פרהיסטוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרהיסטוריה (יש הכותבים פרה-היסטוריה) מלטינית præ (לפני) ומיוונית Iστορία (היסטוריה), היא התקופה הקדומה ביותר בתולדות האנושות, המסמלת את העידן הקודם לתקופת ההיסטוריה המתועדת בכתב.

תוכן עניינים 1 גבולות התקופה 1.1 התקופה הפרה היסטורית הכלל עולמית 1.2 תקופות פרה היסטוריות מקומיות 2 אירועים מרכזיים בפרה היסטוריה 3 האנושות בתקופה הפרהיסטורית 4 מיני האדם 5 המהפכה הניאוליתית 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] גבולות התקופה

תקופות היסטוריות

העידן הפרהיסטורי

העת העתיקה

ימי הביניים

הרנסאנס

העת החדשה

התקופה הפוסט מודרנית

[עריכה] התקופה הפרה היסטורית הכלל עולמית

את התקופה הפרה-היסטורית מקובל למנות החל מהופעת הההומו ספיאנס, המין הטקסונומי האנושי - לפני כ-150,000 שנה, או החל מהופעת ההומו ארקטוס, מין טקסונומי אנושי קדום יותר, בערך לפני 1.8 מיליון שנה.

תקופה זו מסתיימת, על פי המקובל, עם הופעת הכתב בשומר העתיקה, בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, כאשר ההיסטוריה מתחילה להיות כתובה. זוהי תחילת העת העתיקה.

[עריכה] תקופות פרה היסטוריות מקומיות

האדם הראשון הגיע אל מקומות שונים על פני כדור הארץ בזמנים שונים (לניו-זילנד, לדוגמה, האדם הגיע לפני מאות בודדות של שנים). כמו כן, הוא למד לכתוב בזמנים שונים (באזורים רבים בשווייץ לדוגמה, ההיסטוריה מתחילה מחתימת הסכם השלום עם יוליוס קיסר. עד להסכם זה, לא ראו השבטים ההלווטיים כתב מעולם). לכן, בהתייחס למקומות ספציפיים, יש המציינים תאריכים אחרים לתקופת הפרה היסטוריה.

[עריכה] אירועים מרכזיים בפרה היסטוריה

אחד מהאירועים הפרה-היסטוריים המפורסמים ביותר מכונה "הקפיצה הגדולה קדימה" (The great leap forward, בפראפזה על תוכניתו של מאו דזה דונג), זו התרחשה לפני כ-40,000 שנה. מדובר בתקופה קצרה בה הופיע האדם המודרני, הקרו מניון. לפני תקופה זו התפתחותו הטכנולוגית והתרבותית של האדם הייתה איטית ולא פורייה במיוחד, ואילו אחריה החלה האצה מרשימה. כלים, כמו חכות, כפתורים ומחטים הופיעו, ויחד איתם אלמנטים תרבותיים כמו ציור, נגינה וטקסי קבורה.

בקרב החוקרים אין הסבר מוסכם לקפיצה זו. יש המשערים שהגורם לה הוא המצאת הדיבור, אך רבים (ביניהם דוקינס, פיסקר וחומסקי) מאמינים שהשפה המדוברת נוצרה זמן רב לפני כן. בכל זאת, גם ההסברים החלופיים נוטים לקשור אותה לשפה (ולא לביולוגיה). כך דוקינס העלה סברה לפיה אל הקפיצה הגדולה הובילה המצאה דקדוקית מהפכנית כלשהי (כמו למשל המצאת הכלים הלשונים המאפשרים ניסוח היפותזות או תיאור מציאות חלופית).

אירוע חשוב נוסף, מאוחר יותר, שהתרחש בתקופה הפרה-היסטורית, בקרב רוב האוכלוסייה האנושית בעולם, הוא המעבר מחברת נוודים לישיבת-קבע, והמעבר ההדרגתי מחברה של לקטים-ציידים, לחברה חקלאית.

לעומת ההיסטוריון החוקר את העבר על פי תיעוד כתוב, הפרהיסטוריון חוקר את העבר על פי שרידים מוחשיים של פעילות האדם.

[עריכה] האנושות בתקופה הפרהיסטורית

פרהיסטוריה
תקופת האבן	תקופת האבן הקדומה	הפלאוליתית הקדומה
		הפלאוליתית תיכונה
		הפלאוליתית המאוחרת
	תקופת האבן התיכונה	התקופה האפיפלאוליתית
		התקופה קדם נאוליתית
	תקופת האבן החדשה
תקופת המתכות	תקופת הנחושת
	תקופת הברונזה
	תקופת הברזל

בני האדם המודרניים בתקופה הניאוליתית החלו בכיבוש הארץ על ידי הסתגלות תרבותית. הם פיתחו כלים שבעזרתם יכלו לצוד הן את הטרף והן את הטורף, וגם שיטות יעילות של ארגון ושיתוף פעולה חברתי. כך עלו לראש פירמידת המזון והפכו לציידים, מלקטי מזון ודייגים מיומנים. כושר ההסתגלות התרבותית אפשר איכלוס אזורים חדשים במזרח אסיה (לפני כ-45,000), אירופה (לפני כ-40,000 שנה), אוסטרליה (לפני כ-50,000 שנה), ואמריקה (לפני כ-15,000 שנה).

במשך התקופה הזאת חיו בני האדם בקבוצות קטנות של ציידים לקטים. שטח הקיום של קבוצה כזאת נע לפי כמות האוכל של הסביבה ויכול היה לנוע בין ק"מ ספורים באזורים עשירים כמו הסהר הפורה לעשרות ק"מ באזורים מדבריים וכדומה. לפי ג'ארד דיימונד בספר רובים חיידקים ופלדה הסביבה הפרהיסטורית הייתה המקפצה לשינוי בתקופה החקלאית. לטענתו בני אדם למדו להכיר את הסביבה לזהות מה טוב בשבילם וגם לביית צמחים ובעלי חיים. עד אותה תקופה בני אדם חיו כציידים לקטים ולא התרכזו בעיבוד הסביבה אלא בניצול הסביבה.

לפני כ-20,000 שנה החלו קבוצות ציידים-לקטים בדרום מערב אסיה לפתח את החקלאות, ולפני כ-13,000 שנה היא התפשטה גם לאירופה ולשאר רחבי העולם. לפני כ-10,000 שנה החלו לפתח לראשונה כלים מנחושת. לפני כ-5,000 שנה, המציאו בני האדם את הארד (סגסוגת של נחושת ובדיל) – החלה תקופת הברונזה. תקופת הברונזה הסתיימה לפני כ-3,300 שנה בדרום מערב אסיה, כאשר בני האדם למדו כיצד להכין כלי ברזל. באזורים אחרים בעולם, תקופה זו נמשכה מאוחר יותר. בסיועם של כלי הברזל הצליחו בני האדם לפתח את החקלאות לרמה גבוהה יותר, באופן שאפשר הקמת ערים.

[עריכה] מיני האדם

עד לפני כ-30,000 שנה, יחד עם ההומו-ספיאנס חי מין אדם נוסף: האדם הניאנדרתלי. במקומות מסוימים בעולם, הם חיו זה לצד זה. מערכת היחסים שהייתה ביניהם לא ברורה, ויש המשערים שמאבק בין שתי האוכלוסיות הוביל בסופו של דבר להיכחדותם של הניאנדרתלים (אם כי גם תאוריה זו שנויה במחלוקת).

[עריכה] המהפכה הניאוליתית

המהפכה הניאוליתית או המהפכה החקלאית, התרחשה בדרום מערב אסיה בין 8,000 ל־7,000 לפנה"ס, והייתה הראשונה בסדרה של מהפכות חקלאיות בהיסטוריה האנושית, אשר ציינו את המעבר מחברות נוודיות של ציידים-לקטים לחברות חקלאיות נייחות בתקופת האבן החדשה.

חקלאות העניקה לבני האדם שליטה מוגברת על אספקת המזון שלהם, אך דרשה ישיבת קבע ועודדה התפתחות של קבוצות אנושיות רחבות יותר. הגורם העיקרי למהפכה זאת, לדעת צ'ילד, הוא האקלים החם והיבש אשר נוצר בסוף עידן הקרח האחרון. האקלים הביא ליעילות מוגברת בעיבוד תבואה, אך גם כפה את קיום היישוב לצד מקורות מים.

בזכות המעבר לחברה נייחת, בני האדם הפרהיסטוריים יכלו לאגור מזון עבור תקופות קשות ולסחור בעודפים לא נחוצים. לאור הבטחת המזון ופיתוח הסחר יכלו האוכלוסיות לצמוח, להתגוון ולהתחלק ליצרני מזון ובעלי מלאכה. מורכבות חברתית זאת דרשה צורה כלשהי של ארגון, דוגמת דת, כדי לתפקד ביעילות. כמו כן, החיים באתר מסוים אפשרו הצטברות של רכוש אישי וקשר לנחלות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• מוצגים פרהיסטוריים במוזיאון האדם הקדמון בקיבוץ מעין ברוך

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרהיסטוריה