פורטל:הארי פוטר/אתרים
טוען את הלשוניות...
- וינגינג תחתית היא עיירה הנמצאת במחוז סארי שבאנגליה. רולינג תכננה את העיירה כך שיהא תהיה עיירת לוויין טיפוסית באזור לונדון, על מנת להנגיד אותה עם בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, שהוא מקום יוצא דופן וחריג בכל מובן אפשרי. דרך פריווט מספר 4, אחד מהבתים בעיירה, הוא מקום מגוריה של משפחת דרסלי, קרוביו המוגלגים ושונאי הקסמים של הארי פוטר. עם השנים מתברר כי ילדי השכונה מפחדים מדדלי דרסלי, הנחשב לביריון שאינו מהסס להתעלל בחלשים ממנו ולגרום נזק רב לרכוש הציבורי שבאזור. מפיקי הסרטים המבוססים על הסדרה ניסו לצלם את הסצנות המתרחשות בעיירה באזור עירוני אמיתי, אך כשהגיעו למסקנה כי הדבר איננו בר-ביצוע הקימו תפאורה שנשמרה במשך העשור שבו צולמו שמונת הסרטים בסדרה.
- מכתש גודריק הוא כפר המוזכר פעמים אחדות בסדרה, אך מופיע לראשונה באופן ממשי רק בספר השביעי. בספר זה מסופר על הכפר כי הוא אחד מהכפרים הבודדים בממלכה המאוחדת שבהם יש קהילה מעורבת של קוסמים ושל מוגלגים. הכפר שימש כמקום מגוריהם וכביתם של ג'יימס ולילי פוטר, שנרצחו על ידי לורד וולדמורט ב-31 באוקטובר 1981. בנם, הארי, ניצל מן המתקפה הרצחנית ונותר רק עם צלקת בצורת ברק, בעוד שוולדמורט איבד את גופו הגשמי. ביתם של הפוטרים ספג נזקים קשים בעקבות מתקפתו של וולדמורט.
- הכפר הוא גם מקום מגורי משפחתו של ג'יימס פוטר, וכן של אחד ממייסדי בית הספר לכישוף ולקוסמות הוגוורטס - גודריק גריפינדור, שזכה לכך שהכפר ייקרא על שמו. במהלך הספר השביעי חוזר הארי פוטר למקום ביחד עם ידידתו הרמיוני גריינג'ר, ומגלה בבית הקברות שבכפר כי הוא שימש כמקום מגורים עבור משפחות קוסמים ידועות ביותר, בראשן משפחתו של אלבוס דמבלדור ומשפחת פוורל שנכחדה מאות שנים לפני אירועי הסדרה. בכיכר המרכזית של הכפר שוכנת אנדרטה לזכר בני ובנות הכפר שנפלו במלחמות השונות, אך כשקוסמים ומכשפות מתקרבים אליה היא הופכת לעיניהם בלבד לפסל של הארי התינוק בזרועות הוריו. שרידי בית משפחת פוטר נותרו במקום שבו היו בקצה הרחוב הראשי, ואינם נראים על ידי המוגלגים. תוך זמן קצר מתברר כי וולדמורט צפה את שובו של הארי לכפר, והארי נמלט מהמקום בקושי רב.
- בין תושביו הידועים ביותר של הכפר שמוזכרים במפורש בסדרה ניתן למנות את באומן רייט, ממציא הסניץ' המוזהב - אחד מכדורי משחק הקוסמים קווידיץ', ובתחולדה בגשוט, היסטוריונית קסם ידועה שחיברה ספרי יסוד בתחום לפי המסופר בסדרה.
- הנגלטון הקטנה הוא כפר הידוע בסדרה כמקום מגוריהם של סביו וסבתו של וולדמורט מצד אביו, וכמקום שבו וולדמורט השיב לעצמו את גופו הגשמי בסיום הספר הרביעי. הכפר מתואר בצורה יותר מפורטת רק בספר השישי. הכפר משתרע בחלקו התחתון של עמק כשמעליו מתנשאות גבעות תלולות, במרחק לא רב מיישוב גדול יותר בשם הנגלטון הגדולה. במעלה אחד הצדדים של העמק שוכנים כנסייה, בית קברות ובית משפחת רידל, שבו התגוררה בעבר המשפחה בתקופה שבה הבית נחשב לנאה ביותר בכל הכפר. הבית מתואר לראשונה בתחילת הספר הרביעי כמקום הירצחו של פרנק ברייס, מי שהיה בעבר הגנן של משפחת רידל והמשיך להתגורר במקום גם לאחר מותה; בנקודת זמן זו של הסדרה הבית מתואר כמאובק וכמוזנח. כאשר טום רידל הבן היה תלמיד בהוגוורטס הוא פרץ לבית בשעות הערב, ורצח את כל משפחת רידל. בסיום הספר נלחמים הארי ווולדמורט בבית הקברות של הכפר. בקצה השני של העמק שוכן בית רעוע, שבו התגוררה משפחת גונט. משפחה זו היא צאצאית של סלזאר סלית'רין (ממייסדי הוגוורטס), ובדומה לו היא טהורת דם ורוחשת איבה עזה כלפי כל מי שאיננו בעל כוחות קסם. החריג היחיד לכך היא מרופי גונט, אמו של וולדמורט, שהתאהבה בטום רידל האב.
- המחילה הוא כינוי לבית השוכן בשולי הכפר אוטרי סנט קצ'פול, ובו מתגוררת משפחת ויזלי. הבית מתנשא לגובה שבע קומות, ונוטה קלות על צידו כשהוא מוחזק שלם באמצעות קסמים. למרות מראהו המוזנח קמעה הארי פוטר מחווה את דעתו שזהו הבית הטוב ביותר שבו הוא ביקר, ועד מהרה הופך המקום לחביב ביותר על הארי מלבד הוגוורטס. הבית מוקף בגינה גדולה שבה יצורי קסם רבים, ולידו נמצאת גבעה שבה קרחת יער המשמשת כמגרש מאולתר למשחקי קווידיץ'. החל מהספר השישי משמש המקום כמפקדה של מסדר עוף החול, ובסרט המבוסס על הספר השישי מותקף הבית על ידי אוכלי המוות (נאמניו של וולדמורט) בלטריקס לסטריינג' וזאב האדם פנריר גרייבק, שבסופה הם שורפים אותו.
- אחוזת מאלפוי, השוכנת (לפי הספר החמישי) במחוז וילטשייר שבאנגליה, היא מקום מגוריה של משפחת מאלפוי העשירה והגזענית: לוציוס, נרקיסה ודראקו מאלפוי, ומאוחר יותר גם בלטריקס לסטריינג', אחותה של נרקיסה. במשך מספר שנים התגורר באחוזה גמדון הבית המשועבד דובי, עד שהארי פוטר הערים על לוציוס מאלפוי וגרם לו לשחרר את משרתו בטעות. וולדמורט משתמש באחוזה בתור המפקדה שלו במהלך הספר השביעי. במהלך הספר מוחזקים במרתפי האחוזה מספר אסירים, בהם לונה לאבגוד, דין תומאס, הגובלין גריפהוק, ויצרן שרביטי הקסם מר אוליבנדר. כאשר חטפנים (פושעים נאמנים לוולדמורט ולדרכיו) לוכדים את הארי ואת חבריו הם מביאים אותם לאחוזה, אך הם נמלטים הודות לעזרתו של דובי. בפעמים שבהם מוזכרת האחוזה בספרים מוסבר כי היא מרוהטת בריהוט יקר ערך, וכי יש לה אדמות גדולות הכוללות קישוטי מותרות רבים.
- כיכר גרימולד מספר 12 הוא בית מידות ג'ורג'יאני שבו התגוררה משפחת בלק מזה מאות שנים. הבית מוזכר לראשונה בסדרה בתחילת הספר החמישי, ומתואר כמקום מוזנח בעקבות כעשר שנים שבהן לא התגורר בו איש מלבד גמדון בית רע-מזג בשם קריצ'ר, שלא טרח לבצע את המטלות שהוטלו עליו על ידי אדוניו לפני מותם. במסדרון הכניסה של הבית נמצא דיוקן של וולבורגה בלק, אמו של סיריוס בלק, שזכה לנאמנותו המוחלטת של קריצ'ר. נקודות ציון נוספות בבית הן שטיח הקיר של המשפחה, המגיע עד לימי הביניים, וציור קיר של פינאס ניגלוס בלק, המנהל השנוא ביותר בתולדות הוגוורטס. לאורך גרם המדרגות של הבית ישנם כוכים קטנים שבהם נמצאים ראשיהם הערופים והמפוחלצים של גמדוני הבית ששירתו את משפחת בלק בעבר. הבית מוגן במרבית קסמי ההגנה הרלוונטיים לגביו: לא ניתן להתעתק ממנו (מעבר באמצעות קסם ממקום למקום בדומה לטלפורטציה), לא ניתן למצוא אותו במפות, ומוגלגים ומי שאינו רצוי לא יכול לראות אותו כלל. בספר החמישי מסופר כי אלבוס דמבלדור הוסיף למקום הגנת לחש פידליוס, שמשמעותה כי רק הוא יכול לספר על מיקומו של הבית. לאור היתרונות האלה שימש המקום כמפקדה של מסדר עוף החול החדש וכמקום שאליו נמלטו הארי פוטר, רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר בספר השביעי. סיריוס בלק היה הנצר האחרון למשפחת בלק ולפיכך גם בעלי הבית, ובמותו הוריש את הבית לבן-סנדקותו הארי פוטר.
- מבוא ספינר הוא רחוב מוגלגי שבו שוכן ביתו של סוורוס סנייפ. הרחוב מתואר כאחד מן הרחובות שנבנו מאבנים זהות. הרחוב שוכן בסמוך לנהר מזוהם. דלת ביתו של סנייפ נפתחת ישירות לתוך הסלון החשוך שבו נמצאת ספרייה מלאה בספרים רבים מאוד, ריהוט מיושן, ונברשת התלויה מהתקרה. דלת סתרים מובילה לגרם מדרגות קטן. הבית מוזכר לראשונה בספר השישי, כאשר סנייפ מארח בו לביקור קצר את בלטריקס לסטריינג' ונרקיסה מאלפוי. בספר השביעי מתברר כי סנייפ התגורר במקום בילדותו, וכי לילי ופטוניה אוונס התגוררו באותה עיירה.
- בקתת הצדפים היא בית המגורים של ביל ויזלי ופלר דלאקור לאחר נישואיהם בספר השביעי. הבקתה שוכנת בראש צוק המשקיף על הים, בקרבת הכפר הבדיוני טינוורת' שבקורנוול. הבקתה שימשה כמקום מחבוא עבור הארי, רון, הרמיוני, לונה, דין תומאס, אדון אוליבנדר, וגריפהוק, לאחר שהם נמלטו מכלאם באחוזת בית. גמדון הבית דובי נקבר בגינה של הבקתה לאחר מותו. הבית עצמו מתואר כבעל חדרים קטנים אך גם כמקוח נוח ובעל אווירה משפחתית.
סימטת דיאגון (באנגלית: Diagon Alley, משחק מילים על המילה דיאגונלי - אלכסוני) היא רחוב הקוסמים הראשי של לונדון. הרחוב נגיש אך ורק לקוסמים ולמכשפות, עבורם הוא משמש כמרכז למגוון פעילויות, והמוגלגים אינם יכולים להיכנס אליו אלא אם הם צריכים ללוות את ילדיהם בעלי כוחות הקסם. מרבית הדברים שקוסמים ומכשפות עשויים להזדקק להם בחיי היומיום ניתנים לרכישה בחנויות הרבות שברחוב. הכניסה הרגלית לסמטה היא דרך החצר האחורית של פונדק "הקלחת הרותחת". הפונדק, שאינו נראה על ידי מוגלגים, שוכן ברחוב צ'רינג קרוס, בין חנות ספרים לחנות מוזיקה. הן בספרים והן בסרטים מסופר כי מי שמעוניין להיכנס לרחוב צריך לנקוש בשרביטו על הקיר האחורי של החצר, אך מספר הנקישות ומיקומן על הקיר איננו אחיד. דרכים נוספות להגיע אל הסמטה הן התעתקות ורשת הפלו (רשת של מנהרות עשויות אש המחברות בין אחים של קוסמים).
בסמטה יש חנויות קסמים רבות, ובהן:
- בכולבו לדורסי הלילה של איילופס נמכרים דורסי לילה ומוצרים נלווים כגון מזון וכלובים. דוגמאות לדורסי לילה שנמכרים בחנות הם לילית מצויה ותנשמת לבנה. בחנות זו רכש רובאוס האגריד את התנשמת הלבנה הדוויג, שאותה העניק להארי פוטר כמתנה ליום הולדתו ה-11.
- הגלידרייה של פלוריאן פורטסקיו היא גלידרייה שלה שולחנות הנמצאים בשטח הסמוך אליה ברחוב, ובה מבלים ילדי קוסמים. פלוריאן פורטסקיו, המייסד והבעלים של החנות, הוא מומחה להיסטוריה של הקסם לפי המסופר בספר השלישי. בין הספר השישי לספר השביעי נחטף פורטסקיו על ידי אוכלי המוות, ולא ידוע מה עלה בגורלו.
- כרך ודף בע"מ היא חנות הספרים הראשית ברחוב. החנות מוכרת מגוון רחב מאוד של ספרי קסמים, בהם ספרי לימוד עבור הוגוורטס וספרים רגילים אחרים. לרוב יש בחלון הראווה של החנות תצוגה של ספרים מרוקעים בזהב במגוון גדלים, למעט בספר השלישי שבו נמצא בחלון כלוב גדול המכיל עותקים רבים של ספר הלימוד "ספר המפלצות המפלצתי", שלכל אחד מהם כוחות קסם המאפשרים לו להתנהג כמו חיה טורפת בטבע. בספר השני נפגשים במקום לוציוס מאלפוי וארתור ויזלי, ולאחר התגרה שפורצת ביניהם מחדיר מאלפוי את יומנו של וולדמורט מתקופת לימודיו בהוגוורטס לקדרת השיקויים של בתו של ארתור ויזלי, ג'יני. ליומן זה תפקיד מרכזי בעלילת הספר.
- הקלחת הרותחת הוא הפונדק שבחצרו נמצאת הכניסה לרחוב. הפונדק נוסד על ידי מכשפה בשם דייזי דודרידג' בשנת 1500, על מנת לשמש מעבר בין העולם המוגלגי לבין סמטת דיאגון. הפונדקאי הקבוע במהלך כל הספרים הוא אדם בשם טום. בפונדק יש חדרי אורחים וחדרי סעודות פרטיים אחדים, ובתחילת הספר השלישי שוהה הארי במשך שבועיים באחד מחדרי השינה. ככל הנראה משמש הפונדק קוסמים ומכשפות כמקום לינה כאשר הם באים ממקומות מרוחקים, מאחר שאין כל אזכור בספרים לפונדק או בית מלון אחר בסמטת דיאגון. בראיון שנערך עמה סיפרה ג'יי קיי רולינג כי חנה אבוט (אחת מהתלמידות בהוגוורטס שלמדה באותה שכבה עם הארי פוטר) רכשה את הפונדק מטום, ומתגוררת בו ביחד עם בעלה נוויל לונגבוטום, המורה לתורת הצמחים בהוגוורטס.
- חנות החלוקים של מאדאם מלקין שוכנת ליד כרך ודף בע"מ. בחנות נמכרים מדי בית הספר הוגוורטס ובגדים מסוגים אחרים, והמדידה מבוצעת על ידי בעלת החנות ועוזרת שלה באמצעות קסמים. פעמיים במהלך הסדרה, בספר הראשון ובספר השישי, נפגשים בחנות הארי פוטר ויריבו המושבע דראקו מאלפוי, כאשר כבר בפעם הראשונה מטפח הארי סלידה כלפי מאלפוי. העימות בספר השישי כולל גם חבריו של הארי רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר, וכמעט מסלים לדו-קרב קוסמים.
- חנות השרביטים של אוליבנדר היא החנות הפופולרית ביותר בספרים למכירת שרביטי קסם, ולפי הספר הראשון היא נוסדה בשנת 382 לפנה"ס. בחלון הראווה של החנות הפונה כלפי סמטת דיאגון מוצג תמיד שרביט בודד על כרית סגולה. בתוך החנות יש מדפים רבים המתנשאים עד לתקרת החנות ומלאים בקופסאות של שרביטים. מר אוליבנדר, המנהל והבעלים של החנות, מתואר כמי שזוכר כל שרביט שמכר אי פעם. המשנה שלו ביחס לייצור שרביטים היא שהשרביט בוחר את הקוסם או המכשפה ולא להפך. על מנת לדעת מה השרביט המתאים ביותר ללקוח שלו מודד אוליבנדר באמצעות סרט מדידה קסום חלקי גוף שונים של הלקוח, ולאחר מכן בוחן את תגובתו לשרביטים שונים. החנות נסגרה בין אירועי הספר השישי לאירועי הספר השביעי, כאשר אוליבנדר נחטף בפקודתו של וולדמורט. לקראת סוף הספר השביעי חולץ אוליבנדר מכלאו על ידי הארי פוטר וחבריו.
- החנות של פרד וג'ורג' ויזלי היא חנות שבה נמכרים מוצרים רבים הקשורים לתעלולים ובדיחות. החנות הוקמה בספר הרביעי כאשר פרד וג'ורג' עדיין למדו בהוגוורטס, והמבנה שבו היא נמצאת נרכש בכסף שנתרם לתאומים על ידי הארי פוטר. בחנות נמכרים גם מוצרים למבוגרים שמסייעים בהתגוננות מפני קוסמים מרושעים, וכן חפצים שונים לקוסמים שמשחקים במשחקי מוגלגים. החנות נסגרת באופן זמני כאשר משפחת ויזלי יורדת למחתרת בעקבות רדיפות אוכלי המוות. לאחר מותו של פרד בסיום הספר מצטרף רון לג'ורג' בניהול החנות, ולאחר מספר שנים עוזב כדי להתחיל לעבוד כהילאי (קוסם הנלחם בקוסמים רעים).
הוגסמיד הוא כפר הנמצא בסמוך לבית הספר הוגוורטס, וכן היישוב היחיד בממלכה המאוחדת שבו מתגוררים אך ורק קוסמים ומכשפות. לפי רולינג הכפר נוסד בימי הביניים על ידי קוסם בשם הנגיסט מוודקרפט, שברח לסקוטלנד בגלל רדיפת הקוסמים בנורת'מברלנד. הכפר מורכב מרחוב ראשי אחד, שבו נמצאות רוב החנויות ובתי העסק הקסומים. מרחוב זה מסתעפות סמטות רבות, שגם בהן יש בתי עסק שונים כגון פונדק "ראש החזיר" ובית הקפה של מאדאם פודיפוט. תלמידי הוגוורטס מהשנה השלישית ומעלה רשאים לבקר בהוגסמיד בימים מסוימים אם הוריהם מאשרים זאת מראש. הביקורים הללו מנוצלים למפגשים חברתיים, לקניות וכדומה, ובניגוד למשמעת הקפדנית בהוגוורטס הם אינם מלווים בהשגחה צמודה של המורים.
סצנות הכוללות את הכפר לא הוצגו בסרטי הארי פוטר עד יציאתו לאקרנים של הסרט השלישי בשנת 2004, ולאחר מכן הוא הופיע בסרט החמישי ובסרט השישי. בכל שלושת הסרטים ניתן לראות את הכפר תחת מעטה כבד של שלג.
המקומות העיקריים בכפר שמוזכרים בספרים הם:
- פונדק שלושת המטאטאים הוא הפונדק המפורסם ביותר בכפר, וידוע בזכות הבירצפת (משקה פופולרי בספרים) ובעלת הבית יפת התואר מאדאם רוזמרטה, המתגוררת מעליו. שלושת המטאטאים הוא אחד מהיעדים הפופולרייים ביותר בכפר בקרב תלמידי ואנשי הצוות של הוגוורטס. לאורך הסדרה התרחשו בו מספר סצנות בולטות, בהן הגילוי של הארי פוטר על כך שהרוצח לכאורה סיריוס בלק הוא הסנדק שלו, הראיון שלו עם העיתונאית והרכילאית ריטה סקיטר בספר החמישי שהוביל לשיפור ניכר במצבו החברתי הקשה לפי הספר, ועמדת תצפית על הוגוורטס בספר השישי על הוגוורטס כאשר רוזמרטה הייתה נתונה לשליטתו של וולדמורט.
- חנות התעלולים של זונקו היא חנות למכירת מגוון מוצרים הקשורים לתעלולים, בדיחות, ומעשי קונדס, שברובם המוחלט יש אלמנט כלשהו של קסם כגון ספל שמסוגל לנשוך את האף של מי ששותה ממנו. תלמידי הוגוורטס מבקרים רבות בחנות בזמן ביקוריהם בהוגסמיד, והיא חביבה במיוחד על התאומים פרד וג'ורג' ויזלי (אחיו של רון ויזלי), שלאורך כל הסדרה ידועים בחוש ההומור המפותח שלהם וברצונם לעולל תעלולים. החנות נסגרת בנקודת זמן לא ידועה, ככל הנראה בין סוף הספר החמישי לספר השישי.
- בית התה של מאדאם פודיפוט הוא בית תה שמופיע באופן ישיר רק פעם אחת בסדרה, כמקום בספר החמישי שבו יוצאים לדייט הארי פוטר וצ'ו צ'אנג, חברתו באותה תקופה. בית התה מתואר כמקום בעל צביון יותר רומנטי בהשוואה לשלושת המטאטאים, ולפי הספרים הוא משמש כעיקר כמקום מפגש אינטימי יותר לזוגות תלמידים בהוגוורטס. עם זאת, הוא מוזכר כבעל חשיבות פחותה בהשוואה לשלושת המטאטאים.
- הדובשנרייה היא חנות הממתקים הראשית של הכפר, ואחד המקומות הפופולריים ביותר עבור תלמידי הוגוורטס. בחנות נמכרים ממתקים רגילים וממתקים בעלי זיקה לקסמים, כגון מקלות סוכר בצורת שרביט קוסמים, סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים (סוכריות המופיעות פעמים רבות בסדרה), סוכריות מנטה בצורת קרפדות שמסוגלות לקפוץ בתוך הקיבה, פילפולונים שחורים שגורמים למי שאוכל אותם לרשוף אש כמו דרקון, וכדומה. בקומת המרתף של הדובשנרייה נמצאת דלת סתרים המכסה את הכניסה למעבר סודי אל הוגוורטס. השימושים היחידים במעבר זה נעשים בספר השלישי, כאשר הארי פוטר רוצה להגיע להוגסמיד על אף שאין לו אישור.
- משרד הדואר הוא משרד המשמש אך ורק לדואר קוסמים, המבוצע בעיקר אמצעות שליחת ינשופים אך גם באמצעות עופות אחרים. המשרד מכיל בין 200 ל-300 ינשופים, היושבים על מדפים שונים לפי מהירות וטווח התעופה שלהם.
- הצריף המצווח, השוכן בשולי העיירה, נחשב בספרים לבניין הרדוף ביותר על ידי רוחות רפאים בממלכה המאוחדת. הצריף מחובר לאדמות הוגוורטס באמצעות מעבר תת-קרקעי סודי, ובתקופה שקדמה מבחינה כרונולוגית לאירועי הספר הראשון שימש כמקום שבו עבר האדם זאב רמוס לופין את תהליך הפיכתו לזאב בכל ליל ירח מלא, על מנת שלא יפגע בתלמידים או במורים שבהוגוורטס. תושבי הכפר שמעו יללות עזות מהצריף, ואלבוס דמבלדור הפיץ שמועות כי מדובר בבניין שרדוף על ידי רוחות רפאים אלימות במיוחד. בספר השלישי הופך הצריף המצווח לחלק מהסיום הדרמטי שבו נחשפת דמותו האמיתית של סקאברס העכברוש, שהיה בעצם הקוסם פיטר פטיגרו שהסגיר את הוריו של הארי פוטר לוולדמורט, ובספר השביעי נרצח במקום סוורוס סנייפ על ידי לורד וולדמורט.
משרד הקסמים הוא גוף הממשל המרכזי של קהילת הקוסמים והמכשפות בממלכה המאוחדת המתואר בספרים. המשרד מוזכר לראשונה בתחילת הספר הראשון, אך הפעם הראשונה שבה הוא מוצג במפורש היא רק בספר החמישי כאשר הארי פוטר מבקר בו ומבין כי מדובר במבנה תת-קרקעי גדול ממדים. לאורך כל הסדרה מתואר המשרד כגוף מושחת עם פקידים שאינם מודעים לאירועים האמיתיים ולסכנות בעולם הקוסמים, המגיעים לשיא במהלך עלייתו לשלטון של לורד וולדמורט. בעולם הקסמים של רולינג קיים גם גוף בינלאומי בשם קונפדרציית הקוסמים הבינלאומית, מעין מקבילה קסומה לאומות המאוחדות.
בראש המשרד עומד שר הקסמים, המשמש למעשה כראש מדינה עבור קהילת הקוסמים של הממלכה המאוחדת. עד הספר החמישי מכהן בתפקיד קורנליוס פאדג', שנאלץ להתפטר עקב מחדליו שאיפשרו ללורד וולדמורט לחזור לכוחו הישן. הוא הוחלף על ידי רופוס סקרימג'ר בספר השישי, שקודם לכן כיהן כראש מחלקת ההילאים (קוסמים שנלחמים נגד קוסמים רשעים). סקרימג'ר כיהן כשנה אחת בלבד, ובתחילת הספר השביעי הוא נרצח על ידי פיוס ת'יקנס, אשר נשלט על ידי וולדמורט באמצעות קסמים ומחליף את סקרימג'ר. בעקבות תבוסת וולדמורט בסוף הספר, שגוררת גם את הדחת ת'יקנס, ממונה קינגסלי שאקלבולט, מתומכיו של הארי פוטר, לתפקיד. שר הקסמים הוא האחראי על התקשורת עם ראש ממשלת בריטניה במקרה שאירועים בקהילת הקוסמים משפיעים על העולם המוגלגי וחסר הקסמים, כפי שקורה בתחילת הספר השישי לאחר שובו של וולדמורט לפעילות גלויה. התקשורת בין שני האישים מתבצעת באמצעות דיוקן שהודבק בקסמים לקיר לשכתו הפרטית של ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 בלונדון.
על פי המסופר לאורך כל הסדרה ראשי המחלקות במשרד הקסמים (גופים המקבילים למשרדים ממשלתיים) אינם נבחרי ציבור כי אם מינויים אישיים של שר הקסמים. תפקיד השר עצמו נתון להליך בחירה כלשהו, אך בסדרה לא מפורטת מהות ההליך. לאורך כל הסדרה ניכרת נטייה של שר הקסמים ושל בכירי המשרד להסתמך על דעת הקהל, בה הם מנסים לשלוט באמצעות עיתון הקוסמים "הנביא היומי".
במשרד הקסמים קיימת רשות שופטת, המתחלקת ככל הנראה לשתי זרועות - אחת למקרים קלים והשנייה למקרים חמורים. על פי המסופר בספר החמישי ראש המחלקה לאכיפת חוקי הקסם מופקד על בירור עניינים פעוטים כגון ביצוע קסמים על ידי מי שאינם מורשים לכך (קטינים לדוגמה), והקסמהדרין הוא מעין בית משפט שאליו מופנים המקרים החמורים, לרבות תיקי רצח. לאורך הסדרה מובאות דוגמאות אחדות להפרה בוטה של סדרי הדין על ידי הקסמהדרין, וזאת על אף חוקים המחייבים אותו לפעול בהתאם לנורמות הידועות במציאות במערכות משפט מודרניות. בראש הקסמהדרין יכולים לעמוד שר הקסמים או ראש המחלקה לאכיפת חוקי הקסם, ולעיתים הם מורים על הרשעתו וכליאתו של אדם ללא משפט וללא ניצול הזכות להליך הוגן, כגון במקרה של סיריוס בלק. בראיון שנערך עמה אמרה ג'יי קיי רולינג, מחברת הספרים, כי כאשר הארי פוטר, רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר מצטרפים אל משרד הקסמים לאחר אירועי הספר השביעי, הם פועלים רבות לתיקון השחיתויות הקיימות בו.
כל מחלקה במשרד משתרעת על פני קומה שלמה, למעט הקסמהדרין (חלק מהמחלקה לאכיפת חוקי הקסם) הנמצא במרתפים.
| רשימת המחלקות | |
|---|---|
|
- אזקבאן הוא בית סוהר שבו מרצים את עונשים קוסמים ומכשפות שהפרו את חוקי הקסם בממלכה המאוחדת. בית הסוהר הקסום הנוסף מלבד אזקבאן שמוזכר בסדרה הוא נירמנגרד. בספר השלישי מספר סיריוס בלק כי כאשר הוא ברח מאזקבאן בצורת כלב הוא שחה לחוף ונע צפונה לכיוון הוגוורטס. בספר השישי מוזכר אזקבאן כמקום הנמצא באי מבודד באמצע הים הצפוני. מראהו החיצוני של הכלא אינו מפורט בספרים, אך כן מוזכר כי יש לו חלקות אדמה מסביבו שבהן נקברים אסירים שמתו. בסרטי הארי פוטר מופיע אזקבאן במשך רגעים ספורים, בהם הוא מתואר כבניין גבוה, משולש ובעל חור במרכזו.
- לפי מה שנרמז בספרים רק הפשעים החמורים ביותר גוררים מאסר באזקבאן. רוב האסירים המוזכרים בסדרה הם תומכיו של לורד וולדמורט בעבר ובהווה, אך גם אנשים חפי פשע כגון רובאוס האגריד נכלאו במקום בגין פשעים שלא ביצעו. לפי חוקי הקוסמים עונש החובה על ביצוע אחת מהקללות שאין עליהן מחילה (אימפריוס, קרושיאטוס וקללת ההרג אבדה קדברה) הוא מאסר עולם באזקבאן. עבירות נוספות שדינן מאסר במקום הן תקיפת משרד הקסמים, הפיכה לאנימאגוס לא רשום, והתחזות לחיז"ל (גופת מת דמוית זומבי שנוצרה על ידי קוסם רשע).
- לאורך כל הסדרה מתייחסות הדמויות אל אזקבאן כמקום נוראי ומטיל אימה, הנשמר על ידי הסוהרסנים - שדים בעלי יכולת לשאוב רגשות חיוביים מבני אדם עד כדי שיגעון ומחשבות אובדניות. הקסם היחיד המוזכר כבעל השפעה על הסוהרסנים הוא קסם הפטרונוס, היוצר מגן קסום שמורכב מהגשמה פיזית של הרגשות החיוביים של מבצע הלחש. לאזקבאן יש גם מוניטין של מקום שלא ניתן לברוח ממנו, אך זה מופר מספר פעמים לאורך הסדרה עם בריחתם של סיריוס בלק בספר השלישי ועשרה מנאמניו של לורד וולדמורט בספר החמישי. הסוהרסנים, שנחשבים בסדרה לשומרים יעילים במיוחד בגלל כוחם השטני, נוטשים את אזקבאן בתחילת הספר השישי ומצטרפים לוולדמורט. לאחר תבוסתו של וולדמורט בסיום הספר השביעי מורה קינגסלי שאקלבולט, שר הקסמים החדש, על סילוקם של הסוהרסנים מאזקבאן.
- רציף תשע ושלושה רבעים הוא רציף רכבת בתחנת קינגס קרוס בלונדון, ולא ניתן להגיע אליו ללא היעזרות בקסמים. הכניסה לרציף היא דרך המחסום שבין רציף 9 ורציף 10. רק לאחר פרסום הספרים גילתה רולינג כי היא בלבלה בין המתאר של תחנת קינגס קרוס לזה של תחנת יוסטון, וכי רציפים 9 ו-10 אינם אלו שהתכוונה למקם ביניהם את הרציף הקסום שלה. בתחנה עצמה אין חיבור ישיר בין הרציפים (הם מופרדים על ידי מסילת רכבת הן בקינגס קרוס והן ביוסטון), ועל מנת לפתור זאת החליטו יוצרי הסרטים לשנות את המספור ברציפים 4 ו-5 למשך הצילומים במקום. צילומי החלק החיצוני של תחנת הרכבת בוצעו בתחנת סנט פנקראס. כיום נמצאים רציפים 9 עד 11 בבניין המשני של התחנה, וכמחווה לספרים הוצבו בין רציף 9 ל-10 שלט ברזל שעליו רשום "רציף תשע ושלושה רבעים" ביחד עם מזוודה על גלגלים התקועה חלקית בתוך הקיר.
- בית החולים על שם הקדוש מנגו למחלות ולפציעות קוסמים הוא בית החולים היחיד לקוסמים ומכשפות המוזכר בסדרה. אנשי הצוות הרפואי במקום אינם קרויים רופאים כי אם מרפאים, והם לובשים חלוקים בצבעים ירוק וצהוב לימוניים. בית החולים, אשר נוסד על ידי המרפא הקוסם מנגו בונהאם, שוכן בלונדון. הוא מיועד בראש ובראשונה לטיפול בפציעות ומחלות הקשורות לקסמים או ליצורים קסומים. הכניסה לבית החולים היא דרך חלון ראווה של חנות בגדים הנראית כנטושה. בית החולים מתנשא לגובה 6 קומות, וסמלו הוא שרביט ועצם מוצלבים.
- הבנק שוכן במבנה גבוה בצבע שלג, ליד הצומת סמטת דיאגון-סמטת נוקטורן, והוא גבוה יותר מכל החנויות הסמוכות אליו. הלקוחות עוברים דרך סדרה של דלתות ושומרים עד שהם מגיעים לאולם הכניסה, המרוצף בשיש ומכיל דלפק המשתרע לכל אורכו. הקוסמים והמכשפות בספרים שומרים את כספם ואת חפצי הערך שלהם בגרינגוטס בכספות תת-קרקעיות, המוגנים במערך מורכב של קסמים ואמצעי נגד פיזיים. הכספות נמצאות גם בעומק של קילומטרים מתחת לפני הקרקע של לונדון, וניתן לגשת אליהן רק דרך מעברים דמויי מנהרה שבהם נוסעים בעגלה קסומה בנתיבים קבועים מראש. כאשר הארי פוטר מבקר לראשונה במקום הוא מוזהר על ידי רובאוס האגריד, המלווה שלו, כי רק אדם משוגע יעיז לשדוד את גרינגוטס. הגובלינים מתוארים על ידי האגריד ועל ידי דמויות אחרות בסדרה כחמדנים וכמי שיגנו על כספם וחפצי הערך שברשותם בכל מחיר, ומסיבה זו הם השומרים הטובים ביותר לאוצרות ונכסי עולם הקוסמים. לדברי האגריד רק הוגוורטס הוא מקום מחבוא יותר טוב מגרינגוטס.
- קיימות דרכים אחדות לפתוח את הכספות. מרבית הכספות, כגון זו של הארי פוטר, ניתנות לפתיחה באמצעות מפתחות זהב קטנים. על דלתותיהן של הכספות המאובטחות בדרגה יותר גבוהה הוטלו כישופים למניעת פתיחה רגילה. לדוגמה, את הדלת לכספת מספר 713 (שבה הוחזקה אבן החכמים בספר הראשון) ניתן היה לפתוח רק על ידי גרירת הציפורן של גובלין מוסמך על הדלת, שגרמה לה להיעלם. לפי הספר הראשון מי שאיננו רשאי לכך ובכל זאת ינסה לגנוב מאחת הכספות האלה, יישאב לתוכה ולא יחולץ עד לביקורת של הגובלינים, הנערכת אחת לכ-10 שנים. הכספות המאובטחות ביותר, השוכנות בחלקים הנמוכים ביותר של הבנק, מאובטחות על ידי דרקונים ועל ידי מפולת הגנב, שהיא מפל מים קסום המסלק את כל אמצעי ההסווה שמופעלים על ידי הגנב. החפצים בתוך הכספות מוגנים כך שאם נוגע בהם מי שאינו רשאי לכך הם משתכפלים בעשרות עותקים שמתחממים לטמפרטורה גבוהה מאוד.
- על אף המוניטין כמקום בטוח שלא ניתן לפרוץ אליו, קיימות בסדרה שתי דוגמאות לפריצה למקום. קוויריניוס קווירל, המורה להתגוננות מפני כוחות האופל בהוגוורטס שנשלט על ידי וולדמורט, פורץ למקום בתחילת הספר הראשון בחיפוש אחר אבן החכמים. בספר השביעי פורצים למקום הארי פוטר וחבריו רון ויזלי והרמיוני גריינג'ר, במסגרת חיפושם אחר אחד מההורקראקסים של לורד וולדמורט. תוכניתן משתבשת לאחר שהגובלינים חושדים באמינות התחפושות שלהם, והשלושה, ביחד עם הגובלין גריפהוק שסייע להם, נאלצים להתמודד עם כל מערך האבטחה של הבנק.
- אקדמיית הקסם בובאטון (צרפתית: Académie de Magie Beauxbâtons) הוא בית ספר לקוסמים המוזכר לראשונה בספר הרביעי. גילו של בית הספר בסדרה הינו לכל הפחות 700 שנים, מאחר שזו התקופה שבה הוא החל להשתתף בטורניר הקוסמים המשולש. בבית הספר קיימת מערכת נוקשה של כללי משמעת, הכוללת בין היתר עמידה במקום כאשר המורים נכנסים לכיתות (מנהג שאיננו רווח בהוגוורטס בסדרה). תלמידי בית הספר ניגשים לבחינות הגמר בשנה השישית ובשנה השביעית ללימודיהם, בעוד שבהוגוורטס ניגשים התלמידים לבחינות בשנה החמישית ובשנה השביעית. מדי בית הספר מבוססים על משי בצבעי כחול ואפור. בספרים מתואר בית הספר כמעורב, אך בסרטים מוצגות רק תלמידותיו. משמעות השם בצרפתית היא "מקלות יפים", וניתן לתרגמו גם ל"שרביטים יפים".
- דורמשטרנג הוא בית הספר המופיע גם לראשונה בספר הרביעי, וגם הוא בן 700 שנים לכל הפחות. בברכת ברוכים הבאים שלו בספר הרביעי מציין אלבוס דמבלדור, מנהל הוגוורטס, כי תלמידי בית הספר הגיעו ממקום כלשהו בצפון. תלמידי בית הספר מחויבים בקוד לבוש הכולל פרוות עבות וחלוקי קוסמים בצבע דם, ואלו שמוזכרים בשמם הפרטי או שם משפחתם הם רוסים או בולגרים. בסרטים מוצג בית הספר כמיועד לבנים בלבד, בעוד שבספר הרביעי מוזכרות ללא שם תלמידות אחדות. בית הספר ידוע לשמצה בספרים כמקום המלמד במפורש קסמים אפלים. למרות המתירנות בנושא זה התברר בספר השביעי כי לדורמשטרנג יש גבולות, מאחר שהקוסם הרשע גלרט גרינדלוולד, אשר למד בבית הספר, הושעה מהלימודים לאחר שביצע קסמים אפלים במיוחד. משמעות השם דורמשטרנג יכולה להיות סיכול אותיות של הביטוי הגרמני Sturm und Drang - הסער והפרץ.
- סמטת נוקטורן (משחק מילים על המילה האנגלית nocturnally - לֵילִי) היא סמטה היוצאת מסמטת דיאגון, ומרבית האנשים המבקרים בה הם קוסמים ומכשפות אפלים. החנויות בסמטה מוקדשות למכירת חפצים שכושפו בקסמים אפלים וחפצים המשמשים למטרות שליליות כגון תכשיטים מורעלים.
- נירמנגארד הוא בית הסוהר שנבנה על ידי גלרט גרינדלוולד (קוסם רשע שפעל בתקופה שקדמה לאירועי הספר הראשון והוזכר מספר פעמים לאורך הסדרה) עבור אויביו ועבור מוגלגים. הכניסה לכלא מסומנת בסמל אוצרות המוות שריתקו את תשומת לבו של גרינדלוולד, וכן בסיסמתו "למען טובת הכלל". לאחר שגרינדלוולד הובס על ידי אלבוס דמבלדור שוחררו כל האסירים, וגרינדלוולד נכלא בתא הגבוה ביותר. נירמנגארד מופיע פיזית לראשונה רק בספר השביעי, כאשר לורד וולדמורט מגיע למקום בחיפוש אחר שרביט הבכור (אחד מאוצרות המוות) רב-העוצמה, ורוצח את גרינדלוולד כאשר זה מסרב לשתף עמו פעולה. (דמבלדור אחר כך מעריך שזו הייתה דרכו של גרינדלוולד לנסות לכפר על מה שעשה)
1
#aaaaaa
#FFF7CB