בונדסוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בונדסוור
Bundeswehr Kreuz Black.svg

סמל הבונדסוור
מנהיגות הצבא
ראש הצבא שר הביטחון הפדרלי (בעתות שלום)
קאנצלר גרמניה (במלחמה)
שר ההגנה תומאס דה-מזייר
כוח אדם
גיל הגיוס 17
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה 19,594,118 (2009)
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה 15,747,493 (2009)
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס 445,048 (2009)
כוחות פעילים 182,927 (2013)
כוחות מילואים 144,000 (2010)
עלות הצבא
תקציב שנתי 33.26 מיליארד אירו
אחוזי תמ"ג 1.2

בונדסוור (Bundeswehr; "הגנה פדרלית" ) הוא שמו הרשמי של הצבא של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, המורכב מהכוחות המזוינים המאוחדים של המדינה, המנהל האזרחי ורשויות הרכש. מדינות גרמניה אינן רשאיות לנהל מערכה צבאית משלהן, משנכנסה חוקת גרמניה לתוקף, בה נקבע כי ענייני הביטחון ניטלים לאחריותה הבלעדית של הממשלה הפדרלית.‏[1]

הכוח כולל צבא יבשה (Heer), צי ("דויטשה מרינה") חיל אוויר ("לופטוואפה"), חיל רפואה ("צנטרלר זניטטסדינסט") ומפקדת קישור בין־שירותית ("שטרייטסקרפטבאזיס"). כ-250,000 בני אדם משרתים בצבא זה, כ-20% מהם גברים בני 18-30 המבצעים שירות בן תשעה חודשים. בזמני שלום, מפקד הצבא הוא שר ההגנה הגרמני (כיום תומאס דה מייסר). בעתות חירום, הקאנצלר מקבל לידיו את הפיקוד על הבונדסוור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבונדסוור נוסד בשנת 1955 בתום מסכת דיונים בדבר חימושה מחדש של מערב גרמניה (ה-"וידרביוואפנונג") לאחר מלחמת העולם השנייה, על ידי תיקון שהוכנס בחוקה הגרמנית. באותה שנה נעשתה מערב גרמניה חברה בברית נאט"ו; הקמת הצבא הייתה ביטוי להכרה המערבית בחיוניתה של מערב גרמניה עבור מערך ההגנה שהוקם באירופה על מנת להגן עליה מפני ברית המועצות. יציבותה הפוליטית ופריחתה הכלכלית של מערב גרמניה אף הם תרמו להחלטה זו.

ב-1956 הוכרז על שירות צבאי חובה, המחייב את כל הגברים המערב־גרמניים בני 18 עד 45 לשרת במשך תשעה חודשים, או לבחור בחלופה אזרחית של שירות לאומי האורך זמן רב יותר.

ב-2011 בוטל חוק זה.‏[2]

סמל הבונדסוור - צלב הברזל

במהלך המלחמה הקרה היה הבונדסוור מעמודי התווך של מערך ההגנה הקונבנציונלי של נאט"ו במרכז אירופה. הוא כלל אז 495,000 חיילים ומפקדים בנוסף לכ-170,000 עובדי צוות אזרחיים. הצבא מנה בתקופה זו שלושה קורפוסים בני 12 דיוויזיות האחד, מגובים בפלוגות ים ונגמ"שים. האוויריה כללה מספר גדול של מטוסי קרב ומפציצים טקטיים, והייתה חלק ממערך ההגנה האווירית של נאט"ו (נאטינא"ד, NATINAD). הצי הגרמני נצטווה להגן על הים הבלטי ולהכיל את הצי הסובייטי ששט בו.

לאחר איחוד גרמניה ב-1990, התאחה הבונדסוור עם חלקים שונים של צבא גרמניה המזרחית, אשר חדל להתקיים לאחר מכן.

מלחמת נאט"ו ביוגוסלביה (1999) הייתה העימות הבלתי־הגנתי הראשון שבו השתתף הבונדסוור באופן פעיל. למעשה, הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1945 בו נטלו כוחות צבא גרמניים חלק בפעולה התקפית.

בשנת 2000, בעקבות פסיקת בית הדין האירופי לצדק, נפתחו תפקידים רבים בבונדסוור גם לנשים, ששירתו עד אז רק בחילות הרפואה או המוזיקה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון להיום, הבונדסוור מונה כ-250,000 אנשי צבא ועוד כ-100,000 אזרחים. צבא היבשה מאורגן בחמש דיוויזיות קרביות, וכולל מנגנון פיקודי שהוא בחלקו רב־לאומי (ברמת הקורפוס). הלופטוופה מחולק לשלוש דיוויזיות, והצי – לשתיים. חיל הרפואה ומפקדת הקישור הבין שירותית מאורגנים בארבעה פיקודים אזוריים. לכל זרועות הצבא יש מטות נפרדים לאימונים, לוגיסטיקה, טכנולוגיה, כוח אדם, מבצעים ועוד.

ראשי המטה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המטה הכללי של הבונדסוור הוא גנרל המחזיק בדרגה הבכירה ביותר (Generalinspekteur der Bundeswehr) ומפקד על כלל הצבא.

רשימת ראשי המטה הכללי מאז 1957:

יעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של הבונדסוור, כפי שהוא מתואר בסעיף 87 א' לחוקה הגרמנית, הוא הגנתי לחלוטין. ואולם כיום, התפיסה היא כי הכוונה איננה רק להגנה על גבולות גרמניה, אלא גם לפתרון משברים ולמניעת סכסוכים באופן כללי יותר, או לשמור על הביטחון הגרמני במובנו הרחב. הדבר מאפשר לבונדסוור ליטול חלק במשימות מעבר לגבולות גרמניה, כחלק מכוחות נאט"ו או תחת מנדט האומות המאוחדות.

החל משנות התשעים, ובאופן הולך וגובר בשנים האחרונות, הבונדסוור משתתף במשימות בינלאומיות ביוגוסלביה לשעבר ובסביבותיה, אך גם באזורים מרוחקים יותר בעולם כמו קמבודיה או סומליה. לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, הוצבו כוחות גרמנים בכל הזירות הקשורות מלבד עיראק. (עם זאת, כחלק משיקומה של עיראק, מקיימת נציגות הבונדסוור אימונים לכוחות הביטחון העיראקיים מחוץ לעיראק, כמו באיחוד האמירויות הערביות ובגרמניה). כיום, חיילי הבונדסוור מוצבים במקומות הבאים (במסגרות שונות):

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]