כביש 171
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כביש 171 | |
|---|---|
 |
|
| סיווג | כביש אזורי |
| ציר | כביש רוחב |
| אורך | 33 ק"מ |
| נקודת התחלה | צומת הר חריף |
| נקודת סיום | צומת הרוחות |
 |
|
כביש 171 הוא כביש הרוחב היחיד בהר הנגב, אורכו 33 ק"מ והוא מוביל מצומת הר חריף שעל כביש 10 סמוך לגבול מצרים עד לצומת הרוחות עם כביש 40, כחמישה ק"מ צפונית לעיירה מצפה רמון. הכביש עובר ברובו לאורך השפה הצפונית של מכתש רמון ודרך תוואי הזרימה של נחל ניצנה. בחלקו המזרחי הוא חוצה את מישור הרוחות, נחל צין וחולף ליד מנחת מצפה רמון:
סמוך מצפון לכביש, כ-5 ק"מ מזרחית מצומת הר חריף, ובגובה של 950 מטר, שוכנים בורות לוץ.
| קילומטרים | שם | מיקום | דרכים מצטלבות | |
|---|---|---|---|---|
| כביש 171 ממערב למזרח | ||||
| 0 | צומת הר חריף | הר חריף |  כביש 10, אין מעבר  |
|
| 33 | צומת הרוחות | צפונית למצפה רמון |  כביש 40 |
|
תוכן עניינים |
תולדות הכביש [עריכה]
הכביש נפרץ בשנים 1979-1980 עם ההתעוררות המחודשת בהתעניינות בנגב, בעקבות הסכם השלום עם מצרים והנסיגה המתוכננת מסיני[1], ופתח את הדרך לאתרים שהישראלים כמעט ולא הגיעו אליהם קודם לכן[2].
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ צבי אילן, נוער פורץ נתיבה במדבר, דבר, 2 באפריל 1980
- ^ מכתש רמון המערבי, דבר, 1 במרץ 1963
