תל השומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תל השומר הוא אזור בבקעת אונו, השייך מוניציפלית לרמת גן. במקום נמצאים שני מוסדות חשובים: המרכז הרפואי שיבא ומחנה דורי (בסיס תל השומר) של צה"ל.

השם "תל השומר" הוא גם שמה המקובל של השכונה קריית קריניצי הסמוכה.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמת המושבה תל ליטווינסקי

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – תל ליטוינסקי

בשנת 1934 הוקמה במקום על ידי משה ליטוינסקי ואחיו אמיל המושבה "תל ליטווינסקי". המושבה תוכננה כעיר גנים על ידי בכיר האדירכלים בארץ ישראל באותה העת, ריכרד קאופמן.

[עריכה] כיבוש המקום במלחמת העצמאות

אנדרטה לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני בעיצוב האדריכל יהודה יהב
מבנה בריטי השוכן כיום בתחומי בית החולים

במהלך מלחמת העולם השניה הוקם במקום בסיס צבאי בריטי. לקראת סיום המנדט הבריטי בארץ (אפריל-מאי 1948) עלה החשש שמא ישתלטו הערבים על המקום: מקומו היווה נקודת-מפתח חיונית על כביש יפו-לוד (הכביש המוביל היום משכונת התקווה, דרך צומת מסובים לצומת הטייסים בבני עטרות), ששימש כעורק תחבורה עיקרי לכפרים הערביים מדרום-מזרח לתל אביב, והיה ממוקם בלב היישובים היהודיים באזור: רמת גן, בני ברק, כפר אז"ר, קיבוץ אפעל, המושבה תל ליטווינסקי וכפר אונו. העברתו של המחנה מידי הבריטים אל הערבים או תפיסתו על-ידם עלול היה להפוך אותו לבסיס אידאלי להתקפה על ישובי האזור בגוש דן, ואיום ממשי עליהם.

עקב תחילת ההשתלטות הערבית החמושה על המחנה (במסווה של עובדים) הוחלט לכבוש את המחנה על ידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני. בתחילה נשלח סיור מוסווה של גדוד 33, וב-15 באפריל 1948 פרצו שתי פלוגות מגדודים 33 ו-32 אל המחנה. המחנה הגדול נכבש עד סופו של אותו היום, פרט למובלעת צרה בדרום שנכבשה במהלך מבצע חמץ, כשבועיים מאוחר יותר. בסופו של הקרב נמנו לכוחות אלכסנדרוני שלושה הרוגים, לעומת עשרות ערבים שנהרגו במהלך הקרב ובמהלך ניסיון להתקפת-נגד.

[עריכה] הקמת בית החולים והמחנה הצבאי

בית החולים הצבאי תל השומר, 1947

ביוני 1948 הוקם במקום בית החולים הצבאי מס' 5 על ידי השירות הרפואי (ש"ר) של צה"ל. בתחילה היו בבית החולים כ-600 מיטות, כמות שהפכה אותו לבית החולים הצבאי הגדול ביותר באותו הזמן. מחלקות בית החולים שוכנו בביתנים נטושים של המחנה הבריטי, ובשאר המחנה התיישבו יחידות צה"ל אחרות. בתאריך לא ידוע באותה שנה שונה שמו של המקום מ"תל ליטווינסקי" ל"תל השומר", על-שם ארגון הביטחון "השומר" מתקופת היישוב, ושטחו עבר לחזקת המדינה.

ב-1953 הפך בית החולים למרכז רפואי אזרחי - בית חולים תל השומר, וב-1971 נקרא "המרכז הרפואי שיבא", על-שמו של ד"ר חיים שיבא - ראש השירות הרפואי במלחמת העצמאות, קצין רפואה ראשי הראשון ומנהלו הראשון של בית-החולים, שנפטר באותה שנה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא