אייזק הייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אייזק הייז
Isaac Hayes 2.jpg
מידע כללי
מקור קובינגטון וממפיס, טנסי, ארצות הברית
שנות פעילות 1962-2008
סוגה רית'ם אנד בלוז, פאנק (Funk),
דיסקו, מוזיקת נשמה
חברת תקליטים סטקס
אטלנטיק
ABC
קולומביה רקורדס
פויינט בלנק

אייזק לי הייזאנגלית: Isaac Lee Hayes;‏ 20 באוגוסט 1942 - 10 באוגוסט 2008), זמר נשמה, מלחין, כותב שירים מתזמר ושחקן אפרו-אמריקאי. ידוע בעיקר בזכות עבודתו על פסקול הסרט "שאפט", עליו זכה באוסקר ובשנות ה-90 וה-2000 המוקדמות כקולו של הדמות שף מתוכנית הטלוויזיה סאות' פארק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקובינגטון, טנסי. הוריו נפטרו כשהיה תינוק והייז גודל על ידי סבו וסבתו. הוא החל לשיר שהיה בן חמש במקהלת הכנסייה המקומית. באותו גיל היז גם החל ללמוד לנגן על פסנתר, אורגן וסקסופון.

הייז החל בקריירה המוזיקלית שלו בגיל 20, כנגן אורגן וסקסופון בלהקת מוזיקת הנשמה, "מר-קיז". אחרי תקופה מוצלחת בלהקה, החל הייז לכתוב שירים לחברת ההפקות סטקס רקורדס ולאחר מספר להיטים שכתב, Soul Man הבולט בהם, הותר לו להפיק אלבום משלו, "Presenting Isaac Hayes" שנחל הצלחה בינונית בלבד.

ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1969, הקליט והפיץ הייז את האלבום "Hot Buttered Soul". האלבום הפך בין-לילה להצלחה מסחררת והייז אף הפך לאייקון אופנה עם ראשו המגולח, משקפי שמש ענקיות ותכשיטי זהב לרוב, שנים רבות לפני שאופנה זו אומצה על ידי הגנגסטה ראפ. גם סגנונו המוזיקלי הודגם באלבום זה: קטעים ארוכים בעלי מרכיב אינסטרומנטלי תזמורתי, המאופיינים בשימוש נרחב באורגן, כלי נשיפה וגיטרות. באלבום זה חידש הייז את הלהיט שהתפרסם על ידי דיון וורוויק, "Walk On By", בגרסה בת 12 דקות. גירסתו לשיר "By the Time I Get to Phoenix" מתחילה במונולוג בן שמונה דקות לפני תחילת השירה. הקטע המקורי היחיד באלבום, "Hyperbolicsyllabicsesquedalymistic", גם הוא באורך של 10 דקות. קטעים אלו היוו שבירה של "תבנית שלוש הדקות" של שירי הסול והפופ. הביצוע ל-"Walk On By" סימן את הפעם הראשונה בה לקח הייז סטנדרטים שנכתבו על ידי ברט בכרך ובוצע בגירסת פופ על ידי דיון ווריק או דסטי ספרינגפילד והפך אותם לשירי נשמה ארוכים.

ב-1971 הקליט הייז את האלבום המוזיקלי המצליח ביותר שלו - פסקול הסרט "שאפט". שיר הנושא מתוך האלבום, זיכה את הייז בפרס האוסקר על השיר הקולנועי הטוב ביותר - פרס אוסקר ראשון לאפרו-אמריקני שלא בקטגוריית משחק.

ב-1975, הייז עזב את סטקס רקורדס והקים לייבל משלו. סדרה של אלבומים כושלים הובילה את ההיז לפשיטת רגל. בסוף שנות ה-70 הייז חזר לעסקי המוזיקה עם האלבום המצליח, "A Man and a Woman" אותו הקליט עם דיון וורוויק.

בשנות ה-70 וה-80 הופיע הייז במספר תוכניות טלוויזיה וקולנוע כגון: צוות לעניין, הבריחה מניו-יורק, רובין הוד: גברים בגטקעס ועוד.

סאות' פארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 הצטרף הייז לתוכנית ההנפשה סאות' פארק בתפקיד של שף - שף הקפיטריה המקומי חובב הזימה, נשים ומוזיקת נשמה - בדומה לתדמית אותו פיתח מדובבו. ב-1999 הוציא לאור הייז סינגל מתוך פסקול התוכנית - "Chocolate Salty Balls". הסינגל הגיע למקום הראשון ברשימת ההשמעות בבריטניה ובמדינות נוספות.

בפרק "לכוד בארון" ששודר בינואר 2006, לעגה סאות' פארק לכת הסיינטולוגיה בה הייז היה חבר. חודשיים לאחר שידור הפרק עזב הייז את התוכנית. לדברי הסוכנת שלו, סיינטולגית אדוקה בעצמה, הסיבה לעזיבתו הייתה מחאה על "אי-סובלנות דתית בקרב יוצרי הסדרה". תגובת יוצרי הסדרה, מאט סטון וטריי פארקר, לא איחרה לבוא: "לא היו לו בעיות שצחקנו במשך תשע עונות על נצרות, יהדות, מורמונים ואסלאם. הוא הפך רגיש רק כשהדת שלו הפכה לנושא בתוכנית" [1]. מאוחר יותר הודיע הייז שעזיבתו הייתה ממניעים בריאותיים (הייז סבל משבץ מוחי מספר חודשים לפני שידור הפרק המדובר והופיע רק בחלק מהפרקים של העונה התשיעית, עד שהוא לבסוף נפטר מהשבץ המוחי ב-10 באוגוסט 2008) ושאין הוא רואה את הפרק כפוגעני או מעליב.

פעילותו בדת הסיינטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייז היה סיינטולוג אדוק, וככזה הוא הוצג תדיר על ידי התנועה כסיפור הצלחה הנזקף לזכותה. הוא עצמו כינה את הסיינטולוגיה כ"שער לנצחיות" ו"הדרך לאושר ולשמחה מוחלטת".

הייז כתב דברי ההערכה בכריכת רבים מספרי התנועה והופיע בסרטה של התנועה, "Orientation", בו הוא מספר על העזרה שהתנועה העניקה לו.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייו זכה הייז במספר פרסים חשובים על פועלו:

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Presenting Isaac Hayes (1967)
  • Hot Buttered Soul (1969)
  • Enterprise (1970)
  • ...to Be Continued (1970)
  • The Isaac Hayes Movement (1970)
  • Black Moses (1971)
  • Shaft (album)|Shaft (1971)
  • In the Beginning (1972)
  • Joy (1973)
  • Live at the Sahara Tahoe (1973)
  • Tough Guys (1974)
  • Truck Turner (1974)
  • Chocolate Chip (1975)
  • Disco Connection (1976)
  • Groove-A-Thon (1976)
  • Juicy Fruit (1976)
 
  • A Man and a Woman (1977)
  • New Horizon (1977)
  • For the Sake of Love (1978)
  • Hotbed (1978)
  • Don't Let Go (1979)
  • And Once Again (1980)
  • Royal Rappins (1980)
  • Lifetime Thing (1981)
  • U-Turn (1986)
  • Love Attack (1988)
  • Wonderful (1994)
  • Branded (1995)
  • Raw and Refined (1995)
  • Instrumentals (2003)
  • At Wattstax (2003) (recorded live at Wattstax Aug. 20, 1972)
  • Hot Buttered Soul (2003) reissued on SACD by audiophile label Mobile Fidelity Sound Lab

פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]