אזור התעשייה שער הירדן
מידע | |
---|---|
עיר | מועצה אזורית עמק המעיינות |
מדינה | ישראל ירדן |
תאריך ייסוד | 2001 |
שטח | 1,000 אלף דונם |
קואורדינטות | 32°24′49″N 35°34′08″E / 32.413739°N 35.568877°E |
אזור התעשייה שער הירדן (באנגלית: Jordan Gateway Free Zone Industrial Park) הוא פרויקט המשותף לישראל ולירדן, להקמת אזור תעשייה משותף לשתי המדינות, משני צדי נהר הירדן, סמוך לקיבוץ טירת צבי. צדו הישראלי של הפרויקט נמצא בשטח המועצה אזורית עמק המעיינות.
תיאור הפרויקט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרת הפרויקט, היא להקים אזור תעשייה משותף, שבצדו הירדני יוקמו מפעלים ישראליים וירדניים, בעוד שצדו הישראלי יהווה עורף לוגיסטי ובסיס להעברת הסחורות לנמלי ישראל. בין הצדדים הוקם גשר למעבר סחורות והולכי רגל, ללא אפשרות יציאה אל המדינה השכנה. הקמת הגשר הסתיימה בשנת 2019. הקמת אזור התעשייה נועדה להעמיק את הקשרים הכלכליים והמסחריים בין ירדן לישראל ובהתאם לזאת את שיתופי הפעולה והיציבות באזור. כמו כן, אזור התעשייה עשוי להרחיב את אפשרויות התעסוקה עבור תושבי האזור – בישראל ובירדן – ויתרום לחיזוק ופיתוח האזור. אזור התעשייה מבוסס על עיקרון של סחר חופשי בין המדינות וארצות הברית, כאשר במסגרתו ניתן פטור ממכס למוצרים המיוצאים באזור התעשייה ומיועדים לייצוא לארצות הברית. זאת לאחר שממשלת ארצות הברית הסכימה להחיל על האזור את הסכמי הסחר עם ישראל[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעיון לפרויקט עלה לראשונה בהמשך להסכם השלום בין המדינות משנת 1994[2]. איש העסקים ג'וזף ספרא עמד בראש קבוצת משקיעים שהקימה חברה לצורך מימוש הפרויקט. הקבוצה כללה את חברת פ.י.ב.י. בית השקעות שהייתה אז בבעלות משפחת ספרא והחזיקה 40% מהפרויקט, יזם הנדל"ן אברהם אדמוב שהחזיק 25% מהפרויקט ואיש העסקים בני שטיינמץ שהחזיק 10%. מהצד הירדני 25% הוחזקו בידי משפחת דג'אני, ממשפחות ההון והאצולה הפלסטינית של ירושלים ואחר כך ירדן[3]. למנכ"ל החברה מונה גיל דקל[4].
באוגוסט 1999 עבדאללה השני, מלך ירדן נתן את אישרו לפרויקט, לאחר שנפגש עם היזמים בתיווכו של השר לשיתוף פעולה אזורי שמעון פרס[1][5]. אולם במקביל הביעו פעילי איכות הסביבה, בראשם החברה להגנת הטבע התנגדות לתוכנית, עקב החשש מהפגיעה בנהר הירדן, בהרס השטחים הפתוחים וערכי הטבע במקום[6]. להתנגדות הצטרף גם ארגון ידידי כדור הארץ[7], והשרה לאיכות הסביבה דליה איציק[8]. עקב ההתנגדויות הוחלט, בינואר 2000, שבצדו הישראלי יורחק אזור התעשייה מנהר הירדן ושטחו יצומצם[9]. זאת בעקבות פשרה שהציעה דליה איציק[10].
בפברואר 2000 אישרה להפקדה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון את תוכנית אזור התעשייה[11]. באותה עת תוכנן בצד הירדני אזור תעשייה בשטח 1,500 דונם. ובצד הישראלי תוכנן מעבר גבול ומסוף מטענים בשטח של כ-200 דונם. ביולי 2001 המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה את ההתנגדויות להקמת הפרויקט, והמליצה על מתן תוקף לתוכניות[12]. ביוני 2001 הודיע הבנק העולמי כי ישקיע סכום של 36 מיליון דולר בפרויקט[13]. בקיץ 2001 אושרה הקמת גשר שיחבר בין חלקי פרויקט מעל נהר הירדן[14]. בנוסף אושר תקציב לסלילת כבישי גישה מצדו הישראלי של הפרויקט. באותה עת בצד הירדני של הפרויקט כבר הושלמו רוב עבודות התשתית[15]. בספטמבר 2001 הודיעה חברת פיבי השקעות כי השכירה 20 אלף מ"ר בפרויקט, תמורת 5 דולרים למ"ר; שהשטח הושכר לכמה מפעלים גדולים והאכלוס צפוי בינואר 2002[16].
בשנת 2003 הפרויקט נקלע לקשיים עקב ההרעה במצב הביטחוני באזור בעקבות האינתיפאדה השנייה, וההאטה הכלכלית באותה עת[17]. חברת פיבי השקעות מכרה את חלקה בפרויקט לאיש העסקים ברוך רפפורט, אך הפרויקט הוקפא[18].
בנובמבר 2015 פרסם המשרד לשיתוף פעולה אזורי מכרז להקמת הגשר בין שני חלקי הפרויקט. בשלב זה שטח התוכנית צומצם לכ-700 דונם בצד הירדני וכ-245 דונם בצד הישראלי שישמש כבסיס להעברת הסחורות הירדניות לנמלי ישראל לייצוא[19]. במכרז להקמת הגשר זכתה קבוצת מנרב, שהקימה אותו בשנים 2017–2019[20]. הוא נחנך בפברואר 2019, בטקס בהשתתפות השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי[21].
במאי 2022, לאחר הקפאה של שנים רבות בקידום הפרויקט, אישרה ממשלת ישראל לקדם אותו שוב[22]. ביולי 2022 נפגש ראש הממשלה יאיר לפיד עם מלך ירדן עבדאללה השני בעמאן. בפגישה סוכם על האצת פרויקטים משותפים שונים, בהם קידום פרויקט שער הירדן[23], ארבעה ימים אחר כך אישרה הממשלה תקציב של עשרה מיליון שקלים להשלמת עבודות התשתית[24].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של Jordan Gateway Free Zone Industrial Park (באנגלית)
- דרור פויר, ישראל וירדן החלו כמעט בחשאי לבנות אזור סחר חופשי, באתר גלובס, 14 בינואר 2017
- דני זקן, הסכם השלום ישראל-ירדן: כך מחמיצות שתי המדינות את הפוטנציאל הכלכלי של ההסכם ביניהן כבר 25 שנה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2019
- ארי ליבסקר, "בעוד חמש שנים המקום הזה ייראה כמו רוטשילד", באתר כלכליסט, 23 באוגוסט 2019
- אזור התעשייה שער הירדן, בביצוע פרויקט "שער הירדן", סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 חגי אטקס, מלך ירדן: מיזם פארק התעשייה "שער הירדן" אושר ויקבל את כל הסיוע, באתר גלובס, 25 באוגוסט 1999
- ^ אלעזר לוין, המחוזית תדון בהתנגדות לפארק בגאון הירדן, באתר גלובס, 26 ביולי 1999
- ^ הדס מגן, סוף החלום: צו פירוק נגד שער הירדן, באתר גלובס, 22 בפברואר 2005
- ^ רן רימון, גיל דקל מונה למנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2008
- ^ דוד חיון, מחלוקת בין פרס, כהן ואיציק על מיקום פארק "שער הירדן", באתר גלובס, 17 באוגוסט 1999
- ^ דליה טל, הירוקים נגד פרוייקט שער הירדן, באתר גלובס, 2 באוגוסט 1999
- ^ קרן צוריאל-הררי, אירגון ידידי כדור הארץ: פרוייקט שער הירדן הירדני-ישראלי הרסני לסביבה, באתר גלובס, 8 בפברואר 2001
רן דגוני, וושינגטון, הפגנה ישראלית בוושינגטון נגד פרוייקט שער הירדן שבמימון ספרא, באתר גלובס, 18 באפריל 2000 - ^ זהבה דברת, דליה איציק מתנגדת להקמת מיזם התעשייה "שער הירדן" על נהר הירדן, באתר גלובס, 25 ביולי 1999
- ^ זהבה דברת, איזור התעשייה "שער ירדן" יורחק בצידו הישראלי מנהר הירדן - ושטחו יצומצם, באתר גלובס, 5 בינואר 2000
- ^ דליה טל, הפרוייקט הירדני-ישראלי "שער הירדן" לא יפגע בנהר הירדן, באתר גלובס, 27 באוקטובר 1999
דליה טל, שער הירדן: הירוקים מתנגדים להסכמה בין היזמים לאיכות הסביבה, באתר גלובס, 1 בנובמבר 1999 - ^ דליה טל, "שער הירדן" אושר להפקדה, באתר גלובס, 14 בפברואר 2000
- ^ אבי שמול, נדחו ההתנגדויות לפרויקט שער הירדן, באתר הארץ, 11 ביולי 2001
רחל הניג, המועצה הארצית לתכנון אישרה את פארק שער הירדן על גבול ישראל-ירדן, באתר גלובס, 10 ביולי 2001 - ^ אבי שמול, הבנק העולמי ישקיע 36 מ' ד' בפרויקט שער הירדן, באתר הארץ, 27 ביוני 2001
- ^ אבי שמול, אושרה הקמת הגשר שיחבר בין חלקי פרויקט שער הירדן, המשותף לישראל ולירדן, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2002
שרון קדמי, אושר הגשר שיחבר בין שני צידי פרויקט שער הירדן בבקעה, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2002 - ^ הארץ, משרד התחבורה יקצה 10 מיליון שקל לסלילת כביש לאזור הסחר עם ירדן, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2002
- ^ עמית שרביט, פיבי השקעות השכירה 20 אלף מ"ר במיזם ישראלי-ירדני, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2001
- ^ אילן מוסנאים, פיבי רשמה ברבעון השני הפסד הון של כ-20 מיליון שקל בגין פרויקט שער הירדן, באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2003
שי שלו, קבלת פנים לבינו: פיבי הפרישה 43 מיליון שקל בגין פרויקט שער הירדן, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2003
יצחק דנון, סוף חלום פארק התעשייה: בקשה לפירוק שער הירדן שבשליטת פי.בי, באתר גלובס, 5 ביולי 2004 - ^ שי שלו, פיבי במו"מ למכירת אחזקותיה בחברת שירותי החירום שחר תמורת כ-10 מיליון שקל, באתר גלובס, 6 ביולי 2005
דני זקן, הסכם השלום ישראל-ירדן: כך מחמיצות שתי המדינות את הפוטנציאל הכלכלי של ההסכם ביניהן כבר 25 שנה, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2019 - ^ מוטי בסוק, גשר חדש בנהר הירדן: אזור תעשייה ותעסוקה משותף לירדן וישראל ב-200 מיליון שקל, באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2015
- ^ גשר שער הירדן - דוחקים למזרח תיכון חדש
- ^ נעה לנדאו, 25 שנים של קרירות: השלום עם ירדן פורח בין גופי הביטחון, אבל פחות בין העמים, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2019
- ^ מירב ארלוזורוב, אחרי 25 שנות עיכוב: אזור תעשיה משותף ישראלי-ירדני יובא בקרוב לאישור הממשלה, באתר TheMarker, 24 במאי 2022
- ^ יהונתן ליס, לפיד נפגש עם עבדאללה בעמאן אחרי חודשים של מתיחות, באתר הארץ, 27 ביולי 2022
- ^ יהונתן ליס, הממשלה החליטה להאיץ את פיתוחו של אזור תעשייה ישראלי-ירדני, באתר הארץ, 31 ביולי 2022