אשרי יושבי ביתך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תהלים קמ"ה
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ

מזמור פ"ד
ה אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:
מזמור קמ"ד
טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו:

מזמור קמ"ה
א תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:
ב בְּכָל יוֹם אֲבָרֲכֶךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד:
ג גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר:
ד דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ:
ה הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה:
ו וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ (וגדולתיך) וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
ז זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ:
ח חַנּוּן וְרַחוּם יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד: ט
טוֹב יְהוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו:
י יוֹדוּךָ יְהוָה כָּל מַעֲשֶׂיךָ וַחֲסִידֶיךָ יְבָרֲכוּכָה:
יא כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ:
יב לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ:
יג מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר:
יד סוֹמֵךְ יְהוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים:
טו עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:
טז פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן:
יז צַדִּיק יְהוָה בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:
יח קָרוֹב יְהוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:
יט רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם:
כ שׁוֹמֵר יְהוָה אֶת כָּל אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד:
כא תְּהִלַּת יְהוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

מזמור קט"ו
יח וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ:

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרימלעיל) או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר בתפילת שחרית בפסוקי דזמרה ולפני קדושה דסידרא, וכן בתחילת תפילת מנחה ובפתיחת הסליחות. עיקר התפילה הוא מזמור קמ"ה בספר תהילים, בתוספת פסוקים לפניו ואחריו.

נוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקרו של הקטע הוא מזמור תהילים קמ"ה, הפותח במילים: "תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ..." (ספר תהלים, פרק קמ"ה), וממשיך בפסוקים לפי סדר הא"ב.

למזמור הוקדמו שני פסוקים. ראשית, הפסוק: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה" (פרק פ"ד, פסוק ה') ואחריו הפסוק שחותם את מזמור תהלים קמ"ד: "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו" (פרק קמ"ד). במחזור ויטרי וסידורים קדומים אחרים נמצאים לפני המזמור שבעה פסוקים שכוללים המילה "אשרי", נוסח שבעלי התוספות ערערו עליו.

לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: "וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ" (פרק קט"ו).

היעדר האות נ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור הוא אקרוסטיכון על פי סדר האלפבית, אך חסר בו פסוק לאות נ. בתלמוד הבבלי[1] מסביר רבי יוחנן את היעדרו של פסוק זה: "מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי? מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל"‏[2] (הביטוי "שונאי ישראל" כאן מכוון דווקא לישראל, ומדובר בלשון סגי נהור).

בתרגום השבעים מופיע פסוק באות נ', ונוסחו (בתרגום מיוונית): "נאמן ה' בדבריו וחסיד בכל מעשיו". עם חשיפת מגילות קומראן התגלה באחת המגילות פסוק זה בעברית, ושם נכתב "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". פרופ' דוד פלוסר שיער כי רגליים לדבר שאין זה הפסוק המקורי (שנשמט מאוחר יותר) כי אם תוספת שבאה להשלים את האלפבית, וזאת משום שבשונה מכלל המזמור שבו משתמשים בשם המפורש "י-ה-ו-ה", פסוק זה עושה שימוש בשם "אלוהים" דווקא.

חשיבות התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נכלל שלוש פעמים בסדר היום, ועל פי התלמוד[1]: "אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא". אמנם, נוסחאות רבות בתלמוד אינן כוללות את המילים "שלוש פעמים". חשיבות מיוחדת מיוחסת על ידי התלמוד[1]: לפסוק לאות פ: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", ולכן יש כמה מנהגים סביבת אמירתו במשך התפילה.

לנוטריקון הפסוק הראשון, "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה", משמעות לפי הקבלה, שכן זה צירוף האותיות אבי"ע י"ס שהן ראשי תיבות שמותם של ארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ו-י' (10) הספירות שבכל אחד מהעולמות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.