כביש 443

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כביש 443
Israel-road443.jpg
מראה קטע בכביש
ISR-HW443.png
סיווג כביש אזורי
ציר כביש רוחב
כינוי מעלה בית חורון
אורך 28.3 ק"מ
נקודת התחלה צומת גינתון
ערים ראשיות לוד, מודיעין
נקודת סיום צומת גבעת זאב
פילבוקס בסמוך לכביש, מרץ 2007
מחסום צה"לי בסמוך ליישוב מודיעין-מכבים-רעות, אפריל 2007
קטע של גדר ההפרדה בצידי כביש 443, סמוך לצומת גבעת זאב. קטע זה בנוי ממספר קומות של גדר תלתלית ("גדר תייל")
קטע של גדר ההפרדה בצידי כביש 443, סמוך לירושלים. הציור בוצע במקור על ידי הקבלן הבונה

כביש 443 הוא כביש ראשי בישראל, המחבר בין לוד למודיעין-מכבים-רעות. המשכו של הכביש בהרי בנימין ומשם הוא מתחבר לכביש 45 ובהמשך לכביש 50 (דרך בגין) החוצה את ירושלים מצפון לדרום. כך, הוא הופך לחלק מציר חלופי לכביש 1 לנסיעה בין ירושלים וגוש דן.

אורכו הכולל של כביש 443 הוא 28 קילומטר, מצומת גינתון במערב ועד צומת גבעת זאב במזרח. רוב הכביש מואר, ובכל 500 מטר ישנו שלט המציין את מספר קטע הכביש (ממזרח למערב). חלק הכביש שבשטחי יהודה ושומרון נמצא במחלוקת עקב הפקעת שטחים מתושבים מקומיים (פלסטינים) לצורך הקמתו וסגירתו לנהגים פלסטינים בשנת 2002, בעקבות מספר פיגועי ירי בו; ובעקבות פתיחתו לנהגים פלסטינים מחדש בשנת 2010, לאחר פסיקת בג"ץ בנושא.

הכביש חוצה את גדר ההפרדה בשני מקומות: במחלף בית חורון, סמוך לבית חורון, ובסמוך למחסום מכבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק המזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוואי הכביש עתיק מאוד, ורובו קדם להקמת מדינת ישראל. חלקו העליון, בין היישובים צפא וגבעת-זאב, עולה במעלה בית חורון, הנזכר במלחמות יהושע בן נון ויהודה המכבי. קטעים מהמעלה העתיק נחשפו ליד בית עור אל-פוקא[1]. בתקופה הרומית נסללה הדרך יחד עם דרכים רבות נוספות, כאחת מ־3 דרכים רומיות שהובילו לאזור ירושלים (השתיים האחרות הם דרך אמאוס - ירושלים (בתוואי דומה לכביש 1) ודרך עמק האלה ־ בית לחם (כביש 375). עם השנים הלך והתדרדר מצב הדרך, ובראשית המאה ה־19 ניתן היה לנוע בדרך רק באמצעות רכיבה על בעלי חיים.

בתקופה העות'מאנית התפתחה רשת של מסלולי-שיירות מערי החוף לעבר במת ההר. בגין הטופוגרפיה של הרי בנימין, המסלולים באזור היו מעטים מאוד. לכן דרכי בנימין היו עמוסות נוסעים, וגם משום היותן בין מרכזי אוכלוסייה ונמלי-החוף (לכן שימשו כדרכי מסחר), והובילו למוקדי עלייה-לרגל וצליינות. בעיקר החל מאמצע המאה ה-19, עבר מסלול-שיירות מערי החוף לעבר רמאללה ויריחו בדרך זו. שיירות משא העדיפו את השימוש בתוואי זה על פני תוואי כביש 1 בשל השיפוע המתון יותר והמסלול הנח ביותר מבחינת טופוגרפית, למרות שתוואי הדרך ארוך יותר מתוואי כביש 1. למעלה בית חורון היה חלופה דרומית שהתפצלה מהדרך באזור גמזו (מושב), ועלתה בתוואי ודאי סאלמאן (נחל איילון) עד שהתחברה מחדש עם החלופה הצפונית באזור אל־ג'יב.

עם התפתחות היישוב היהודי באזור כביש 1 של ימינו, ובהיעדר יהודים בצפון בנימין והרי אפרים, העדיפה התנועה היהודית את העלייה לירושלים דרך שער הגיא, בעוד דרך-בית-חורון התאפיינה בתנועת מוסלמים מלוד ומג'דל (היום אשקלון) במערב אל עבר אזור רמאללה במזרח.

בתקופת המנדט הבריטי נסללה דרך מאל-מג'דל (כיום אשקלון) לרמאללה-אל בירה, דרך לטרון ומעלה בית חורון, והיא הייתה לאחד מכבישי-הרוחב העיקריים בארץ. בימי שלטון ירדן באזור, נסלל כביש מאל-בירה לעבר מעברות הירדן דרך ביתין, יישובי רמת חצור ויריחו. בראשית שנות ה-70 כינתה המדינה כביש זה, מים לירדן, בשם כביש 3.

סלילת הכביש, מעטרות ללוד דרך מעלה בית חורון הוצע על ידי שר השיכון עוד באמצע שנות ה-70‏[2]. בשנת 1988, בעקבות האינתיפאדה הראשונה, תוואי הכביש הוסט מעט דרומה אל מחוץ לכפרים בית עור אל-פוקא ובית עור א-תחתא ולצורך כך הופקעה רצועה ברוחב של 150 מטר ואורך של 10 קילומטרים.

שימוש בכביש על ידי פלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 הופקעו אדמות של כפריים באזור לצורך סלילת הכביש. הכפריים עתרו לבג"ץ נגד המפקד הצבאי שהפקיע את האדמות, ובתשובה לעתירה, טענו המשיבים מטעם המדינה כי מטרתה של תוכנית הדרכים היא לשרת את צורכי האזור, והיא תשרת את אוכלוסיית הכפרים המקומיים לאורך התוואי. המשיבים הדגישו, כי מערכת הדרכים ביהודה ובשומרון היא מיושנת, ואין היא יכולה לשאת עוד את הכמות הרבה של מכוניות הנעות עליה[3]. בג"ץ קיבל את עמדת המדינה וכתב:

"בנסיבות אלה מוסמך ממשל צבאי להשקיע השקעות יסוד ולבצע תכנונים ארוכי טווח לטובתה של האוכלוסייה המקומית... אין כל פגם בהכנתה של תוכנית הכבישים הארצית: צורכי התחבורה של האוכלוסייה המקומית גברו והלכו; את מצב הכבישים אין להקפיא. על-כן מוסמך היה הממשל הצבאי להכין תוכנית דרכים שתיקח בחשבון את ההתפתחויות בהווה ובעתיד... אין בעצם העובדה, כי תכנון זה נעשה בשיתוף פעולה עם ישראל, כדי לפסול תוכנית זו, ובלבד שהיא נעשתה למען האוכלוסייה המקומית."[4]

במהלך האינתיפאדה השנייה התרחשו לאורך הכביש מספר פיגועי ירי, בעיקר מרכב חולף‏‏[5], בהם נהרגו מספר ישראלים. בעקבות פיגועים אלה תושבי מודיעין והסביבה מיעטו לנסוע בכביש והעדיפו את כביש 1 ובהוראת מערכת הביטחון אוטובוסים הפסיקו לנסוע בו לאחר השעה 16:00. צה"ל הציב מספר עמדות תצפית לאורך הכביש, ובכל עמדה הוצב טנק. בנוסף, צה"ל חסם את הגישה לכביש מהכפרים לידו והציב קוביות בטון ותלוליות עפר על כבישים שהתפצלו מהכביש לכיוון כפרים פלסטיניים, והוטלו מגבלות על תנועת תושביהם בכביש, אשר בשיאן, ב-2002, כללו איסור כללי על שימוש בכביש על הפלסטינים.

בעקבות חסימת דרכי הגישה לכביש מכבישים בשימוש פלסטינים, וההגבלות המשמעותיות על שימוש של פלסטינים בכביש, הגישו פלסטינים תושבי האזור עתירה לבג"ץ, ובה נטען שהחסימה וההגבלות אינן חוקיות, בין השאר, כיוון שהכביש נסלל חלקית על אדמות שהופקעו בהבטחה שישמשו את תושבי האזור. בתשובת המדינה נטען שפתיחת הכביש תהיה סכנה חמורה לאזרחי ישראל והוצג תצהיר של אלוף פיקוד המרכז, גדי שמני, בו נכתב ש"כביש 443 מהווה יעד מרכזי ואסטרטגי מועדף לפעילות ארגוני הטרור". במרץ 2008 בג"ץ דחה בשישה חודשים את המשך הדיון בעתירה כדי לאפשר זמן לבדוק את הכבישים החלופיים הנסללים עבור הפלסטינים ואת גיבושם של הסדרים לתנועה מוגבלת של פלסטינים על כביש 443. בדצמבר 2008 נפתח לתנועה "ציר מרקם חיים", המקשר בין הכפרים הפלסטיניים שבאזור מודיעין לבין אזור רמאללה[6].

ב-29 בדצמבר 2009 קיבל בג"ץ את העתירה ברוב של שניים נגד אחד, ונתן אורכה של חמישה חודשים לגיבוש פתרון צבאי אשר יוכל לספק הגנה לתושבים הישראליים העושים שימוש בכביש, תוך מתן אפשרות לתושבי הכפרים הפלסטינים שסביבו להשתמש בכביש.‏[7] על פי ההסדר שגובש, הותר לפלסטינים לנסוע על הכביש ממחסום מכבים עד מחסום מחנה עופר, שהוקם במקום מחסום רמות שבוטל. נקבעו שתי נקודות בידוק ביטחוני מאוישות בחיילים לעליית פלסטינים על הכביש, אחת ליד בית סירא, והשנייה ליד בית עור אל פוקא ושתי נקודות ירידת פלסטינים מהכביש המבוקרות בעזרת מצלמות ודוקרנים, אחת ליד ח'רבת אל מצבח והשנייה ליד א-טירה, בצומת בית חורון (לשעבר קצהו הצפון-מזרחי של כביש 3). עתירה בה נטען שההסדר לוקה בפרצות ביטחוניות רבות נדחתה על ידי בג"ץ שקבע שהוא סומך על שיקול הדעת של גורמי הביטחון.‏[8][9]

ב-5 בפברואר 2014 פורסם באתר "ערוץ 7" מסמך האוסר על שרי הממשלה את הנסיעה בכביש 443, בשל חשש לזריקת בקבוקי תבערה. ההוראה יצאה לאחר מספר תקריות של ידויי אבנים ובקבוקי תבערה אל עבר רכבים שנסעו בכביש, וכן גילוי מטען חבלה בכביש, שנוטרל בידי חבלני משטרה.‏[10]

החלק המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק המערבי של הכביש תוכנן בשנות ה-50 לצורך פיתוח אזור מודיעים שהיה אזור ריק מהתיישבות‏[11]. הכביש נסלל בשנת 1964‏[12] ועד אז שימש את האזור משעול הררי שלא התאים לתנועה מהירה‏[13]. הכביש נקרא על שם הנשיא יצחק בן צבי שהיה פעיל בעידוד ההתיישבות במקום‏[14][15].

קטע הכביש ממחלף בן שמן למודיעין שופר בשנים 1992-1993 בהרחבת שוליים ומיתון העקומות והורחב לכביש דו-מסלולי כמה שנים מאוחר יותר כאשר החל אכלוסה של העיר מודיעין. בהמשך שנות ה-90 הורחב הכביש לדו-מסלולי לכל אורכו.

בסוף 2013 החלו בכביש עבודות להוספת נתיב שלישי המיועד לתחבורה ציבורית בקטע בין צומת מודיעים לנאות קדומים. לפי תוכנית משרד התחבורה‏[16] ההרחבה תתבצע עד לצומת מכבים-רעות, ובאזור מצפה מודיעין יבנה חניון חנה וסע. עבודות אלו נועדו להקל את העומס הצפוי בכביש במקביל לביצוע עבודות הרחבה ומנהור של כביש 1.

מחלפים וצמתים לאורך הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קילומטרים שם סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
כביש 443
0 צומת גינתון Fareskilt 20.PNG לוד ISR-HW40.png כביש 40
0.8 כניסה למושב בן שמן Fareskilt 20.PNG בן שמן כניסה למושב
1 כניסה לגינתון Fareskilt 20.PNG גנתון כניסה למושב
1.6 כפר הנוער בן שמן Fareskilt 20.PNG כפר הנוער בן שמן כניסה לכפר
3 מחלף בן שמן Semen.svg בן שמן ISR-HWB1.png כביש 1, ISR-HW6.png כביש 6, ISR-HW444.png כביש 444
3.3 צומת מודיעים Fareskilt 20.PNG בן שמן ISR-HW444.png כביש 444/כביש 4314
5 נאות קדומים Fareskilt 20.PNG נאות קדומים כניסה לפארק
8.7 כניסה למבוא מודיעים Fareskilt 20.PNG מבוא מודיעים כניסה ליישוב
10.2 צומת מכבים Fareskilt 20.PNG מודיעין-מכבים-רעות כביש 4466
11 צומת מודיעין מערב Fareskilt 20.PNG מודיעין-מכבים-רעות כביש גישה לאזור התעסוקה
12.8 צומת שילת Fareskilt 20.PNG שילת ISR-HW446.png כביש 446
13 כניסה למודיעין Fareskilt 20.PNG מודיעין-מכבים-רעות שדרות החשמונאים
14.3 צומת מכבים רעות Fareskilt 20.PNG מודיעין-מכבים-רעות דרך יאיר פרג
15.9 מחסום מכבים לכיוון מערב מודיעין-מכבים-רעות RoadSign IL B-19.svg
16 צומת ספא Fareskilt 20.PNG ספא כביש 456 - לפלסטינים בלבד Zeichen 267.svg
16.1 צומת בית חורון Fareskilt 20.PNG בית סירא ISR-HW3.png כביש 3 - לפלסטינים בלבד Zeichen 267.svg
19.8 מחלף בית עור א-תחתא AB-AS-blau.svg בית עור א-תחתא, ח'רבת אל-מצבאח, בית ליקיא דרך לכפרים
22.3 צומת מעלה בית חורון Fareskilt 20.PNG בית עור אל-פוקא, בית עור א-תחתא דרך לכפרים
23.4 מחלף בית חורון AB-AS-blau.svg בית חורון, טירה (ליד רמאללה) כניסה ליישוב
27.9 מחסום מחנה עופר לכיוון מזרח מחנה עופר RoadSign IL B-19.svg
28.3 צומת גבעת זאב Fareskilt 20.PNG גבעת זאב, מחנה עופר, ביתוניא ISR-HW436.png כביש 436, ISR-HW45.png כביש 45

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליצור י',מעלה בית חורון הקדום - שרידים והצעות איתור, מחקרי יו"ש תשנ"ד, עמ' 31-39
  2. ^ טוביה מנדלסון, עופר מציע שורת יישובים בין עטרות ולוד ובמרכזם העיר גבעון, דבר, 18 בפברואר 1976
  3. ^ בג"ץ 393/82 ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה אלמסאוליה נגד מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, פ"ד לז(4) 785, עמ' 790
  4. ^ שם, עמ' 811
  5. ^ האם ייפתח כביש 443 לתנועת פלסטינים?, מקומון מודיעין mcity
  6. ^ ‏דפנה לוי, הכביש החדש שמפוצץ את אנשי החאמס
  7. ^ בג"ץ 2150/07 עלי חסיין מחמוד אבו צפייה, ראש מועצת הכפר בית סירא ו-24 אחרים נגד שר הביטחון ואחרים
  8. ^ בג"ץ 3607/10
  9. ^ שמואל מיטלמן שופטי בג"ץ: פסק הדין על כביש 443 – מאוזן, nrg
  10. ^ מסמך שהגיע לערוץ 7: איסור הנסיעה הגורף לשרים, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2014
  11. ^ כפר מודיעין ישוקם מחדש, הצופה, 15 ביוני 1954
  12. ^ נאות קדומים - שמורה במודיעים, דבר, 3 ביוני 1965
  13. ^ מ. סייר, פיתוח לעבר מודיעין, מעריב, 28 ביולי 1963
  14. ^ שני יישובים חדשים באיזור מודיעים, הצופה, 26 במאי 1953
  15. ^ היאחזויות מודיעים ובירנית יעלו על הקרקע בסוף החודש, דבר, 6 בנובמבר 1964
  16. ^ נחשפות העבודות לאורך כביש מספר 1. הכביש החדש לירושלים: גשרים, מנהרות ומחלפים, באתר משרד התחבורה


תחבורה בישראל

כבישי ישראל: · כביש 1 · כביש 2 · כביש 3 · כביש 4 · כביש 5 · כביש 6 (חוצה ישראל) · כביש 7 · נתיבי איילון (כביש 20) · כביש 22 (נתיבי המפרץ) · מנהרות הכרמל (כביש 23) · כביש 40 · כביש 50 (שד' בגין בירושלים) · כביש 60 · כביש 90 · כביש 431 · כביש 443 · כביש מכבית (כביש 471) · כביש אלון · כביש הצפון (כביש 899) · לרשימה המלאה

חברות כבישים: · נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה · חברת דרך ארץ · חברת נתיבי איילון · נתיבי הכרמל מערכות ותפעול · נתיבי היובל

תחבורה ציבורית: אגד · אגד תעבורה · דן · מטרודן · מטרופולין · נתיב אקספרס · אומני אקספרס · סופרבוס · קווים · חברת הנסיעות והתיירות נצרת · שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת · אפיקים · רמה תחבורה ציבורית גולן · גלים · עילית · רב-קו · המטרונית

תחנות מרכזיות: התחנה המרכזית החדשה של תל אביב · התחנה המרכזית הישנה של תל אביב · מסוף 2000 · התחנה המרכזית של ירושלים · מרכזית המפרץ · מרכזית חוף הכרמל · מרכזית הקריות · התחנה המרכזית בבאר שבע · התחנה המרכזית של אשדוד · התחנה המרכזית של נתניה · תחנה מרכזית חדרה · התחנה המרכזית של הרצליה

נמלים: נמל אילת · נמל אשדוד · נמל חיפה · נמל הקישון · רשות הספנות והנמלים

רכבת ישראל: פורטל רכבת ישראל · הקו הראשי של רכבת ישראל · מסילת הרכבת לירושלים · קו הרכבת המהיר לירושלים · מסילת איילון · תחנות רכבת בישראל

רכבות קלות ותחתיות: הכרמלית · הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום) · הרכבת הקלה בירושלים (הקו האדום)

תעופה: רשות התעופה האזרחית · רשות שדות התעופה · נמל התעופה בן-גוריון · אל על · ישראייר · ארקיע · סאן דור · שדות תעופה בישראל

היסטוריה: נמל תל אביב · נמל יפו · הרכבת המנדטורית · רכבת העמק · חברות תעופה עבריות ביישוב · כביש הנפט · כביש הגבורה · דרך בורמה

שונות: משרד התחבורה · מוניות בישראל · מוניות שירות בישראל · תחבורה בתל אביב · תל-אופן · ערכים נוספים
מכולות בנמל חיפה

בואינג 767 של חברת אל-על

נתיבי איילון

מערך קרונועים