חטיבת האש 282

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חטיבת האש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חטיבת האש 282
חטיבת-האש-282-lq.png
סמל היחידה החדש (נובמבר 2017)
פרטים
כינוי אגד 282 (השם הקודם)
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.svg  צה"ל
סוג אגד ארטילרי וחטיבת אש
נתוני היחידה
ציוד עיקרי דוהר M-109, משגר רקטות מנתץ (רעם איתן ורומח)
פיקוד
יחידת אם עוצבת געשעוצבת געש  עוצבת געש
דרגת המפקד אלוף משנה  אלוף משנה
מפקדים ראו רשימה בערך

חטיבת האש 282 (עד 2017: אגד ארטילרי 282) או עוצבת גולן היא חטיבת אש בעוצבת געש שבפיקוד הצפון, חטיבת האש היחידה בצה"ל.

העוצבה כוללת בימינו ארבעה גדודים של תומ"תים מדגם דוהר M-109AL, מהם שני גדודים סדירים ("קרן" ו"נמר") ושני גדודי מילואים ("מגן" ו"שפיפון", שהיה אף הוא גדוד סדיר עד העשור הראשון של המאה ה-21), גדוד אחד של משגרי מנתץ (גדוד "הרעם") ואת גדוד "עיטם" גדוד המרכז יחידות איכון ומטאורולוגיה. בנוסף לגדודי האגד, נכלל גם פלחי״ק גולן - פלוגת הקשר החטיבתית. עד ראשית שנת 2017 כללה העוצבה גם את יחידת מיתר.

מפקדת החטיבה, הפלחי"ק ובסיסי הקבע של היחידות הסדירות ממוקמים ברמת הגולן ולפני כן היו במחנה פילון.

החטיבה הוקמה כאגד ארטילרי במסגרת שלדית זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים, כאשר עם פרוץ הקרבות הוכפפו הכוחות הארטילרים ברמת הגולן לאגד. במלחמה סייע האגד לחטיבה 7 בקרבות הבלימה ברמת הגולן ובהמשך בקרבות ההבקעה לסוריה וסיוע לחטיבת גולני בכיבוש החרמון. במבצע ליטני השתתפו יחידות האגד בכוחות שחדרו ללבנון. במלחמת לבנון הראשונה כלל האגד שלושה גדודים סדירים ושלושה גדודי מילואים שפוצלו בין גזרות הלחימה השונות. בין השאר השתתפו כוחות האגד בקרב על הבופור, קרבות עין חילווה וכיבוש צידון, הקרב על כפר סיל, והמצור על ביירות. בהמשך העשור הראשון והשני של המאה ה-21 לקח האגד חלק בלחימה במבצעי צה"ל ברצועת עזה. בשלהי שנת 2017 אורגן האגד מחדש כחטיבת אש.

סמלי האגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעי תג היחידה של האגד הם אדום ושחור, כצבעי חיל התותחנים. בעבר כלל התג רק איור של תותח מתנייע, פגז ועלי זית. ב-2009 נוספו לו אלמנטים נוספים, לרבות ייצוג ליחידת מיתר ורקטה לייצוג המנתץ, כדי לתת ביטוי גם ליתר יחידות האגד.[1] כחלק מארגון האגד כחטיבת אש, בשנת 2017 נקבע סמל חדש אשר נועד לבטא עקרונות כלליים הנוגעים לכלל יחידות החטיבה: החתירה לפגיעה באויב, לדיוק ולסגירת מעגלי אש.

גדוד הרעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מנתץ" משגר רקטה באימון, 2012

גדוד 334, "הרעם", הוקם במרץ 1949 והתבסס על סוללה מגדוד 181 שלחם במלחמת העצמאות. הגדוד היה גדוד הסיוע של חטיבת גולני והפעיל מרגמות כבדות, השתתף בקרב תל מוטילה, בפעולות התגמול בהם מבצע הר געש (פעולת הסבחה) ב-1955 ובמלחמה על המים. ב-1967 הוסב לגדוד מרגמות 120 מ"מ ובמלחמת ששת הימים סייע לחטיבת גולני ולחטיבה 8 בכיבוש רמת הגולן והחרמון. במלחמת ההתשה לחם הגדוד בגזרת תעלת סואץ. הגדוד הוסב לתותחים 130 מ"מ ומכמ"תים 160 מ"מ ומשנת 1970 השתייך לעוצבת הרעם אגד פיקודי של פיקוד הצפון. ב-1973 קלט הגדוד את תותחי ה-M-110 "רומח", הגדוד עבר לגזרת גבול סוריה ולבנון וצורף לעוצבת גולן ב-1980. הגדוד לחם במבצע ליטני ובמלחמת לבנון הראשונה, בין השאר הפעיל הגדוד כינון ישיר נגד מבנים כשאת הקנה מחליף לקליבר 210 מ"מ "קרדום". במהלך הלחימה בדרום לבנון החזיק הגדוד סוללה במוצב טוליפ ולעיתים סוללה במוצב שרייפה. הגדוד השתתף במבצע דין וחשבון ובמבצע ענבי זעם. ב-1995 התאחד הגדוד עם גדוד 484 שקלט את מערכת המנתץ. במלחמת לבנון השנייה ביצע הגדוד את הירי המבצעי הראשון של רקטות מנתץ כשלחם במסגרת עוצבת הרעם. ב-2015 קלט הגדוד את רקטות הרומח המדויקות. ב-2017 קלט את רקטות רעם איתן, דגם משופר של הרמ"מ.

בין מפקדי הגדוד: אלי לנדאו (1949 - 1951), משה אבידר (1951 - 1952), ישראל בן אמיתי (1952 - 1953), זוסיה עינון אוקוליסט (1953 - 1955), צבי גרינוולד (1955 - 1957 מלחמת סיני), צבי אלאור (1957 - 1958), צבי אילון (1958 - 1961), צבי ברזל (1961 - 1962, מבצע סנונית), צבי פרוק (1962 - 1963), דוד ירקוני (1963 - 1964), מרדכי מירון (1964 - 1966), אלי עשת (1966 - 1968, מלחמת ששת הימים), עמוס ברעם (1968 - 1969), אברהם בר דוד (1969 - 1971), ברוך קורות (1971 - 1972), אריה שחם (1972 - 1973, מלחמת יום הכיפורים), אהרון זוהר (1973 - 1974), גדעון עציון (1974 - 1975), אהוד אברמסון (1975 - 1976), שמואל רשף (1976 - 1978), יוסי דגן (1978 - 1980), יוסי גורל (1981 - 1982), ישראל לבל (1982, מלחמת לבנון הראשונה), עיבל גלעדי (1982 - 1984), ראובן בנקלר (1984 - 1985), יהודה סימן טוב (1985 - 1986), צבי פוגל (1986 - 1988), חיים ספיר (סטיקלרו) (1988 - 1990), רומן ארנון (1990 - 1992), ערן כץ (1992 - 1994), יוסי חדד לוי (1994 - 1996), גל לופט (1996 - 1998), יוני גדז' (1998 - 1999), איתן ארד (1999 - 2001), אלון קלוס (2001 - 2003), איציק שחר (2003 - 2005), יורם כנפו (2005 - 2007, מלחמת לבנון השנייה), חן אלמוג (2007 - 2009), דב כהן (2009 - 2011), לירן יגר, נרקיס מנחם, דודי גטניו, עידן קרפל.

גדוד שפיפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל גדוד שפיפון

גדוד 404, "שפיפון", הוקם בחזית הצפון במלחמת העצמאות, כ"גדוד 4 שדה", מפקד הגדוד הראשון היה שמואל גודר. תחילה הפעיל הגדוד תותחי נפוליאונצ'יק ולאחר מכן תותחי קרופ 75 מ"מ. הגדוד סיפק סיוע ארטילרי בקרב על חיפה, במבצע דקל, בקרב על לוביה, קרב משמר הירדן וקרב עתלית. לאחר המלחמה קיבל הגדוד את השם "גונדת שדה 404" ובהמשך ""גדוד תותחי שדה 404".

במלחמת סיני הפעיל הגדוד תותחי 25 ליטראות ולחם יחד עם חטיבה 202 בסיני. לאחר המלחמה קלט הגדוד תומ"תי M7 פריסט, הוא השתתף במבצע חרגול ב-1960 ובמבצע סנונית ב-1962.

במלחמת ששת הימים הפעיל הגדוד תותחי M7 פריסט וסיפק סיוע לחטיבה 8 שלחמה בגזרת סיני, כשהוא בפיקודו של הסמג"ד קרלו שגב שנהרג במלחמה ולאחר מכן של אריה מזרחי שהיה הקס"מ.

במלחמת ההתשה עבר הגדוד הסבה לתותחי M-50, על בסיס שלדת טנקי שרמן ותותחי 155 מ"מ. ב-1970 עבר מרבית הכוח הסדיר של הגדוד לגדוד 55 שהוקם והפעיל תותחי M-110, הגדוד נותר עם פלוגת מפקדה וסוללת מילואים. בהמשך קלט הגדוד מחדש חיילים סדירים, ביצע אימון הקמה וחזר לתפוס קו בגזרה הדרומית של המיתלה.

במלחמת יום הכיפורים הפעיל הגדוד תותחי M-50, כמו כן הפעיל הגדוד סוללת תותחי "נברון" שישבה במעוז בודפשט וסוללה נברון במעוז אורקל ("טמפו"). הגדוד לחם בחזית המצרית, הוא השתייך אורגנית לאגד ארטילרי 209 אך במהלך המלחמה הוכפף לאגד ארטילרי 215. לאחר המלחמה השתתף הגדוד בקרבות ההתשה מול המצרים. באפריל 1974 החל הגדוד בהסבה לתומ"תי M-109.

הגדוד קיבל את השם שפיפון מאחר שדילג בין בסיסים רבים בחצי האי סיני. המחנה האחרון בסיני היה המחנה ב"מתמתני", וממנו עלה הגדוד להשתתף במלחמת שלום הגליל.

במלחמת שלום הגליל התחיל הגדוד בצומת וואסט שברמת הגולן, משם הגיע לעמדות בהר דב, ומשם נכנס פנימה עד לרשיא שבסמוך לאגם קרעון. ב-9 ביוני סייע הגדוד לסיירת מטכ"ל במהלך הקרב על המיוערת. לאחר מכן עבר הגדוד לגזרה המערבית והשתתף במצור על ביירות, תוך השתתפות בלחימה שהייתה במהלך הכניסה לביירות עצמה. בשנת 1985 יצא הגדוד מלבנון, והועבר מאגד 209 לעוצבת גולן, ולמחנה הקבע שנבנה עבורו במעלה גמלא שברמה, בסמוך לגמלא ונקרא "מחנה שגב" על שם רס"ן קרלו שגב.

הגדוד היה הראשון לקלוט את מערכת הניווט האינרציאלי "גברילי" בתחילת שנות התשעים, היה גדוד תותחי ה"דוהר" הראשון, ובו בוצעו ניסויי הדוהר. לאחר גיבוש התורה בגדוד, הוחלט על הסבת התומ"תים לדוהרים בשאר היחידות.

בשנת 2003 פורק הגדוד והפך לגדוד מילואים.

בין מפקדי הגדוד: שמואל גודר (1948 - 1949), יחזקאל גור (1949 - 1950), שאול פינצי (1950 - 1951), יעקב אשל (1951 - 1952), יצחק ברק (1952 - 1953), שמואל גורדון (1953 - 1954), אליעזר דינאי (1954 - 1955), ברוך ברוכין (1955 - 1959), יצחק יכין (1959 - 1960), צבי נשר (1961 - 1962), חיים ירקוני (1962 - 1963), אריה לוי (1963 - 1964), יהושע בהר (1964 - 1965), צבי שפיר (מלחמת ששת הימים), משה לוי, עודד בונה (1970–1971), מרדכי ויזל (1972- 1973), שמואל מאיר (1973 - 1974 כולל במלחמת יום הכיפורים), עודד טירה (1974 - 1976), יעקב רשף (1976 - 1977), גדעון קישר (1977 - 1978), פיני דורון (1978 - 1979), יוסי גורל (1979 - 1980), צחי גנור (ונגר) (1981 - 1982), מוטי טל (1982 - 1984), יעקב זיגדון (1984 - 1985), מאיר מרציאנו (1985 - 1986), דני כסיף (1986 - 1988), אשל פשטי (1988 - 1989), שמיל פלג (1989 - 1991), אלי כהן (1991 - 1993), גל לופט (1993 - 1995), בני מר (1995 - 1997), שיין כהן (1997 - 1999), שלומי פייער (1999 - 2001 כולל במהלך היציאה מלבנון), ליאור רוזנטל (2001 - 2003 כולל במבצע חומת-מגן) ומפקדו הסדיר האחרון היה אבי מנו.

גדוד נמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת הגדוד החדשה שהוענקה ביולי 2015 לחיילי הגדוד

גדוד 405, "נמר", הוקדם במרץ 1969 כתוצאה מצרכי מלחמת ההתשה. הגדוד התבסס על תותחי שלל נגררים, ולקראת המלחמה הוסב לתומ"תי M-109. במלחמת יום הכיפורים לחם הגדוד בגזרת רמת הגולן ואיבד במלחמה 21 מלוחמיו (המונצחים באנדרטת גדוד 405). בתום המלחמה קיבל בסיס הגדוד את השם "יואב" לזכרם של שניים מנופליו אבי דיטשי ויואל פורת.

בין מפקדי הגדוד: מיכאל (מונדי) כרמלי (1969 - 1970), אלי דורון (1970 - 1972), אריה בקנשטיין (1972 - 1973), אריה מזרחי (1973 - 1974, מלחמת יום הכיפורים), מיכה וידבסקי (1974 - 1976), משה הראל (1976 - 1977), איציק זהבי (1977 - 1978), יחיעם שרון (1978 - 1980), משה רונן ( 1981-1980), חזי נגר (1981 - 1982, מלחמת לבנון הראשונה), שמואל אהרון (1982 - 1983), רובי רוקני (1983), יהושע דורפמן (1983 - 1985), אשל פשטי (1985 - 1986), אריק זר (1986 - 1988), אשר שגב (1988 - 1989), דגן עטר (1989 - 1991), אילן אפרת (1991 - 1993), עופר שריג (1993 - 1995 מבצע דין וחשבון), רובי שטיר (1995 - 1997), יורם לב-רן (1997 - 1999), אמנון מאיר (1999 - 2001), אייל רוזן (2001 - 2003), ראובן גורשטיין (2003 - 2005), ארז ברגמן (2005- 2007), רמי אבודרהם (2007 - 2009), אלי שרון, גיא מרקיזנו, מקסים לוי (מבצע צוק איתן), נמרוד ציבולסקי, יותם בורשטיין (2016 - 2018), אביב נוף (2018-היום).

גדוד קרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד 411, "קרן", הוקם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים וקרוי על שמו של בני קרן, קצין תותחנים שנהרג בינואר 1973. הגדוד נטל חלק במבצע ליטני בו סייע לכוחות חטיבת הצנחנים, חטיבת ביסלמ"ח וחטיבת בה"ד 1. במלחמת לבנון הראשונה סייע הגדוד לעוצבת יש"י ובהמשך לאוגדה 96.

בין מפקדי הגדוד: דוד אורון (1973 - 1975 המג"ד הראשון), אורי מאור (1975 - 1976), יצחק גזית (1976 - 1978 מבצע ליטני), שמואל גולן (1978 - 1979), אליעזר המלי (1979 - 1981), יורם רביב (1981 - 1982 מלחמת לבנון הראשונה), הרצל גדז' (1982 - 1984), שרי שאנן (1984 - 1986), מיכאל שטיגליץ (1986 - 1987 לימים נספח צה"ל הראשון ברוסיה), אמיר נוימן (1987 - 1988), שולי לוי (1988 - 1990), דורון סלומון (שלו) (1990 - 1992), יחיאל קופרשטיין (1992 - 1994 מבצע דין וחשבון), דוד סויסה (1994 - 1996 מבצע ענבי זעם), עופר דביר (1996 - 1998), רונן אפק (1998 - 2000), שי מלכא (2000 - 2002), שרון סספורטס (2002 -2004), רם קדרון (2008 - 2010), עומר שרון, אייל אמבון, עמית גיא (2014–2016), אפי מזרחי (2016 - היום).

גדוד עיטם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד 611, "עיטם", הוקם ב-2014 וכולל יחידות איכון ומטאורולוגיה. הגדוד מפעיל את מכ"ם ר"ז, את מערכת מגן רוח ומערכת "טייפון" לאספקת נתונים מטאורולוגיים.[2][3] הגדוד כולל שתי פלגות מטארולוגיה (צפונית ודרומית), ו-3 צוותי ר"ז המתפעלים את מכמ"י הר"ז.

מפקדי הגדוד: יגאל קצב, איתי גוטרמן, תומר ז'ורנו (2016-).

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
משה לוי 1973 - 1974 מפקד האגד במלחמת יום הכיפורים
מאיר דורון 1974 - 1976 לימים סגן קצין תותחנים ראשי
אהרון אלדו זוהר 1976 - 1977
יצחק שלו 1977 - 1979
גדעון עציון 1979 - 1980
עמוס תור 1980 - 1981
יצחק גזית 1981 - 1983 מפקד האגד במלחמת לבנון הראשונה
שמעון שחם 1983 - 1985
יוסי גורל 1985 - 1987 לימים רמ"ח ארגון באגף התכנון
ישראל לבל לביא 1987 - 1988
יהושע דורפמן 1988 - 1990 לימים קצין תותחנים ראשי ובהמשך מנהל רשות העתיקות
הרצל גדז' 1990 - 1991 לימים ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון
דן הראל 19911993 לימים סגן הרמטכ"ל
ראובן בנקלר 19931995
צבי פוגל 19951997 לימים ראש מטה פיקוד הדרום
יורם אורון 1997 - 1999
מישל בן ברוך 1999 - 2001 לימים קצין תותחנים ראשי
אילן אפרת 20012003
דוד סויסה 20032005 לימים קצין תותחנים ראשי
רועי ריפטין 20052008 מפקד האגד במלחמת לבנון השנייה, לימים קצין תותחנים ראשי
אמנון מאיר 20082010
ירון פורמוזה 20102012
אילן לוי 20122014
יורם כנפו 20142016
נרי הורוביץ 2016 - תחת פיקודו אורגן האגד מחדש כחטיבת אש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רני סנה, "אוגדו לתג אחד", אתר דובר צה"ל, 27 באפריל 2009
  2. ^ מול סוריה - גדוד 'עיטם', אתר ישראל דיפנס, 15 במאי 2014
  3. ^ מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט, ‏צפו: המכ"ם שיגן עלינו מטילי חיזבאללה, באתר ‏mako‏‏, ‏15 באפריל 2014‏