עזמוט

**עזמוט** (כפר)
**عزموط**
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	שכם
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	3,216 (2016)
קואורדינטות	32°13′23″N 35°18′35″E / 32.223063888889°N 35.309691666667°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צפון השומרון רגילה) עזמוט

עזמוט (בערבית: عزموط) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, כחמישה ק"מ צפונית מזרחית לעיר שכם, בגובה 466 מ' מעל פני הים.

כקילומטר צפון מזרחית לכפר, הוקמה ההתיישבות אלון מורה.

לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, העיירה מנתה 3,216 תושבים באמצע שנת 2016^[1].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי הכפר מצטטים את ספרו של החוקר הפלסטיני אחסאן אל-נימר (إحسان النمر) שכתב כי השם המקורי היה בכנענית: עֹז אל-מוּת - عز الموت ולדבריו הכוונה הייתה ל"חוזקה עד מוות", שבא לציין את החוזק וקור הרוח של תושבי המקום.^[2]

בן הכפר, ד"ר כמאל איברהים עלאוונה, כותב שבימי קדם, הכפר עזמוט היה חורבה קטנה, בה גרו כמה משפחות מהכפר הנוכחי. בתקופה הרומית, התחולל קרב עז בין צבא הכיבוש הרומי לבין הילידים, שאמנם נוצחו אך קורבנם היה "גאוות המוות" ועם הזמן, הוחלפה האות ת' באות ט'.^[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל.

הכפר הנוכחי הוקם לפני כ-600 שנה, על ידי משפחה שהגיעה מהיר טאיף שבחצי האי ערב.^[2]

החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1870 וכתב: ”כפר קטן, חרב קצת פחות מן הקודם [דיר אלחטב]. גם הוא נבנה כנראה על גבי יישוב עתיק, כפי שמעידים בורות מים חצובים בסלע, רובם יבשים, אך אחד מהם עודנו משמש לצורכי התושבים. יש בו שני קברים הקרויים על שם שני שיח'ים שונים”.^[4]^[5]

אוכלוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי אוכלוסין - עזמוט
שנה	תושבים	מקור	הערות
1922	283	^[6]^[7]	נערך ע"י המנדט הבריטי. כולם מוסלמים
1931	307	^[6]^[8]	נערך ע"י המנדט הבריטי. כולם מוסלמים
1945	410	^[6] ^{^[9]}	נערך ע"י המנדט הבריטי.
1961	615	^[6]	נערך ע"י ממלכת ירדן
1982	752	^[6]	נערך ע"י ישראל
1987	1,300	^[6]	נערך ע"י ישראל
1997	2,035	^[6]	נערך ע"י ישראל
2005	2,647	^[6]	נערך ע"י ישראל
2007	2,797	^[6]	נערך ע"י הרש"פ
2016	3,216	^[1]	נערך ע"י הרש"פ

בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עברה עזמוט משליטה בריטית לירדנית.

1967 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים, בחצות ליל ה-7 ביוני 1967, החלה מתקפת חטיבה 37 על אזור שכם. החטיבה נכנסה אל העיר בשעה 10:45 בבוקר והלחימה נמשכה עד הערב, בסיומה נפל כל האזור בידי כוחות צה"ל והכפר עבר משליטה ירדנית לישראלית^[10]^[11].

בסוף שנת 1979, החליטה ממשלת ישראל להקים את התנחלות "אלון מורה", סמוך לפסגת ג'בל בילאל (או "הר כביר"), שלמרגלותיו שוכנת עזמוט^[12], זאת לאחר שהוכרזה כאדמות מדינה על ידי פליאה אלבק, מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, מאחר שלא הייתה מעובדת^[13].

ב-13 בינואר 1991, נרצח תושב הכפר חמדאללה ראדי חיליל עלאוונה, בן 27 על ידי פנחס אסייג, תושב אלון-מורה. אסייג הודה ברצח ושיחזר אותו. ב-12 בספטמבר 1991 החליטו שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, על סמך חוות דעת רפואית, לבטל את המשפט. אסייג נשלח לאשפוז פסיכיאטרי^[14].

אדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקר הכפרים בשנת 1945 נמצא ששטח הקרקע של הכפר היה 10,748 דונם, מתוכם 3,259 שימושו לגידולי דגנים.^[15]

בשנת 2014 נמצא ששטח הכפר הוא כ-9,836 דונם.^[16]

בשנת 1996 נסלל על אדמות הכפר כביש עוקף להתנחלות אלון מורה - כביש 555. הנסיעה על הכביש אסורה לתושבי הכפר ונמנעת מהם הגישה אל אדמות הכפר שמעבר לכביש^[17]. בזמן האינתיפאדה השנייה חפר צה"ל לאורך הכביש שתי תעלות שמונעות מעבר כלי רכב בין הכפרים דיר אל-ח'טב וסאלם לעזמוט^[18].

בעשור השני של המאה ה-21, השתלטו בהדרגה מתנחלי אלון מורה על מאות דונמים של אדמה חקלאית פרטית של תושבי הכפר^[19].

לאחר הסכמי אוסלו, בשנת 1995, 5,803 דונם, 59% מאדמות הכפר הוגדרו כשטח B ו 4,033 דונם שהם -41% הם שטח C.^[16]

אתרים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר מוקף במספר אתרים ארכאולוגיים:

מצפון, על פסגתו המערבית של ג'בל בילאל, מצוי מקאם שייח' "בילאל אבן רבאח", אתיופי שהיה המואזין הראשון באסלאם^[20]. שטחו כ-40 מ"ר. במקום ישנה באר מים בעומק כ- 10 מטר ורוחבה כ- 4 מטר שבעבר שימשה מים למאות ראשי צאן ובקר וכן מערה שנראה כי שימשה לשינה בימי קדם. המקום שימש את תושבי הכפר והכפרים הסמוכים, לטקסים דתיים, שחיטת נדרים וכיו"ב.^[3]
בסביבות הכפר ישנן עשרות מערות קדומות שבחלקן, נמצאו כדים, חרסים שונים ומטבעות מהתקופה הרומית.^[3]
מקאם השייח' אחמד אבו שחאדה, בבית הקברות הצפון מערבי^[3]
מקאם השייח' סאלח עלאונה, בבית הקברות שבמרכז הכפר.^[3]
מקאם אלח'דר, בבית הקברות שבחלק הדרום מערבי של הכפר.^[3]

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003, במאי הקולנוע אבי מוגרבי צילם בעזמוט סרט תיעודי קצר^[21], שהוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין בשנת 2004^[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא עזמוט בוויקישיתוף

Welcome to Azmut
Survey of Western Palestine, Map 12: IAA, Wikimedia commons
Azmut village profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
Azmut, aerial photo, ARIJ
דנה גילרמן, עדות מצונזרת מצומת עזמוט, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2003
Detail - סרטו של אבי מוגרבי שצולם בעזמוט, סרט תיעודי באתר יוטיוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ ¹ ² معلومات عامة عن قرية عزموط - מידע כללי על כפר עזמוט, באתר PalQura - אנציקלופדיה לכפרים הפלסטינים
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ كمال إبراهيم علاونه - כמאל אברהים עלאוונה, قريتي عزموط .. في محافظة نابلس – جبال النار .. بين الماضي والحاضر والمستقبل - הכפר שלי עזמוט... בנפת שכם - הרי אש... בין עבר, הווה ועתיד, באתר دنيا الرأي
^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך רביעי: השומרון (א), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 306
^ תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 306
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ Azmut - عزموط - עזמוט, באתר Palestine Remembered, ‏2007
^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24
^ Mills, 1932, p.60
^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 59
^ כיבוש שכם במלחמת ששת הימים, מערכות שריון גיליון 20 (יוני 1970), אתר יד לשריון
^ * יהודה גלר (מ"פ סיור, חטיבה 37) – ראיון, נעמוש, אתר העוסק בנושא קרבות רמת הגולן וצפון השומרון במלחמת ששת הימים
^ דני רובינשטיין, אלון מורה מוכנה לעבור להר כביר, דבר, 5 בדצמבר 1979
^ יוסף חריף, הוא יכול לערער, אני מבצע" אמר אריאל שרון בישיבת הממשלה, מעריב, 3 בספטמבר 1979
יוסף חריף, מחקר על אדמות מדינה ביו"ש שערכה המשפטנית פליאה אלבק מנע את משבר, מעריב, 15 באוקטובר 1979
^ הפרות זכויות האדם בשטחים 1990/91, בצלם
^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 59
^ ¹ ² The Applied Research Institute – Jerusalem, Azmut Village Profile, 2014
^ גדעון לוי, אלכס ליבק, מי צריך חוק כשאפשר להפקיע אדמות בכוח, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2016
אקטיבסטילס, חקלאים בכפר סאלם עושים את הבלתי אפשרי: חורשים את אדמותיהם, באתר "שיחה מקומית", 6 בדצמבר 2014
^ חיים שדמי, רופאי צה"ל בשטחים ישתלמו בזכויות אדם, באתר הארץ, 9 בפברואר 2003
^ גדעון לוי, אלכס ליבק, במלחמה על האדמה, טרקטור הוא סימן רע, באתר הארץ, 17 במאי 2013
אורן יפתחאל, אמת ושמה עמונה, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2016
^ Curtis, Edward E. (2002). Islam in Black America: identity, liberation, and difference in African-American Islamic thought. SUNY Press. p. 119. ISBN 0-7914-5370-7.
^ דנה גילרמן, עדות מצונזרת מצומת עזמוט, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2003
^ ציפי שוחט‏, לראשונה: סרט ישראלי פותח את המסגרת "פנורמה" בפסטיבל הקולנוע בברלין, באתר וואלה!‏, 6 בפברואר 2004

[אוכלוסייה-1] ¹ ² ³ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[:0-2] ¹ ² معلومات عامة عن قرية عزموط - מידע כללי על כפר עזמוט, באתר PalQura - אנציקלופדיה לכפרים הפלסטינים

[:3-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ كمال إبراهيم علاونه - כמאל אברהים עלאוונה, قريتي عزموط .. في محافظة نابلس – جبال النار .. بين الماضي والحاضر والمستقبل - הכפר שלי עזמוט... בנפת שכם - הרי אש... בין עבר, הווה ועתיד, באתר دنيا الرأي

[:02-4] ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך רביעי: השומרון (א), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 306

[5] תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 306

[:2-6] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ Azmut - عزموط - עזמוט, באתר Palestine Remembered, ‏2007

[7] Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 24

[8] Mills, 1932, p.60

[9] Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 59

[10] כיבוש שכם במלחמת ששת הימים, מערכות שריון גיליון 20 (יוני 1970), אתר יד לשריון

[11] * יהודה גלר (מ"פ סיור, חטיבה 37) – ראיון, נעמוש, אתר העוסק בנושא קרבות רמת הגולן וצפון השומרון במלחמת ששת הימים

[12] דני רובינשטיין, אלון מורה מוכנה לעבור להר כביר, דבר, 5 בדצמבר 1979

[13] יוסף חריף, הוא יכול לערער, אני מבצע" אמר אריאל שרון בישיבת הממשלה, מעריב, 3 בספטמבר 1979
יוסף חריף, מחקר על אדמות מדינה ביו"ש שערכה המשפטנית פליאה אלבק מנע את משבר, מעריב, 15 באוקטובר 1979

[14] הפרות זכויות האדם בשטחים 1990/91, בצלם

[15] Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 59

[:1-16] ¹ ² The Applied Research Institute – Jerusalem, Azmut Village Profile, 2014

[17] גדעון לוי, אלכס ליבק, מי צריך חוק כשאפשר להפקיע אדמות בכוח, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2016
אקטיבסטילס, חקלאים בכפר סאלם עושים את הבלתי אפשרי: חורשים את אדמותיהם, באתר "שיחה מקומית", 6 בדצמבר 2014

[18] חיים שדמי, רופאי צה"ל בשטחים ישתלמו בזכויות אדם, באתר הארץ, 9 בפברואר 2003

[19] גדעון לוי, אלכס ליבק, במלחמה על האדמה, טרקטור הוא סימן רע, באתר הארץ, 17 במאי 2013
אורן יפתחאל, אמת ושמה עמונה, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2016

[book-20] Curtis, Edward E. (2002). Islam in Black America: identity, liberation, and difference in African-American Islamic thought. SUNY Press. p. 119. ISBN 0-7914-5370-7.

[21] דנה גילרמן, עדות מצונזרת מצומת עזמוט, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2003

[22] ציפי שוחט‏, לראשונה: סרט ישראלי פותח את המסגרת "פנורמה" בפסטיבל הקולנוע בברלין, באתר וואלה!‏, 6 בפברואר 2004

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

Flag of Senegal יישובי נפת שכם
ערים	שכם
מועצות מקומיות	עקרבה • עסירה א-שמאלייה • ביתא • חווארה • ג'מאעין • קבלאן • סבסטיה • בית פוריכ
כפרים	עסירה אל-קבלייה • עזמוט • עוורתא • אל-באד'אן • בלאטה אל-בלד • בית דג'ן • בית חסאן • בית איבא • בית אימרין • בית וזן • בזאריה • בורין • בורקה • ג'אלוד • דיר אל-חטב • דיר שרף • דומא • עינאבוס • פורוש בית דג'ן • איג'ניסיניא • ג'וריש • כפר קליל • לובאן א-שרקיה • מאדמא • מג'דל בני פדיל • א-נאקורה • א-נסאריה • אודלה • עוסארין • קריות • קוסין • קוסרה • רוג'ייב • סאלם • סרה • א-סאוויה • תלפית • טלוזה • תל • עוריף • יאנון • יאסיד • יתמא • זאוואתא • זיתא ג'מעין • קריית לוזה
מחנות פליטים	בלאטה
נפות הרשות הפלסטינית