ויליאם אורלנדו באטלר

ויליאם אורלנדו באטלר
William Orlando Butler
לידה	19 באפריל 1791; מחוז ג'סמין, קנטקי, ארצות הברית
פטירה	6 באוגוסט 1880 (בגיל 89); קרולטון, קנטקי, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת טרנסילבניה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	4 במרץ 1839 – 3 במרץ 1841; (שנתיים)
	→ ויליאם רייט סאות'גייט
	4 במרץ 1841 – 3 במרץ 1843; (שנתיים)
חתימה

ויליאם אורלנדו באטלר (באנגלית: William Orlando Butler‏; 19 באפריל 1791 – 6 באוגוסט 1880) היה פוליטיקאי אמריקאי ומייג'ור גנרל של צבא ארצות הברית מקנטקי. הוא כיהן כחבר קונגרס דמוקרטי מקנטקי בין השנים 1839 ל-1843, והיה המועמד הדמוקרטי לסגן הנשיא תחת לואיס קאס בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1848.

באטלר נולד במחוז ג'סמין, קנטקי, למד משפטים לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת טרנסילבניה(אנ'). הוא שירת במלחמת 1812, השתתף בקרב התמזה ובקרב ניו אורלינס. לאחר המלחמה, הוא עסק בעריכת דין בקרולטון, קנטקי, ושירת לזמן קצר בבית הנבחרים של קנטקי. הוא שירת בבית הנבחרים של ארצות הברית מ-1839 עד 1843 לפני שהתמודד על תפקיד מושל קנטקי ב-1844. הוא הפסיד בבחירות למושל ב-1844 למועמד הוויגי ויליאם אוסלי.

במהלך מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, באטלר שימש כגנרל של מתנדבים. הוא היה סגן המפקד של הגנרל זאכרי טיילור במהלך קרב מונטריי ומאוחר יותר החליף את וינפילד סקוט כמפקד הכוחות האמריקאים שכבשו את מקסיקו סיטי. הוועידה הלאומית הדמוקרטית של 1848 מינתה כמועמדים לנשיא וסגן הנשיא את קאס ובאטלר, אבל הצמד הוויגי של טיילור ומילרד פילמור זכה בבחירות לנשיאות ב-1848. הוא השתתף בוועידת השלום של 1861, אשר ביקשה לנטרל את משבר ההיפרדות שהתעורר בעקבות הבחירות לנשיאות ב-1860. במהלך מלחמת האזרחים, באטלר היה דמוקרט מלחמה שהעדיף את האיחוד.

ביוגרפיה

ראשית חייו

באטלר נולד ב-19 באפריל 1791 במחוז ג'סמין, קנטקי (אז מחוז פאייט), היה בנם של מילדרד הוקינס והגנרל פרסיבל באטלר, וסיים את לימודיו באוניברסיטת טרנסילבניה ב-1812. הוא החל את לימודי המשפטים אצל רוברט ויקליף, אך השכלתו נקטעה במלחמת 1812.

מלחמת 1812

קרב נהר רייזין

כשהחלה מלחמת 1812, באטלר התנדב כטוראי להילחם בבריטים ובאינדיאנים. הוא השתתף בקרב על נהר רייזין. במהלך הקרב, באטלר וחבריו החיילים הגנו על עצמם מאחורי גדר. האינדיאנים המטירו אש כל כך עזה על הגדר, שכשהיא הסתיימה גילה באטלר שבגדיו מלאי כדורים. בזמן שהבריטים הושמדו על ידי רובאים אמריקאים מאחורי חיפוי גדרות מהעמדה השמאלית של הקווים האמריקאים, הציבו הבריטים את חייליהם בכיסוי של אסם מול העמדות האמריקאיות במרחק של 150 מטרים. באטלר התנדב לנהל מבצע פגע וברח להרוס את האסם כדי למנוע מהבריטים מחסה באסם. באטלר נשא אוד אש מול ירי מתמשך של האויב, באטלר דהר אל האסם והצית אותו. באטלר נסוג בחזרה לקווים האמריקאים כדי לאסוף קש. לאחר מכן הוא דהר לאסם כדי להניח את הקש על האש. כשהאסם נהרס, באטלר חזר בשלום לקווי האמריקאי. מאוחר יותר, כל הכוח האמריקאי הובס ונלכד.

קרב התמזה

לאחר שהבריטים תפסו את באטלר ושלחו אותו לפורט ניאגרה שם הוא נשאר עד שהבריטים שחררו אותו על תנאי. הוא חזר לקנטקי רק כדי להצטרף לכוחות האמריקאים שפגשו את הבריטים והאינדיאנים בקרב התמזה ב-1813.

קרב ניו אורלינס

באטלר ואנשיו נשלחו לניו אורלינס כדי לסייע לאנדרו ג'קסון בהגנה על העיר. הוא הוכיח את עצמו במהלך הקרב על ניו אורלינס. בין האנשים בפיקודו היה מושל פלורידה לעתיד ריצ'רד קית' קאל, שיישאר ידיד לכל החיים עם באטלר.

קריירה פוליטית

לאחר תום מלחמת 1812 חזר באטלר לקנטקי, חידש את לימודי המשפטים והתקבל ללשכה. מ-1817 עד 1844, עסק בעריכת דין בקרולטון. באטלר שירת בבית הנבחרים בקנטקי בשנים 1817 ו-1818. מ-1839 עד 1843 כיהן כחבר קונגרס. ב-1844 הוא קיבל מועמדות פה אחד של המפלגה הדמוקרטית למושל. תואר כמועמד האדיר ביותר שהדמוקרטים הציעו אי פעם לתפקיד המושל, המירוץ של באטלר נגד המועמד הוויגי וויליאם אוסלי היה קרוב. אוסלי ניצח עם 59,680 קולות לעומת 55,056 קולות של באטלר.

מלחמת ארצות הברית–מקסיקו

כשפרצה מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, באטלר שוב הצטרף לצבא. ב-29 ביוני 1846 הוא מונה לגנרל של מתנדבים ופיקד על דיוויזיית המתנדבים הראשונה בצבא הכיבוש. הוא שירת כסגן מפקד של זאכרי טיילור במהלך קרב מונטריי, בו נפצע. ב-18 בפברואר 1848, הוא החליף את הגנרל וינפילד סקוט כגנרל המפקד של הצבא האמריקני במקסיקו סיטי. הוא עזב את השירות ב-18 באוגוסט 1848, לאחר שנבחר כמועמד לסגן הנשיא הדמוקרטי.

בחירות 1848

בשנת 1848, באטלר היה המועמד הדמוקרטי לסגן נשיא ארצות הברית. בוועידה הלאומית הדמוקרטית של 1848, הנציג פרנסיס פ. בלייר היה מנהיג התנועה למנות את באטלר לצד לואיס קאס, ובאטלר זכה במועמדות בהצבעה הראשונה על פני ג'ון א. קוויטמן וויליאם ר. קינג. בבחירות הכלליות, הצמד של קאס ובאטלר הובס על ידי המועמדים הוויגים זאכרי טיילור ומילרד פילמור. באטלר היה המועמד הדמוקרטי לסגן נשיא שאינו מכהן הראשון שהפסיד בבחירות.

אחרית חייו

באטלר דחה את תפקיד מושל טריטוריית נברסקה שהציע לו הנשיא פרנקלין פירס ב-1854.

מבחינה פוליטית, באטלר היה מתון. למרות שהיה בעל עבדים, הוא התנגד להרחבת העבדות והעדיף אמנציפציה משפטית הדרגתית. הוא עמד בתקיפות על שימור האיחוד והיה דמוקרט של האיחוד במהלך מלחמת האזרחים.

הוא נכח בוועידת השלום של 1861, מפגש של מנהיגים פוליטיים שנפגשו בוושינגטון הבירה, בניסיון למנוע את מלחמת האזרחים האמריקאית הממשמשת ובאה.

באטלר גם חיבר כרך שירה בשם "קרן איש הסירה ושירים אחרים".

מוות וקבורה

באטלר מת בקרולטון, קנטקי, ב-6 באוגוסט 1880, בגיל 89. הוא נקבר בבית הקברות של משפחת באטלר בקרולטון.

מורשת

בית הגנרל ויליאם או. באטלר, ביתו בקרולטון, קנטקי, רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם אורלנדו באטלר בוויקישיתוף

ויליאם אורלנדו באטלר, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
ויליאם אורלנדו באטלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)