אושפיזין
ערך זה עוסק במושג במסורת היהודית. אם התכוונתם לסרט, ראו האושפיזין.
אושפיזין (בארמית של ספר הזוהר - אורחים), הוא כינוי לנשמותיהם של שבעה אישים מאבות העם היהודי, שעל-פי הקבלה באים להתארח בסוכותיהם של בני ישראל במהלך שבעת ימי חג הסוכות. בכל יום מגיע לסוכה, על פי המסורת, "אורח" אחד מן השבעה בראש, ואליו מתלוים שאר האורחים. כל האושפיזין הם דמויות תנ"כיות מן ההיסטוריה היהודית.
תוכן עניינים |
[עריכה] סדר ונוסח הזמנת האושפיזין
ישנם שני נוסחים להזמנת האושפיזין:
- על פי נוסח האר"י: "אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין" ולאחר מכן מונים את שמות האורחים. ולאחר מכן: "במטי מני (שם האורח) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים)", כלומר- "בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים".
- ועל פי הנוסח האחר: "עולו אושפיזין עלאין קדישין, עולו אבהן עלאין קדישין, למיתב בצלא דהימנותא עילאה", כלומר- "בואו אורחים קדושים, בואו אבותינו הקדושים, לישב בצל האמונה" (צל האמונה הוא כינוי קבלי לסוכה). ולאחר מכן מזמינים את האורח של אותו היום, ועמו את כל שאר האורחים.
[עריכה] סדר האושפיזין לפי המנהג הספרדי והחסידי
- ביום הראשון אברהם
- ביום השני יצחק
- ביום שלישי יעקב
- ביום הרביעי משה
- ביום החמישי אהרן
- ביום השישי יוסף
- ביום השביעי דוד
[עריכה] סדר האושפיזין לפי המנהג האשכנזי (לפי סדר הדורות)
- ביום הראשון אברהם
- ביום השני יצחק
- ביום שלישי יעקב
- ביום הרביעי יוסף
- ביום החמישי משה
- ביום השישי אהרן
- ביום השביעי דוד
[עריכה] מידות
חשיבות האורחים באה לידי ביטוי במידות המיוחסות להם. סדר האושפיזין הנהוג לפי המנהג הספרדי והחסידי משמר את סדר הספירות, ומקביל לשבע הספירות התחתונות. בכל יום מיוחסת חשיבות מיוחדת למידה הקשורה באורח של אותו היום:
3 הספירות העליונות אינן משויכות לאף אחד מהאושפיזין כיוון שהן מוגדרות כספירות 'מוחין', והן קודמות ליישום המעשי.
[עריכה] מנהגים ותוספות מאוחרות
יש הנוהגים להזמין עניים לאכול בסוכה לכבוד האושפיזין.
לפי מסורת חב"ד, באים להתארח גם אדמור"י חב"ד וכן מנהיגים חסידים שונים בנוסף לאושפיזין המוכרים.
ארגונים פמיניסטים פרסמו רשימות שונות של שבע נשים אושפיזות, מהתנ"ך או מן ההיסטוריה היהודית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
