כל נדרי

צילום נוסח תפילת כל נדרי, הפותחת את יום כיפור, מתוך מחזור

תפילת כל נדרי מתוך מחזור ליום הכיפורים

כָּל נִדְרֵי היא תפילה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום כיפור, הכוללת הכרזה על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים. מקורה וזמן חיבורה של התפילה אינם ידועים, אך מעריכים שנתחברה בתקופת הגאונים, והיא נאמרת בארמית, שפת הדיבור של רבים מהיהודים בתקופה זו. עניין התרת נדרים בתחילת השנה מוזכרת בתלמוד.‏ בשל זמן אמירתה של התפילה, עם כניסת יום כיפור, ובשל הלחן המרטיט שלה, היא אחת התפילות הידועות, ונחשבת בציבור לאחת החשובות.

המחלוקת בעניין כל נדרי

ישנה מחלוקת בין חכמי ישראל מתקופות הגאונים והראשונים האם תפילה זו נועדה להתיר את הנדרים והשבועות של השנה שעברה והנוסח צריך להיות 'מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה" או שנועדה להתנות על הנדרים והשבועות של השנה הבאה שלא יחולו ואז הנוסח צריך להיות 'מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה'.

גם לאלו הסוברים שתפילה זו מתירה את נדרי העבר היא אינה מיועדת אלא לנדרים שהאדם לא זוכר שנדר אותם או במקרים של צורך גדול, שכן נדרים שהאדם זוכר, חייב הוא לפרטם בפני בית דין כדי להתירם ולא לומר בצורה כוללת "כל נדרי".

כמו כן, מדובר אך ורק על נדרים ושבועות שנודר אדם כלפי אלוהים ולא על נדרים שנודר האדם כלפי אדם אחר; נדרים והתחייבויות שבין אדם לחברו אינם מותרים על ידי תפילה זו.

החל מימיה הראשונים נחלקו הגאונים והראשונים האם יש להתרת נדר זו ערך הלכתי-משפטי, ולכן עצם אמירתה הייתה שנויה במחלוקת. לדוגמה, רב עמרם גאון הביא שכתבו עליה "מנהג שטות הוא זה",‏ אף על פי שכלל אותה בסידורו. אחד החששות היה שהציבור הרחב עשוי להבין את התפילה כפשוטה ולזלזל בנדריו. רב סעדיה גאון כתב באופן עדין יותר שתפילה זו מועילה רק לנדרים שנדרו הציבור בשגגה. עם זאת, רבים כן תמכו באמירת הנוסח, ביניהם הרב נתן בן ה"ר יהודה ז"ל , הרא"ש שהתווכח עם המקשים על המנהג הקדום וקבע - "מיהו נראה כמנהג הקדמונים", וכן בעלי התוספות שאמנם שינו את הנוסח אך לא ביטלו את אמירתו. הרי"ץ בשיטה מקובצת כתב שהיא מנהג שתיקנו אנשי כנסת הגדולה. אמירת הנוסח אף נפסקה בספרי ההלכה, גם בשולחן ערוך וגם על ידי הרמ"א וכיום היא נהוגה כמעט בכל קהילות ישראל. אחד המקומות הבודדים שנותרו במנהגם שלא לומר כל נדרי עד לתקופה מאוחרת הוא בית הכנסת הגדול בעיר אלג'יר, כפי שמעיד ר' יהודה עייאש בספרו "בית יהודה".

בפולמוס היהודי-נוצרי הואשמו היהודים תכופות על ידי הנוצרים כי לנדריהם אין ערך בשל הצהרת "כל נדרי". לטענה זו הייתה השפעה חזקה באירופה, והיא אחת מהסיבות לקביעת שבועת היהודים בארצות רבות באירופה – שבועה מיוחדת ומשפילה שנאלצו יהודים להשבע כאשר התברר עניין משפטי בינם לבין לא-יהודים. התשובה הרגילה הייתה, שהתפילה באה לבטל רק נדרים שבין אדם למקום, ולא נדרים שבין אדם לחברו.

טענות אלה מצד הנוצרים הביאו לכך שאחד התיקונים הראשונים של אנשי הרפורמה במאה ה-19 היה ויתור על אמירת תפילה זו. בגרמניה היה מקובל לשיר את המזמור "שיר המעלות ממעמקים" מתהילים, בגרמנית, בלחן המסורתי של כל נדרי. בסידורו של אברהם גייגר הוחלפה התפילה בנוסח אחר. עם זאת ידועה תשובתו של הרב ליאו בק, מנהיג הקהילה הליברלית של יהדות גרמניה בתקופה שלפני השואה, לשאלה היכן הוא נוהג להתפלל ביום כיפור, כי הוא נוהג להתפלל בבית כנסת שבו זמרת האופרה פאולה לינדברג שרה כל נדרי. כיום מקובלת תפילת כל נדרי בכל בתי הכנסת, גם הלא-אורתודוקסיים.

שינויים והבדלי גרסאות

הגרסה העתיקה ביותר של התפילה שנמצאת בידנו היא בסידורו של רב עמרם גאון. גרסה זו, שנאמרת עד היום בנוסח איטליה, היא בעברית. כאמור, רוב העדות מתפללות בנוסח הארמי. ייתכן שנוסח זה הוא הנוסח המקורי, כפי שנאמר בבבל.

הנוסח המקורי של התפילה מתייחס לנדרים שננדרו בשנה שחלפה, "מיום כיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה". רבנו תם החליף את הנוסח להתייחסות לנדרים לעתיד לבוא, "מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו", כנראה כדי להתמודד עם הקושי שבהתרה הגורפת, לכאורה, של הנדרים. שינוי זה התקבל בקהילות אשכנז, אבל לא בקהילות ספרד, ומקובל גם הנוסח המאחד את שניהם.

את ההכרזה הפותחת את התפילה, "על דעת המקום ועל דעת הקהל ... אנו מתירין להתפלל עם העבריינים" הנהיג המהר"ם מרוטנברג.

מהלך התפילה

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים, ציור מאת מאוריצי גוטליב (1856 - 1879)

בערב יום כיפור מתכנס הציבור (בקרבו על פי רוב אנשים רבים שלא פוקדים את בית הכנסת באורח קבע) לבית הכנסת. הגברים מתעטפים בטליתות (שלא כמו באף תפילת ערבית אחרת בשנה). יש המקפידים להתחיל את התפילה מעט לפני השקיעה, מפני שלפי ההלכה לא מתירים נדרים בשבתות ובימים טובים. ברם ברוב הקהילות הספרדיות ממתינים בכוונה עד הלילה כדי שיתאספו כמה שיותר אנשים לבית הכנסת, ומסתמכים על ההלכה המתירה להתיר נדרים בשבת ובחג לצורך השבת או החג.

לאחר אמירת הפיוטים "לך אלי תשוקתי" ו"שמע קולי אשר ישמע בקולות" (אצל הספרדים; הספרדים במערב אירופה לא אומרים "לך אלי") או "תפילה זכה" (אצל חלק מהאשכנזים, בעיקר במזרח אירופה), פותחים את הארון ומוציאים את ספרי התורה ומניחים אותם על בימת שליח הציבור. יש מן הספרדים שלא נוהגים להוליך את ספרי התורה לבימה, אלא מוציאים אותם מן היכל ועומדים אִתם לידו עד לסיום התפילה.

הטקסט של כל נדרי על פי המנהג הספרדי הקדום המקובל בחלק מקהילות הספרדים, בעיקר באירופה. נוסח כמעט זהה התקבל גם בתכלאל (הבלדי):

	בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל את (נוסח אחר:עם) העבריינין. כל נדרי ואסרי ושבועי ונדויי וחרמי וקונמי וקונחי וקונסי, די נדרנא ודי אשתבענא ודי נדינא ודי חרמנא ודי אסרנא על נפשתנא. מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה שבא עלינו לשלום. (יש מוסיפים, בעיקר בקהילות הבלקאן וטורקיה, ופחות במערב אירופה: ומיום הכיפורים הזה עד יום הכיפורים שיבוא עלינו לשלום.) נדרנא לא נדרי, ושבוענא לא שבועי, ונידויינא לא נדויי, וחרמנא לא חרמי, ואסרנא לא אסרי. כלהון אתחרטנא בהון. יהא רעוא די יהון שביתין ושביקין, לא שרירין ולא קיימין. ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה.

נוסח ספרדי אחר, המכיל גם עבר וגם עתיד, המקובל יותר בקהילות הספרדיות של המזרח:

	בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנו מתירין להתפלל את העבריינין. כל נדרי ואסרי ושבועי ונדויי וחרמי וקונמי וקונחי וקונסי, די נדרנא ודי ננדר, ודי אשתבענא ודי נשתבע, ודי נדינא ודי ננדי, ודי חרמנא ודי נחרים, ודי אסרנא על נפשתנא ודי נאסר. מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה שבא עלינו לשלום, ומיום הכיפורים הזה עד יום הכיפורים שיבוא עלינו לשלום. נדרנא לא נדרי, ושבוענא לא שבועי, ונידויינא לא נדויי, וחרמנא לא חרמי, ואסרנא לא אסרי. כלהון אתחרטנא בהון. יהא רעוא די יהון שביתין ושביקין, לא שרירין ולא קיימין. ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה.

יש להעיר כי הספרדים מקפידים להגות את הכף במילה "כל נדרי" כקמץ רחב ולא כקמץ קטן (כאילו כתוב "כַּל נדרי"), הגייה זו מתועדת בסידורים בכתבי יד מספרד עצמה ‏.

הטקסט של כל נדרי על פי האשכנזים:

	על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים. כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וקונסי וכנויי, דנדרנא ודאשתבענא ודאחרימנא ודאסרנא על נפשתנא מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה, ומיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה. בכלהון איחרטנא בהון. כלהון יהון שרן. שביקין, שביתין, בטלין ומבוטלין, לא שרירן ולא קימין. נדרנא לא נדרי, ואסרנא לא אסרי, ושבועתנא לא שבועות.

נוסח כל נדרים העברי לפי מנהג איטליה ורומניא:

	בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת כל הקהל הקדוש הזה אנחנו מתירין להתפלל את העברינין. כל נדרים, ואסרים, והקדשות, וחרמים, ושבועות, וקיומים. שנדרנו, ושאסרנו, ושהקדשנו, ושהחרמנו, ושנשבענו, ושקימנו, ושקבלנו על נפשותנו בשבועה. מיום צום הכיפורים שעבר עד יום צום הכיפורים הזה הבא עלינו לשלום, בכולם חזרנו ובאנו לפני אבינו שבשמים. אם נדר נדרנו - אין כאן נדר. אם איסר אסרנו - אין כאן איסר. אם הקדש הקדשנו - אין כאן הקדש. אם חרם החרמנו - אין כאן חרם. אם שבועה נשבענו - אין כאן שבועה. אם קיום קיימנו - אין כאן קיום. בטל הנדר מעיקרו. בטל האיסור מעיקרו. בטל ההקדש מעיקרו. בטל החרם מעיקרו. בטלה השבועה מעיקרה. בטל הקיום מעיקרו. אין כאן לא נדר, ולא איסר, ולא הקדש, ולא חרם, ולא שבועה, ולא קיום. יש כאן סליחה ומחילה וכפרה על כל עוונותינו. ככתוב: ונסלח לכל עדת ישראל ולגר הגר בתוכם, כי לכל העם בשגגה.

הסיבה להיתר להתפלל עם העבריינים בתחילת כל נדרי היא שביום כיפור זכאי כל אדם להיות חלק מקהל ישראל, גם אלו שעברו עבירות כלפי המקום או כלפי אנשים אחרים.

לאחר מכן נוהגים לומר את הפסוק 'ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה', ויש שמוסיפים לפניו את המילים 'ככתוב בתורת משה'. ישנן דעות שונות לטעם סמיכת פסוק זה לתפילת 'כל נדרי', ויש שסוברים שאמירת הפסוק אינה חלק מנוסח תפילת כל נדרי אלא קטע בפני עצמו הנאמר על עצם יום הכיפורים המיועד לסליחה וכפרה על כל עוונותיו של האדם.

נהוג לחזור על קטע כל נדרי שלוש פעמים (כנהוג גם בטקסי התרת נדרים ושבועות). בעבר, היו קהילות שבהן נהגו לומר ארבע פעמים את הקטע.‏ לאחר "כל נדרי" מתחילה תפילת ערבית של יום כיפור.

הלחן האשכנזי

מפורסם אולי אף יותר מנוסח התפילה הוא הלחן המקובל אצל אשכנזים בעת אמירת כל נדרי, שמושר אף בקהילות רפורמיות שויתרו על אמירת התפילה עצמה. למרות זאת, קרוב לוודאי שאין בנמצא שני בתי כנסת, שבהם שרים בדיוק אותה נעימה תו בתו. בדיקה קפדנית של ההבדלים מגלה אחידות רק בעיקרי חלקו הראשון של הלחן, וקשת שינויים רחבה ביתר חלקיו. עם זאת, הסטיות מן המקור אינן קיצוניות ואינן אלא מה שמצופה מחיבור מוזיקלי שאיננו מיוחס ליוצר יחיד, אלא הורחב ונבנה בידי יוצרים רבים בזה אחר זה ונמסר על ידם הלאה בדרכים המסורתיות, המאפיינות את ההתנהלות ההחזנית הרפסודית.

המבנה המוזיקלי של "כל נדרי" בנוי על בס פשוט, כשהמלודיה היא מזיגה של חזנות פשוטה עם סלסולים עשירים. במקום לקרוא את מילות הפתיחה בקריאה חדגונית, היה חזן מדרום גרמניה מקדים צליל אנחה ממושך, שוקע לצליל נמוך יותר ושב ועולה, כאילו רק לאנחות ויפחות בכי יכול להינתן ביטוי לפני שהמשרת בקודש יוכל להביא את עצמו לפתוח את תפילות יום הכיפורים. ייתכן עוד שהנעימה הממושכת נבעה גם מהחיוב לבצע את התרת הנדרים לפני השקיעה, ועל שליחי הציבור באשכנז הוטל למתוח התפילה עד זמן תפילת ערבית, כפי שכותב המהרי"ל: "יתחיל שליח הציבור כל נדרי טרם שיקדש היום, אכן יאריך בו בניגונים להמשיך עד הלילה".‏

כתב התווים הקדום ביותר שבידינו הוא של החזן אהרן ביר מברלין משנת 1765, אולם מקור הנעימה עצמה אינו ידוע, ונחשב חלק מסדרת נעימות מסורתיות הקרויים "ניגוני מסיני", שהופיעו בקהילות יהודיות בדרום גרמניה (וורמס, שפייר ומיינץ) בין המאה ה-11 להמאה ה-15. המסורות העממיות לגבי זהות המלחין מגוונות, וקשה לבסס אותן היסטורית.‏ לפי אחת המסורות, הוא חובר על ידי המשורר הספרדי האנוס דה-קסטילה, שצפה בהוצאה להורג של אנוס בשם דון מנואל, שהיה שר האוצר אצל המלכה איזבלה.‏ אך ההשערה הרווחת היא שהוא הולחן בידי חזן בדרום גרמניה, ייתכן שבהשראת האנוסים בספרד שהקפידו אולי יותר מכל להתאסף בסתר לתפילת כל נדרי מלאת הוד, בכוונה לבטל את שבועות השווא שלהם כשהוכרחו להמיר את דתם.‏

התפילה והנעימה היוו בסיס למספר יצירות ידועות של מוזיקה קלאסית, בהן אופוס 39 למקהלה ותזמורת של ארנולד שנברג, היצירה הנודעת בשם זה של מקס ברוך, רביעיית מיתרים של ג'ון זורן, ועוד. כמו כן, האקורדים של הלחן דומים לחמש התיבות הראשונות באחת מרביעיות המיתרים‏ של בטהובן.‏

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: כל נדרי

• כל נדרי - בין בית הכנסת לבית המדרש, באתר "הזמנה לפיוט"
• שלמה אשכנזי, מנהגי "כל נדרי", מחניים ל"ג, תשי"ח
• גרשום הרפנס, כל נדרי, בשדה חמד, תשרי תשכ"ז
• ביצוע מקהלת חזנים לתפילת כל נדרי, באתר YouTube
• מהודו ועד כוש, מיוסלה רוזנבלט ועד ששי קשת, באתר 'פיוט'
• "כל נדרי- כל הנוסחים, כל הלחנים" בבלוג של זאב גלילי
• כל נדרי באתר ויקישיבה

הערות שוליים

הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.