פורטל:מוזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


P treble clef.svg

מוזיקה (מהמילה היוונית Μουσαι, שפירושה הוא מוזה) היא אמנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן. ההגדרה המדויקת למוזיקה אינה פשוטה, ונתונה לוויכוח, שהרי רשימת הצלילים המוגדרים כמוזיקה משתנה עם הזמן (בתקופה הקלאסית, דהיינו, במאה ה-18, מוזיקה אלקטרונית או מוזיקה קונקרטית של היום לא הייתה נחשבת למוזיקה).

רוב המוזיקה מולחנת ונכתבת באמצעות תווים בעלי גובה מוגדר. תווים שונים המנוגנים בזה אחר זה יוצרים מלודיה, בעוד שתווים המנוגנים יחד באותו זמן יוצרים אקורד, ואקורדים המנוגנים בזה אחר זה יוצרים הרמוניה. צלילים שאין להם גובה מוגדר נוצרים באמצעות כלי הקשה. ישנם כלי הקשה, כגון קסילופון או צ'לסטה, אשר מפיקים צלילים בעלי גובה מוגדר, אך מרבית כלי ההקשה אינם כאלה. השימוש בכלי הקשה שאינם מכווננים לגבהים שונים, כגון תופים לא נועד ליצירת מלודיה אלא למתן מקצב.


גוסטב מאהלר

הסימפוניה הרביעית בסול מז'ור של גוסטב מאהלר, נכתבה בין 1899 ל-1900. ביצוע הבכורה היה ב-25 בנובמבר 1901, במינכן שבגרמניה, בביצוע התזמורת הפילהרמונית של מינכן ובניצוחו של מאהלר עצמו. היא הקצרה ביותר בתשע הסימפוניות שכתב מאהלר, למעט אולי הסימפוניה הראשונה, והיא באה לאחר הסימפוניה הארוכה ביותר של מאהלר, הסימפוניה השלישית, שהזמן הדרוש לביצועה קרוב לשעתיים. משך נגינתה של הסימפוניה הרביעית נע בין 50 ל-60 דקות. לסימפוניה ארבעה פרקים, המבנה המקובל עוד מהתקופה הקלאסית, אך לנגינתה נדרשת תזמורת גדולה יחסית, אף כי חסרים בה כמה מכלי הנשיפה שמאהלר מרבה להשתמש בהם בסימפוניות שלו, כמו טובּות וטרומבונים. לעומת זאת, פרטיטורת הסימפוניה מכילה כלים יוצאי דופן, שאינם מופיעים בסימפוניות אחרות של מאהלר, כמו פעמוני מזחלת בפרק האחרון, וכינור "צוענים" המכוון לטון אחד מעל שאר התזמורת, מה שמקנה לצלילו גוון זיופי ונבוב, אפל משהו.

הסימפוניה הרביעית היא האחרונה מבין ארבע סימפוניות קרן הפלא של הנער. בשלוש הסימפוניות הבאות לא השתמש מאהלר בקול שירה, עד הסימפוניה השמינית, שחיבר כחמש שנים מאוחר יותר. זו הסימפוניה הראשונה של מאהלר שלא קיבלה כינוי כולל (כמו בסימפוניה הראשונה "טיטאן" והשנייה "התחייה"), או כינויים לפרקים נפרדים (כמו בסימפוניה השלישית).


סיד בארט

סיד בארט, מייסד להקת הפינק פלויד שסבל מהשפעה מתמשכת של LSD ונאלץ לפרוש ממנה, הגיע לבקר באולפני EMI בעת שחברי הלהקה הקליטו את האלבום Wish You Were Here המוקדש לו. עקב מצבו הנפשי המעורער של בארט באותה תקופה הוא השמין וגילח את כל שערו, ולכן לא זיהו אותו בתחילה חבריו ללהקה. משזיהה אותו לבסוף, פרץ רוג'ר ווטרס, שהפך למנהיג הלהקה, בדמעות.











Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מצאו ערכים לשיפור בנושא מוזיקה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
לשיפור ערכים בקרו גם בקטגוריות עריכה - מוזיקה ושכתוב - מוזיקה.