יאסיד

יאסיד
ياصيد
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה שכם
שפה רשמית ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 2,505 (2017)
קואורדינטות 32°17′48″N 35°16′40″E / 32.296569444444°N 35.277669444444°E / 32.296569444444; 35.277669444444 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאסידערבית: ياصيد, בתעתיק מדויק: יאציד) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, כ-15 ק"מ צפונית-מזרחית לשכם, בגובה של כ-640 מ' מעל פני הים. כחמישה ק"מ מזרחית לבית אימרין, כחמישה ק"מ מערבית לתל אל-פארעה, וכחמישה ק"מ צפונית לעסירה א-שמאליה.

על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (PCBS), אוכלוסיית העיירה מנתה כ-2,505 תושבים בשנת 2017.[1]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילנאי מעלה סברה שהשם הוא שיבוש של שם יישוב עתיק יצת, הנזכר בחרסי שומרון כיישוב בשומרון שממנו הביאו יין ושמן כמס לבית המלוכה,[2] ובכתובת רחוב כיישוב ב"תחום סבסטיה".[3]

על פי מועצת הכפר מקור השם הוא מלטינית, שבה פירוש המלה יאציד היה "קן נשרים", שם שתואם את מיקומו הגבוה של הכפר ביחס לסביבתו.[4][5] בימים בהירים ניתן להשקיף ממנו על עבר הירדן, רמת הגולן והחרמון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר נמצאו חרסים מן תקופות הברזל (I ו-II),[6] הפרסית, הרומית, הביזנטית,[7] המוסלמית וימי הביניים.

במאה ה-16 התקיימו בכפר 47 משקי בית – כולם של מוסלמים. תושבי הכפר שילמו מיסים על חיטה, שעורה, יבולי קיץ, עצי זית, כוורות ועיזים, בנוסף על הכנסות מזדמנות. בסך הכל שילמו תושבי הכפר כ-7,340 אקצ'ות.[8] במפת הקרן לחקר ארץ ישראל שפורסמה ב-1882, תואר יאסיד כ"כפר בגודל בינוני על כף, עם כמה עצים."[9]

במפקד האוכלוסין של ארץ ישראל בשנת 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנתה אוכלוסיית יאסיד 308 מוסלמים.[10] מספר זה גדל במפקד 1931 ל-372 איש (369 מוסלמים ושלושה נוצרים) שהתגוררו ב-67 בתים.[11] בסקר הכפרים של 1945 התגוררו ביאסיד 480 מוסלמים[12] ואילו שטח הכפר עמד על כ-9,222 דונם.[13] מתוך שטח זה 860 דונם שימשו למטעים וקרקע להשקיה, 4,040 לדגנים,[14] ואילו 43 דונם סווגו כשטחים בנויים.[15]

בשנת 1961 מנתה האוכלוסייה 714 נפשות.[16]

עם כיבוש הכפר במלחמת ששת הימים ב-1967, התגוררו בכפר כ-816 איש.[17]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מועצת הכפר, תושביו הגיעו, בעבר הרחוק מחצי האי ערב.[4]

על-פי פרסומי מועצת הכפר, ביאסיד מתגוררות שתי משפחות מרכזיות: משפחת ד'אהר ומשפחת משאקי.[4]

בספרו על השומרונים, יצחק בן-צבי ציין כי משפחת ד'אהר, המתגוררת גם בכפר סילת א-ד'אהר, היא ממוצא שומרוני.[18]

אדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר הכפרים של 1945 נמצא שטח הכפר עמד על 9,222 דונם.[13] על פי חלוקה מאוחרת של השטחים, על ידי הרשות הפלסטינית, בשנת 2011, שטח הכפר הוא 9,371 דונם.

מאז הסכמי אוסלו כל אדמות הכפר מסווגות כשטח A.[4]

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר יש מסגד עתיק הנקרא מסגד אל-משאקי (مسجد المشاقي), שעליו יש כתובת שמתחילה בפסוק בקוראן ומסתיימת בתאריך בנייתו – שנת 820 לספירה המוסלמית (1417 לספירה)[5]. על פי המסורת, המסגד הוקם בתקופת צלאח א-דין ואחר כך נהרס. בראשית התקופה העות'מאנית המסגד נבנה על ידי אדם בשם משאקי.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאסיד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS), Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2017, פברואר 2018, עמ' 82-64
  2. ^ אב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 2668
  3. ^ יעקב זוסמן, כתובת מבית-הכנסת של רחוב, קדמוניות 1975 מס. 4 (32)
  4. ^ 1 2 3 4 Yasid Village Profile, ARIJ
  5. ^ 1 2 ياصيد / لؤلؤة الشمال - قضاء نابلس, palqura
  6. ^ Zertal, 2004, pp. 508-509
  7. ^ Dauphin, 1998, p. 763
  8. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 126
  9. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 158
  10. ^ Barron, 1923, Table IX, p. 24
  11. ^ Mills, 1932, p. 66
  12. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 19
  13. ^ 1 2 Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 61
  14. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 108
  15. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 158
  16. ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 26
  17. ^ Perlmann, Vol 1, Tab 2: Yasid.
  18. ^ יצחק בן-צבי, שמריהו טלמון, ישעיהו גפני (ע), ספר השומרונים, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1976, עמ' 77
  19. ^ מחמוד סמארה, قرية ياصيد - כפר יאציד, באתר palestineremembered, ‏4 אוגוסט 2009