אנתוני וינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנתוני וינר
4 בספטמבר 1964
אנתוני ויינר
תפקיד

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

מפלגה פוליטית המפלגה הדמוקרטית
http://www.house.gov/weiner/
דת יהודי
מחוז ייצוג המחוז ה-9 של מדינת ניו יורק

אנתוני דייוויד וִינֶראנגלית: Anthony David Weiner; נולד ב-4 בספטמבר 1964) הוא פוליטיקאי אמריקאי יהודי. וינר כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית, ויצג את המחוז ה-9 של מדינת ניו יורק בשנים 1999 - 2011. במהלך יוני 2011 וינר, אשר היה נשוי טרי, נאלץ להתפטר מהקונגרס לאחר שנאלץ להודות כי שלח לשש נשים דרך חשבון הטוויטר שלו צילומים מיניים "בלתי הולמים".

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינר נולד בברוקלין, ניו יורק למורטון "מורט" וינר ופרנסס "פראן" וינר. משפחתו היא יהודית חילונית. במהלך ילדותו התגורר לפרק זמן בפרויקט שיכון ציבורי ברוצ'דייל וילג', מהפרויקטים שהקים הממשל בערים ומתגוררים בהם אנשים במעמד סוציו-אקונומי נמוך, שמשלמים שכירות נמוכה יחסית למגורים בתוך העיר. למד בבתי ספר ציבוריים בניו יורק, כולל בתיכון הטכנולוגי של ברוקלין ורכש תואר ראשון באוניברסיטה של מדינת ניו יורק בפלאטסברג. לאחר הקולג' היה שותפו לדירה של ג'ון סטיוארט, מארח התוכנית הדיילי שואו, והוא הפוליטיקאי היחיד שקיבל מסטיוארט תרומות מתועדות לקמפיין בחירות‏[1]. וינר עבד בצוות של מי שהיה אז חבר בית הנבחרים וכיום הסנאטור צ'אק שומר מ-1985 ועד 1991.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת העיר של ניו יורק (1992 - 1998)[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינר נבחר למועצת העיר של ניו יורק ב-1991. בגיל 27, הוא היה האיש הצעיר ביותר אי פעם לכהן בגוף זה עד לנקודה זו. הוא זכה למוניטין של לוחם למען השכונות של ניו יורק. הוא יזם תוכניות כגון התמודדות עם "איכות החיים", יוזמה להכניס נוער בסיכון לעבודה בניקויי גראפיטי שנקראו "המנקים של וינר", הוביל תוכניות פיתוח לשיפשד ביי והאזור ונלחם נגד נטישת סופרמרקטים בשכונות אלו. הוא זכה להכרה גם כיושב ראש ועדת המשנה לשיכון ציבורי על עמידה עבור האינטרסים של שכבת האוכלוסייה המתגוררת בפרויקטים אלו, לחימה על העלאת המימון לדיור הציבורי, לאסור על כניסת כלבים מסוכנים לפרויקטים ותוספת שוטרים למקומות אלו‏[2].

בית הנבחרים של ארצות הברית (1999 - 2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998, מאמצע הדרך ועד הקדנציה התשיעית, הבוס שלו לשעבר, שומר, העדיף בסופו של דבר קמפיין מוצלח לסנאט של ארצות הברית על פני המשך כהונה בבית הנבחרים של ארצות הברית. וינר אז רץ וניצח למינוי הדמוקרטי בפריימריס למושב זה בבית הנבחרים עבור הבחירות הכלליות. ניצחון בפריימריס הדמוקרטים משול לניצחון בבחירות הכלליות במחוז הדמוקרטי הכבד הזה, מה שהבטיח לו את מקומו בבחירות הכלליות למחוז ה-9. הוא רק הבן אדם החמישי לייצג מחוז זה מאז שיצרו אותו ב-1920 (הוא היה ממוספר כמחוז ה-10 מ-1920 ועד 1945, המחוז ה-15 עד 1953, המחוז ה-11 עד 1963, המחוז ה-10 עד 1973, המחוז ה-16 עד 1983, שוב המחוז ה-10 עד 1993 ומאז הוא המחוז ה-9)‏[3].

וינר מתגורר בפורסט הילס (שכונה בסנטרל פארק) שהיא חלק מרובע קווינס בניו יורק, אך נחשב בבית הנבחרים לנציג של רובע ברוקלין מטעם המפלגה הדמוקרטית.

ועדות

הקמפיין לראשות העיר של ניו יורק 2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינר הריץ קמפיין בלתי מוצלח בפריימריס הדמוקרטים לראשות העיר של ניו יורק ב-2005 כנגד שלוש דמוקרטים אחרים.

בתחילת הקמפיין וינר דשדש מאחור בהרבה מן הסקרים, אבל צבר תאוצה בשבועות האחרונים של הקמפיין. האסטרטגיה המוצהרת פומבית של הקמפיין שלו הייתה לצאת מקום שני בפריימריס הדמוקרטים, לנצח את הסיבוב השני ואז לרוץ נגד המועמד הרפובליקני המכהן מייקל בלומברג. מכשהגיעו דיווחי הקלפיות הראשונות, פרננדו פרר, יצא עם רק משהו שקרוב מאוד ל-40% שנדרשו כדי להימנע מסיבוב שני, 39.95% מהקולות וויינר קיבל 28.82% מהקולות. בהצהרה עם תוקף חוקי, אך בלתי מחייבת, וינר אז הצהיר שהוא פורש מהמרוץ ותומך בפרננדו פרר, כשהוא מציין שצריך אחדות מפלגתית. בסופו של דבר, הסיבוב השני הוכרז כמיותר כשהקלפיות הנפקדים (קלפיות הצבעה מוקדמת דרך שליחת הצבעה בדואר) שמו את פרר מעל ה-40% הנדרשים. וינר הכחיש שמועות שכמה מהדמוקרטים הבכירים של ניו יורק כגון שומר והתובע הכללי של מדינת ניו יורק דאז, אליוט ספיצר דירבנו אותו לוותר.

הקמפיין לראשות העיר של ניו יורק 2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור העובדה שפרר הפסיד בבחירות הכלליות לבלומברג, הצעד הכין את הקרקע לווינר כמועמד חזק במרוץ לראשות העיר 2009. אך לאחר שמועצת העיר אישרה לבלומברג להמשיך בתפקידו לכהונה נוספת, בחר וינר שלא להתמודד נגד ראש העיר המכהן. אולם מיליוני דולרים כבר גויסו עבורו, והופנו עבור התמודדות עתידית בבחירות 2013 לראשות העיר.

המרוץ לראשות העיר ניו יורק 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנתוני וינר בברוקלין, במהלך מסע הקמפיין שלו לבחירות לראשות העיר ניו יורק 2013

ב-10 באפריל 2013 וינר בראיון לניו יורק טיימס מגזין ביקש מבוחריו הזדמנות שנייה. "עבורי זה או עכשיו או ייתכן ולעולם לא" אמר בראיון.

מטהו של וינר גייס עבורו 5.1 מיליון דולרים, הסכום השני בגודלו שגויס אי פעם למתמודד לראשות העיר (אחרי כריסטין קווין).

וינר הציג את מועמדותו באופן רשמי בסרטון וידאו ב-YouTube ב-21 במאי 2013.

ב-27 ביולי מנהל הקמפיין של וינר התפטר, ימים ספורים אחרי שוינר הודה במסיבת עיתונאים כי המשיך לשלוח תמונות עירום שלו לנשים ברשת.

הפרות של ועדת הבחירות הפדרלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת הבחירות הפדרלית, שבתחום סמכותה לחשוף מידע בנושא מימון קמפיינים, לאכוף סעיפים של החוק כגון הגבלות ואיסורים על תרומות ולפקח על המימון הציבורי של הבחירות הנשיאותיות, היו לה שני תיקים (בשניהם הנושא כרגע בסטטוס משפטי של "תחת בדיקה") לגבי וינר. בשני התיקים מופיע אותו שם, חברים של וינר, התיק "תחת בדיקה 4995" יצא עם קנס של 47,000 דולר ("קנס אזרחי") כנגד וינר בגלל איזה התנהגות כספית בלתי הולמת באחד מהמרוצים שלו לבחירה מחדש‏[4]. תיק "תחת בדיקה 5429" מעורב בו הלוואה בלתי חוקית של 28,000 דולר שהוריו של ויינר נתנו לאחד מועדות הקמפיין שלו‏[5].

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינר קיבל ציון "A", בגיליון דירוג הקונגרס (Congressional Scorecard) לשנת 2005 מארגון "דראם מייג'ור אינסטיטיוט" (הארגון לזכויות אדם ולענייני מעמד הביניים), על נושאי מעמד הביניים‏[6].

וינר, שהוא דמוקרט, יצא באופן חוזר בקריאה שלו המתנגדת ל"מפלגה הרפובליקנית" במליאה של בית הנבחרים. המושג "המפלגה הרפובליקנית" נתפסת בניגוד לכינוי של "המפלגה הדמוקרטית" (בניגוד לשם "המפלגה של הדמוקרטים", השם התקין מבחינה דקדוקית). הביטוי יש לו שימוש נפוץ בעיקר על ידי אנשים מפלגים מהמפלגה הדמוקרטית, במיוחד במיוחד במהלך עונת בחירות אמצע הקדנציה של שנת 2006.

  • הפלות: ב-2003, וינר דורג על ידי הארגון לפעילות ציבורת למען אמריקה עם הפלות, נאראל (NARAL), בציון של 100%, שהוביל לדירוג של 0% מהארגון שנקרא הוועדה הלאומית של הזכות לחיות (NRLC), ארגון פוליטי נגד הפלות. הוא הצביע נגד האיסור על הליך להפלה מאוחרת ובשמו הפלה של "לידה חלקית" (כשעובר בשלמותו מופל דרך צוואר הרחם ונושא ההפלות הוא נושא חם עבור השמרנים מבחינה דתית)‏[7].
  • המלחמה בעיראק: וינר הצביע בעד מלחמת עיראק ב-2002 ומאוחר יותר אמר שהוא מתחרט לגבי זה. בשיחה בתוכנית האירוח של ביל אוריילי בתוכנית "הפאקטור של אוריילי", וינר הציע נסיגה מעיראק. כשהוא נשאל על ידי אוריילי לגבי איך הוא מציע לעצור את איראן מהשפעה גדולה בעיראק אחרי נסיגה אמריקנית, וינר הציע שהכוחות האמריקנים ילכו לגבולות של אירן וסוריה כדי למנוע מלוחמים זרים מלהיכנס לעיראק בזמן שהם יהיו מוגנים הרחק מאש צולבת של מה שהוא רואה כמלחמת אזרחים בעיראק.
  • לחימה בגביה ציבורית: וינר היה הנבחר הציבורי הראשון להתנגד להצעתו של ראש העיר מייקל בלומברג להציג מדיניות של גבייה ציבורית בעיר ניו יורק. תוכנית הגבייה הציבורית מובנית על תוכנית הגבייה הציבורית של לונדון, תוכנית גבייה ציבורית על כלי רכב הנכנסים למרכז העיר של לונדון. התוכנית של לונדון הביאה להפחתה של 17% בתנועת כלי הרכב ול-35% עליה בנהיגה מואצת של כלי רכב במחוזות של מרכזי עסקים בלונדון.


ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינר עם ראש הממשלה אהוד ברק

וינר גילה תמיד הבנה ותמיכה עקבית בישראל במגוון של סוגיות, כמו חוק ההכרה בירושלים השלמה כבירת ישראל (2001) שחיבר במו ידיו‏[8], לחצים על מחלקת המדינה לשחרור החיילים החטופים ב"הר דב"[9] במקביל לפגישות עם משפחות החיילים ושרים‏[10], תגובות גינוי חריפות על פיגועי התאבדות‏‏‏[11][12] וכן התנגדות לקיצוצים בהלוואות הערבון לישראל עקב בניית גדר ההפרדה[13]. הוא הביע גם התנגדות עקבית ל"מפת הדרכים" של ה"קווארטט"‏[11][12][14] והבנה לחיסולם של מנהיגי החמאס, השיח יאסין וראנטיסי, בידי ישראל, ב-2004‏[15][16] כמו גם ביקש להמיר את הסיוע למצרים מצבאי לאזרחי‏[17] והוביל יוזמה לפיטורי האנסון, עקב הודאה על העסקה של חברי חמאס בארגון אונר"א[18]. בתחילת מלחמת לבנון השנייה ב-2006, השתתף בהפגנת תמיכה בישראל‏[19] ובהמשך, במהלך במלחמה נסע לבקר בישראל וחיפה המותקפת ונפגש עם שרים וראש הממשלה אהוד אולמרט[20].

במאי 2006, הוא עורר ויכוח בניסיונו לאסור על משלחת של הרשות הפלסטינית מטעם אבו מאזן, להגיע לאו"ם, על רקע ניצחונו על החמאס בבחירות, ורמז שזה בגלל היות אש"ף רשום ברשימת הטרור במחלקת המדינה של ארצות הברית (למעשה, היה רשום עד 1988). וינר הצהיר שהמשלחת "צריכה להתחיל לארוז את מזוודות הטרור הפלסטיני שלהם" וכי ארגוני משמר זכויות האדם ואמנסטי הם בעלי דעות קדומות כנגד ישראל‏‏‏[21]. ביוזמתו של וינר, הוועדה המשפטית של בית הנבחרים אישרה למרות התנגדות הממשל את הסעיף לפיו אסור על פי חוק "כל קשר אמריקני ישיר עם הרשות הפלסטינית בשליטת החמאס, עד שהחמאס יוותר על טרור ויכיר בזכותה של ישראל להתקיים". החוק המתוקן הוגש ביוזמת יושב ראש הוועדה הרפובליקני, ג'יימס סנסנברנר, ועליו חתומים 293 מחברי מליאת בית הנבחרים (מתוך 435)‏[22].

ביוני 2005, כתב וינר לתובע הכללי של ארצות הברית דאז, אלברטו גונזאלס, בנוגע ליונתן פולארד ובו טען כי העונש שקיבל היה חסר פרופרציות וכי עורכי דינו זכאים לעיין בחומר המסווג. כמו כן טען, כי הונו את פולארד במשפטו הראשון לידי מאסר עולם, כביכול תוך עסקת הודאה באשמה, ללא עונש זה, שכאמור הופרה‏[23]. ב-12 במרץ 2008, וינר שיגר מכתב לנשיא בוש בו הוא קורא לו לחון את יונתן פולארד‏[24].

לחימה באנטי ישראליות

בתחילת מאי 2002, הפציר וינר במכתב חתום על ידי 25 מחוקקים לנשיא פיפ"א לדחות את בקשת המדינות הערביות, ביוזמת איגוד הכדורגל הסעודי, להוציא את ישראל מהמונדיאל המתקרב בשל הסכסוך הישראלי-פלסטיני[25].

במרץ 2004, אתר הוועדה העליונה לתיירות (SCT), אתר התיירות הרשמי של סעודיה, הסיר הודעה "מביכה" על איסור כניסת יהודים למדינה. וינר, אמר בתגובה כי על ארצות הברית לגנות את מדיניות מתן האשרות של סעודיה‏[26].

באוקטובר 2004, נערכה הקרנת הבכורה של הסרט "קולומביה הלא מחמיאה" (Columbia Unbecoming). הסרט, שהופק בידי הארגון היהודי "פרויקט דוד", מציג עדויות של תלמידים יהודים, אשר מתארים את מסכת ההטרדות וההתקפות שספגו בחוג ללימודי שפות מזרח תיכוניות, "מיל"ק" (MELAC). "הסיפור שלא נגמר", כינה אחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר את פרשת גילוי האנטי-ישראליות באוניברסיטת קולומביה. וינר ביקר את הפרופסורים של אוניברסיטת קולומביה אשר העירו הערות אנטי ישראליות ואנטישמיות ומאוחר יותר, קרא יחד עם פוליטיקאים יהודים לפיטוריהם של המרצים הערבים‏[27].

בדצמבר 2005, הוא קרא יחד עם עוד שמונה חברי קונגרס, במכתב לנשיא הוועדה האירופית, לדחות מיידית את הדו"ח שהוגש על ידי נציגי האיחוד האירופי ברמאללה, המערער על זכות ישראל לתבוע את ירושלים כבירתה ודחיפת מדיניות אנטי ישראלית ופרו פלסטינית‏[28].

בנוסף ביקש ב-2006, ממחלקת המדינה להתערב בשם עיתונאי בנגלדשי שהועמד לדין המרדה עם גזר דין מוות בשל כתבות אוהדות לישראל שפרסם וביקור בה‏[29], ושנה לאחר מכן, הביע מחאה מחאה כנגד השתתפות סעודיה בוועידה לחרם נגד ישראל, בניגוד להבטחותיה ולתנאי ארגון הסחר העולמי אליו הצטרפה ב-2005 וטען שיש לאסור השתתפותה בארגון בשל כך‏[30].

ההתנגדות לעסקת הנשק עם סעודיה

ב-29 ביולי 2007 הכריזו אנתוני וינר והיהודי ג'רלד נדלר שהם יחתרו לעצור את עסקת הנשק בסך 20,000 מיליארד דולר שממשל בוש נשא ונתן עם ערב הסעודית. הם התנגדו לעסקה עקב אי-רצון לספק "נשק מתוחכם למדינה שהם לא מאמינים שעשתה מספיק לעצור את הטרור" וגם ציינו ש-15 מתוך 19 חוטפי המטוסים בפיגועי 11 בספטמבר היו מסעודיה. וינר הכריז שמחוץ לקונסוליה של סעודיה בוושינגטון, "אנחנו צריכים לשלוח מסר חד וחלק לממשלה של ערב הסעודית שטקטיקת ההיתר של הטרור שלהם אינה יכולה להמשך ללא ענישה"‏[31]. וינר פעל ביחד עם כמה צירים בבית הנבחרים, בהם חברי הקונגרס היהודים רוברט וקסלר וג'רלד נדלר, לגבש גוש של חברי קונגרס משתי המפלגות כדי לבלום את עסקת הנשק עם סעודיה כשתוצג בגבעת הקפיטול[32]. וינר ונדלר התכוונו להשתמש בסעיפים של חוק הפיקוח על הייצוא כדי לבדוק את כשרות העסקה ולהעביר החלטה משותפת של בית הנבחרים והסנאט של ארצות הברית בדחיה של העסקה‏[31]‏‏‏[33][34].

שערוריית הסקסטינג והתפטרותו מן הקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 במאי 2011 הופיעה תמונת אזור חלציים של גבר לבוש תחתוני בוקסר, בחשבון הטוויטר של וינר, כפי שנשלחה לצעירה ממדינת וושינגטון.‏[35] וינר הכחיש תחילה כל קשר לתמונה, אך ב-7 ביוני הודה במסיבת עיתונאים כי הוא זה ששלח אותה, וכי נהג לשלוח צילומים מיניים "בלתי הולמים" באמצעות טוויטר, לשש נשים.‏[36] הוא התנצל על שגיאותיו ועל הפגיעה בפני אשתו, מצביעיו, אזרחי ארצות הברית והעיתונות. וינר ציין כי לא נפגש עם הנשים אליהן שלח את התמונות, וכי אינו מתכוון להתפטר משום שלא הפר שום חוק.

ב-16 ביוני 2011, לאחר לחץ כבד מצד חברי מפלגתו בקונגרס הודיע על התפטרותו‏[37]. בחירות מיוחדת נערכו ב-13 בספטמבר 2011, כדי למצוא ממלא מקום שיאייש את התפקיד של וינר עד שארית כהונתו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך תקופה ארוכה מחייו הציבוריים היה וינר רווק, ובמשך כמה שנים יצא עם מגישת הטלוויזיה אלי ג'וזף. הוא נישא ביולי 2010 לאומה אבדין, עוזרתה לשעבר של הילארי קלינטון. לזוג נולד בנם הראשון, ג'ורדן זיין, בדצמבר 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהעיתונות הזרה
מהעיתונות הישראלית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון סטיוארט. קומיקאי, סטיריקן‏, דו"ח תרומות של אתר newsmeat.com
  2. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 8.6.2012)
  3. ^ ניו יורק: נציגים בבית הנבחרים. נציגי בית הנבחרים מניו יורק, 1789-2008, ‏אתר politicalgraveyard.com
  4. ^ תיקי שיתוף פעולה ששוחררו לציבור, אתר ועדת הבחירות הפדרלית, הודעה לעיתונות, 5 בינואר 2005‏
  5. ^ תיקים של שיתוף פעולה ששוחררו לרשות הציבור, ‏אתר ועדת הבחירות הפדרלית, הודעה לעיתונות, 16 בספטמבר 2004
  6. ^ סיכום הצבעות בית הנבחרים, אתר "דראם מייג'ור אינסטיטיוט", 2005‏
  7. ^ אנתוני וינר בנושא הפלות, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים‏
  8. ^ אנטוני וינר, ‏הנציג וינר תוקף את האיחוד האירופי על הדו"ח האנטי ישראלי, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 5 בדצמבר 2005‏
  9. ^ אנתוני וינר, ‏הנציג וינר מוביל לחץ דו-מפלגתי לשחרור החיילים הישראלים הנעדרים, מפציר בפאוול ללחוץ על שר החוץ הסורי, האזרח האמריקאי באומל נעדר כבר מזה 20 שנה, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 10 ביוני 2002‏
  10. ^ ‏אנתוני וינר, הנציג וינר נפגש עם חבר הקבינט הישראלי ומשפחות החיילים הישראלים הנעדרים. וינר מוביל לחץ דו-מפלגתי לשחרור החיילים הישראלים הנעדרים, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 10 ביוני 2002‏
  11. ^ 11.0 11.1 אנתוני וינר, לדחות את מפת הדרכים עד אשר האלימות כנגד ישראל תיפסק, וינר אומר. וינר: הטרוריסטים עדיין בשליטה, ‏אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 19 במאי 2003
  12. ^ 12.0 12.1 ‏‏אנתוני וינר, הצהרת הנציג אנתוני וינר בנוגע לפיגוע ההתאבדות בישראל. וינר: העיתוי של מפת הדרכים היא טעות גדולה, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 11 ביוני 2003‏
  13. ^ וינר לבוש: חדל ללחוץ על ישראל בנושא הגדר. אל תפחית בהלוואות הערבון, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 25 בנובמבר 2003‏
  14. ^ אנתוני וינר, ‏וינר קורא לארצות הברית להטיל וטו על רזולוצית האו"ם על ישראל. אל תחזירו את העצה החולה הזו של מפת הדרכים, אתר רשמי, 19 בנובמבר 2003‏
  15. ^ ‏אנתוני וינר, וינר: הבין-לאדן של ישראל נהרג. מות יאסין הופך את ישראל לבטוחה יותר ומשפר את הפרספקטיבות לשלום‏, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 22 במרץ 2004
  16. ^ אנתוני וינר, ‏ישראל וארצות הברית בטוחות יותר עקב מותו של רנטיסי. וינר: הוא היה המולה עמאר של ישראל, הודעה לעיתונות, 17 באפריל 2004‏
  17. ^ ‏ראנד ה. פישביין, צריחי טנקים ועוצמת תותחים, עיתון "נתיב", גיליון 3 - 4 (98 - 99), יוני 2004‏
  18. ^ יצחק בן-חורין, צירים בקונגרס בארה"ב: לפטר את הנסן, באתר ynet‏, 5 באוקטובר 2004
  19. ^ אנה שניידר-מאירסון, ‏החברים של ישראל מתאחדים מחדש בשל תלתלות לבנון,‏ עיתון האובזרבר, 23 ביולי 2006
  20. ^ ‏אנתוני וינר, וינר פותח במסע למשימה בת שישה ימים בישראל‏, הודעה לעיתונות, 8 באוגוסט 2006
  21. ^ חבר הקונגרס ויינר שגה בהבנתו לגבי הקבוצה הפלסטינית שמנסה להגיע לאו"ם, אתר democracynow.org, פורסם ב-30 באוגוסט 2006‏
  22. ^ יצחק בן-חורין, ארה"ב: הרשות לא תוכל להפעיל נציגות באו"ם, באתר ynet‏, 11 במאי 2006
  23. ^ עומר כרמון, חבר קונגרס: לשחרר החומר המסווג במשפט פולארד, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 6 ביוני 2005
  24. ^ איש הקונגרס האמריקאי במכתב לבוש: שחרר את פולארד!, ערוץ 7, פורסם כנראה ב-12 במרץ 2008‏
  25. ^ ‏אנתוני וינר, וינר נלחם באיסור איגוד הספורט העולמי נגד ישראל. ההשהיה שהוגשה בידי איגוד כדורגל ערבי, הודעה לעיתונות, 2 במאי 2002‏
  26. ^ אתר התיירות הסעודי: הכניסה ליהודים אסורה, באתר ערוץ 7, 3 במרץ 2004
  27. ^ יואב פרומר, החוג למדעי האנטישמיות, באתר nrg‏, 14 במאי 2005
  28. ^ ‏אנתוני וינר, וינר תוקף את האיחוד האירופי על דו"ח אנטי ישראלי, 5 בדצמבר 2005‏
  29. ^ אנתוני וינר, ‏וינר תוקף את התביעה הבנגלדשית בנוגע לעיתונאי פרו-ישראלי, ‏הודאה לעיתונות, 24 באוקטובר 2006
  30. ^ אנתוני וינר, ‏הנציגים וינר וברקלי מבקרים את החרם של ערב הסעודית על ישראל, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 20 ביולי 2007
  31. ^ 31.0 31.1 ‏קלאוס מייר, המחוקקים נודרים לעצור את עסקת הנשק עם סעודיה, עיתון "דה היל", 29 ביולי 2007‏
  32. ^ יצחק בן-חורין, ביקורת בארה"ב על עסקת הנשק עם סעודיה, באתר ynet‏, 1 באוגוסט 2007
  33. ^ רוברט וקסלר, וקסלר ווינר מגישים הצעת חוק אי אישור משותפת לחסימת מכירת הנשק של בוש לערב הסעודית, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 14 בינואר 2008‏
  34. ^ רוברט וקסלר, וקסלר מוביל קבוצה של חברי קונגרס בהתנגדות לעסקת הנשק המתוכננת של ממשל בוש, אתר רשמי, הודעה לעיתונות, 30 ביולי 2007‏
  35. ^ מי צייץ תצלום מגונה מחבר הקונגרס היהודי?, באתר ynet‏, 2 ביוני 2011
  36. ^ יצחק בן-חורין, חבר קונגרס יהודי הודה: "שלחתי צילומים מגונים", באתר ynet‏, 7 ביוני 2011
  37. ^ יצחק בן-חורין, התפטר חבר הקונגרס ששלח תמונות עירום ברשת, באתר ynet‏, 16 ביוני 2011