העשור הראשון של המאה ה-21 במוזיקה הפופולרית
| ההיסטוריה של המוזיקה הפופולרית |
 במאה ה-20 במאה ה-21 |
ערך זה מכיל סקירה של האירועים והמגמות העיקריות במוזיקה הפופולרית במהלך העשור הראשון של המאה ה-21
במהלך העשור הז'אנרים הדומיננטיים בעולם המערבי היו דאנס-פופ, טין פופ, מוזיקת פופ, היפ הופ, R&B עכשווי, רוק אלטרנטיבי, פוסט-גראנג', פוסט-בריטפופ, נו מטאל, פופ פאנק, אימו רוק, פוסט הארדקור (אנ'), מטאלקור, אינדי רוק, גראז' רוק, Post-punk revival (אנ'), הארד רוק, הבי מטאל, מוזיקת קאנטרי, טראנס, צ'יל אאוט, האוס, אינדיטרוניקה, יורודאנס, אלקטרו פופ, ואלקטרו האוס.
באמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
היפ הופ[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיקת היפ הופ הפכה להיות אחד מהז'אנרים של המוזיקה שזכו להכי הרבה הצלחה לאורך כל העשור.[1][2]
כמה מאמני ההיפ הופ האמריקאים הדומיננטיים ביותר במהלך העשור כללו את אמינם, אאוטקאסט, בלאק אייד פיז, T.I., 50 סנט, קניה וסט, נלי, קומון, נאז, ג'יי-זי, באסטה ריימס, פאף דאדי, סנופ דוג, מיסי אליוט, ליל קים, ג'יזי, ליל ויין, טימבלנד, דה גיים ולודאקריס.[3]
במהלך שנות ה-2000 הראפר האמריקני אמינם, שהיה נודע בעיקר בשל היותו אחד הראפרים הלבנים המצליחים הבודדים בתעשיית המוזיקה, זכה להצלחה מסחרית עצומה במהלך העשור בעוד שהוא הצליח גם להישאר אותנטי, שנוי במחלוקת וליצור מוזיקה חתרנית. לפי מגזין בילבורד, שניים מאלבומי האולפן של אמינם שיצאו במהלך העשור היו בין חמשת האלבומים הנמכרים ביותר של העשור. לאחר יציאת אלבומו Relapse אמינם הפך לראפר שהצליח למכור הכי הרבה מוזיקה בכל הזמנים ולאמן שמכר הכי הרבה מוזיקה, מבין כל הז'אנרים הקיימים, לאורך כל העשור.[4]
בין תת-הז'אנרים הפופולריים ביותר של מוזיקת ראפ במהלך שנות ה-2000 ניתן למנות את תת-הז'אנרים קראנק, סנאפ, והיפ הופ אלטרנטיבי. בנוסף לכך סגנון הגנגסטה ראפ המשיך להיות פופולרי במיוחד במהלך העשור.
אפקט ה-Auto-Tune הפך פופולרי במיוחד במוזיקת ההיפ הופ לקראת סוף העשור.
מוזיקת פופ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אנר הטין פופ המשיך להיות ז'אנר פופולרי במיוחד בתחילת העשור ובאותה העת שתי זמרות הטין פופ הדומיננטיות היו בריטני ספירס וכריסטינה אגילרה. " Oops!... I Did It Again " של ספירס ו" Come on Over Baby (All I Want Is You) " של אגילרה הפכו ללהיטי ענק בשנת 2000.
להקות הבנים, שהיו פופולריות במיוחד בעשור הקודם, המשיכו להיות פופולריות בתחילת העשור, אך הפופולריות שלהן דעכה במהלך העשור. במהלך העשור חלק מחברי להקות בנים בחרו לפרוש מהלהקות על מנת להתמקד בקריירת סולו - זמרים כמו ג'סי מקרטני (שהיה במקום חבר בלהקה Dream Street), ניק לאשי (שהיה במקור חבר בלהקת 98 Degrees), ובעיקר ג'סטין טימברלייק (שהיה במקור חבר בלהקת אן סינק). לקראת סוף העשור נוסדו מספר להקות בנים חדשות, בהם V Factory, Varsity Fanclub, The Click Five, NLT והאחים ג'ונאס, אף על פי כן הדור החדש הזה של להקות הבנים לא זכה לאותה ההצלחה לה זכו להקות הבנים האמריקאיות בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000.
-
בריטני ספירס, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2003 -
ג'סטין טימברלייק, תצלום מהופעה שהתקיימה ב-2007
R&B עכשווי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הז'אנר R&B עכשווי זכה לפופולריות רבה במהלך העשור האמנים הבולטים בז'אנר במהלך העשור כללו את ביונסה, מריה קארי, ג'ניפר לופז, מרי ג'יי בלייג', ואשר.
ביונסה הוגדרה על ידי מגזין בילבורד בסוף העשור כאמנית המצליחה ביותר של העשור.
אשר הוגדר על ידי מגזין בילבורד כאמן המצליח ביותר במצעדי בילבורד הוט 100 במהלך העשור. אמנים בולטים נוספים כללו את מרי ג'יי בלייג', אשנטי, ריהאנה, טריי סונגז, ני-יו, כריס בראון, וסיארה.
מוזיקת רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופ רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופ פאנק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוסט גראנג'[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אנר הפוסט-גראנג' המשיך להיות פופולרי במהלך העשור, ובמיוחד בשנים הראשונות של העשור. האמנים הדומיננטיים ביותר בז'אנר במהלך העשור כללו את פו פייטרס, קריד, אלטר ברידג', ניקלבק, לייפהאוס, הובסטנק, 3 Doors Down, פאדל אוף מאד, שיינדאון, ת'רי דייז גרייס, סטיינד, וסית'ר.
נו-מטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת העשור תת-הז'אנר נו-מטאל, אשר התפתח בעשור הקודם, החל לצבור פופולריות רבה. בנוסף לכך, גם ז'אנרים אחרים שהפיקו מוזיקה בסגנון דומה, כמו ראפ מטאל וראפ רוק, הצליחו לפרוץ למיינסטרים בשלב יותר מאוחר. אמני נו-מטאל דומיננטיים במיוחד במהלך העשור כללו את הלהקות כמו Korn, דפטונס, לימפ ביזקיט, סליפנוט, אינקיובס, ו־Rage Against the Machine. אמני ראפ רוק דומיננטיים במיוחד במהלך העשור כללו את סיסטם אוף אה דאון, אוונסנס, P.O.D., לינקין פארק, פאפא רוץ' ו-דיסטרבד.
אלבום הבכורה של להקת לינקין פארק Hybrid Theory, אשר יצא בשנת 2000, מכר מעל ל-24 מיליון עותקים ברחבי העולם. אף על פי כן, לקראת המחצית השנייה של העשור העניין בז'אנר הנו-מטאל דעך ורבים מהאמנים הדומיננטיים בז'אנר בחרו להתמקד במקום זאת היצירת מוזיקה בז'אנרים אחרים - כמו פוסט-גראנג' (במקרה של להקת סטיינד), מטאל (במקרה של הלהקות סליפנוט, דיסטרבד, ו-Drowning Pool), ורוק אלטרנטיבי (במקרה של הלהקות לינקין פארק, ופאפא רוץ').
מטאלקור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אנר המטאלקור שהתפתח בעשור הקודם ושילב אלמנטים של הארדקור פאנק ואלמנטים של אקסטרים מטאל, הצליח החל מ-2004 להפוך דומיננטי במצעד הפזמונים האמריקני, עם להקות כמו Bullet for My Valentine, Killswitch Engage, Shadows Fall, Poison The Well, ואוונג'ד סוונפולד, שהגיעו למקומות הראשונים הן במצעדי הרוק והן במצעדים הכלליים.
רוק כבד / הבי מטאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
אימו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיקת אימו הצליחה לפרוץ למיינסטרים במהלך העשור, בין היתר בעקבות ההצלחה הגדולה לה זכתה להקת Jimmy Eat World בשנת 2000, כאשר הלהקות הדומיננטיות ביותר בז'אנר במהלך העשור כללו את Hawthorne Heights, Silverstein, Story of the Year, Thursday, דה יוזד, Underoath, ו-My Chemical Romance.
למוזיקת האימו באותה העת הייתה משיכה גדולה בקרב מתבגרים ובאותה העת התפתחה אופנה מסוימת של תסרוקות, איפור וביגוד שהיו מיוחסות למעריצי מוזיקת האימו.[5]
גראז' רוק ופוסט פאנק[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינדי רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך אמצע העשור להקות כמו Modest Mouse, Death Cab for Cutie ו-ארקייד פייר הוציאו אלבומי אינדי רוק שזכו להצלחה רבה במיינסטרים והתעניינות גוברת באינדי רוק. אמני אינדי רוק בולטים נוספים שזכו להצלחה במהלך העשור כללו את הלהקות MGMT, אינטרפול, The Decemberists, הווייט סטרייפס, הסטרוקס, Animal Collective, ברייט אייז, She & Him, השינס, ומפייר ויקנד והקילרס, בעיקר בזכות השימוש הגובר באינטרנט בעולם אשר אפשר לכמות גדולה בהרבה של אנשים להיחשף למוזיקה הזו מחוץ למדיה המסורתית שמשמיעה בעיקר מוזיקת מיינסטרים.
מוזיקה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמנים מוזיקה אלקטרונית אמריקנים פופולריים במהלך העשור כללו בין היתר את Deadmau5, LCD Soundsystem, Owl City, ומרשמלו.[6]
משנת 2007 ואילך מוזיקת דאנס החלה לצבור פופולריות רבה באמריקה הצפונית כאשר להיטי דאנס-פופ שונים זכו להצלחה ניכרת כמו הסינגלים של זמרת הפופ ריהאנה "Don't Stop the Music" ו-"Disturbia".[7]
בשנים 2008 ו-2009 הז'נאר אלקטרופופ זכה גם הוא לפופולריות רבה באמריקה הצפונית והפך להיות אחד מהז'אנרים הדומיננטיים במועדונים. אמנים כמו בריטני ספירס, ביונסה וליידי גאגא סייעו להפוך את הז'אנר לפופולרי במיוחד לקראת סוף שנת 2008 עם להיטים כמו "Womanizer" של בריטני, "Single Ladies (Put a Ring on It)" של ביונסה ו-"Poker Face" של גאגא.
מוזיקת קאנטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
רגאיי[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרנדים בולטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2009 נפטר המוזיקאי האמריקני הפופולרי מייקל ג'קסון מדום לב בשל מנת יתר של סם ההרדמה פרופופול אותה נטל במהלך ההכנות לסבב ההופעות העולמי שלו "This is it". מותו של ג'קסון עורר גילויי צער ברחבי העולם.
באירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיקת רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
להקת הפוסט-בריטפופ קולדפליי זכתה להצלחה עצומה במצעדי האלבומים של אירופה במהלך העשור. בשנת 2008 הוציא הלהקה ת הלהיט "Viva la Vida" אשר הגיע למקום הראשון הן במצעד הסינגלים הבריטי והן במצעד האמריקני.[8] השיר זכה בהמשך בפרס גראמי בקטגוריית "שיר השנה" בטקס הגראמי ה-51.
הסוגות אינדי רוק ואינדי פופ הפכו פופולריות במחצית השנייה של העשור כאשר כמה מהאמנים האירופאים הדומיננטיים ביותר בסוגות הללו במשך העשור כללו את ארקטיק מאנקיז, פרנץ פרדיננד, בל וסבסטיאן, איימי ויינהאוס, קייזר צ'יפס, קין, הליברטינז, עורכים, לילי אלן, קייט נאש, פלורנס אנד דה מאשין ולהקת דה טינג טינגס. להקת הבריטפופ אואזיס המשיכה להיות פופולרית במהלך העשור כאשר במהלכו היא הוציאה ארבעה אלבומים שהגיעו למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי. אף על פי כן הלהקה התפרקה לבסוף ב-2009.
גם להקת הרוק האירית U2 המשיכה לשמור על פופולריות במהלך העשור והוציאה במהלך שנות ה-2000 שלושה אלבומים.
במחצית הראשונה של העשור להקות אינדי רוק בריטיות כמו הליברטינז, ארקטיק מאנקיז, בלוק פארטי וקייזר צ'יפס זכו להצלחה מסחרית ניכרת.[9]
במהלך העשור גם מספר זמרים-יוצרים אירופאיים זכו להצלחה ניכרת בהם דייוויד גריי, דיידו, ג'יימס בלאנט, ג'יימס מוריסון, קיי.טי. טאנסטול ואיימי מקדונלד.
רוק אלטרנטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבום הבכורה של הלהקה הווירטואלית גורילז, אשר נוצר על ידי המוזיקאי הבריטי דיימון אלברן בשנת 2001, אשר מכר מעל לשבע מיליון עותקים שילב גם השפעות מוזיקליות שונות והצלחתו נבעה במיוחד מהצלחת הלהיט "Clint Eastwood". אלבום האולפן השני של הלהקה Demon Days, אשר יצא ב-2005, זכה להצלחה רבה בין היתר בזכות הלהיט "Feel Good Inc.".[10]
מוזיקת נשמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנות ה-2000 זמרות מוזיקת הנשמה הבריטית הדומיננטיות ביותר כללו את ג'וס סטון, נטשה בדינגפילד, אדל, דאפי, ואיימי ויינהאוס.[11][12]
בטקס פרסי הגראמי ה-50 הזמרת הבריטית איימי ווינהאוס זכתה בחמישה פרסי גראמי, ובכך הפכה לאישה הראשונה בתולדות הטקס שזוכה בחמישה פרסי גראמי.[13]
מוזיקת פופ[עריכת קוד מקור | עריכה]
להרכבי הבנות שוגאבייבז, Girls Aloud ו-ט.א.ט.ו. היו קריירות מצליחות במשך רוב העשור, בעוד שלהקת הספייס גירלז, אשר לה הייתה הצלחה עצומה בשנות התשעים, התפרקה בתחילת העשור.
אלבומה של הזמרת האירית אניה A Day Without Rain אשר יצא בשנת 2000 זכה להצלחה מסחרית גדולה כאשר נמכרו מעל ל-15 מיליון עותקים של האלבומים.
תוכניות ריאליטי מסוג מציאת כישרונות הפכו פופולריות במיוחד בבריטניה במהלך העשור. חלק מהזוכים בתוכניות הללו, אשר כללו את Popstars, Pop Idol, Fame Academy ו-X Factor, הצליחו בעקבות הזכייה גם לפתח קריירות מצליחות בתעשיית המוזיקה.
בשנת 2004 הלהיט "Dragostea Din Tei" של להקת הפופ המולדובנית O-Zone (אנ') זכה להצלחה עצומה בכל רחבי העולם.[14]
מוזיקה אלקטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באירופה, מוזיקת הטראנס ומוזיקת האוס החלו לצבור פופולריות במהלך שנות ה-2000. אמני מוזיקת הטראנס הפופולריים ביותר במהלך העשור כללו את ATB, איאן ואן דאל(אנ'), אליס דיג'י(אנ'), Fragma(אנ'), Lasgo(אנ'), רוברט מיילס, טייסטו, ארמין ואן ביורן, פול ואן דייק, ופול אוקנפולד.
אמני מוזיקה אלקטרונית אירפאים פופולריים בתתי ז'אנרים אחרים כללו את פאטבוי סלים, The Chemical Brothers, הפרודיג'י, Groove Armada(אנ'), דאפט פאנק, מאסיב אטאק, רויקסופ, ג'אסטיס, פורטיסהד, גולדפראפ, M83, אורביטל, בורדס אוב קנדה, Autechre, גאנת'ר, אריק פרידץ, סקוטר, אנדרוורלד, אפקס טווין, deadmau5, The Knife, ליידיטרון, Lamb, זירו 7 ודייוויד גטה.[15]
באוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמנית האוסטרלית המצליחה ביותר במהלך העשור הייתה קיילי מינוג אשר זכתה להצלחה רבה בסצנת המוזיקה האוסטרלית בין היתר בזכות ארבעת האלבומים המצליחים שהיא הוציאה במהלך העשור.
באמריקה הלטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיקת פופ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006, בעקבות ההצלחה של הלהיט "Hips Don't Lie" של הזמרת הקולומביאנית שאקירה, היא הפכה לאמנית הראשונה מאמריקה הדרומית שהצליחה להגיעה למקום הראשון במצעדי הפזמונים של ארצות הברית, אוסטרליה, ובריטניה. הסינגל Hips Don't Lie היה הסינגל הנמכר ביותר של העשור, ואחד הסינגלים הנמכרים ביותר בכל הזמנים. בהמשך העשור שאקירה פרסמה מספר להיטים נוספים בהם "Whenever, Wherever", "La Tortura", "Beautiful Liar" ו-"She Wolf".
מוזיקת רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
רגאטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2004 ז'אנר הרגאטון הפך לאחד מהז'אנרים הדומיננטיים ביותר במוזיקה של אמריקה הלטינית. ז'אנר הרגאטון שילב אלמנטים של מוזיקת רגאיי ודאנסהול עם מוזיקה של אמריקה הלטינית, כמו סלסה, מרנגה, ופופ לטיני, וכמו גם של היפ הופ, R&B עכשווי ואלקטרוניקה. כמה מאמני הרגאטון הדומיננטיים ביותר במהלך העשור היו דון עומר, ויסין ויאנדל, אייבי קווין ודדי יאנקי. עד אמצע העשור ז'אנר הרגאטון החליף את הסלסה, המרנגה והקומביה כז'אנר הריקודים הדומיננטי במועדוני הלילה של האוכלוסייה הצעירה בכל רחבי אמריקה הלטינית, ואף זכה לפופולריות רבה בספרד ואיטליה. לקראת סוף העשור הפופולריות של הרגאטון החלה לדעוך.
סלסה ומרנגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם ההתפתחות המואצת של כלכלות המזרח הרחוק במהלך שנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-21, הגיעה במהלך העשור צמיחה ניכרת של תעשיות המוזיקה המקומיות האסייתיות.
במהלך העשור מוזיקת הג'יי-פופ ומוזיקת הקיי-פופ הפכו יותר ויותר מושפעים מהז'אנר R&B עכשווי, מוזיקת היפ הופ ו-Eurobeat,(אנ') והפכו בהדרגה פופולריים בכל אזור המזרח הרחוק.
ההצלחה של להקת הבנים הדרום קוריאנית TVXQ שהחלה להופיע לראשונה ב-2003 הובילה להיווצרות של גל להקות קי-פופ אשר כללו בין היתר את SS501, סופר ג'וניור, ביג באנג, גירלז ג'נריישן, שייני, 2NE1, ו-4Minute.[16]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Powers, Ann (29 באוגוסט 2000). "POP REVIEW; Pearl Jam, Progressive As Always". NY Times. ארכיון מ-29 ביוני 2012. נבדק ב-13 באפריל 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Coates, Ta-Nehisi (2007-08-17). "Hip-hop's Down Beat – TIME". TIME Magazine. אורכב מ-המקור ב-14 באפריל 2012. נבדק ב-2012-04-16.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "10+ BIGGEST Hip Hop Artists of the 2000s that Shaped the Decade".
- ^ Gundersen, Edna (11 בדצמבר 2009). "Decade's best: Eminem tops in sales; Beatles get No. '1' album". USA Today. ארכיון מ-21 באפריל 2012. נבדק ב-21 באוגוסט 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ H. A. S. Popkin, "What exactly is "emo," anyway?" (אורכב 07.08.2017 בארכיון Wayback Machine), MSNBC.com, March 26, 2006, retrieved April 10, 2010.
- ^ "A Brief History of Masked DJs—From Orbital to Marshmello". www.vice.com (באנגלית). נבדק ב-2023-05-14.
- ^ "The Number Ones: Rihanna's "Disturbia"". Stereogum (באנגלית). 2023-04-26. נבדק ב-2023-05-14.
- ^ Music, This Day In (2022-01-07). "Coldplay". This Day In Music (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-05-15.
- ^ Kravitz, Kayley (23 באוקטובר 2012). "Revisiting the Post-Punk Revival". Huffington Post. ארכיון מ-28 באוקטובר 2012. נבדק ב-10 באפריל 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Cooper, James (נובמבר 19, 2007). "Gorillaz: D-Sides". inthenews.co.uk. אורכב מ-המקור ב-אפריל 18, 2010. נבדק ב-פברואר 11, 2009.
- ^
Neil McCormick, Flower of Brit-soul turns shrinking violet, The Telegraph, 29 January 2004
- ^ "Singer-songwriter Adele brings introspection to Brit-soul scene". The Seattle Times. 2009-01-26. ארכיון מ-2 בספטמבר 2013. נבדק ב-2016-11-14.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sullivan, Caroline (2008-02-11). "Winehouse wins five Grammys against the odds". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-05-15.
- ^ "The story of a song: Dragostea din teï – O-Zone". CMF Radio (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-05-15.
- ^ "The best electronic music of the '00s". The A.V. Club (באנגלית). 2009-11-17. נבדק ב-2023-05-15.
- ^ "2000s Korean Pop Music History – THE YEAR OF 2006 ~ 2000". Google Arts & Culture (באנגלית). נבדק ב-2023-05-18.
