סיינטולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיינטולוגיה
הצלב של הסיינטולוגיה
הצלב של הסיינטולוגיה
שורשים, סיווג והנהגה
זרם תנועה דתית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד מאי 1952 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד ל. רון האברד עריכת הנתון בוויקינתונים
ארגונים ופעילות
מרכז Gold Base עריכת הנתון בוויקינתונים
www.scientology.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סַיֶנְטוֹלוֹגְיָה או הַכְּנֵסִיָּה הַסַיֶנְטוֹלוֹגִית (באנגלית: Scientology), היא תורה דתית עיונית ומעשית אשר פותחה על ידי סופר המדע הבדיוני, ל. רון האברד. "כנסיית הסיינטולוגיה" (Church of Scientology) המוגדרת בישראל ובמקומות רבים אחרים ככת ואף ככת הגדולה בעולם.[1][2] היא רשת בינלאומית של ארגונים שהקים האברד בשנות ה-50 כדי להפיץ את תורתו, שהוא הגדיר כדת.

הסיינטולוגיה מציעה שיטות טיפול שונות, המכוונות לשפר את היכולות של האדם כישות רוחנית. בכך, לפי טענתה, היא מעלה גם את יכולתו לטפל בגופו בהתמודדות עם מחלות פסיכוסומטיות ולהגיע לרמה תודעתית גבוהה יותר. תחקירים ופרסומים בכלי תקשורת[3] ובירורים שנערכו על ידי ועדות חקירה במדינות שונות, ובהן צרפת,[4] הגדירו את כנסיית הסיינטולוגיה ככת. ועדות חקירה ותחקירים אף הצביעו על שימוש שעושה הכנסייה בשיטות של מניפולציה פסיכולוגית. בגרמניה הוכרזה הכנסייה כ"ארגון טוטליטרי" ומתנהלת נגדה מערכה ציבורית ענפה. הסיינטולוגיה הוכרה באופן רשמי כמוסד דתי או כמוסד ללא כוונת רווח על ידי ממשלות ובתי משפט במדינות שונות, בהן ארצות הברית, גרמניה, רוסיה, איטליה, ספרד, פורטוגל, הונגריה, שוודיה, הודו, דרום אפריקה, אוסטרליה[5] ובריטניה.[6] בישראל, כנסיית הסיינטולוגיה הייתה אחת הקבוצות שוועדת תעסה-גלזר בנושא "כתות (קבוצות חדשות) בישראל", סקרה בדו"ח שלה, אם כי הדו"ח לא יצר הגדרות משפטיות ולא קיבל תוקף אקדמי.[7]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל. רון האברד, 1950

מקור הנוסח העברי של המילה "סיינטולוגיה" הוא במקור האנגלי – Scientology. המילה היא שילוב של המילה הלטינית scio, יֶדע (לפי הניסוח בפרסומים הרשמיים של הכנסייה – "לדעת במלוא מובן המילה"), והמילה היוונית לוגיה (λογία) שפירושה "תורה".

המילה "סיינטולוגיה" שימשה בכמה הקשרים לפני שהאברד אימץ אותה בתור השם לתורתו. ההוגה האנרכיסטי האמריקאי סטיבן פרל אנדרוס (Stephen Pearl Andrews) הזכיר אותה בספרו "התקציר הראשון של אוניברסולוגיה ואלוואטו" בשנת 1871[8] כשם של "מדע חדש... אשר חוקר את המחלקה השנייה של הקיום...". לפי ספרו של הסיינטולוג לשעבר ג'ון אטאק "פיסת שמיים כחולים" (A Piece of Blue Sky), הפילולוג אלן אפוורד (Alan Upward) השתמש בשנת 1907 במילה "סיינטולוגיה" כמילה נרדפת לפסבדו-מדע.[9] היא שימשה פעם נוספת, בהקשר חיובי, בספרו של אנסטסיוס נורדנהולץ (Anastasius Nordenholz), מדען גרמני וחסיד של תורת שיפור הגזע[9] "סיינטולוגיה – המדע של איכות וכושר המחשבה" (Scientologie – Wissenschaft von der Beschaffenheit und Tauglichkeit des Denkens) שיצא לאור בשנת 1934. קבוצת סיינטולוגים שפרשה מהארגון המרכזי מנהלת מאבק משפטי על הזכות להשתמש בשם סיינטולוגיה בכתיב הגרמני Scientologie.[10]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־9 במאי בשנת 1950 פרסם האברד את ספרו הראשון בנושא השכל והנפש: "דיאנטיקה – המדע המודרני של בריאות הנפש" (Dianetics: The Modern Science of Mental Health); יום פרסום הספר הפך מאוחר יותר לאחד החגים של הסיינטולוגיה. מקור השם "דיאנטיקה" (אנ') במילים היווניות dia "דרך" ו־nous "נפש".

עקרון היסוד בספר הוא שהאדם הוא ישות רוחנית שטבעה טוב ושהדחף לשרוד מניע את קיומה. עם זאת, השכל של האדם ("מַיינד" בפרסומים סיינטולוגיים בעברית) מפריע לו לשרוד ולפעול נכון, משום שיש בו הצטברויות של "אנגרמות" (אנ') – יחידות של זיכרונות לא נעימים. המיינד, לפי האברד, נחלק ל"מיינד אנליטי" (מנתח), האחראי על חשיבה וקבלת החלטות הגיוניות, ו"מיינד ראקטיבי" (אנ') (תגובתי), הגורם לאדם לבצע מעשים לא הגיוניים בגלל האנגרמות שמצטברות כאשר האדם חווה כאב פיזי בעודו חסר הכרה. האברד טען שאנגרמות נאגרות בשל לחץ פיזי על העובר טרם לידתו, בעקבות מריבות בין הוריו או ניסיונות הפלה מלאכותית. האברד הציע שיטה לריפוי המיינד על ידי ניקויו מהאנגרמות והפיכת האדם ל"קליר" (אנ') (מאנגלית clear, "נקי") – אישיות שאינה מושפעת לרעה מאנגרמות, חסינה בפני מחלות פסיכוסומטיות ומסוגלת לקבל החלטה נכונה בכל מצב, ללא שיקולים זרים ומוטעים.

האברד הציג את תורתו כחלופה זולה ובטוחה יותר לטיפול פסיכיאטרי, שמחירו היה גבוה ושהיה כרוך לעיתים בשימוש בתרופות שנויות במחלוקת ובנזע חשמלי. האברד הביע התנגדות תקיפה לטיפול פיזי במחלות נפש, וגרס כי הטיפול צריך להתבצע באופן בלעדי באמצעות שיחה ("אודיטינג" (אנ')) בין המטפל (אודיטור, "מאזין", auditor) והמטופל (פרקליר, "קדם־נקי", preclear). תאוריה זו לא עמדה במבחנים מדעיים שנערכו מאוחר יותר בשיתוף עם ארגון הדיאנטיקה.[11]

ישנה זיקה מסוימת בין הדיאנטיקה של האברד לבין השיטה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד ובהקדמה ל"דיאנטיקה" האברד ציין שפרויד אכן השפיע עליו. ההבדל העיקרי בין התפישות, לטענתו, היה שבדיאנטיקה עוזר האודיטור למטופל להבין את בעיותיו בעצמו, בעוד שבפסיכואנליזה המטפל מגיע למסקנה מהן הבעיות במקום המטופל.

ספרו של האברד לא קיבל תגובות אוהדות בעולם המדעי ותויג מיד כפסבדו-מדע, למשל על ידי מרטין גרדנר בספרו "Fads and Fallacies in the Name of Science" מ־1952. הוא גם ספג ביקורת חריפה מאת פסיכולוגים ופסיכיאטרים, למשל רולו מיי. עם זאת, הוא זכה להצלחה והיה ברשימת רבי המכר במשך יותר מ־100 שבועות.[12] אנשים רבים ניסו ליישם על עצמם ועל קרוביהם את השיטות המתוארות בספר. בעקבות זאת הוקמו קבוצות רבות של מטפלים בדיאנטיקה של האברד. האברד עצמו הקים בעיר אליזבת בניו ג'רזי את "המוסד למחקר דיאנטיקה של האברד" (Hubbard Dianetic Research Foundation). הרשויות בארצות הברית חקרו את הארגון באשמת עיסוק ברפואה ללא רישיון והארגון נקלע עקב כך לקשיים.[דרוש מקור]

הקמת כנסיית הסיינטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין כנסיית הסיינטולוגיה, לוס אנג'לס

למרות הקשיים השונים, האברד המשיך להפיץ את תורתו ולפתח את שיטות האודיטינג. הוא הרצה על כך במקומות רבים ופרסם עוד מספר ספרים, בהם "מדע ההישרדות" ו"אנליזה עצמית". בהרצאה במרץ 1952 האברד אמר שהוא מפתח תורה חדשה שתהיה הרחבה של דיאנטיקה, בשם "סיינטולוגיה". באותה ההרצאה הוא הגדיר את "סיינטולוגיה" בתור "חקר המדע, או חקר הידע" וש"דיאנטיקה היא רק חלק קטן של התרפיה".[13] בסוף שנת 1953 הקים האברד ארגון דתי בשם "כנסיית ההנדסה הרוחנית" (Church of spiritual Engineering)[14] וב־1954 הקים את "כנסיית הסיינטולוגיה" (The Church of Scientology) בלוס אנג'לס, קליפורניה.[15]

ההגדרה של הסיינטולוגיה בתור דת שנויה במחלוקת. הארגון עצמו טוען שיש לו כל המאפיינים של דת, ומנהל על כך מאבקים משפטיים רבים. יותר מעשרים מדינות בעולם, בהן ארצות הברית,[16] קנדה[17] ודרום אפריקה,[18] העניקו לסיינטולוגיה סוגים שונים של הכרה בתור ארגון דתי לצורך עריכת טקסי נישואין, פטור ממס, וכיוצא באלה. מדינות אחרות, בהן צרפת[16] ויוון[19] לא מכירות בסיינטולוגיה כדת וארגוני הסיינטולוגיה המקומיים מנהלים על כך מאבקים משפטיים ארוכים.

האברד המשיך להשתמש בשם "דיאנטיקה" ביחס לטיפול הראשוני וה"מדעי" יותר בבריאות הנפש, כשהשם "סיינטולוגיה" משמש למכלול התאוריות של האברד ביחס לאדם כישות רוחנית.

התנועה הסיינטולוגית הכריזה כבר בראשית דרכה כי יסוד רעיונותיה הוא בכתביו של האברד, וכי כתבים אלו, כלשונם וללא שינוי, הם המקור היחיד לתורה הסיינטולוגית. עם זאת, חוקרים כמיכאל רת'סטיין ודורתה רפסלונג כריסטיאנסן מפקפקים אם האברד עצמו כתב את כל הכתבים המיוחסים לו בימי חייו. רת'סטיין אף מצביע על שינויים משמעותיים שבוצעו בכתביו במהדורות מאוחרות יותר, ומניח כי "כל עוד האברד ימשיך להיחשב ה'מקור' היחידי של התורה הסיינטולוגית, הוא ימשיך להיות כותב פורה גם אחרי מותו."[20]

מצב הסיינטולוגיה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השמונים הגיע המתח הפנימי בכנסיית הסיינטולוגיה לשיאו, כאשר קבוצות שונות בהנהלה הבכירה החלו להיאבק על הירושה של האברד – לארגון היו כבר סניפים במדינות רבות והוא גלגל מיליוני דולרים ממכירת ספרים, טיפולים וקורסים להכשרת אודיטורים. בעקבות המאבקים עזבו סיינטולוגים בכירים אחדים את הארגון והקימו ארגונים משלהם שחלקם ממשיכים להתקיים עד היום ולהציע טיפולים סיינטולוגיים, בעוד שהארגון המקורי מנסה להיאבק בהם על הפרות של זכויות יוצרים.

האברד נפטר משבץ בשנת 1986 (לפי המינוח של הכנסייה, הוא "עזב את גופו"). בבדיקת גופתו לאחר המוות, הנדרשת על פי החוק בארצות הברית לפני שריפת גווייה, נמצאו בדמו שרידים של ויסטריל,[21] תרופה אנטי־היסטמינית שמשמשת גם כתרופת הרגעה, וזאת למרות ההתנגדות לשימוש בתרופות אלו שהאברד מביע בספריו.

בראש הכנסייה עומד דייוויד מיסקאוויג' (David Miscavige), הנושא בתואר "יושב־ראש המרכז לטכנולוגיה דתית". למעשה, "המרכז לטכנולוגיה דתית" (Religious Technology Center)‏ (RTC) הוא חברה המחזיקה בזכויות היוצרים לכל תורת הסיינטולוגיה ובסימני המסחר שלה. לכנסיית הסיינטולוגיה יש גם נשיא (president), הבר ג'נטש (Heber Jentzsch), אך תפקידו טקסי בעיקר.

לפני מותו פורסמה הכרזה מטעם האברד על חתימת "הטכנולוגיה הסטנדרטית". לכאורה פירוש הדבר היה שכל מה שניתן היה לחקור בסיינטולוגיה נחקר ולא ניתן לשפר אותה עוד. ואמנם הארגון מתייחס אליה כך – שיטות הטיפול אינן משתנות באופן משמעותי מאז, והארגון מנוהל לפי ספרי האברד (במהדורות החדשות של הספרים נעשו שינויים אחדים).

הסיינטולוגיה התפרסמה בין היתר במספר ידוענים שחברו לשורותיה, ובהם השחקנים ההוליוודיים טום קרוז, קירסטי אלי, ג'נה אלפמן, פריסילה פרסלי וג'ון טרבולטה והמוזיקאים אייזק הייז וצ'יק קוריאה. גרושותיו של טום קרוז, ניקול קידמן וקייטי הולמס, עזבו את הסיינטולוגיה לאחר שהתגרשו ממנו.

ב־2007 כנסיית הסיינטולוגיה הוציאה לאור מחדש את ספרי הדיאנטיקה והסיינטולוגיה של האברד וההרצאות הנלוות אליהם במהדורות מחודשות בסדרת "היסודות" (The Basics). ב־2011 יצאו מחדש גם שאר ההרצאות של האברד בסדרת "עידן הזהב של הידע". כל הספרים וחלק גדול מההרצאות מתורגמים לפחות לשבע עשרה שפות, בהן עברית, ותשעה ספרים מתורגמים לחמישים שפות.

הסיינטולוגים העצמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סיינטולוגים עצמאיים

לאחר מותו של האברד, עלה להנהגת הכנסייה דייוויד מיסקביג׳. יש הטוענים כי מיסקביג' החל להכין את הקרקע להשתלטות על הכנסייה עוד בשנותיו האחרונות של האברד תוך שהוא מבצע "טיהור" של הארגון מבעלי עמדה ותיקים אשר עלולים להיות לו למכשול בדרכו מעלה. סיינטולוגים רבים באותה התקופה סולקו או עזבו את הארגון, תופעה שמתרחבת שוב בשנים האחרונות. רבים מהסיינטולוגים שעוזבים מאמינים בטכנולוגיה ובתורה הסיינטולוגית, ולכן ממשיכים לפעול בדרך עצמאית. הסיינטולוגים העצמאיים טוענים כי מיסקביג' מנהל את הכנסייה בצורה מזיקה, פועל בניגוד לתורתו של האברד ומעוות אותה, והוא האחראי לשם הרע שיצא לסיינטולוגיה. כתוצאה מהפילוג, בנוסף לכנסיית הסיינטולוגיה (Church of Scientology) יש גם ארגונים שונים של "הסיינטולוגים העצמאיים" (Independent Scientologists), שהכנסייה מתנערת מהם.

לקבוצה העצמאית ארגונים רבים ברחבי העולם, וגם בישראל ("מרכז דרור" בחיפה). היא מעבירה את שירותי הסיינטולוגיה ואינה פועלת בחסותה של שום כנסייה.

פרוייקט סיינטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 התחיל ריב בין 4chan לקהילה הסיינטולוגית. הכל התחיל בגלל פרק של סאות' פארק "לכוד בארון" שחשף את הדברים המזעזעים שהסיינטולוגים עושים למאמינים שלהם בשביל הדת שלהם. בעקבות הפרק נוצרו של המון ממים הלועגים לסיינטולוגים, והסיינטולוגים התעצבנו בגלל שלועגים עליהם ולכן הם סגרו המון אתרי אינטרנט ואימו לתבוע אתרי אינטרנט גדולים יותר, ו4chan כעסו הם ראו במעשה המתקפה על החירות שלהם, במה שנודה כ- "פרוייקט סיינטולוגיה" היה מתקפה של ונדליזם אינטרנטי מטעם 4chan על אתרים של הסיינטולוגיה וגם מחאות ענק ליד הכנסיות הסיינטולוגיות בכל רחבי העולם, והקהילה הסיינטולוגית תבעה המוני מפגינים לאתרים אינטרנטים עם קשרים ל4chan והפרת זכויות יוצרים אבל הטעמים של הקהילה הסיינטולוגית לעצור את ההפגנות לא הצליחה ולאחר שנתיים (2008-2010) 4chan בסוף ניצחה.[דרוש מקור]

מושגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה הדינמיקות של החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על־פי הדיאנטיקה, ישנן ארבע "דינמיקות" שהחיים מתנהלים לפיהן ולפי הסיינטולוגיה, ישנן ארבע דינמיקות נוספות, בסך הכול שמונה:[22]

  1. הדחף לשרוד כאדם, כפרט
  2. הדחף לשרוד דרך התרבות וצאצאים
  3. הדחף לשרוד כקבוצה (ארגון, מקום עבודה, מדינה)
  4. הדחף להישרדות האנושות כולה
  5. הדחף לשרוד כצורת חיים
  6. הדחף להישרדות כחלק מהעולם החומרי
  7. הדחף לשרוד כישות רוחנית או הדחף להישרדותם של החיים עצמם
  8. הדחף לעבר התקיימות כאינסוף (הדינמיקה השמינית מסמלת בסיינטולוגיה גם את האלוהים)[23]

אי־מיטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האברד המשיך לפתח את שיטת הטיפול הסיינטולוגית באמצעות הוספת מכשיר "אי־מיטר" (E-Meter), מעין פוליגרף המשקף את המתח שבו שרוי המטופל. המכשיר נמכר תחילה על ידי ממציא המכשיר מתיסון והאברד כ"מודד בחינה" שמטרתו שעשוע במסיבות.[24] האברד טען מאוחר יותר כי באמצעות מדידת הזרם החשמלי המכשיר מוודא את עוצמת תגובתו של המטופל לגירוי האנגרמות שהאודיטור מנסה למחוק. לטענות אלו אין יסוד מדעי.[25]

תטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האברד טען כי האדם הוא "תטן" (Thetan), ישות רוחנית אלמותית המתגלגלת מגוף לגוף והמשתמשת בגוף ובשכל (מיינד) כדי ליצור מציאוּת.[26] מושג ה"תטן" דומה למושג הנפש במערכות דתיות ופילוסופיות אחרות, אולם בסיינטולוגיה נמנעים משימוש במושג הזה, כי הוא רכש משמעויות רבות ושונות. לטענת כנסיית הסיינטולוגיה, טיפול דיאנטי מאפשר לאדם להיזכר בחיים קודמים שלו. אדם גם יכול, נטען, להתעלות מעבר לרמת ה"קליר" עד לרמת "תטן פועל" (Operating Thetan)‏ (OT); פרסומי הכנסייה מתארים שמונה דרגות של "תטן פועל", ויש כביכול שבע נוספות.[27] ככל שהדרגה גבוהה יותר, כך משתפרת יכולתו של אדם להתמודד עם החיים ולהשיג את מטרותיו. הטיפול כרוך בתשלום, שהוא מקור הכנסתה העיקרי של הכנסייה, וגובה התשלום עולה בהתאם לדרגה שהמטופל מעוניין להגיע אליה.

ספרי האברד שבהם פיתח את רעיונותיו על הנפש, הרצאותיו המוקלטות וספרי ההדרכה הטיפולית של הסיינטולוגיה פורסמו בפומבי, תורגמו לשפות רבות, והם נמכרים בחנויות ספרים. ספרים אחרים, טכניים ומתקדמים יותר, מופצים בעיקר בתוך ארגוני סיינטולוגיה – אלה הם "עלוני משרד התקשורות של האברד" (HCO Bulletins‏, HCOB, עלוני מהש"ה), שכן מקורם במכתבים שהפיץ האברד לסניפי הארגון עם הוראות לביצוע שיטות טיפול שהמציא. רובם זמינים לעיון בארגוני סיינטולוגיה, אולם החלקים העוסקים בדרגות של "תטן פועל" חסויים והגישה אליהם ניתנת רק לסיינטולוגים שהגיעו לדרגה הדרושה.

ההיסטוריה הקוסמית לפי הסיינטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1963 האברד התחיל לפרסם סיפור שכתב. עלילת הסיפור היא שלפני 75 מיליון שנה הגיע לכדור הארץ מהחלל חייזר עריץ בשם "זנו" (Xenu).[28] הוא שתל בהרי געש נשמות של חייזרים ואחר־כך הפציץ הרי געש אלו בפצצות מימן. אחרי חורבן החיים על־פני האדמה נותרו רוחות החייזרים שנהרגו בהפצצה, ואלו נצמדו ונצמדות עד היום לבני אדם ומתנהגות כטפילים נפשיים. הם מכונים "תטאנים גופניים" (Body Thetan) והשלבים המתקדמים ביותר בטיפולים סיינטולוגיים עוסקים בסילוקם.

שיטות טיפול נגד "תטאנים גופניים" הביאו להעלאת טענות כנגד מכונים סיינטולוגיים בדבר התעללות. במקרה מוכר אחד, תבעה משפחתה של ליסה מקפירסון, שמתה בעת טיפול סיינטולוגי, את הכנסייה. המשפט נמשך תשע שנים והסתיים בפשרה עם המשפחה, שפרטיה לא פורסמו.[29]

תוכנם הסודי של הלימודים המתקדמים בסיינטולוגיה כולל בעיקרו סיפור שכתב האברד[30] בסוף שנות השישים:

"ראש הפדרציה הגלקטית (76 כוכבים סביב כוכבים גדולים יותר שבהם ניתן להבחין מכאן) שנוסדה לפני 95 מיליון שנה (בערך 250 מיליארד תושבים בכל כוכב – 178 בממוצע) באמצעות השתלה המונית. הוא גרם לכך שהאנשים יובאו לטיגיאק (Teegeeack, כדור הארץ) ומיקם פצצות מימן בהרי הגעש העיקריים (מקרה 2) ואז אלו באוקיינוס השקט נלקחו בתיבות להוואי ואלו באוקיינוס האטלנטי ללאס פאלמס ואז 'נארזו'. שמו היה זינו. הוא השתמש במורדים. מידע מטעה מסוגים שונים באמצעות מעגלים, וכו' מוקם בשתלים. בגלל פשעו, קצינים נאמנים (לעם) לכדו אותו אחרי שש שנות מאבק ושמו אותו במלכודת הר אלקטרונית שבה הוא עדיין נמצא. 'הם' נעלמו. המקום (קונפד') הפך מאז למדבר."

לפי מסמך זה, הסיפור כונה על ידי האברד עצמו "אופרת חלל".

למרות אדרת הסודיות האופפת את תורת הנסתר הזו של האברד, עותקים של הטקסטים מופצים באתרי אינטרנט רבים. למרות המערכות המשפטיות הרבות שארגוני הסיינטולוגיה מנהלים על הפרת זכויות יוצרים, ההפצה לא פסקה. הדוברים הרשמיים של הארגון נמנעים בתוקף מכל התייחסות לתוכנה של "אופרת החלל", אך אינם מכחישים את קיומה לחלוטין. רוב תלמידי הסיינטולוגיה ברמות הנמוכות אינם מכירים את הסיפור על פרטיו. עם זאת, אזכורים לחיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ קיימים בסיינטולוגיה; למשל, "המילון הרשמי של סיינטולוגיה ודיאנטיקה" סיפק הגדרה למושג "אופרת חלל" (אנ').[31]

הסיינטולוגים העצמאיים, אשר אינם כפופים לכנסייה המאיימת, מסבירים שזהו סיפור, אמיתי או לא אמיתי, אך שכאשר מקבלים אודיטינג (טיפול נפשי אישי) על המאפיינים שלו, מתקבלות תוצאות משמעותיות אצל המטופלים. הם אינם כופים או אומרים לאף אחד להאמין בסיפור הזה.[דרוש מקור]

הטכנולוגיה המנהלית של האברד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האברד גייס לכנסייה אנשים מהשורה שהיו מעוניינים יותר ברוחניות מאשר בניהול, והוא חיבר גם תורת ניהול משלו. תורה זו מורכבת משמונה כרכים של מכתבים עם הוראות ניהול שהופצו על ידי האברד וקובצו בשם "מכתבי מדיניות של משרד התקשורות של האברד" (HCO Policy Letters, HCOPL, בעברית: מ"מ מהש"ה).[32] תורת הניהול נוצרה במקור עבור הניהול הפנימי של הכנסייה, אך בהמשך שווקה גם למי שרצה לרכוש השכלה במנהל עסקים על ידי מכללה בשם Hubbard College of Administration שהייתה חברת בת של הארגון.

לפי הטכנולוגיה המנהלית של האברד, בכל ארגון חייבים להיות מוגדרים תפקידים חיוניים המכונים "כובעים" (Hat), שחייבים להיות ממולאים בכל זמן נתון על ידי אנשים מוכשרים – "כובע המנהל", "כובע מבקר האיכות", "כובע האחראי לתקשורת ויחסי ציבור" וכו'. לכל סוג של "כובע" יש קורס הכשרה מוגדר שמועבר על ידי הארגון ומכונה "כיבוע" (Hatting). גם התלמיד בארגון סיינטולוגי הוא סוג של כובע, וצריך לעבור "כיבוע", כלומר הכשרה בסיסית ב"איך להיות תלמיד" על־פי טכנולוגיית הלמידה. התורה מגדירה גם שיטה לנהל את מסמכי הארגון, כך שבאופן עקרוני, כאשר תורת הניהול מיושמת באופן מושלם, תחלופת האנשים בתפקידים והחפיפה ביניהם אמורה להתבצע בצורה חלקה לחלוטין.

חברות המתמחות בייעוץ עסקי לפי שיטת הניהול של האברד, פועלות במסגרת "המכון העולמי למיזמי סיינטולוגיה" (WISE – World Institute of Scientology Enterprises). לטענת המכון, עקרונות הניהול הסיינטולוגיים הופצו ליותר מ־140,000 בתי־עסק ב־75 מדינות,[33] אך אין נתונים עצמאיים ומקיפים על מספר בתי־העסק שאכן מיישמים את הטכנולוגיה.

טכנולוגיית הלמידה של האברד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך כנסיית הסיינטולוגיה התעורר עד מהרה הצורך בהקמת קורסי הכשרה למנהלי ארגונים ואודיטורים. מכיוון שספרי האברד היו מלאים במינוחים חדשים שהוא המציא, היה צורך דחוף בשיטת לימוד סדורה, והאברד ניסח "טכנולוגיית למידה". הטכנולוגיה מגדירה שלושה מכשולים ללימוד נכון: קצב לימודים גבוה מדי, מחסור בחפץ מוחשי אשר עוזר להבין את חומר הלימוד ומילים שלא הובנו כראוי. הדגש הרב ביותר מושם על המכשול השלישי – התלמידים נקראים באופן תמידי לדאוג שיבינו כל מילה בספר שהם קוראים ולבדוק במילון את פירושה המלא של כל מילה שקיים ספק שלא הבינו כראוי, אפילו מילים בסיסיות ביותר כגון ה"א הידיעה. כל מי שנרשם לסיינטולוגיה עובר קורס "ללמוד כיצד ללמוד", המסביר את עקרונות טכנולוגיית הלמידה.

הארגון מנסה לקדם את טכנולוגיית הלמידה גם מחוץ למסגרות הרגילות של הסיינטולוגיה ולשם כך הקים את ארגון "אפלייד סכולסטיקס" (Applied Scholastics), אשר טוען כי הוא מקדם את הטכנולוגיה בבתי ספר שונים ברחבי העולם ומכשיר מורים למקצועות כלליים בשיטות של האברד. הארגון טוען, בין היתר, להצלחות בשיפור אחוזי יודעי קרוא וכתוב בדרום אפריקה. עם זאת יעילות טכנולוגיית הלמידה של האברד למול טכנולוגיות למידה מקובלות אחרות הועמדה בספק ונדחתה בחלק מבתי הספר שהוכנסה אליהם.[34]

הדרך אל האושר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לספרי עלילה וספרי סיינטולוגיה, האברד כתב ספר קצר בשם "הדרך אל האושר" (אנ'). הספר מציע עשרים ואחד כללים לשיפור החיים – שמירה על הבריאות, נאמנות ביחסים, הימנעות מרצח, כיבוד הורים ועוד. הספר אינו מזכיר את הסיינטולוגיה ומגדיר את עצמו "לא דתי". עם זאת, יש בו מאפיינים מסוימים של ספרים סיינטולוגיים, כגון עיסוק במושג ההישרדות ושימוש בהערות שוליים להסבר של מילים שונות. הספר תורגם ליותר מ־70 שפות ומחזיק בשיא גינס לשנת 2010 לספר המתורגם ביותר של מחבר אחד ידוע.

ארגון בעל אותו שם מפיץ את הספר בעולם. הארגון נפרד מסיינטולוגיה אך רבים מפעיליו הם סיינטולוגים וספרים ואתרי אינטרנט של סיינטולוגיה מזכירים את הספר ואת הארגון באור חיובי.

מספר המאמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 טען נציג רשמי של הכנסייה כי יש לה 3.5 מיליון חברים בארצות הברית,[35] אך בסקר שערכה אוניברסיטת ניו יורק בשנת 2001 מצא רק כ־55,000 בני אדם שהגדירו עצמם כסיינטולוגים.[דרוש מקור] מסקר בלתי תלוי נוסף שנערך בשנת 2008 עלה כי מספר הסיינטולוגים האמריקניים ירד ל־25,000.[36] מספר המאמינים בעולם נאמד בין 50,000 ב-2011[37] וב-2015 בין 100,000 ל-200,000.[38]

הסמלים של ארגוני הסיינטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיינטולוגיה משתמשת במספר סמלים (אנ') לארגוניה.

סמל הסיינטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל של הסיינטולוגיה

הסמל הוא האות הלטינית S מהמילה Scientology ושני משולשים:

  • "משולש שי"א" – שליטה־ידע־אחריות (KRC – Knowledge-Responsibility-Control): משולש המסמל את הרעיון שלפיו שליטה, ידע ואחריות הם שלושה מרכיבים שמתקיימים ביניהם יחסי גומלין.
  • "משולש אמ"ת" – אהדה־ממשות־תקשורת (באנגלית ARC – Affinity-Reality-Communication): משולש שמסמל את הרעיון שלפיו אהדה, ממשות ותקשורת הם שלושה גורמים שפועלים יחדיו כדי להביא לידי הבנה.

סמל זה מופיע ברוב הארגונים והפרסומים של הסיינטולוגיה.[39]

הסמל של דיאנטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל של דיאנטיקה

הסמל של דיאנטיקה הוא משולש, שנראה כמו האות היוונית הגדולה דלתא (Δ) שבתחילת המילה דיאנטיקה. הצבע הירוק מסמל צמיחה והצהוב מסמל חיים. החלוקה של המשולש לארבעה פסים מסמלת את ארבע הדינמיקות הראשונות של החיים שהטיפול הדיאנטי אמור לטפל בהן.

סמל המשולש של דיאנטיקה מופיע בפרסומים שקשורים ישירות לדיאנטיקה, כגון ספרי דיאנטיקה בסיסיים ואתרי אינטרנט שמשווקים את דיאנטיקה כטיפול נפשי ולא כדת.

הצלב של הסיינטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לסמל ה־S של סיינטולוגיה, נמצא בשימוש סמל נוסף – "הצלב של הסיינטולוגיה" (Scientology Cross). זהו צלב בן שמונה קדקודים המייצג את שמונה הדינמיקות של החיים, שסיינטולוגיה עוסקת בכולן.[40]

אף על פי שהצלב דומה בצורתו לצלב של הנצרות, הסיינטולוגיה אינה מבוססת על נצרות.

ביקורת נגד הסיינטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הסינטולוגיה הורסת משפחות", אחד המוחים מהפגנות הענק שנערכו ב-2008 נגד מרכזי הסיינטולוגיה ברחבי העולם.

כנסיית הסיינטולוגיה היא ארגון השנוי במחלוקת. הארגון תואר כעוין כלפי מבקריו,[41] ונוקט במדיניות של הפחדה, איומים והטרדות כלפי עיתונאים, חברי הארגון ועוזבי הארגון.[42] בישראל הוגדרה הסיינטולוגיה ככת על ידי ועדה מטעם הכנסת, בראשות מרים גלזר-תעסה, שחקרה את הנושא,[43] אם כי הדו"ח לא יצר שום הגדרה משפטית חדשה ולא קיבל גושפנקה אקדמית.[7]

בשנת 1965 דו"ח של ועדה פרלמנטרית אוסטרלית בראשות המשפטן קווין אנדרסון טען כי הסיינטולוגיה היא "מרקם של כזב, הונאה ופנטזיה" ושימש להכנת חקיקה שניסתה לאסור את הפעילות של הסיינטולוגיה באוסטרליה, אך החקיקה לא יצאה לפועל, ב־1983 בית המשפט העליון קבע שסיינטולוגיה "הוכיחה בקלות שהיא דת" והכיר בה בתור כזאת,[5] ובשנת 1987 ניסיון החקיקה בוטל סופית.[דרוש מקור]

בשנת 1966 הוקם בסיינטולוגיה אגף בשם Guardian's Office לטיפול בהתקפות נגד הארגון. ה־Guardian's Office היה מעורב בגנבה של אלפי מסמכים סודיים ממשלתיים, בשימוש במכשירי האזנה, בפריצות ועוד (ר' מבצע פריקאוט). אחד עשר מבכירי מנהיגי הארגון, כולל מרי סו האברד, אשתו של האברד, הורשעו בשנת 1979 באשמת גנבה וקשירת קשר. בעקבות הפרשה הכנסייה פירקה את ה־Guardian's Office ובמקומו הוקמו מספר ישויות אחרות, בהם המשרד לעניינים מיוחדים (Office of Special Affairs).[44]

בהחלטה של בית משפט מחוזי בקליפורניה בתביעה שהגיש RTC, המוסד שמנהל את זכויות היוצרים של כתבי הסיינטולוגיה, נגד רובין סקוט, נאמר ש־RTC ניצל באותו התיק באופן חמור את בית המשפט להטרדה של הנתבעים ולא לשם תביעה הגונה.[45] ב-2009 הרשיע בית משפט בצרפת את בכירי הכנסייה הסיינטולוגית בצרפת בהונאה. בית המשפט קבע, כי אין מדובר בדת לגיטימית, כי אם במכשיר לא לגיטימי להוצאת כספים במרמה מחסידי הסיינטולוגיה.[46][47] הארגון נקנס במיליון דולר.[48]

לימים, בנו של האברד, רון דה וולף, יצא אל התקשורת וסיפר את דעתו על הארגון, אותו כינה "ארגון פשע", ועל אביו, אותו הגדיר כ"נוכל ורודף בצע".[49] הוא גם הוצג כאחד השותפים לכתיבת הספר "Messiah Or Madman", שהופיעו בו טענות דומות. הוא חזר בו מטענות אלה וכינה את הספר "שקרי ובלתי מדויק".[50] במהדורה מאוחרת יותר של אותו הספר כתב המחבר בנט קורידון שנציגים של כנסיית הסיינטולוגיה אילצו את דה וולף לחתום על התצהיר הזה תוך כדי ניצול המצב הבריאותי והכספי הקשה שלו.

ביקורת בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק "לכוד בארון" של סדרת האנימציה סאות' פארק הציג ניסיון של אנשי הסיינטולוגיה לגייס לשורותיהם את הילד סטן מארש; תחילה נאמר לו כי הוא שרוי בדיכאון ורק אם ישלם לארגון ויצטרף אליו, אז ניתן יהיה לרפאו. סטן עובר בדיקת אי־מיטר ומקבל תוצאה גבוהה מן הממוצע, נאמר לו כי הוא גלגול נשמתו של ל. רון האברד ומסופרת לו "ההיסטוריה החללית". עוד נאמר לו כי עליו להמשיך את הסיפור שהאברד התחיל. ראש הכת מגלה לסטן כי מדובר בתרמית שמטרתה העיקרית להרוויח כסף, סטן מספר לכולם על התרמית, והסיינטולוגים תובעים אותו. בפרק הוצגה "ההיסטוריה החללית" כפי שהיא מתוארת במקורות המתנגדים לסיינטולוגיה, מה שעורר מחאות מצד סיינטולוגים, ואף הוביל לפרישה מהסדרה של אייזק הייז, שדיבב את דמותו של שף.

המחזמר "חגיגת הסיינטולוגיה הלא־מורשית השמחה מאוד לילדים" ("A Very Merry Unauthorized Children's Scientology Pageant") הועלתה בתיאטרון באוף ברודוויי. במחזמר שחקנים ילדים מציגים את חיי ל. רון הבארד ואת ההיסטוריה של הסיינטולוגיה, עם התייחסות ל"היסטוריה החללית" באופן מגחך וביקורתי. המחזמר זכה להצלחה קופתית, הועלה גם מחוץ לניו יורק וזכה בפרסי אובי (Obie) וגרלאנד (Garland).

סיינטולוגיה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המרכז הגדול לסיינטולוגיה" בבניין קולנוע אלהמברה המחודש שביפו, 2011

ארגון הסיינטולוגיה בישראל ממעט להשתמש בסמל הצלב ובמונח "כנסייה" ובדרך כלל קורא לעצמו "ארגון". המרכז הגדול לסיינטולוגיה פעל באזור התעשייה הישן[דרושה הבהרה] בתל אביב ועבר לבניין קולנוע אלהמברה ביפו ב־2012. הוא מוגדר בישראל כ"חברה לתועלת הציבור".[51] במרכז מעריכים כי בישראל ישנם כ־1000 סיינטולוגים[52] פעילים ועוד מספר אלפים אשר לקחו חלק בקורסים השונים של הארגון. ארגונים קטנים יותר ("מיסיונים") פועלים בתל אביב ("דימור"), בכרמיאל ובזיתן. בנוסף לכך, ישנם אודיטורים הפועלים עצמאית. המרכז ביפו מנוהל באופן ישיר על ידי הארגון העולמי, בעוד המיסיונים אשר פועלים תחת הכנסייה, נדרשים לשלם לה "דמי זיכיון" בגובה 10% מהכנסותיהם.[53]

קבוצה השייכת ל"סיינטולוגים העצמאיים" פועלת בחיפה בשם "מכללת דרור" או "מרכז דרור". בעקבות ביקורת של המרכז בחיפה על ההנהגה הנוכחית של הארגון, הם הוכרזו "אנשים מדכאים" (Suppressive Person), ונאסר על סיינטולוגים המשתייכים לכנסייה ליצור עימם קשר ("ניתוק קשר" (Disconnection)). כתוצאה מהפילוג, המרכז בחיפה הפך למרכז עצמאי ללא קשר עם הכנסייה העולמית או עם המרכז ביפו, וכיום הוא מעביר את שירותי הסיינטולוגיה במלואם באופן עצמאי.

כמו כן פועלות בארץ מספר חברות לייעוץ עסקי, שמפיצות את הטכנולוגיה המנהלית, בכינוי הרשמי WISE או תחת שמות אחרים, בהם "מכון האברד לעסקים", "ריטה זוהר", "ג'י.אי.טי ייעוץ והדרכה למנהלים", "Horizons", "סול יוזמות והכשרה", "אומנות הניהול", "Enterprise" ו"קומליין".

בדו"ח הוועדה לפעילות כתות שבראשה עמדה חברת הכנסת מרים גלזר-תעסה מובא מידע מפורט על השיטות שבהן נוקט הארגון כדי לפגוע במי שהגדיר כאויביו. על פי המרכז לנפגעי כתות, אחוז התלונות הגבוה ביותר בארץ מתייחס לכנסיית הסיינטולוגיה והמתלוננים מדווחים בעיקר על פגיעות כספיות ונפשיות.

"העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון", בראשות דני וידיסלבסקי, עוסקת בהפצת חוברת "הדרך אל האושר" בישראל, בעברית, ערבית ורוסית. החוברת הופצה, בין היתר, במספר בתי ספר בישראל; ההפצה אושרה על ידי שרת החינוך לימור לבנת. הורים שהתנגדו לכך שחומרים של סיינטולוגיה יופצו לילדיהם, התלוננו והנושא נדון בוועדה ציבורית במשרד החינוך. העמותה מודה שרוב פעיליה סיינטולוגים, אך טוענת שהיא פועלת בנפרד מסיינטולוגיה ושאינה מפיצה את הדת הסיינטולוגית, אלא רק את החוברת.[54]

"עמותת מגן לזכויות אנוש" היא הנציגה הישראלית של ארגון CCHR שנוסד על ידי האברד ומזוהה עם הסיינטולוגיה. מטרת העמותה היא "לחקור ולחשוף הפרות חוק והפרות זכויות אדם, בתחום בריאות הנפש בידי פסיכיאטרים".

הארגון פתח בית ספר יסודי "עתיד" במתחם מקוה ישראל, הפועל לפי טכנולוגיית הלמידה של האברד. משרד החינוך הוציא צו סגירה לבית הספר, ובעקבות זאת עתר הארגון לבג"ץ כנגד המשרד. בית הספר זכה בעתירה, ונפתח מחדש כ"מוסד חינוכי מוכר לא רשמי" עם מימון חלקי של משרד החינוך.[55]

ארגונים מוסווים של הסיינטולוגיה בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגונים האלה פועלים בישראל ומתהדרים במגוון תחומים, כגון: עזרה לקהילה, חינוך, או ייעוץ אישי ועסקי. אולם מטרותיהם זהות: הפצת תורת הסיינטולוגיה, קידום מטרותיה של הכנסייה וקירוב אנשים נוספים אל שורותיה.[56]

העמותות והארגונים המסונפים לסיינטולוגיה נכנסים על פי עדותם לרוב בתי הספר ועורכים מאות הרצאות והצגות לתלמידים ולמורים, מבלי לומר שהם קשורים לכנסייה ואף שמשרד החינוך אוסר על כך; מקיימים סדנאות להורים; קוראים נגד שימוש בתרופות כמו ריטלין; נגד לגליזציה; ונגד הפסיכיאטריה.

חלק מהארגונים האלה פועלים שלא למטרות רווח ונשענים על תרומות, ואחרים מפרישים לכנסייה אחוזים מהכנסותיהם. לארגונים הללו עשרות סניפים בכל רחבי הארץ.

  • "האקדמיה להורים" - הארגון מעביר הרצאות חינמיות להורים ברוח הסיינטולוגיה. יש לו כיום לפחות 15 סניפים בארץ.
  • "הדרך אל האושר" - מנסים להגיע למוסדות חינוך בארץ באמצעות ההצגה החינמית "אלימות משנה צורה".
  • "העמותה לשגשוג וביטחון במזרח התיכון" - עושה שימוש בחומרים של מייסד הסיינטלוגיה. קהל היעד של העמותה מורכב במידה רבה מילדים ובני נוער, והיא מנסה להגיע אליהם ישירות דרך בתי הספר.
  • "ישראל אומרת לא לסמים" - השלוחה הישראלית של הקרן הסיינטולוגית "עולם ללא סמים", ועמותה רשומה שנוסדה על ידי התורמים להקמת מרכז הסינטולוגיה היפואי.
  • "מגן לזכויות אנוש" - עמותה והנציגות הישראלית של ארגון בשם CCHR או "ועדת האזרחים לזכויות האדם". ארגון רשמי של הכנסייה הסיינטולוגית. מוביל קמפיין ארוך שנים נגד הפסיכיאטריה.
  • "קרימינון" - תת-ארגון רשמי של הסיינטולוגיה, תוכנית לשיקום אוכלוסיית האסירים והכלואים באמצעות עמותה רשומה בעלת שם זהה.
  • "רשת WISE" - תת-ארגון נוסף של הסיינטולוגיה. אמון על המגזר העסקי. זכיינים בארץ: "סקסס", "עוצמה עסקית", "סורוצקי ייעוץ עסקי", "ביזנס אקספדיטור", "פדרמן יועצים", ו"המכון לאבחון עסקי".

כבר היו מספר גופים שנסגרו לאחר שנתגלה שהם הסתירו את המניעים הסיינטולוגיים שלהם מהציבור התמים. חוזר מנכ"ל של משרד החינוך מ-2003 אוסר על לימוד הספרון "הדרך אל האושר" מאת מייסד הסיינטולוגיה האברד, ואוסר על עקרונותיו במוסדות חינוכיים. המאבק בסיינטולוגיה במערכת החינוך לא נעצר שם: ב-2007 גילו הורים שילדיהם נחשפו לפעילויות הארגון בקייטנות ומחו נגדה; ב-2010 נסגר גן הילדים "פפה" בתל אביב, לאחר שהתגלה כי המנהלת חינכה את הילדים ברוח הכנסייה; שנה לאחר מכן נסגר בית הספר "עתיד" ביהוד בנסיבות דומות.

גם ברשתות החברתיות (פייסבוק, יוטיוב) ישנם מספר עמודים, קמפיינים וקבוצות המשתייכים שלא בגלוי לסיינטולוגים: "אמהות נגד ריטלין", "אנשים משנים מצבים", "ביונד - אמנים מאוחדים נגד סימום ילדים", "ישראל אומרת לא לסמים", "ישראל אומרת לא לריטלין ולדומיו".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי סיינטולוגיה עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ל. רון האברד, דיאנטיקה – המדע המודרני של בריאות הנפש. 1950
  • ל. רון האברד, דיאנטיקה 55!. 1954
  • ל. רון האברד, סיינטולוגיה – יסודות המחשבה. 1956

ספרים ביקורתיים כלפי הסיינטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שתומכים בתורת הסיינטולוגיה, אך מתנגדים לארגון הרשמי (Free Zone)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • L. Kin, Scientology - More Than a Cult?
  • Mark Rathbun - What is wrong with Scientology?

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: סינטולוגיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיינטולוגיה

אתרי כנסיית הסיינטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים ביקורתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים אשר שייכים לארגון העצמאי (Independent Scientology)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיינטולוגיה בחדשות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיינטולוגיה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיינטולוגיה, באתר האתר לנפגעי כתות
  2. ^ נעם עמית (חדשות 2), ‏מסע בארץ הסיינטולוגיה: הכת הגדולה במדינה נחשפת, באתר ‏מאקו‏, 4 באפריל 2008
  3. ^ א. The Thriving Cult of Greed and Power, Richard Behar‏ 6 במאי 1991.
  4. ^ Commission d'enquête sur les sectes – Assemblée nationale, 22/12/1995
  5. ^ 1 2 המלצות ועדת החקירה באוסטרליה (דוח אנדרסון, 1965) שהגדירו את הסיינטולוגיה ככת בוטלו מאוחר יותר, והיא קיבלה הכרה מלאה כדת ב-1983: "The applicant has easily discharged the onus of showing that it is religious. The conclusion that it is a religious institution entitled to the tax exemption is irresistible." (מתוך פסק הדין "כנסיית האמונה החדשה נגד הממונה על המיסוי" (1983) http://www.uniset.ca/other/cs6/154CLR120.html)
  6. ^ אתר למנויים בלבד רויטרס, העליון בבריטניה: הסיינטולוגיה היא דת, ניתן לקיים במוסדותיה טקסי נישואים, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2013
  7. ^ 1 2 איילת קדם, ישראל: גן עדן לכתות, באתר nrg‏, 1710/7/2007
  8. ^ The Primary Synopsis of Universology and Alwato: The New Scientific Universal Language, Stephen Pearl Andrews
  9. ^ 1 2 Jon Atack, A Piece of Blue Sky, Knowing How to Know
  10. ^ Scientologie Home Page
  11. ^ An Experimental Investigation of Hubbard's Engram Hypothesis (Dianetics)
  12. ^ Gutjahr, Paul C. (2001). "Sacred Texts in the United States". Book History. 4: 351–352. JSTOR 30227336.
  13. ^ הרצאות "סיינטולוגיה: אבן הדרך הראשונה", עמ' 1
  14. ^ סריקה של בקשה ליצירת מוסד ללא כוונת רווח שהאברד הגיש לרשויות, באתר lisamcpherson.org
  15. ^ Scientology 101
  16. ^ 1 2 The Church of Scientology: In Pursuit of Legal Recognition, Derek H. Davis
  17. ^ ‘This Is What Scientologists Actually Believe.', Jade Colbert, 27/11/2007
  18. ^ APPLICATION FOR DESIGNATION OF MARRIAGE OFFICERS, DEPARTMENT OF HOME AFFAIRS באתר cesnur.org
  19. ^ Critics public and private keep pressure on Scientology, Lucy Morgan, 29/03/1999, sptimes.com
  20. ^ Mikhael Ruthstein, "Scientology, scripture, and sacred tradition" in The invention of sacred tradition, ed. James R. Lewis, Olav Hammer. Cambridge: Cambridge UP, 2007. עמ' 18-37.
  21. ^ צילום של דו"ח טוקסיקולוגי באתר של ארנלדו לרמה
  22. ^ תיאורה של הסיינטולוגיה, שמונה הדינמיקות
  23. ^ "מהי סיינטולוגיה?", שאלות נפוצות - האם רעיון האלוהים קיים בסיינטולוגיה
  24. ^ פרסומת - Mathison Quiz Meter
  25. ^ A Study of E-meter Frequency Response - An Electrical Review by Perry Scott, BSEE
  26. ^ What is Scientology: The Parts of Man
  27. ^ What is Scientology: Scientology and Dianetics Auditing - Operating Thetan Levels
  28. ^ במקורות אחדים נכתב Xemu.
  29. ^ St. Petersburg Times, 2004-06-15, Scientology settlement
  30. ^ - כתב יד סרוק באתר של דייוויד טורצקי
  31. ^ ההגדרה אינה מופיעה כעת במילון המונחים הרשמי באתר סיינטולוגיה, אבל ניתן לראות אותה בThe Official גרסה ישנה של מילון המונחים, המאוחסנת באתר web.archive.org
  32. ^ The Story of Hubbard Management Technology – מתוך אתר WISE
  33. ^ The Growth of WISE - מתוך אתר WISE
  34. ^ Can L. Ron Hubbard's "study technology" make kids smarter?
  35. ^ Kevin Collison, Kevin (March 17, 2007). "Scientology center heads downtown," Kansas City Star
  36. ^ Bernstein, Fred (9 בנובמבר 2010). "In Pasadena, a Model for Scientology's Growth Plan". The New York Times. נבדק ב-13 ביולי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ סרטו של אלכס גיבני "הסיינטולוגיה וכלא האמונה", על-פי אתר למנויים בלבד רותה קופפר, במאי הסרט "הסיינטולוגיה וכלא האמונה" חושף את כל השקרים והמניפולציות מאחורי הכנסייה הנודעת לשמצה, באתר הארץ, 14 במאי 2015
  38. ^ Reitman, Janet. "Inside Scientology". Rolling Stone. Rolling Stone. נבדק ב-22 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "מהי סיינטולוגיה?", שאלות נפוצות - ממה מייצג סמל הסיינטולוגיה, ה-S והמשולש הכפול?
  40. ^ "מהי סיינטולוגיה?", שאלות נפוצות - מהו הצלב של סיינטולוגיה
  41. ^ דו"ח פוסטר, 1971, עבור ממשלת בריטניה (מתוך אתר מתנגדי הסיינטולוגיה xenu.net)
  42. ^ מגזין "טיים", 6 במאי 1991, כת הבצע והכוח
  43. ^ דו"ח ועדת תעסה גלזר
  44. ^ A Contemporary Ordered Religious Community: The Sea Organization. J. Gordon Melton, Center for Studies on New Religions
  45. ^ RTC v. Robin Scott, U. S. District Court, Central District of California, No. 85-711-JMI (Bx) 85-7197-JMI (Bx), January 20, 1993, Memorandum of Decision, כפי שמצוטט באתר lermanet.com
  46. ^ סוכנויות הידיעות, תקדים: בימ"ש בצרפת קבע שסיינטולוגיה זו הונאה, באתר ynet, 27 באוקטובר 2009
  47. ^ La Scientologie, condamnée à des amendes, peut continuer ses activités‏, Le Monde,‏ 28 באוקטובר 2009
  48. ^ ליאת שלזינגר, צח יוקד, תחקיר: הצצה נדירה לסודות הסיינטולוגיה, באתר nrg‏, 21 ביולי 2012
  49. ^ - בנו הבכור של ל. רון הבארד תוקף אותו ואת ארגון הסיינטולוגיה
  50. ^ תצהיר שהגיש רון דה וולף לנוטריון בנבדה
  51. ^ אודותינו, באתר המרכז לסיינטולוגיה ישראל
  52. ^ ברק שר, סיינטולוגיה - גם בישראל מתלוננים על פגיעה נפשית וכספית, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
  53. ^ דנה הרמן, הבריחה מלפיתת הסינטולוגיה, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2012
  54. ^ ורד לוי-ברזילי, סיינטולוגיה לילדים, באתר הארץ, 26 בפברואר 2002
  55. ^ מעריב סופשבוע, ה-19 במאי 2006
  56. ^ הגר שיזף, ‏סיינטולוגים, הם בכל מקום, באתר ‏מאקו‏, 19 באוקטובר 2016
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סיינטולוגיה&oldid=38526082"