מנהרות הכרמל
| מנהרות הכרמל | |
|---|---|
|
הכניסה המערבית למנהרות, מכיוון חוף הכרמל |
|
| אזור | הכרמל |
| שנת התחלה | 2007 |
| שנת סיום | 2010 |
| עלות | כמיליארד ורבע שקלים חדשים |
| חברת בנייה | אשטרום ושיכון ובינוי |
| מידע נוסף | שתי מנהרות כפולות באורך כולל של 4.7 קילומטר מחברות את הכניסה הדרומית לחיפה לצומת הצ'ק פוסט |
מנהרות הכרמל הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל. הן מחברות בין מחלף חיפה דרום (כביש החוף) בכניסה הדרומית-מערבית לחיפה ובין מחלף הקריות (צ'ק פוסט) בכניסה המזרחית לעיר. המנהרות נפתחו לתנועת כלי רכב ב-1 בדצמבר 2010.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפייני הפרויקט
פתחה של המנהרה המערבית ממוקם בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה והוא מאפשר גישה מכביש 2 וממישור חוף הכרמל (כביש 4). המנהרה מסתיימת בנווה שאנן, במחלף שהוקם סמוך לדרך רופין. מחלף זה הוא גם הפתח המערבי של המנהרה המזרחית, שממשיכה עד לצ'ק פוסט, ביציאה לכביש 4, כביש 75 וכביש 752. התכנון כולל כביש חדש העתיד להסלל עד לשנת 2015 על ידי חברת "יפה נוף", וליצור חיבור ישיר מהמנהרות אל כביש 22. מהירות הנסיעה המרבית המותרת במנהרות הכרמל היא 80 קמ"ש.
סך אורך הכבישים בפרויקט מנקודת הכניסה אל נקודת היציאה הוא 6.5 קילומטרים, מהם כ-4.7 קילומטרים במנהרות. המנהרה המערבית, שאורכה 3,200 מטרים, היא הארוכה ביותר בישראל כיום לנסיעת כלי רכב. אורכה של המנהרה המזרחית הוא 1,643 מטרים. כל אחת משתי המנהרות היא בגובה של 6.5 מטרים וברוחב 10 מטרים, מספיק כדי לאפשר לשתי משאיות "פול-טריילר" לנסוע זו לצד זו. המנהרות אינן מיועדות לכניסת הולכי רגל. המחלף שהוקם בנווה שאנן הוא המחלף הגדול בישראל, עם שבעה גשרים בארבעה מפלסים.
[עריכה] היסטוריה
הצעה ראשונה לכריית מנהרות מתחת לכרמל עלתה בתקופת המנדט. בסוף שנות ה-80 הוצע הרעיון לראש עיריית חיפה, אריה גוראל, אך לא התממש. בתחילת שנות ה-90 קידם את הרעיון ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, והוביל צעדים שהביאו למימושו.
לכל אורך תכנונו וביצועו היה המיזם שנוי במחלוקת[1]. מתנגדיו טענו כי הוא יעודד את מגמת הפירוור כתוצאה מעקיפת מרכז העיר ועידוד השימוש ברכב פרטי. לטענתם הוא יביא ל"ייבוש" של מרכז העיר הישן, ועצם תכנונו שם לאל כל מאמץ מקביל של התחדשות תוך-עירונית.
בשנת 1997 זכתה קבוצת כרמלטון במכרז לביצוע הפרויקט במשך ארבע שנים וגביית האגרה במשך 31 שנים, בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT). קבוצת כרמלטון הייתה מורכבת מחברת דרגדוס (Dragados) - חברת תשתיות ספרדית, אשטרום, פיבי, ו"נכסים ובניין" מקבוצת דיסקונט השקעות. במסגרת המכרז, התחייבה כרמלטון לשלם למדינה תמלוגים בסך 266 מיליון שקלים. בשנת 1999 נחתמו הסכמי המימון לביצוע הפרויקט ונחתם הסכם סופי עם הממשלה.
הקבוצה התכוונה להתחיל את העבודות, אולם עיכובים באישורים החוקיים של התוכנית לא אפשרו את התחלת העבודות עד שנת 2002. אז התעוררה בעיה חדשה, כאשר בנק דיסקונט נסוג מהסכמתו לספק אשראי למימון פעולות הבנייה. לאחר התדיינות משפטית ארוכה בה נפסק כי על בנק דיסקונט לעמוד בהתחייבויותיו הותנע הפרויקט מחדש. הבעלות על הזכיינית כרמלטון שונתה וכיום היא בבעלות של אשטרום (50% בעלות) ו"שיכון ובינוי" (50% בעלות). שינוי זה דרש אישור מיוחד של הממונה על ההגבלים העסקיים מאחר ששתי החברות פועלות באותו התחום.
לאחר שהוקמה גם קבוצת מימון חדשה, ביולי 2005 נחתם חוזה מחודש עם הממשלה. בהסכם המחודש התחייבה הממשלה להעניק לזכיינית "רשת ביטחון" במקרה שיסעו בכביש פחות כלי רכב מהתכנון, בדומה להסכם עם זכיינית כביש חוצה ישראל. כרמלטון תשתף את המדינה ברווחיה אם התנועה במנהרות תהיה גבוהה מהצפוי.
ההערכה היא שעלות ביצוע הפרויקט היא כמיליארד ורבע שקל במימון פרטי וכרבע מיליארד שקל נוספים לסלילת דרכי גישה שבוצעה ע"י חברת "יפה נוף".
[עריכה] שלבי ההקמה
בינואר 2007 החלו העבודות בשטח. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2009[2], הסתיימה חפירתה של המנהרה הראשונה באורך 1,643 מטרים, מהצ'ק פוסט למחלף רופין בנווה שאנן. זו אחת מזוג מנהרות מקבילות המוליכות במסלול זה, כל מנהרה חד-סטרית בכיוון אחר. את המנהרה חפרו משני הכיוונים: מצד אחד חברת CCECC הסינית ומהצד השני חברת "י. לרר (הנדסה) בע"מ"[3] הישראלית. כאשר הגיעו שני הצוותים האחד מול משנהו, בוצע פיצוץ מבוקר שהסיר את המכשול האחרון. חפירת המנהרה המקבילה הסתיימה ב-25 בפברואר 2009[4]. חפירת המנהרה השלישית הסתיימה ב-5 במאי 2009[5] וב-21 ביולי 2009 הסתיימה חפירת המנהרה הרביעית. טקס חנוכת המנהרות התקיים במעמד ראש הממשלה ב-30 בנובמבר 2010[6], ובבוקר המחרת נפתחו המנהרות לתנועת כלי רכב.
|
טונות העפר הרבות שהוצאו מההר בעת חציבת המנהרות, הועברו לכמה אתרים, בהם שימוש לצורך ייבוש ים במסגרת הקמת רציפי "מסוף הכרמל" בנמל חיפה וסלילת כביש 772 מצומת "דשנים" לצומת יגור. לצורך הוצאת העפר מהמחלף המרכזי, נסלל כביש במרכזו של נחל גיבורים, שחסך את נסיעת המשאיות עמוסות העפר בכבישי חיפה. בתמורה, התחייבה "כרמלטון" להקמת פארק ציבורי רחב-ידיים בנחל הגיבורים.
[עריכה] מחירי הנסיעה
הנסיעה במנהרות כרוכה באגרה, שאת גובההּ קבעה ועדת הכלכלה של הכנסת. המחיר שנקבע הוא 5.70 ש"ח לנסיעה ברכב פרטי של מחצית הדרך ותשלום של 11.40 שקלים עבור נסיעה למלוא אורכן של המנהרות. בעלי רכב דו-גלגלי יחויבו במחיר הזהה למחיר מכונית פרטית. התשלום מתבצע בשני מסלולים: מסלול מהיר למנויים ומסלול ובו קופות ללקוחות מזדמנים. במסלול המהיר למנויים השער פתוח בכל עת והרכב מזוהה על ידי צילום לוחית הרישוי הקדמית, או באמצעות התקן אלקטרוני ייעודי לכלי רכב דו-גלגליים שבהם מותקנת לוחית אחורית בלבד.
תעריפי הנסיעה לרכב ציבורי ולמשאית גבוהים יותר: מחיר הנסיעה למשאיות עומד על פי חמישה ממחיר הנסיעה לרכב פרטי. דבר זה נועד להרתיע משאיות מלהשתמש במנהרות, וכך להשאיר את המנהרות פנויות. לצורך השוואה, היחס בכביש 6 הוא בממוצע 2.5 (תלוי בתוכנית).
החל מ-19 בדצמבר 2010 מפעילה "אגד" שני קווי אוטובוס עירוניים העוברים במנהרות הכרמל ובאופן זה, מתקצר משך הנסיעה. התעריף שנקבע כמחיר הנסיעה בשני הקווים זהה למחיר נסיעה עירונית רגילה בחיפה.
חברת כביש חוצה ישראל מפקחת על פעילותו של הזכיין במנהרות הכרמל, גביית האגרות (כולל ועדות ערר על גובה החיוב), התפעול, התחזוקה ועוד.[7]
[עריכה] מסלול הפרויקט
| מנהרות הכרמל | |
|---|---|
| הכניסה למנהרות הכרמל מכיוון חוף הכרמל | |
| סיווג | כביש ארצי |
| ציר | כביש רוחב |
| כביש אגרה | כביש אגרה |
| אורך | 6.5 ק"מ |
| נקודת התחלה | מחלף חיפה דרום |
| ערים ראשיות | חיפה |
| נקודת סיום | מחלף הקריות (צ'ק פוסט) |
| קילומטרים | שם | סוג מחלף | מיקום | דרכים מצטלבות/תיאור |
|---|---|---|---|---|
| מנהרות הכרמל (ממערב למזרח) | ||||
| 0 | מחלף חיפה דרום | חיפה, תחנה מרכזית ותחנת רכבת חוף הכרמל | ||
| 0.5 | שער אגרה | חיפה, תחנה מרכזית ותחנת רכבת חוף הכרמל | לשני הכיוונים | |
| 0.8 | מנהרה | חיפה | 2 מסלולים - אורך 3,200 מטר | |
| 4 | מחלף רופין | נווה שאנן | רח' רופין, שדרות גולן | |
| 4.2 | מנהרה | נווה שאנן | 2 מסלולים - אורך 1,650 מטר | |
| 6.5 | שער אגרה | חיפה-צ'ק פוסט (אזור) | לשני הכיוונים | |
| 6.75 | מחלף הקריות (צ'ק פוסט) | חיפה-צ'ק פוסט (אזור) | ||
[עריכה] קישורים חיצוניים
|
ראו גם פורטל חיפה |
- אתר מנהרות הכרמל
- תרשים סכמטי של תוואי מנהרות הכרמל באתר מנהרות הכרמל
- "מנהרות הכרמל", החשב הכללי, פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי
- יונתן הללי, מנהרה סינית מתחת לכרמל, באתר nrg מעריב, 24 בדצמבר 2007
- ליאור גוטמן, מנהרות הכרמל: הפרויקט הענק שתוכנן עוד לפני קום המדינה, כלכליסט, 29 ביולי 2009
- תמונות מאתר הבנייה באתר רשימות, נובמבר 2009
- אבי בר-אלי, שבוע לפתיחת מנהרות הכרמל: מהצ'ק פוסט לחוף ב-8 דקות ו-11.40 שקל, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2010
- רשימת מאמרים מהעיתונות על מנהרות הכרמל במפתח העיתונות היומית של ספריית בית אריאלה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יונתן הללי, זיהום, אבק וסדקים בעבודות הקמת מנהרות הכרמל, באתר nrg מעריב, 9 בנובמבר 2010
- ^ אחיה ראב"ד, הסתיימה חפירת מנהרת הכרמל הראשונה, באתר ynet, 19 בינואר 2009
- ^ ליאור ברון ומישל אודי, הסכסוך מחריף: כרמלטון הכניסה קבלן ישראלי לכרייה בפרויקט מנהרות הכרמל, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2008
- ^ הסתיימה חפירת המנהרות מתחת לנווה-שאנן
- ^ מנהרות הכרמל: הסתיימה המנהרה השלישית
- ^ ראש הממשלה נתניהו חנך היום את מנהרות הכרמל בחיפה, באתר משרד ראש הממשלה, 30 בנובמבר 2010
- ^ אודות מנהרות הכרמל, באתר של מנהרות הכרמל