איציק שמולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איציק שמולי
Shmuli 070a.jpg
לידה 8 בפברואר 1980 (בן 39)
כ"א בשבט ה'תש"מ
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, פעיל חברתי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה
סיעה המחנה הציוני
חבר הכנסת
5 בפברואר 2013 – מכהן
(6 שנים ו-32 שבועות)
כנסות ה־1921
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (10 ביולי 2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יצחק (איציק) שְמוּלִי (נולד ב-8 בפברואר 1980) הוא חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. לשעבר יושב ראש התאחדות הסטודנטים וממנהיגי המחאה החברתית בישראל ב-2011.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק שמולי נולד בתל אביב ב-8 בפברואר 1980, בנם של נחמה וחיים שמולי. בגיל 3 עבר עם משפחתו לרמת גן. את שנות התיכון עשה בתיכון חדש בתל אביב.

שמולי התגייס לחיל השריון בשנת 1998 ושובץ בחטיבה 7 עם שירות פעיל בשטחים ובלבנון.

לאחר שחרורו מצה"ל ב-2001, הקים, יחד עם אביו, מסעדה וחברת קייטרינג בתל אביב, בה עבד במשך שנתיים. בגיל 23 החליט לנסוע לדרום אמריקה ובהמשך סייע בהתנדבות בהקמה ובתפעול של בית יתומים בבואנוס איירס.[1]

לאחר שובו לישראל החל ללמוד לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת אורנים וסיים בהצטיינות יתרה. במהלך התקופה, נבחר ליושב ראש אגודת הסטודנטים במכללה אותה הוביל במאבק הארצי כנגד ועדת שוחט להפרטת האקדמיה והעלאת שכר הלימוד ולמאבקים חברתיים רבים.

בראשית שנת 2009 נבחר פה אחד לסגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית. במסגרת תפקידו זה הוביל לאיחודם של שני ארגוני הסטודנטים הארציים בישראל, על ידי מיזוגו של ארגון הסטודנטים בישראל לתוך התאחדות הסטודנטים, וכן שימש כראש צוות המשא ומתן מטעם הסטודנטים במסגרת הדיון על הרפורמה הכוללת במערכת ההשכלה הגבוהה. באוקטובר 2010 נבחר לכהן כיושב ראש התאחדות הסטודנטים, ובכך היה ליושב ראש ראשון של ההתאחדות מקרב המכללות לחינוך ולהוראה. מתוקף תפקידו כיושב ראש כיהן גם כחבר במועצה להשכלה גבוהה וכיהן כדירקטור בחברת איסתא ליינס, הנמצאת בבעלות חלקית של התאחדות הסטודנטים. בנוסף, כיהן בוועד המנהל של ארגון "אמון הציבור" ושל תנועת "הכל חינוך".

במסגרת תפקידו היה שותף למאבקים חברתיים, ובהם המאבק למען זכויות ניצולי השואה ודור המייסדים, המאבק למען הגדלת תמלוגי המדינה מרווחי תגליות הגז הטבעי, המאבק למען השוויון בנטל והגדלת זכויות המשרתים, והמאבק למען הסדרת מעמדם וזכויותיהם של העובדים הסוציאליים. במקביל היה שותף לקליטת עובדי הקבלן במוסדות להשכלה גבוהה בהעסקה ישירה. בנוסף תמך בהחלת חובת מעורבות חברתית על סטודנטים הלומדים לתואר ראשון. כמו כן, עלה בידו להביא לעיגון ולהרחבת זכויותיהם של סטודנטים משרתים במילואים, סטודנטיות בהריון וסטודנטים בני מיעוטים. הצליח גם להביא להטבה במצבם הכלכלי של הסטודנטים- עם הרחבת הסובסידיה בתחבורה הציבורית לסטודנטים, הגבלת התשלומים הנוספים באקדמיה והחלטה תקדימית על בניית אלפי יחידות של מעונות הסטודנטים. בשנת 2010 החל את לימודיו לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים מטעם תוכנית מצטיינים של האוניברסיטה.

מחאת האוהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 היה ממנהיגיה הבולטים ביותר של מחאת האוהלים,[2][3][4][5][6] כשהצליח להוביל את כלל אגודות הסטודנטים לתמיכה אקטיבית במחאה ולהרחבתה באמצעותן לכל רחבי הארץ - מקריית שמונה ועד אילת שבהן הוקמו מאהלים רבים. שמולי נשא נאומים בהפגנות ובעצרות המרכזיות שנערכו במהלכה. ב-1 באוגוסט נמנה עם קבוצת מובילי המחאה שנפגשה עם נשיא המדינה שמעון פרס במשכן הנשיא בירושלים.

שמולי הוביל את הקו שדגל בהידברות עם נציגי הממשלה לצד פעולות המחאה, בניגוד לחלק ממנהיגי המחאה האחרים סבר כי יש להשתמש בעוצמה הפוליטית שהתהוותה לכדי תוצאות והחלטות של הדרג הפוליטי.[7] הוא עמד בראש משלחת ראשי הסטודנטים שנפגשה עם חברי ועדת טרכטנברג,[8] אך עם פרסום מסקנותיה מתח עליהן ביקורת, וקרא להמשיך בפעולות המחאה.[9] בנובמבר 2011 הודיע על העתקת מקום מגוריו לעיר לוד.[10]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איציק שמולי במהלך מחאה על יוקר הדיור

ביולי 2012 התפטר שמולי מתפקידו כיו"ר התאחדות הסטודנטים. באוקטובר 2012 הודיע על כוונתו להתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה על מקום ברשימתה לכנסת התשע עשרה.[11] שמולי הגיע למקום ה-11 ברשימת המפלגה לכנסת, ונבחר מטעמה לכנסת.

בכנסת ה-19 כיהן שמולי כחבר בוועדת הכלכלה, והיה ממלא מקום בוועדה מיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל, וגם ישב בראש השדולה לקידום החינוך הפיננסי בישראל ושדולת הדיור החברתי. במסגרת פעילותו עסק רבות במשבר הדיור ובניסיונות להביא לחוק דיור בר השגה בחקיקה. בנוסף לכך הצליח לחוקק חוקים חברתיים, כגון: איסור ניתוק מים, שיפור שכר החיילים ולהגנה על עסקים קטנים ובינוניים.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב שמולי במקום החמישי ברשימת המחנה הציוני לכנסת, לאחר שהגיע למקום השלישי בפריימריז של מפלגת העבודה,[12] ונבחר לכנסת. גם בכהונה זו, יזם שמולי חקיקה ענפה והוביל מאבקים חברתיים רבים בכנסת, ובהם מאבק כנגד עוולת הביטוח הסיעודי-קבוצתי וחקיקת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי, מאבק להעלאת קצבאות הקשישים ומתן מענקי חימום וטיפולי שיניים לאוכלוסייה המבוגרת, הוביל חקיקה תקדימית לחובת שילוב אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה במגזר הציבורי, מאבק וחקיקה למען הרחבת התמיכה הסוציאלית באוכלוסיות מוחלשות דוגמת ילדים חולי סרטן וילדים חולי ניוון שרירים, חיילים בודדים, נכים וניצולי שואה וחקיקה למען החמרת הענישה כנגד המתעללים בבעלי חיים. בנוסף הוביל בכנסת ה-20 את המאבק למען סגירת תאגידי המים. שמולי עמד גם בראש כמה שדולות בכנסת, ובהן שדולת הגמלאים, השדולה למען החיילים הבודדים, השדולה לדיור בר השגה, שדולת בעלי-החיים והשדולה למען יהדות פלורליסטית ונגד קנאות דתית. כל אלה ועוד זיכו אותו, בין השאר, חמש פעמים ברציפות בתואר "חבר הכנסת החברתי ביותר בכנסת" מטעם המשמר החברתי, בתואר "עיטור האור למען ניצולי השואה, אות אומ"ץ כמופת להישגים יוצאי דופן בתחום החברתי ובאות הפרלמנטר המצטיין לשנת 2018 מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בבחירות המקדימות בפברואר 2019 שקיימה מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הגיע שמולי למקום הראשון ולפיכך, הוצב במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת, לאחר יו"ר המפלגה, אבי גבאי וטל רוסו ששוריין על ידי היו״ר.[13]

ביולי 2019 לקראת הבחירות לכנסת ה-22 התמודד בבחירות לתפקיד יו"ר המפלגה, והגיע למקום השלישי לאחר עמיר פרץ וסתיו שפיר.[14] הוא שובץ במקום השלישי ברשימת העבודה-גשר לכנסת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 לערך, אימץ אורח חיים צמחוני.[15]

בחודש יולי 2015, לאחר אירוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים, כתב במאמר לידיעות אחרונות כי "כשהסכין מונפת על צווארה של קהילה להט"בית שלמה, הקהילה שלי, היא לא תיעצר שם"[16] ובכך היה לחבר הכנסת הראשון שיצא מהארון כלהט"ב במהלך כהונתו כחבר כנסת. ביולי 2018 עבר לגור במושב כסלון שבהרי יהודה.

בשנת 2019 הוא ובן זוגו ערן לוי הביאו לעולם בן באמצעות פונדקאית בארצות הברית.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר נתיב, "בעיר לוד מצאתי משמעות לחיים", "mako",‏ 7 בנובמבר 2012
  2. ^ ציון נאנוס, ‏כך הפך איציק שמולי למנהיג המחאה, באתר ‏mako‏‏, ‏7 באוגוסט 2011‏
  3. ^ רותם שטרקמן, ליאור דטל, המהפכה הולידה מנהיג: "נתקפל רק כשנראה פתרונות אמיתיים", באתר TheMarker‏, 12 באוגוסט 2011
  4. ^ *אבנר הופשטיין, מרד הסטודנט: איציק שמולי יוצא למאבק, באתר של "רשת 13", 2 בספטמבר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  5. ^ איציק שמולי, ישראל ניצחה: תחילת עידן חדש, באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2011
  6. ^ יסמין גיל, איציק שמולי: הפנים החדשות של הסטודנט הישראלי, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2011
  7. ^ רותם שטרקמן, איציק שמולי: "החלטנו לקפל את האוהלים - הם סיימו את תפקידם כאמצעי", באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2011
    איציק שמולי, ישראל ניצחה: תחילת עידן חדש, באתר nrg‏, 5 בספטמבר 2011
  8. ^ אילן ליאור, ראשי הסטודנטים, ובהם איציק שמולי, נפגשו עם מנואל טרכטנברג, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2011
  9. ^ מיקי פלד, שמולי: "אני נותן לדו"ח טרכטנברג ציון בלתי מספיק", באתר כלכליסט, 26 בספטמבר 2011
  10. ^ מריה זערור, איציק שמולי בדרך ללוד, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 2 בנובמבר 2011
  11. ^ שמולי: "בבחירות האלו אפשר לחולל שינוי", באתר nrg‏, 17 באוקטובר 2012
  12. ^ מורן אזולאי, העבודה בחרה: יחימוביץ', שפיר ושמולי במקומות הראשונים, באתר ynet, 14 בינואר 2015
  13. ^ ספי עובדיה, הפריימריז בעבודה: שמולי ראשון, כבל במקום לא ריאלי, באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 11 בפברואר 2019
  14. ^ יובל קרני, עמיר פרץ ניצח וחוזר לראשות העבודה, סתיו שפיר שנייה, באתר ynet, 2 ביולי 2019
  15. ^ סרטונים יום זכויות בעלי החיים בכנסת, דף הפייסבוק של עמותת אנונימוס, 8 בפברואר 2018
  16. ^ ח"כ איציק שמולי יצא מהארון, באתר ‏mako‏‏, ‏31 ביולי 2015‏
  17. ^ יובל קרני, איציק שמולי הפך לאב בהליך פונדקאות: "חלום חיי התגשם", באתר ynet, 28 במרץ 2019