ילד הנולד מהפריה מלאכותית מתורם זר או תרומת ביצית, שנתון המשפט העברי, י"ח-י"ט, תשנ"ב-תשנ"ד, עמ' 295–327
  • אהרן כ"ץ, אם פונדקאית, מגל, ח-ט, תשנ"ב, עמ' 15–18
  • יוסף כרמל, בעניין הזרעה מלאכותית ומעמדו האישי של הנולד לאם פונדקאית, בתוך: קונטרס שיעורים בענייני רפואה והלכה, 2002, עמ' קיא-קיט
  • זאב לב, בעניין ילוד מאם פונדקאית (קביעת האמהות: ההריון או הלידה), בתוך: אור המזרח, לז, ב, תשמ"ט, 150-160
  • אירית רוזנבלום, הורות זו זכות, מדריך לבניית הורות: זכויות וחובות ההורה, הסכמי הורות, הסכמי הפריה, פונדקאות, אימוץ ועוד, תל אביב: משפחה חדשה, הארגון לקידום זכויות המשפחה, תש"ע 2009.
  • גילי איזיקוביץ, "גוגל בייבי": מדהים ומבלבל, באתר הארץ, 10 באפריל 2012

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פונדקאות בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996, באתר ויקיטקסט

    • ענייני משפט וחקיקה

    הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ ראו: צפי סער, האם פונדקאות היא כמו סחר באיברים?, באתר עכבר העיר, 1 ביוני 2010
      עמרי נחמיאס‏, היסטוריה: "חוק הפונדקאות" עבר בקריאה ראשונה, באתר וואלה, 28 באוקטובר 2014
      עירית לינור, חוק הפונדקאות: שעבוד נשים וסחר בילדים בחסות המדינה, באתר מידה, 18 ביולי 2018
    2. ^ 1 2 אתר "פונדקאות אחראית: מוקד ידע בנוגע להיבטים האתיים בתהליך"(הקישור אינו פעיל, 23.12.2020)
    3. ^ חוק הסכמים לנשיאת עוברים
    4. ^ תשלום הוצאות לאם נושאת (פונדקאית), באתר כל זכות
    5. ^ אתר למנויים בלבד יעל גרינפטר, פונדקאות בעייתית, באתר הארץ, 8 בינואר 2015
    6. ^ ראו למשל: זלמן נחמיה גולדברג, יחוס אמהות בהשתלת עובר ברחם של אחרת, תחומין, כרך ה', תשמ"ד, עמ' 248–259.
    7. ^ יהושע בן-מאיר, הפריית מבחנה - יחוס עובר הנולד לאם פונדקאית ולאם ביולוגית, אסיא מ"א, תשמ"ו, עמ' 25–40, באתר מכון שלזינגר.
    8. ^ "מעמדו של ולד שנולד מתרומת ביצית של לא-יהודיה", פסק דין בתיק 1031698/1 בבית הדין הרבני הרבני האזורי באר שבע
    9. ^ חוק הסכמים לנשיאת עוברים, באתר כל זכות
    10. ^ מהן זכויות הצדדים להליך פונדקאות?, באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל, ‏12 ביוני 2017
    11. ^ בג"ץ 2458/01 משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, ניתן ב-23 בדצמבר 2002
    12. ^ בג"ץ 625/10 פלונית ופלוני נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לפי חוק הסכמים, ניתן ב-26 ביולי 2011
    13. ^ חוק הסכמים לנשיאת עוברים 5 1ג ב
    14. ^ זכויות עובדים בהליכי אימוץ, פונדקאות ואומנה, באתר משרד העבודה, ‏18 בינואר 2021
    15. ^ פונדקאות, משרד הבריאות
    16. ^ שרי מקובר-בליקוב, מאחורי הקלעים של תעשיית הפונדקאות החדשה בגיאורגיה, באתר ynet, 30 באוגוסט 2018
    17. ^ בע"מ 7414/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונים, ניתן ב־11 באוקטובר 2011
    18. ^ דניאל יונס, חברותא מבקשת: "פונדקאות בארץ, גם להומואים"(הקישור אינו פעיל, 23.12.2020), 12 באפריל 2011
    19. ^ כל מה שרציתם לדעת על תהליך הפונדקאות בישראל, אתר "יומן הריון", 18 באוגוסט 2011
    20. ^ דן אבן, משרד הבריאות ישקול לאפשר לזוג הומוסקסואלים הריון פונדקאי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2009.
    21. ^ חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו - 1996 - הנחיות ליישום | מספר החלטה 07/2021, באתר GOV.IL
    22. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, הורוביץ הודיע: זוגות הומואים, טרנסים וגברים יחידנים יוכלו להביא ילדים בפונדקאות, באתר הארץ, 4 בינואר 2022
    23. ^ 1 2 גלעד גרוסמן‏, הומוסקסואלים לבג"ץ: תנו לנו להיות הורים, באתר וואלה, 10 בפברואר 2010
    24. ^ עו"ד עירא הדר, הקהילה הגאה בישראל: תמונת מצב משפטית, באתר nrg‏, 12 בפברואר 2010
    25. ^ 1 2 מורן אזולאי ואמיר אלון, נתניהו תמך באפליית חד מיניים בחוק הפונדקאות. אגודת הלהט"ב: "נשבות", באתר ynet, 18 ביולי 2018
    26. ^ ניצן צבי כהן, ‏כמה "לא" אפשר לשמוע? לצד ההכרזה על שביתה: מאות להט"ב הפגינו בתל-אביב ובירושלים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 ביולי 2018
    27. ^ דנה ירקצי ורויטל בלומנפלד‏, כל החברות שתומכות בשביתת הלהט"ב והאם מותר לשבות? | המדריך המלא, באתר וואלה, 19 ביולי 2018
    28. ^ טל שניידר, ‏מחאת הלהט"בים: 80 אלף איש הפגינו למען שוויון בכיכר רבין, באתר גלובס, 22 ביולי 2018
    29. ^ סקר: 58% ממצביעי הבית היהודי בעד מחאת הלהט"ב, באתר "סרוגים", 24 ביולי 2018
    30. ^ יקי אדמקר‏, נתניהו: תומך בפונדקאות ללהט"ב, אך אין לנו הרוב הדרוש לכך בקואליציה, באתר וואלה, 31 באוקטובר 2018
    31. ^ הדר גיל-עד, המדינה תעזור למשפחות חד מיניות לממש את החלום להורות, באתר ynet, 10 במאי 2021
    32. ^ מערכת mako גאווה, ‏בג"ץ הכריע: פונדקאות ללהט"ב תוך חצי שנה, באתר ‏מאקו‏, 11 ביולי 2021
    33. ^ שני פרומקין‏, מהשבוע הבא: זוגות הומואים, גברים יחידנים וטרנסג'נדרים יוכלו להביא ילדים בפונדקאות, באתר וואלה, 4 בינואר 2022
    34. ^ שינוי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, באתר GOV.IL
    אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פונדקאות&oldid=39874684"