עוורתא
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| שטח | 0.54 קמ"ר |
| גובה | 497 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 7,054 (2017) |
| קואורדינטות | 32°09′41″N 35°17′11″E / 32.161444444444°N 35.286391666667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
עַוּוַרְתַא (בערבית: عورتا; במסורת השומרונית: עבורתא ומעברתא) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, ברשות הפלסטינית. עוורתא נמצאת כ-7 ק"מ דרומית לעיר שכם וכ-2.5 ק"מ דרום־מערבית מאיתמר. נכון לשנת 2006 מונה אוכלוסיית הכפר 5,810 איש. הכפר נמצא בשטח B.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעריכים כי בעבר שכנה בעוורתא גבעת פנחס המקראית (יהושע כ"ד ל"ג). לפי מסורות יהודיות ושומרוניות נמצאים בכפר הקברים של אלעזר ואיתמר בני אהרן הכהן, פינחס בנו של אלעזר בן אהרן הכהן, בנו של פינחס – אבישוע, ושבעים הזקנים. גם לכפר אודלה הסמוך יש מסורות יהודיות ושומרוניות בדבר קבורת פנחס ואלעזר במקום.
בתקופת המשנה הכפר נקרא "עוורותא", והיה ידוע כמקום גידול שזיפים, שהיו מפורסמים בכל ארץ ישראל. בימי הביניים היה הכפר אחד המרכזים של העדה השומרונית.
הישוב השומרוני בעוורתא פסק במאה ה-17. אחרוני השומרונים ביישוב היו בני משפחת כהנים המתייחסת לעוזיאל בן קהת בן לוי, שעקרו לעיר שכם. אירוע זה תואם לפטירתו של הכהן הגדול השומרוני האחרון שיוחס לבניו של פינחס בן לוי בשנת 1624. לפי יצחק בן-צבי, השומרונים בזמנו האמינו כי "חלק מתושבי הכפר, אם לא כולם, מוצאם מהשומרונים".[1]
קברים עתיקים בכפר ובסביבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחומה של עוורתא יש ריכוז של קברים קדומים.[2] תאופיק כנעאן ציין כי בעוורתא ארבעה עשר אתרים קדושים: אחד עשר בתוך הכפר ועוד שלושה מחוצה לו.[3]
קבוצות יהודים עולות לבקר בקברים אלו מפעם לפעם, מאובטחות על ידי צה"ל. עקב חיכוכים שאירעו בעבר[4][5]. בעת עליית יהודים לקברים, במיוחד בחג הפסח, נמצאים תושבי הכפר תחת עוצר צבאי. בכל שנה מתקיימת עלייה לקברי אלעזר ואיתמר בני אהרן סביב א' באב, יום פטירת אהרן הכהן על פי המסופר במקרא[6].
- א-נבי עוזייר בתל א-ראס – שבו מצוי מתחם המוקף בגדר אבנים. במתחם מצויה מצבה ולידה עץ חרוב קדום. הקירות הדרומי והמזרחי של המתחם מכוסים בכיפות, הנתמכות בקשתות. בקירות יש גומחות, שמשערים שהיו בהן כתובות שומרוניות. ליד המצבה מערה קטנה חצובה. לפי המסורת הערבית כאן קברו של עזרא הסופר. לפי המסורת היהודית המקום נקרא גבעת פנחס ובה נקבר הכהן הגדול אלעזר בן אהרון (יהושע כ"ד, ל"ג).
- אל מפצ'ל (בחסדי האל) – במרכז הכפר חצר נוספת ובה מצבה, המיוחסת לאיתמר בן אהרן, אחי אלעזר. לפי מסורת אחרת, מפצ'ל (קרי: מופאד'אל) היה בן דודו של אהרן.[7]
- אל עזיראת – על הגבעה המזרחית של הכפר בית קברות ובו שני מבנים חד-כיפתי ודו-כיפתי, המיוחסים לקבר פנחס ולקבר אבישוע בנו, המקודש במיוחד לשומרונים. אבישוע הוא כותבו של ספר התורה הקדום שבידי השומרונים. ספר אבישע נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר. לפי מסורת העדה הוא נכתב על ידי אבישע בן פנחס בן אלעזר הכהן במאה ה-13 לפנה"ס.
- בצמוד למבנה הקבר ממוקמת מערה שבה לפי המסורת היהודית והשומרונית מצויים קברי שבעים הזקנים שהיו בבית דינו של משה במדבר סיני (במדבר: י"א, ט"ז-י"ז).
אירועי אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2010 חוללו מצבות בבית הקברות המוסלמי בעוורתא בכתובות נאצה נגד פלסטינים, בזמן שישראלים עלו לקבר באבטחת חיילי צה"ל[8]. במרץ 2010 ירו חיילי צה"ל למוות בשני פלסטינים חמושים בקלשונים שהתקרבו אליהם. לפי גורמי צה"ל, השניים התקיפו את החיילים וקראו קריאות לרצח החיילים. הפלסטינים, לעומת זאת, טענו כי השניים עסקו בעבודה חקלאית בלבד[9][10][11].
עקבות מבצעי הפיגוע באיתמר בשנת 2011 הובילו לעוורתא, ומספר שעות לאחר הפיגוע פשטו כוחות גדולים של צה"ל על הכפר בחיפוש אחר המבצעים. בעקבות הפיגוע הוטל על הכפר עוצר. במשך כחודש נערכו בדיקות ומעצרים בכפר[12] וכתוצאה מהם נעצרו שני צעירים תושבי הכפר כחשודים ברצח, ומספר תושבים נוספים כחשודים בסיוע להם. הצעירים, המחבלים חכאם ואמג'ד עוואד, בני 18 ו-19, שמזוהים עם ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, הודו ברציחות ושחזרו את ביצוע הטבח[13].
ב-31 באוקטובר 2011 חולל קבר אלעזר הכהן בגרפיטי בערבית[14].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריה יצחקי, מדריך ישראל - השומרון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור - כתר הוצאה לאור ', 1980 - עמ' 345
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משרד המידע הפלסטיני
- יהושע בריינר וניר יהב, נוהל שכן: בין ההתנחלות איתמר לכפר עוורתא, באתר וואלה!, 6 במרץ 2012
- Survey of Western Palestine, Map 14: IAA, Wikimedia commons
- ‘Awarta Village Profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- 'Awarta, aerial photo, ARIJ
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יצחק בן-צבי, ספר השומרונים, יד בן-צבי, 1976, עמ' 59-61
- ^ לב הארץ
- ^ Taufik Canaan, Mohammedan saints and sanctuaries in Palestine, London: .Luzac & Co, 1927, עמ' 2
- ^ אפרת וייס, מתפללים ריססו "מוות לערבים" סמוך לקברי אלעזר ואיתמר שליד שכם, באתר ynet, 16 ביולי 2007
- ^ עלי ואקד ואפרת וייס, בגדה: עימות בין מג"ב לפלסטינים פוצץ החתונה, באתר ynet, 3 באוגוסט 2008
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"ח
- ^ Le Strange, 1890, p. 404
- ^ חיים לוינסון, בית קברות מוסלמי ליד שכם הושחת לאחר שהתפללו בו יהודים, באתר הארץ, 20 בינואר 2010
- ^ חנן גרינברג, סוכל פיגוע קילשון: שני פלסטינים נהרגו במחסום, באתר ynet, 21 במרץ 2010
- ^ חנן גרינברג, "פיגוע קילשון"? לפי התחקיר, הוא נשאר על הארץ, באתר ynet, 22 במרץ 2010
- ^ עלי ואקד, מי הרג שני פלסטינים? "הצבא בא רק אחרי הירי", באתר ynet, 24 במרץ 2010
- ^ איזבל קרשנר, חיפושים, פשיטות ומאות עצורים בכפר הפלסטיני עוורתא, באתר הארץ, 6 באפריל 2011
אוהד חמו וראאד אברהים, הערכה בצה"ל: בקרוב - פריצת דרך בחקירת הרצח באיתמר, "חדשות 2", 11 באפריל 2011 - ^ פענוח הפיגוע באיתמר, אתר שירות הביטחון הכללי
- ^ משגרי טילים בגרפיטי על קבר אלעזר הכהן, באתר ערוץ 7
 | ||
|---|---|---|
| ערים | שכם | 
|
| מועצות מקומיות | עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ | |
| כפרים | עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה | |
| מחנות פליטים | בלאטה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
