ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/משלוח מנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משלוחי מנות
ילדים נושאים משלוח מנות
ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות

משלוח מנות היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים, המחייבת כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות מזון, לפחות שתי מנות, לאדם אחד לפחות. מטרתה של המצווה, היא ריבוי האחווה והרעות בעם ישראל בחג, וכן סיפוק צורכי מזון לעניים על מנת שיוכלו לערוך את סעודת פורים.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור]

במגילת אסתר נאמר על חגיגות השמחה שנקבעו בעקבות ההצלה מגזירותיו של המן:

עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת, עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ. וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים; לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.

אסתר ט, יט-כב

מדיני המצווה[עריכת קוד מקור]

משלוחי מנות שהונחו לפני דלת סגורה

המינימום של המצווה הוא לשלוח שתי מנות לאדם אחד, מדיוק הפסוק "משלוח מנות" (ברבים - לפחות שתיים) "איש לרעהו" (יחיד).

המנות צריכות להיות של מיני אוכלים, אם כי היו רבנים בעבר ששלחו לעיתים ספרי חידושים בתור משלוח מנות (כגון ספר מנות הלוי) וכיוצא בזה, אולם להלכה נפסק שבגדים, ספרים וגם כסף לקנות בו מזון, אינם נחשבים כמנות. ואולם לגבי משקה, נחלקו הדעות האם מדובר במנה. משלוח המנות חייב להתבצע בכל מקרה, ואם אין לו מספיק מזון, עליו להחליף את סעודתו עם חברו.

לדעת רוב הפוסקים מצווה זו חלה גם על נשים, ואולם יש שכתבו שאיש לא ישלח לאישה כדי שלא ייווצר מצב של ספק קידושין באמצעות נתינת חפץ בעל ערך. היו שכתבו שמשלוח מנות צריך להתבצע דווקא על ידי שליח.

משלוח המנות צריך להתבצע ביום פורים (בי"ד באדר ברוב המקומות, ובט"ו בערים כמו ירושלים, המוקפות חומה מימי יהושע בן נון), ולא בלילו.

הרמב"ם כותב ש"כל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח" (הלכות מגילה ב, טו), אך עם זאת הוא מסייג שהמצווה החשובה יותר היא מתנות לאביונים: ”מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו או בשלוח לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים” (שם, יז).

טעמי המצווה[עריכת קוד מקור]

יש אומרים כי טעם המצווה הוא הגברת הרעות בין איש לאחיו[1]; ויש אומרים כי הטעם הוא על מנת לסייע לעניים המתביישים לבקש צדקה, כך שיוכלו לקיים את סעודת פורים בלא להתבייש ולהרגיש חלק מן הכלל ביום החגיגי.[2]

משלוח מנות בהקשרים אחרים[עריכת קוד מקור]

משלוח מנות מוזכר גם בהקשרים אחרים. גולי בבל, חגגו את ראש השנה על ידי שליחת "לאין נכון לו", דהיינו, לאלה אשר לא השיגה ידם להכין את סעודת החג.

ויאמר להם: לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושִלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו... וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם

נחמיה ח, י-יב

אמנם, דין זה שונה באופן מהותי מדין משלוח מנות בפורים, שכן אין הוא "איש לרעהו" בתור אחווה, אלא "לאין נכון לו", ויש בכך דמיון דווקא למצווה אחרת של חג הפורים, מתנות לאביונים. עם זאת, לפי הטעם האמור שמשלוח המנות בפורים גם הוא נועד לספק צורכי סעודה לאלו שאין ידם משגת לקנות, ייתכן שיש קשר בין הדברים (וייתכן שמפסוק זה למד תרומת הדשן את חידושו).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

  • יהודה סרבניק, "מצות משלוח מנות וטעמיה", בתוך: משה גנץ, אורי דסברג (עורכים), כי שרית: קובץ מאמרים לימי הפורים לזכרו של מנחם ישראל גנץ, מהדורה ב מתוקנת, שעלבים: משפחת גנץ, תשמ"ט, עמ' 163–168.
  • מאיר רפלד, "משלוח מנות בפורים: גלגולי נוסח ונוהגים", בתוך: דניאל שפרבר, מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, חלק ששי, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ"ח, עמ' רכז–רמא; נדפס שוב בתוך: מאיר רפלד, נתיבי מאיר: אסופת מאמרים, מרכז שפירא: [חמו"ל], תשע"ג, עמ' 210–224.
  • הרב ישראל דנדרוביץ, "בשר לא מבושל - האם קרוי מנה (על המשמעות המילולית של מנה בלשון המקרא ובלשון חכמים)", בתוך: אור ישראל, גיליון עא, תשרי תשע"ו, עמודים: קעח-קפח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ טעם זה מובא על ידי רבי שלמה אלקבץ בפירושו על מגילת אסתר (מנות הלוי). עיין בשו"ת חתם סופר, או"ח סימן קצ"ו שמביא נפקא מינה בין שני הטעמים האלו. עיין גם בשו"ת שרידי אש, מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ט ח"א סימן ס"א
  2. ^ טעם זה מובא על בספר תרומת הדשן, סימן קי"א.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

קטגוריה:פורים