תפילה לשלום המלכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפילה לשלום המלכות מתוך מחזור למועדי ה', לונדון, 1860 לכבוד המלכה ויקטוריה, אלברט אדוארד הנסיך מוויילס, הנסיכה מוויילס וכל משפחת המלוכה.
תפילה לשלום הקיסר וילהלם השני ואשתו אוגוסטה ויקטוריה, מתוך מחזור שנדפס בשנת 1910
תפילה לשלום המלכות מתוך סידור הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, תפלת כל פה, משנת 1950.
תפילה זו היא לכבוד המלכה (יוליאנה), המלכה האם (וילהלמינה), הנסיכות, ראש העיר אמסטרדם וחברי מועצת העיר.
על פי המסורת נאמר הקטע המתייחס למבורכים בפורטוגזית - אף על פי שחברי הקהילה אינם דוברים שפה זו כבר מאות שנים.
תפילה בעד הממשלה, מתוך "סדר תפלות ישראל", בהוצאת כנסית הרבנים באמריקה, 1946 (נוסח קונסרבטיבי)

תפילה לשלום המלכות, המוכרת כיום גם לפי פתיחתה הנותן תשועה למלכים[1], היא תפילה יהודית הנאמרת בציבור לכבוד המלך ומשפחת המלוכה.

מקור התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת אבות נאמר: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הווי מתפלל לשלומה של מלכות, שאילולי מוראה איש את רעהו חיים בלעו".‏[2] הדברים מבוססים על הפסוק בירמיהו: "וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל ה', כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם" (ירמיהו כ"ט, ז). רבי דוד אבודרהם, בספרו (דיני קריאת התורה) כותב: "ונהגו להתפלל למלך ולברך לשם שיברכהו ויאמצהו על אויביו"‏[3].

באחת ממגילות ים המלח שנמצאו בקומראן זוהה קטע כמכיל תפילה לשלומו של יונתן המלך, הוא אלכסנדר ינאי, שמלך כמה דורות לפני רבי חנינא סגן הכהנים‏[4].

תפילות מיוחדות חוברו במהלך השנים לכבוד שליטים שונים בעקבות אירועים מיוחדים. בין השאר, חוברה תפילה לכבוד מריה תרזה על ידי רבי יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה"), רבה של פראג[5], וכן לכבוד פרנץ הראשון מלך אוסטריה על ידי רבי מרדכי בנט, רבה של ניקלשבורג וחבל מוראביה[6]. את נאום הזכייה שלו בפרס נובל לספרות סיים ש"י עגנון בתפילה קצרה לשלום המלך גוסטב השישי אדולף, מלך שבדיה[7].

נוסח התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפילה מתחילה בהתייחסות לה' המשבצת שני קטעי פסוקים המתחילים ב"הנותן": "הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה" (תהילים קמ"ד) ו"הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה" (ישעיהו מ"ג). יש שאמרו שהבחירה בפסוקים אלו אינה מקרית ומרמזת לפסוקים העוקבים אחריהם בתנ"ך: "פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" ו"יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ". על פי טענה זאת, התפילה בנוסחה הגלוי מתפללת לשלום המלכות אך מרמזת לבקשה להצלה מידי המלכות.

אמירת התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפילה הייתה מקובלת בקהילות האשכנזים וברוב קהילות הספרדים, אך לא אצל התימנים והאיטלקים. נהגו לאומרה בתפילת שחרית של שבת ושל ימים טובים לאחר קריאת התורה, יקום פורקן ומי שברך לקהל. נהוג ששליח הציבור אומר את התפילה בקול רם, תוך שהוא מחזיק בידו את ספר התורה. את שמות בני משפחת המלוכה ותואריהם נהוג לציין, הן בדפוס והן בעל פה, בשפה המקומית ולא בעברית. בקהילה הספרדית של אמסטרדם אומרים את התפילה בכל יום בו קוראים בתורה (גם בימות החול) לפני הוצאת ספר תורה. בקהילות ספרדיות רבות נהוג לומר את התפילה כחלק מתפילות מי שברך רבות הנאמרות לאחר תפילת כל נדרי ביום הכיפורים.

כיום התפילה נאמרת בעיקר בארצות אירופה, אך בקהילות רבות בארצות הברית אינה נאמרת (אם כי גם שם יש שאומרים אותה ובמקום ההתייחסות למלך ומשפחתו מסתפקים בהתייחסות ל"כל ראשי הממשלה ויועציהם" או "כל שרי המדינות האלו"). יש מחזורים שהודפסו בארצות הברית בהם מופיעה התפילה עם התייחסות לנשיא וסגן הנשיא.

בברית המועצות הודפסו סידורים בהם הופיעה תפילה למען ברית המועצות, מגינת השלום בעולם.

במדינת ישראל לא התקבלה התפילה, אם כי הודפסו בתחילת ימי המדינה נוסחים המברכים את נשיא מדינת ישראל. תפילה זו היוותה השראה לתפילה לשלום המדינה הנאמרת בקהילות רבות בישראל ובמקצת הקהילות מחוצה לה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על יסוד הפסוק: "הנותן תשועה למלכים, הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה." (תהילים קמ"ד, י')
  2. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב'
  3. ^ דוד אבודרהם, ‏אבודרהם, מהדורת ורשה, תרל"ח, לז:, באתר HebrewBooks
  4. ^ אסתר וחנן אשל ועדה ירדני, "חיבור מקומראן ובו קטע ממזמור קנד ותפילה לשלומו של יונתן המלך וממלכתו", תרביץ ס, ג, עמ' 295-‏323.
    חנן ואסתר אשל, "התפילה לשלומו של יונתן המלך, מזמור קנד והפשר לישעיה י", תרביץ סז, א, עמ' 121-‏130, תשנ"ח
  5. ^ כפי שנזכר בשו"ת "נודע ביהודה" (מהדורה קמא, סימן פ"ח, ד"ה מכתבך מן): "תקבל נוסח התפלה שיסדנו לשלום המלכות".
  6. ^ התפילה מועתקת בתוך "תולדות מוהר"ר מרדכי בנט", (דפוס ראשון: אפען, תקצ"ב 1832), טארנא, תרפ"ט שנכתבו על ידי בנו יעקב (הקרוי אבריל) בנט.
  7. ^ "אני טרם אכלה את דברי אתפלל תפילה קצרה. הנותן חכמה לחכמים ותשועה למלכים, לאין שיעור חכמתכם ירבה וינשא את מלככם, בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח. ובא לציון גואל ושמחת עולם ליושביה והתענגו על רוב שלום, כן יהי רצון, אמן." (נוסח הנאום באתר פרס נובל).

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.