יחסי ישראל-ניו זילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי ישראל-ניו זילנד
Flag of Israel.svg Flag of New Zealand.svg
Israel New Zealand Locator.png
ישראל ניו זילנד
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072 267,710
אוכלוסייה
7,821,850 4,401,916
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית
תמ"ג (במיליוני דולרים)
274,500 136,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
35,094 30,896

יחסי ישראל-ניו זילנד הם היחסים הרשמיים בין מדינת ישראל לניו זילנד. היחסים בין שתי המדינות ידעו עליות ומורדות רבות, ונכון לשנת 2014 הן מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים. שתי המדינות מחזיקות שגרירויות האחת אצל השנייה - שגרירות ישראל בולינגטון בירת ניו זילנד, ושגרירות ניו זילנד בתל אביב-יפו בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכ"ט בנובמבר, הצביעה ניו זילנד בעד הקמת מדינת ישראל באו"ם. מהקמת המדינה ועד תחילת המאה ה-21, שמרו המדינות על יחסים יציבים, עד שבשנת 2002, נסגרה שגרירות ישראל בניו זילנד, כחלק מקיצוצים תקציביים במשרד החוץ. מאותה שנה התערערו היחסים בין המדינות, עם "פרשת הדרכונים" בשנת 2004, שגררה אחריה גל אנטישמיות בניו זילנד, התנצלות ישראלית, וחידוש היחסים ליחסים דיפלומטיים מלאים בשנת 2011 עם חניכת בניין השגרירות הישראלית החדש בולינגטון.

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 2002, ישראל וניו זילנד קיימו יחסים דיפלומטיים מלאים. כאמור, בשנה זו נסגרה השגרירות הישראלית בניו זילנד כחלק מקיצוץ בתקציב משרד החוץ, והיחסים בין המדינות התנהלו דרך שגרירות ישראל באוסטרליה.‏[1] בשנת 2004, הואשמו שני ישראלים ששהו בניו זילנד, בהשתייכות למוסד הישראלי, לאחר שניסו לזייף דרכונים ניו זילנדיים. בעקבות הפרשה, הושעו כל היחסים הדיפלומטיים עם ישראל והוטלו עליה סנקציות דיפלומטיות על ידי הממשלה הניו זילנדית. שנה לאחר מכן ביוני 2005, התנצלה ישראל על הפרשה, והיחסים בין המדינות שבו לסדרם. באותה שנה בחודש מרץ, הציעה מפלגת הירוקים בניו זילנד בתמיכת הממשלה, לתת אזרחות ניו זילנדית למרדכי ואנונו, "מרגל האטום", שחשף את תוכנית הגרעין הישראלית. ממשלת ניו זילנד הוציאה הודעה שמכחישה בתוקף את ההצעה בטענה שזה הדבר האחרון שיכול לסייע לו, מאחר שנאסר עליו לעזוב את ישראל.‏[2]

בשנת 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה ועם סיומה והכרזת הפסקת האש, התקיימו בניו זילנד הפגנות רבות בגנותה של ישראל על ההתנהלות שלה ברצועת עזה. המצב התדרדר עד לכדי סירוב שירות ישראלים בחנויות ובתי קפה במדינה. מנגד התקיימו הפגנות תמיכה בודדות בישראל, שחלקן פונו על ידי המשטרה המקומית כדי למנוע מהומות עם מפגינים פרו-פלסטיניים.‏[3][4]

במאי 2010, לאחר 8 שנים של משבר, מונה שגריר ישראל החדש בניו זילנד שמי צור, ובאופן רשמי נפתחה מחדש שגרירות ישראל במדינה. צור עבר את הטקס המסורתי במדינה של חיכוך האפים לאחר שמסר למושל הכללי של ניו זילנד את צו ההאמנה שלו.‏[5] ב-12 בדצמבר של אותה שנה, במהלך שיוט במעבורת סמוך לנמל בניו זילנד, מטייל ישראלי עורר בהלה המונית בעת שהניח תפילין במעבורת. הבהלה נגרמה מאחר שהנוסעים לא ידעו במה מדובר, ונבהלו מה"קופסאות המוזרות" לטענתם, וחשבו כי החוטים המשתלשלים הם חוטי חשמל. למקום הוזעקה המשטרה המקומית וכוחות מיוחדים ללוחמה בטרור. הישראלי נחקר בתחנת המשטרה ושוחרר לאחר מכן. האירוע עורר ביקורת בניו זילנד עקב הבהלה המוגזמת מטרור במדינה.‏[6]

בשנת 2011 התרחשה בניו זילנד רעידת אדמה חזקה. הרעידה במדינה גבתה את חייהם של שלושה ישראלים ששהו בעיר קרייסטצ'רץ' שספגה נזקים רבים. כמה חודשים לאחר מכן, האשימה ממשלת ניו זילנד את אחד הישראלים ההרוגים בריגול למען ישראל, והיחסים בין המדינות שוב עלו על שרטון. באותה שנה, ב-5 באפריל, נחנך בניין השגרירות החדש בניו זילנד על ידי יושב ראש הכנסת לשעבר ראובן ריבלין לאחר כמעט 10 שנים שבהן הייתה סגורה.‫‏[7]

פרשת הדרכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחתת מצבות יהודיות בבית העלמין היהודי בעיר אוקלנד בשנת 2012

בחודש מרץ 2004, נעצרו בניו זילנד שני ישראלים, אורי זושה קלמן בן 31, ואלישע קרא בן 50 בחשד שניסו להנפיק דרכונים מזויפים. על פי החקירה, השניים שירתו כסוכני מוסד תחת מעטה כיסוי של תיירים תמימים. שני הישראלים הודו שניסו להנפיק דרכונים במרמה, אך הכחישו את הטענה שהם סוכני מוסד ישראליים. נגד השניים הוגש כתב אישום בבית המשפט הגבוה בעיר אוקלנד. השניים הורשעו ונשפטו ל-6 חודשי מאסר בפועל והוטל עליהם קנס של 50 אלף דולר ניו זילנדי. לאחר המקרה, דרשה ניו זילנד מישראל הסברים והתנצלות, אך זו לא נענתה לבקשה והכחישה בתוקף את השתייכות הישראלים למוסד. בעקבות סירוב ישראל, ב-16 ביולי, הודיעה הלן קלרק ראש ממשלת ניו זילנד, על השעיית כל הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל ועל הטלת עיצומים כנגדה. על אף שבית המשפט בניו זילנד לא קבע ששני הישראלים שייכים למוסד, קבעה קלרק כי השניים שייכים לארגון הביון הישראלי ופירטה את הסנקציות שהוטלו על ישראל. היא הודיעה כי פקידי ממשל ישראליים יידרשו להצטייד באשרת כניסה (חובה שלא חלה על תיירים), בנוסף, בקשת נשיא מדינת ישראל דאז משה קצב לבקר בניו זילנד נדחתה על ידה וביקור משלחות רמות דרג בין שתי המדינות יופסק. עוד אמרה, כי האמנתו של שגריר ישראל שייבחר לא תאושר. ישראל מצדה שמרה על איפוק ופרופיל נמוך, במטרה למזער את הנזקים שנגרמו ליחסי החוץ שלה בכלל ועם ניו זילנד בפרט.‏[8] לאחר ששגרירות ישראל בניו זילנד נסגרה ב-2002, השגרירות באוסטרליה אמורה הייתה לייצג את ישראל גם בניו זילנד, אך כבר כשנה לפני המשבר לא מינה שר החוץ שגריר ישראלי באוסטרליה. על רקע הפרשה בחודש יולי של אותה שנה נהרסו קברי יהודים, חלקם עתיקים מאוד, וחוללו בכתובות נאצה וצלבי קרס, בבית העלמין היהודי בולינגטון שבניו זילנד. בעקבות האירוע הוציאה ראש ממשלת ניו זילנד הודעת גינוי כלפי האשמים במעשה, אך סירבה לקשר בינו לפרשת הדרכונים והסנקציות שהטילה ממשלתה על ישראל.‏[9]

כשנה לאחר מכן, ב-26 ביוני 2005, לאחר סדרת מגעים בין שרי החוץ הישראלי והניו זילנדי בשגרירות ניו זילנד בטורקיה, הודיעה הלן קלרק כי ישראל התנצלה בפני הממשלה הניו זילנדית, והיחסים בין שתי המדינות חזרו לתקנם. כל הסנקציות על ישראל בוטלו, וב-30 באוגוסט, הגיש שגריר ישראל באוסטרליה נתי תמיר את כתב אמנתו בפני המושלת הכללית בניו זילנד. בפועל, ישראל לא התנצלה על הטענה כי שני הישראלים הם סוכני מוסד, אלא הצטערה רק על פעילותם הפלילית.‏[10][11] שני הישראלים שוחררו בחודש ספטמבר לאחר ריצוי של מחצית המאסר שהוטל עליהם.‏[12]

בדצמבר 2010, חשף מסמך ויקיליקס הערכה אמריקאית, כי ניו זילנד החמירה עם שני הישראלים שנחשדו כסוכני מוסד ישראליים, במטרה לשמור על יחסי מסחר טובים עם מדינות ערב. האמריקאים טענו לאחר התבטאותה החריפה של הלן קלרק כלפי ישראל, כי זוהי התגובה הדיפלומטית הקשה ביותר של ניו זילנד ב-20 שנים האחרונות. במסמך נחשף כי "לממשלת ניו זילנד יש מעט להפסיד מפעולה חריפה זו כשקשרי המסחר עם ישראל מוגבלים, ולעומת זאת יש לה אפשרות גדולה יותר להרוויח מהמהלך בעולם הערבי".‏[13]

רעידת האדמה בקרייסטצ'רץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רעידת האדמה בקרייסטצ'רץ' (2011)

ביום שלישי, ה-22 בפברואר 2011, התרחשה בניו זילנד רעידת אדמה קשה בדרגת 6.3 בסולם ריכטר. מוקד הרעידה היה 10 קילומטרים מהעיר השנייה בגודלה בניו זילנד קרייסטצ'רץ' שבמרכז האי. לעיר נוהגים להגיע מדי שנה מאות ישראלים, ובמהלך רעידת האדמה היא נפגעה קשות. בין ההרוגים הרבים נמנו שלושה ישראלים. בעת רעידת האדמה קרס גם בניין בית חב"ד בעיר, אך הישראלים ששהו בתוכו הספיקו להיחלץ לפני שנפל. לניו זילנד נשלחה משלחת זק"א מאוסטרליה, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הורה לבחון מתן סיוע לניו זילנד. על פי דברי שליח חב"ד בעיר בשבת שקדמה לרעידה שהו במרכז כמאה ישראלים.‏[14] עשרות משפחות פנו למשרד החוץ בישראל, לאחר שלא הצליחו ליצור קשר עם קרוביהם השוהים בניו זילנד.‏[15]

כמה חודשים לאחר מכן, כלי תקשורת בניו זילנד העלו חשד כי אחד מההרוגים הישראליים ברעידת האדמה, עופר מזרחי, היה סוכן מוסד, לאחר שבחילוץ גופתו נמצאו כ-6 דרכונים זרים. השגריר הישראלי בניו זילנד, דחה את הטענות וקרא להן "מדע בדיוני". החשד התבסס גם על מקרה שהתגלה, ובו משלחת חיפוש ישראלית שנשלחה על ידי אחת ממשפחות הנפגעים הישראלים למדינה, נדחתה על ידי המשטרה המקומית לאחר שלא היה בידיהם הסמכה של האו"ם. למרות זאת, המשלחת נכנסה לאזור החילוץ שהכניסה אליו הייתה אסורה ללא ידיעת המשטרה, ולאחר מכן הורחקו מהמקום. בנוסף טענו, כי התגלה שישראלי שהוגדר כנעדר בתחילה ושהה באופן לא חוקי במדינה, עזב את המדינה בחשאיות, וכך, טוענים הניו זילנדים, גם חבריו של עופר מזרחי שניצלו מהמכונית שבה נלכד ונהרג, וחשודים כסוכני מוסד.‏[16][17]

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2011, אישרה ממשלת ניו זילנד ביחד עם ישראל את הסכם "טיול-עבודה", ובו בכל שנה יוכלו כ-200 ישראלים לקבל אשרות עבודה במדינה במהלך טיול.‏[18]

על פי נתוני מכון היצוא הישראלי, היקף הייצוא מישראל לניו זילנד בשנת 2010 עמד על 39.8 מיליון דולר והיקף הייבוא מניו זילנד לישראל עמד על 16.1 מיליון דולר.

למרות ההתעניינות הרבה של ניו זילנד בטכנולוגיות חדשות, תחום שישראל מתמחה בו, המשקיעים הישראליים לא קופצים על ההזדמנות להשקיע בניו זילנד, מכיוון שהיא רחוקה מדי גאוגרפית ואוכלוסייתה קטנה מדי. עקב הסיבות הללו, מדורגת ניו זילנד במקום ה-61 ברשימת יעדי היצוא של ישראל. בין ישראל לניו זילנד לא קיימים הסכמי סחר כלכליים נכון לשנת 2014.‏[19]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניו זילנד, באנציקלופדיה ynet
  2. ^ ‫סוכנויות הידיעות, ניו זילנד: לא ניתן דרכון לוואנונו, באתר וואלה!, 23 במרץ 2005‬
  3. ^ ‫דנית פלג, הים הדרומי: ניו זילנד נגד ישראל, באתר nrg מעריב, 21 בינואר 2009‬
  4. ^ ניו זילנד: הזדהות עם ישראל, באתר ערוץ 7, 15 בינואר 2009‬
  5. ^ לאחר 8 שנים ומשבר דרכונים: שגריר בניו-זילנד, באתר ynet‏‬
  6. ^ ניו זילנד: תפילין של מטייל עוררו בהלת טרור, באתר וואלה!, 13 בדצמבר 2010‬
  7. ^ שגרירות ישראל בניו זילנד נפתחה מחדש, באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2011‬
  8. ^ יוסי מלמןניו זילנד משעה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, באתר הארץ, 17 ביולי 2004‬
  9. ^ על רקע פרשת הדרכונים: קברי יהודים חוללו בניו זילנד, באתר ynet‏‬
  10. ^ מחר: סוף רשמי למשבר עם ניו זילנד, באתר ynet‏‬
  11. ^ ישראל התנצלה, היחסים עם ניו-זילנד שבו לסדרם, באתר ynet‏‬
  12. ^ ניו זילנד: "סוכני המוסד" שוחררו ויגורשו, באתר ynet‏‬
  13. ^ "ניו זילנד נזפה בישראל כדי למכור כבשים לערבים", באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2010‬
  14. ^ רעידת אדמה בניו זילנד: ישראלי הרוג • בית חב"ד קרס, באתר בחדרי חרדים, 22 בפברואר 2011
  15. ^ ‫עומר רבין, ‏רעידת האדמה בניו זילנד: ישראלי נקבר תחת ההריסות, באתר גלובס, 22 בפברואר 2011‬
  16. ^ ‫רונן דמארי סוכנויות הידיעות, דיווח בניו-זילנד: ישראלים שמתו בכרייסטצ'רץ' היו סוכני מוסד, באתר nrg מעריב, 19 ביולי 2011‬
  17. ^ דיווח: "הרוג ברעש בניו זילנד היה סוכן מוסד", באתר ynet‏‬
  18. ^ 200 ישראלים יקבלו אשרות עבודה בניו-זילנד בכל שנה, באתר ספונסר, 11 במרץ 2013
  19. ^ ניו זילנד - הסכמים ויחסי סחר, באתר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף בינלאומי