אלי חובייקה
אלי חובייקה (בערבית: إيلي حبيقة, תעתיק: אילי חֻבַיקַה; 1956 - 24 בינואר 2002), פוליטיקאי ערבי נוצרי לבנוני ומפקד בפלנגות, ידוע בעיקר על חלקו בטבח סברה ושתילה.
תוכן עניינים |
חייו [עריכה]
שנותיו הראשונות [עריכה]
אלי חובייקה נולד בשנת 1956 בלבנון. הוא סיים את לימודיו בגיל 16 ובזמן זה כבר היה חבר במפלגת הכתאיב ובתחילת מלחמת האזרחים השנייה הצטרף לזרוע הצבאית של הארגון (הפלנגות). בשנת 1976 נהרגו קרובי משפחה של חובייקה, כולל ארוסתו, בטבח דאמור - התקפה שלה היה אחראי אש"ף. בשנת 1978 הוא הגיע לדרגת מפקד במיליציית הפלנגות והנהיג פשיטה שבמהלכה נהרג טוני פרנג'יה, מפקד יריב בפלנגות. הוא קודם להיות מפקד של הדיוויזיה השלישית של הפלנגות והאחראי על הכוחות המיוחדים. בשנת 1979 קודם להיות קצין הביטחון הראשי של כוחות המיליציה המשולבים של המחנה השמרני ("הכוחות הלבנונים") במלחמת האזרחים.
במהלך מלחמת לבנון (1982) [עריכה]
עם פרוץ מלחמת לבנון בשנת 1982 מונה חובייקה לקצין הקישור בין המיליציות לצה"ל. ב-15 בספטמבר כבשו כוחות צה"ל את מערב ביירות ואפשרו לפלנגות, בפיקודו של חובייקה, להיכנס למחנות הפליטים הפלסטינים כדי לטהר אותם מלוחמים.
הפלנגות נכנסו למחנות הפליטים סברה ושתילה בערבו של ה-16 בספטמבר, ותוך זמן קצר החלו גם במעשי רצח חסרי הבחנה. אנשי הפלנגות יצאו מהמחנות בבוקרו של ה-18 בספטמבר על פי דרישת צה"ל, ורק במהלך היום החלו להתברר ממדי הטבח. אין מידע מדויק על מספר הנספים בטבח, וההערכה היא שמדובר בכ-700 עד 800 איש.
בשנת 1999 פרסם שומר ראשו לשעבר של חובייקה רוברט חטאם ספר שבו טען שטבח סברה ושתילה תוכנן על ידי חובייקה וחאפז אל-אסד במטרה להביך את ישראל.
על פי עדות שנשמעה על ידי ועדת כהן, כאשר נשאל חובייקה על ידי אחד הקולגות שלו מה יש לעשות ב-50 ילדים ונשים פלסטינים, הוא השיב: "זאת הפעם האחרונה שאתה הולך לשאול אותי שאלה כזאת. אתה יודע מה יש לעשות".
חטאם וסמיר ג'עג'ע, מיריביו של חובייקה בכוחות הלבנונים, טענו שחובייקה היה אחראי גם לרציחתם של ארבעה דיפלומטים איראנים שנעלמו בלבנון בשנת 1982.
בשנת 1985, על פי בקשת ה-CIA, ניסה חובייקה להתנקש בסייד מוחמד חוסיין פדלאללה. פדלאללה ניצל מניסיון ההתנקשות אך 80 עוברי אורח קיפחו את חייהם באירוע. שפיכות הדמים הזאת, שהייתה בניגוד להבטחותיו של חובייקה שעוברי אורח לא ייפגעו, גרמה ל-CIA לנתק את קשריו עם חובייקה.
ב־15 בינואר 1986 הודח חובייקה מהנהגת המיליציות על ידי סמיר ג'עג'ע. צעד זה נעשה עקב התקרבותו של חובייקה לדמשק וחתימתו על "ההסכם המשולש". חובייקה מצא את עצמו במפקדתו תחת מצור, אך ניצל אחרי התערבות סורית ויצא לגלות בדמשק. הוא חזר ללבנון בראש מיליציה פרו-סורית, הוצב בזחלה, ונתן את תמיכתו הפוליטית למישל עאון.
אחרי המלחמה [עריכה]
עם תום מלחמת האזרחים בשנת 1990 קיבל חובייקה חנינה והפך לשר לענייני פליטים. בשנת 1992 הוא מונה לשר הרווחה ובשנת 1996 מונה לשר לענייני חשמל ומים. בשנת 1998 נבחר אמיל לחוד לנשיאות, וחובייקה לא התבקש להצטרף לממשלה. בשנת 2000 הוא הפסיד בבחירות ואיבד את מקומו בפרלמנט הלבנוני. ביוני 2001 הגיש עורך דין לבנוני בשם חבלי מלט, המזוהה עם השמאל בלבנון, תביעה נגד חובייקה לבית משפט בלגי באשמת פשעי מלחמה. הדבר התאפשר הודות לחוק שמאפשר לתבוע בבלגיה נאשמים בפשעי מלחמה בכל מקום בעולם. התביעה בוטלה לאחר שהחוק שונה.
ב-24 בינואר 2002 נהרג חובייקה יחד עם שומרי ראשו בהתנקשות. ארגון אלמוני נטל על עצמו את האחריות למעשה, בטענה שחובייקה היה סוכן סורי. חגיגות נערכו במחנות הפליטים הפלסטיניים עם היוודע דבר מותו של חובייקה. ישנה מחלוקת רבה לגבי רצח אלי חובייקה. לבנונים רבים מאשימים את ישראל, בעוד אחרים מפנים אצבע מאשימה לכיוון הפלסטינים, סוריה ואפילו הכוחות הלבנוניים, אשר ניסו להתנקש בחובייקה בשנת 1991. תעלומת מותו של חובייקה קשה לפתרון, ועל אף ההשערות בנוגע למבצעים, לא בוצעו עד היום מעצרים.
