קריית הממשלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משכן הכנסת - מבט מכיוון דרום
משרד החוץ ובנק ישראל בקריית הממשלה
קריית הממשלה - מבט מכיוון מוזיאון ישראל. בחזית התמונה מוזיאון ארצות המקרא.
בעת ביקורי ראשי מדינות נתלה דגל המדינה בכניסה לקריית הממשלה ובכבישים המובילים אליה. בתמונה: דגל טוגו.

קריית הממשלה הקרויה גם קריית בן-גוריון נמצאת בגבעת רם שבירושלים, ומהווה ריכוז של בנייני הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת במדינת ישראל. הקריה, הנמצאת בהקמה מתמשכת מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, מהווה היום חלק מרכזי מתוכנית הרחבה רחבת היקף המתוכננת לכלול בצד בנייני מוסדות השלטון של המדינה גם מבני תרבות לאומיים, אנדרטאות וסמלים לאומיים, ואזורי התכנסות ובילוי - תחת השם החדש קריית הלאום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר הקמת המדינה, וכתגובת נגד לדרישת האו"ם לבינאום העיר ירושלים החליטה בחודש דצמבר 1949 ממשלת ישראל, בראשות ראש הממשלה אז דוד בן-גוריון להעביר את מוסדות השלטון מתל אביב לירושלים. לצורך מיקום מוסדות השלטון ומוסדות המדינה הראשיים נערך חיפוש אחר שטח במרכז ירושלים באזור רחוב יפו ומשלא נמצא נבחרה גבעה פנויה במערב העיר - "גבעת רם" שהייתה סמוכה אל מרכז העיר ומרכזי העסקים הראשיים. זאת על פי תוכנית האב לירושלים של צוות אדריכלים בראשותו של היינץ ראו, שנודעה כ"תוכנית ראו" והועידה את גבעת רם כמרכז מוסדות השלטון של המדינה.

באזור מרוכז זה נמצאת קריית הלאום המכילה את המבנים העיקריים של שלוש הרשויות של מדינת ישראל:

  • מבנה הרשות המחוקקת - הכנסת.
  • מבני הרשות המבצעת - בניין משרד ראש הממשלה, בניין משרד החוץ וכן משרד האוצר ומשרד הפנים.
  • מבנה הרשות השופטת - בית המשפט העליון

בניית מבני הממשלה שהחלה בשנת 1950 נמשכה שנים רבות. מבין משרדי הממשלה המתוכננים נבנו רק שלושה במהלך העשור הראשון להקמת המדינה.

התוכנית המקורית של הקמת קריית הממשלה תוכננה על ידי האדריכלים מוניו גיתאי-ויינראוב ואל מנספלד, אך היא לא יצאה לפועל, ובסופו של דבר הקרייה נבנתה ללא תוכנית אב מוגדרת.‏[1] משרדי הממשלה נבנו פזורים במרחבי שטחים פתוחים, כדי לאפשר את בניית הקרייה בשלבים מבלי להשאיר מראה אזור בלתי גמור או בניינים חצי מושלמים (דבר שהיה קורה לו היו מתכננים את הקמת כל המשרדים במבנה אחד מונומנטלי). במסגרת שלב הבנייה שהיה אמור להיות ראשוני (והיה סופי) הוקמו שלושת משרדי הממשלה המרכזיים - משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הפנים. בהמשך היו אמורים להיבנות ארבעה בניינים נוספים. בין המבנים הותרו שטחי גינה פתוחים, אשר במהלך השנים הפכו למגרשי חנייה לעובדי המשרדים ולשטחים סגורים בשל צרכים ביטחוניים של הגנה על אישי הציבור העובדים במשרדים אלה.

המבנים הראשונים הוקמו ברוח הסגנון הבינלאומי שהיה מקובל בתקופת המנדט, כאשר בכל קומה יש מסדרון מרכזי שמשני צדדיו ובקצותיו מצויים המשרדים. על מנת למנוע בניית מבנים מסיביים מידי, ועל מנת להשתלב עם פני השטח ההרריים, נבנו המבנים בשלוש מדרגות בכל מבנה (כל מבנה מהווה שלושה בניינים המחוברים זה לזה בהתאם לשיפוע של הגבעה). המבנים מצופים באבן ירושלמית, כאשר כל קומה וקומה מופרדת מקודמתה באמצעות מגרעת בשיפוע האבן.

משכן הכנסת תוכנן בסוף שנות ה-50 בסגנון שונה במסגרת תחרות אדריכלית, ונחנך ב-1966. במחצית השנייה של שנות ה-70 הוקם בקריית הממשלה בניין בנק ישראל (נחנך 1981), אף הוא בסגנון ייחודי ושונה מיתר בנייני הקריה. הבניין תוכנן כמבנה "פירמידה הפוכה" בהשראת בניין עיריית בוסטון, בחיפוי אבן נסורה שהייתה בשימוש רווח בבנייה בירושלים באותה עת. במחצית השנייה של שנות ה-80 תוכנן והוקם בניין בית המשפט העליון (נחנך 1992), אף הוא בסגנון ייחודי משלו ולאחר תחרות אדריכלית. בהמשך תוכננו שני בנייני משרדי ממשלה נוספים - בניין משרד החוץ (נחנך 2003) ובניין ג'נרי (נחנך 2004) המאכלס את משרד התחבורה, משרד התיירות ומשרד התמ"ת.

אזור משרדי הממשלה במזרח ירושלים יחד עם המטה הארצי של משטרת ישראל נקרא בשם "קרית מנחם בגין" (על שם ראש הממשלה מנחם בגין שיזם את הקמתם בתחילת שנות ה-80).

קריית הלאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קריית הלאום

קריית הלאום היא מתחם במרכז ירושלים הכולל את קריית הממשלה ע"ש דוד בן-גוריון, הכנסת, גן סאקר, גן המנורה ולצידו גן הוורדים בשטחה של גבעת הנשיא ואת גבעת רם. המתחם אמור לכלול בעתיד את כל מוסדות השלטון של מדינת ישראל ואת כל היחידות הממשלתיות שאמורים לעבור אליה. בסמוך אל קריית הלאום נמצאים מוזיאון ישראל, מוזיאון ארצות המקרא, הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, ג'וינט ישראל, והאוניברסיטה העברית - גבעת רם. בסמוך לבית המשפט העליון מצויה יד הזיכרון למגיני ירושלים, ששכנה בעבר מול בנייני האומה ברחוב יפו. וממולו מבנה חניון קריית הלאום ובו סניף בנק ותחנת מכבי אש. בצמוד אליו מוקם מתחם סינמה סיטי בו עתידים לקום בתי קולנוע. בסמוך עתידה לקום כיכר הלאום. בסמוך אל מוזיאון המדע בשטח שבין קריית הממשלה לבין האוניברסיטה העברית עתידים לקום בניין ארכיון המדינה ולצידו בניין הספרייה הלאומית ובניין הגלריה הלאומית המתוכנן לקום בצורת גורד שחקים מסתובב. את הקריה חוצה כביש שדרות יצחק רבין (כביש המע"ר) המחבר אותה בין שכונת נחלאות ושכונת קריית משה. במקום שכן בעבר לפני קום המדינה הכפר הערבי שייח' באדר ולאחר קום המדינה שונה שמו לשכונת תמר. כיום מתפנים בתי הכפר לטובת הקמתה של שכונת משכנות האומה.

פרויקט קריית הלאום כולל למעשה את תוכנית המיתאר החדשה של קריית הממשלה והשלמת בנייתם של כל משרדי הממשלה והעברתם אל גבעת רם במערב העיר.

לאחר חנוכת קריית הלאום מתוכננים לעבור אליה גם משרדי הממשלה המצויים כיום בקריית מנחם בגין במזרח העיר, כולל הקמתו של בניין חדש עבור המטה הארצי של משטרת ישראל ובנוסף גם בניין בעבור מבקר המדינה ובית הארחה חדש שעתיד לקום עבור דיפלומטים המבקרים בארץ בדומה אל הבלייר האוס בוושינגטון הבירה.

המבנים בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור של המבנים זמן קצר לאחר בנייתם מופיע בספרו של עמוס עוז - מיכאל שלי:

למרגלות משרד ראש הממשלה אשר נבנה בקריה החדשה מפוזר לו עדר צאן קטן. כבשים מכרסמות במנוחה. רועה זקן קופא על הסלע מנגד. והרים סביב.

– מיכאל שלי, עמ' 186

גם בתוכנית ייסורי אפרים הייתה התייחסות מפורשת לקריית הממשלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קריית הממשלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]