אשרי יושבי ביתך
אשרי יושבי ביתך (בקיצור אשרי (במלעיל) או תהילה לדוד) הוא קטע תפילה הנאמר בתפילת שחרית בפסוקי דזמרה ולפני קדושה דסידרא, וכן בתחילת תפילת מנחה ובפתיחת הסליחות.
עיקרו של הקטע הוא מזמור תהילים הפותח במילים: תהילה לדוד (ספר תהלים, קמה), ומסודר על פי סדר הא"ב. חשיבות מיוחדת מיוחסת על ידי התלמוד[1]: לפסוק לאות פ: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", ולכן יש כמה מנהגים סביבת אמירתו במשך התפילה.
למזמור הוקדם הפסוק החותם את המזמור הקודם לו: אשרי העם שככה לו (קמד), וכן הפסוק הפותח: אשרי יושבי ביתך (פד, ה). במחזור ווטרי וסידורים קדומים אחרים נמצאים לפני המזמור שבעה פסוקים שכוללים המילה "אשרי", נוסח שבעלי התוספות עירערו עליו. לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: "ואנחנו נברך יה, מעתה ועד עולם, הללויה" (קטו).
נוטריקון הפסוק הראשון: "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה", לכך יש משמעות לפי הקבלה, שכן זה צירוף האותיות אבי"ע י"ס שהן ראשי תיבות שמותם של ארבעת העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה וי'(10) הספירות שבכל אחד מהעולמות.
המזמור נכלל שלוש פעמים בסדר היום, ועל פי התלמוד[1]: "אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא". אמנם, נוסחאות רבות בתלמוד אינן כוללות את המילים "שלוש פעמים".
המזמור הוא אקרוסטיכון על פי סדר האלפבית, אך חסר בו פסוק לאות נ. בתלמוד הבבלי[1] מסביר רבי יוחנן את היעדרו של פסוק זה: "מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי? מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל"[2] (הביטוי "שונאי ישראל" כאן מכוון דווקא לישראל, ומדובר בלשון סגי נהור). בתרגום השבעים מופיע פסוק באות נ', ונוסחו (בתרגום מיוונית): "נאמן ה' בדבריו וחסיד בכל מעשיו". עם חשיפת מגילות קומראן התגלה באחת המגילות פסוק זה בעברית, ושם נכתב "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". פרופ' דוד פלוסר שיער כי רגליים לדבר שאין זה הפסוק המקורי (שנשמט מאוחר יותר) כי אם תוספת שבאה להשלים את האלפבית, וזאת משום שבשונה מכלל המזמור שבו משתמשים בשם המפורש "יהוה", פסוק זה עושה שימוש בשם "אלוהים" דווקא.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אשרי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בני גזונדהייט וראובן קימלמן, תהלה לדוד - מבנה ומשמעות, באתר דעת
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד, עמוד ב
- ^ ספר עמוס, ה, ב
| סדר התפילה ביהדות לימי חול | ||
|---|---|---|
| תפילת שחרית |
מה טובו • ברכות השחר • פרשת הקורבנות • פסוקי דזמרה • קריאת שמע וברכותיה • תפילת שמונה עשרה • חזרת הש"ץ, קדושה וברכת כהנים • תחנון • קריאת התורה • אשרי יושבי ביתך • למנצח • קדושה דסידרא • שיר של יום • פיטום הקטורת • עלינו לשבח |
|
| תפילת מנחה |
פיטום הקטורת •אשרי יושבי ביתך • תפילת שמונה עשרה • חזרת הש"ץ וקדושה • תחנון • עלינו לשבח |
|
| תפילת ערבית | ||
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקת הלכה
