כבישי ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תחילת התפתחות תשתית הכבישים בישראל הינה בשנות המנדט הבריטי בארץ ישראל. בשנת 1921 הקים שלטון המנדט זרוע הנדסית לביצוע עבודות פיתוח תשתית בארץ, אשר הפכה למחלקה לעבודות ציבוריות (מע"צ) עם סיום תקופת המנדט. מאז פעלה המחלקה תחת משרדים שונים כמו משרד העבודה בשנות ה-50 של המאה ה-20, משרד התשתיות ולבסוף במשרד התחבורה עד לסגירתה בשנת 2003 בהחלטת ממשלת ישראל והפיכתה לחברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ.

תוכן עניינים 1 החברה הלאומית לדרכים בישראל 2 מספור וצבע 2.1 מספור 2.2 צבע 3 חוקי תנועה בישראל 4 כבישים עיקריים בישראל 5 כבישי אגרה בישראל 6 תוכנית החומש של 2006 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] החברה הלאומית לדרכים בישראל

החברה הלאומית לדרכים בישראל שהחליפה את מע"צ בשנת 2003, עוסקת בתכנון, פיתוח והחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים, גשרים וכיוצא באלה. סך אורך הכבישים שנמצא תחת אחריותה הוא 6,500 קילומטר. נכון לשנת 2006, עומד בראש החברה האלוף (במיל') עמירם לוין.

עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21, נבנו מספר כבישים בין עירוניים על ידי חברות פרטיות תמורת תשלום מהמדינה, ללא אחריות של החברה הלאומית לדרכים בישראל, כגון כביש 6 (חוצה ישראל), כביש 431 וכבישים נוספים.

[עריכה] מספור וצבע

[עריכה] מספור

הכבישים בישראל מסווגים לפי כבישים ארציים, בינעירוניים, אזוריים ומקומיים. מספור הכבישים נעשה ע"פ חלוקה זו.

• כבישים ארציים - ממוספרים בספרה אחת (למשל, כביש ארצי מס' 1 - ירושלים-תל אביב-יפו).
• כבישים ארציים ובינעירוניים - שתי ספרות (למשל, כביש מס' 20 - נתיבי איילון).
• כבישים אזוריים - שלוש ספרות (למשל, כביש 471 (כביש מכבית) המחבר בין מחלף בר-אילן לבין כביש 6).
• כבישים מקומיים - ארבע ספרות (למשל כביש מס' 8900 המחבר בין צפת לראש פינה).

לרוב, כבישים בעלי מספר זוגי נעים מדרום לצפון (למשל, כביש 2 מתל אביב לחיפה) וכבישים בעלי מספר אי זוגי נעים ממערב למזרח (למשל כביש 5 (חוצה שומרון)).

נכון לשנת 2007, קיימים כבישים ארציים הממוספרים בין 1 ל-7, כאשר יש תכנון עתידי לכביש מספר 9. לא קיימת עדיין תוכנית מפורטת בשלב מתקדם לכביש שיחזיק את המספר 8, מפני שאין צורך ממשי בכביש אורך נוסף כתוספת לכביש 2 (כביש החוף), כביש 4 (כביש החוף הישן), כביש 6 (חוצה ישראל) וכביש 90 (שהוא בחלקו כביש הערבה).

כבישים זוגיים שספרתם הראשונה נמוכה יהיו מערביים, וככל שעולה מספר הכביש כך הוא מזרחי יותר. באופן דומה כבישים אי זוגיים המתחילים בספרות נמוכות נמצאים בדרום בעוד שכבישים המתחילים בספרות גבוהות נמצאים בצפון. ההיררכיה בסידור הכבישים דומה לשיטת הסעיפים (כלומר כביש 20 נמצא בין כביש 2 לכביש 4, ולא מזרחית לכביש 4). כך הכביש הצמוד לחוף הוא כביש 2, כביש פנימי יותר הוא כביש 4, כביש פנימי עוד יותר הוא כביש 6 וכביש הנושק לגבולה המזרחי של המדינה הוא כביש 90.

באופן דומה מסודרים גם כבישי הרוחב: הכביש הנמצא בדרום ראשון לציון הוא כביש 431, צפונית לו בצפון ראשון נמצא כביש 441, צפונית ביהוד נמצא כביש 461, צפונית משם, בדרום פתח תקווה נמצא כביש 471, לאחר מכן כביש 481 (ציר ז'בוטינסקי), ובין האחרון לבין כביש 5 עתיד להסלל כביש 491 (איילון מזרח).

התאורייה לפיה ממוספרים הכבישים אינה ישימה תמיד במציאות. אחת הסיבות היא שהכבישים אינם ישרים לחלוטין ואינם בהכרח מקבילים זה לזה. וסיבה נוספת היא הרצון לתת לכבישים עיקריים מספרים נמוכים, כך לדוגמה הדרך הראשית שבין תל אביב לירושלים מוספרה ככביש 1 על אף שעל פי שיטת המספור היה צריך להיות שייך המספר לכביש רוחב בדרום המדינה.

[עריכה] צבע

אופיו של הכביש קובע את צבע שלטי המספרים המתייחסים אליו:

• כבישים ארציים:
  • ככלל אלה משולטים באדום והמספר מורכב מספרה בודדת או שתיים -
  • אם הכביש מהיר, השילוט יהיה בכחול -
  • אם חלקו של הכביש מהיר וחלקו אינו כזה, בכל קטע מקטעי הכביש יצבע השילוט לפי כללים אלה.
• בכביש אזורי השילוט ירוק ומספרו מורכב משלוש ספרות - . לכאורה אין מניעה שגם כביש אזורי יזכה בשילוט כחול אם הוא מוגדר ככביש מהיר, אך בפועל אין כבישים כאלה בישראל כיום.
• בכביש מקומי השילוט הוא חום והמספר בן ארבע ספרות -

שילוט מדריך הוא כחול בכביש מהיר וירוק ביתר הכבישים.

[עריכה] חוקי תנועה בישראל

למרות שהתפתחות התשתית בישראל החלה בעיקרה בתקופת המנדט הבריטי, בישראל נוסעים בצד ימין של הכביש כמו ברוב מדינות אירופה ובאמריקה. הסיבה היא שמאחר והתנועה המוטורית החלה כבר בזמן הטורקים, לבריטים היה אסור לשנות את חוקי המדינה הקיימים (תקנות המנדט) וזאת בניגוד למסילות הרכבת בהן הרכבות נעות דווקא על המסילה השמאלית.

המהירות המקסימאלית המותרת בישראל היא 110 קמ"ש בדרך מהירה, 90 קמ"ש בכביש בינעירוני שבו יש שטח הפרדה בנוי בין שני כיווני הנסיעה, 80 קמ"ש בכביש בינעירוני שבו אין הפרדה בנויה בין המסלולים ו-50 קמ"ש בשטח עירוני. בדרכים רבות מצוינת מהירות נמוכה יותר באמצעות תמרור 'ב-20'. דוגמה בולטת לכך היא שבכל הדרכים המהירות פרט לכביש 6 (שבו מתאפשרת נסיעה של עד 110 קמ"ש), מוגבלת המהירות ל-90 או ל-100 קמ"ש.

על מנת לנהוג בכבישי ישראל חובה להחזיק ברישיון נהיגה ישראלי או בינלאומי. את הרישיון הישראלי יכול לקבל אדם בן 17 לפחות רק לאחר מעבר של "טסט" נהיגה ומבחן תאוריה. בשלושת החודשים הראשונים לרישיון הנהג החדש חייב לנסוע עם מלווה בגיל 24 לפחות ו-5 שנות נסיון נהיגה או בגיל 30 ו-3 שנות נסיון. כמו כן, עד גיל 21 הנהג החדש יכול להסיע רק עד שני נוסעים ברכבו, לא כולל עצמו, אלא אם נמצא מלווה העומד בתנאים שצויינו לעיל.

[עריכה] כבישים עיקריים בישראל

• כביש 1 - ים המלח-ירושלים-תל אביב
• כביש 2 ("כביש החוף") - תל אביב-חיפה
• כביש 3 - בית חורון-אשקלון
• כביש 4 - ראש הנקרה-חיפה-גהה (פתח תקווה)-מחלף גנות-ראשון לציון-אשדוד-אשקלון
• כביש 5 (חוצה שומרון) - אריאל-תל אביב
• כביש 6 (חוצה ישראל) - כביש האגרה הראשון בישראל. כיום: מחלף עירון-מחלף קריית גת. מתוכנן: שלומי-צומת הנגב
• כביש 7 - צומת גדרה-מחלף שורק.
• כביש 20 - נתיבי איילון.
• כביש 22 - נתיבי המפרץ
• כביש 40 - כפר סבא-פתח תקווה-רמלה-באר שבע-כביש 90 (ליד קטורה)
• כביש 65 - כביש ואדי ערה - חדרה-עפולה-צומת נחל עמוד (ליד קדרים).
• כביש 70 - כביש ואדי מילק - זכרון יעקב-יקנעם-יגור-לאורך הגליל המערבי-שלומי
• כביש 60 (דרך האבות) - נצרת-עפולה-ג'נין-שכם-אריאל-ירושלים-גוש עציון-חברון-באר שבע. הקטע בין ג'נין לחומש בכביש 60 סגור לתנועה מאז הסכמי אוסלו.
• כביש 90 (כביש הערבה, הבקעה ועוד)- מטולה-טאבה. הכביש הארוך ביותר בארץ (למעלה מ-450 קילומטרים).

[עריכה] כבישי אגרה בישראל

בישראל קיים רק כביש אגרה אחד - כביש 6 שבו התשלום הוא על פי כמות הקטעים שנוסעים בו וסוג הרכב. על-אף התשלום, הכביש מושך נוסעים עקב הזמן שנחסך לנוסעים בו, במיוחד במרחקי נסיעה גדולים מצפון לדרום ולהיפך. הציפיה היא שהכביש ימשוך נוסעים נוספים לאחר פתיחת החלקים הדרומיים והצפוניים שהנסיעה בהם תותר ככל הנראה ללא תשלום.

חוץ מכביש 6, מתכוננים בישראל נכון לשנת 2006 עוד 3 כבישי אגרה - נתיב מהיר ממחלף שפירים למחלף קיבוץ גלויות בתל אביב שיהיה מסלול מהיר לתחבורה ציבורית או לרכבים פרטיים בתשלום, נתיב מהיר בכניסה לירושלים וכביש מנהרות הכרמל בחיפה שבנייתו החלה בסוף שנת 2006.

[עריכה] תוכנית החומש של 2006

לאחר שברכבת ישראל הוחלט בשנת 2003 על השקעה חסרת תקדים בתוכנית חומש ופיתוח תשתיות, הוחלט במשרד התחבורה לבצע תוכנית חומש דומה משנת 2006 גם בכבישי ישראל באמצעות החברה הלאומית לדרכים בישראל. תוכנית החומש תוקצבה ב-19 מיליארד שקלים, מתוכם 2 מיליארד שקלים לשיפור בטיחות בכבישים והפחתת תאונות הדרכים והשאר לפיתוח ושדרוג תשתיות. התוכנית כללה 74 פרויקטים שונים, חלקם בסלילת כבישים חדשים וחלקם בשיפור או הרחבה של כבישים או צמתים קיימים ומסוכנים.

• כביש 6 (חוצה ישראל) - סיום בניית קטע 18 בצפון וקטעים 19 ו־20 בדרום (פתיחה משוערת: 2007).
• כביש 431 - כביש רוחבי בין מודיעין-מכבים-רעות לראשון לציון הכולל 11 מחלפים בעלות של 2 מיליארד שקלים במימון בנה-הפעל-העבר (BOT) (פתיחה משוערת: 2008).
• כביש 531 - כביש רוחבי מכביש 6, דרך כפר סבא, רעננה והרצליה ועד כביש 2 בעלות של 1.25 מיליארד שקלים (פתיחה משוערת: 2008).
• מנהרות הכרמל - עלות הפרויקט כ־1.15 מיליארד שקלים (במימון "בנה-הפעל-העבר").
• נתיב מהיר בכניסה לתל אביב - ממחלף שפירים ועד מחלף גלילות.
• איילון צפון - המשך סלילה עד חדרה (בבדיקה).
• כביש 491 - איילון מזרח, קידום התוכנית (יישום כנראה רק לקראת 2020).
• כביש 22 - 17 ק"מ ב־4 עד 6 נתיבים (בתכנון).
• כביש 551 - כביש רוחב הממוקם בשרון בין טירה וכפר סבא ולמעשה מקביל לכביש 9 העתידי. הכביש יקשר בין כביש 6 וכביש החוף.
• כביש 541 - כביש רוחב עירוני בשרון, בתחומי הערים הרצליה ורעננה.
• כביש 471 - כביש רוחבי ממחלף בר-אילן ועד כביש 6 (בעלות של כ־420 מיליון שקלים).
• כביש 461 - כביש רוחבי ממחלף קיבוץ גלויות ועד כביש 6.
• כביש 441 - בין צומת עקרון לכביש 3 (בעלות של כ־110 מיליון שקלים).

בנוסף, מלבד סלילת כבישים חדשים מתוכננים שדרוגים לכבישים קיימים כמו הרחבת כביש 2 בין נתניה לקיסריה, שדרוג כביש עוקף באר שבע ופיתוח כבישים וצמתים נוספים ברחבי הארץ.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבישי ישראל

• אתר החברה הלאומית לדרכים בישראל
• אתר חברת כביש חוצה ישראל
• משרד התחבורה
• eMap - מפה מקוונת של כבישי ישראל.
• eMap - גרסה ייעודית לאיתור כבישים מסומנים בשיתוף החברה הלאומית לדרכים.

תחבורה בישראל
כבישים:	כבישי ישראל · החברה הלאומית לדרכים בישראל · כביש 1 · כביש 2 · כביש 3 · כביש 4 · כביש 5 · חוצה ישראל (כביש 6) · כביש 7 · נתיבי איילון (כביש 20) · כביש 22 · כביש 40 · כביש 60 · כביש 90 · כביש 404 (שד' בגין) · כביש 431 · כביש 443 · כביש 471 · כביש 531 · כביש הצפון (כביש 899) · מנהרות הכרמל
אוטובוסים:	אגד · אגד תעבורה · דן · מטרודן · מטרופולין · נתיב אקספרס · סופרבוס · קווים · קונקס · חברת הנסיעות והתיירות נצרת · שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת
נמלים:	נמל אילת · נמל אשדוד · נמל חיפה
רכבות:	רכבת ישראל · הקו הראשי של רכבת ישראל · מסילת הרכבת לירושלים · קו הרכבת המהיר לירושלים · מסילת איילון · תחנות רכבת בישראל
רכבות קלות ותחתיות:	הכרמלית · המטרונית · הרכבת הקלה בתל אביב (הקו האדום)· הרכבת הקלה בירושלים
תעופה:	רשות שדות התעופה · נמל התעופה בן-גוריון · אל על · ישראייר · ארקיע · סאן דור · שדות תעופה בישראל
היסטוריה:	נמל תל אביב · נמל יפו · רכבת העמק · חברות תעופה עבריות ביישוב · כביש הנפט