יום טוב של ראש השנה תרס"ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יום טוב של ראש השנה תרס"ו
המשך תרס"ו.png
מידע כללי
מאת אדמו"ר הרש"ב
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספר עיון, חסידות
הוצאה
שנת הוצאה 2011 (מהדורה מוערת ומתוקנת)
מספר עמודים 964 עמודים
קישורים חיצוניים
היברובוקס יום טוב של ר"ה - תרס"ו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יום טוב של ראש השנה תרס"ועגה החב"דית נקרא המשך ס"ו; סָמֵ"ך וָא"ו) הוא 'המשך' של שישים וששה מאמרי חסידות, שנאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות תרס"ו-תרס"ח. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב"ד.

במחקר ישנה התייחסות לנושאים במאמר בענייני הבנת האלוהות ומושגים כמו אור אין סוף, אין סוף ועוד. החוקרים מצביעים על כיווני התפתחות ברעיונות הללו הכתובים במאמר, רעיונות שנוסחו בקצרה במאמריו של אדמו"ר הזקן.[1]

מעמד הספר בחסידות חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבי מלובביץ' אמר באחת משיחותיו:

במאמריו של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר בהם באים ענייני החסידות בביאור יותר רחב ובהבנה והשגה שכלית יותר, מכמו שהם (בגלוי - גם לאנשים כערכנו) במאמרי רבותינו שקדמו . . מבין מאמריו גופא דיבר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במיוחד בשבח ההמשך תרס"ו. כי כל מעלות הנ"ל, בהן נשתבחו מאמריו, ישנן במדה מרובה ומיוחדת בהמשך זה. ולא רק שבהמשך זה באה תורת החסידות לידי התגלות יותר ובהשגה למטה יותר, אלא שגם שייכותה של "חכמה זו" לגאולה העתידה.

אחרון של פסח, תש"ל (לקוטי שיחות ז, עמ' 206)

רעיונות מרכזיים בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכלית וסיבת הבריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המבואר בספר, תכלית כוונת בריאת העולם היא המשכת גילוי אור אין סוף שהיה קודם הצמצום בעולמות באופן שהנבראים יכילו את הגילוי, וזאת באמצעות קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל. בנוסף, על ידי קיום התורה והמצוות יומשך גם גילוי אלוקי נעלה אף יותר מכמו שהיה קודם הבריאה. אידיאל זה הוא מפני שהקב"ה 'נתאווה שתהיה לו דירה בתחתונים', כלומר שגילוי האלוהות יוחדר במציאות הגשמית.

בספרי הקבלה ניתנו הסברים שונים לסיבת הבריאה: (א) כדי שיתגלה כוחו של הקב"ה, (ב) כדי שהנבראים ידעוהו (אין הכוונה למצוות ידיעת ה', שהיא עצם הידיעה שיש ה', אלא ידיעת מהות כוחותיו). אך הרבי הרש"ב מחדש ששניהם לא מכוונים לתכלית האמת, כי (א) אין כוחו העליון של הקב"ה מחוסר מעשה, ותיכף לרצונו נעשה דבר, וא"כ הוא שלם אף ללא בריאת העולם הגשמי, (ב) עניין הידיעה שייך רק בעולמות העליונים, וא"כ לא מובן למה ברא את העולם הזה הגשמי.

לפיכך מסיק כי הבריאה היא מפני תשוקתו של הקב"ה לבראותו, ולא ייתכן הסבר שכלי-אנושי לתשוקה זו, "הוא למעלה מטעם ודעת (וכמו שאמר רבינו ז"ל על זה אויף א תאווה איז קיין קשיא), רק שנתאווה שיהיה מציאות תחתונים, ויומשך בחינת עצמות אור אין סוף למטה, שזה ביכולת להמשיך למטה בעולם התחתון דוקא".[2]

התהוות 'יש מאין'[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקובלים הראשונים (הרמ"ק, הרמ"ע והאר"י) דנו בביאור השם אור-אין-סוף, שנקרא בשם 'אין סוף' ולא 'אין תחילה', דעת הרמ"ק היא שדרגה זו היא עצמות הבורא, דעת הרמ"ע היא שזהו הרצון, דעת האר"י ז"ל היא שזה נעלה מהרצון, אך אינו עצמות הבורא. לדעת הרמ"ק זהו מפני שאין לתת קדמות לשום דבר חוץ מעצמותו. אך הרבי לא מקבל זאת, מפני שאין הקב"ה עצמו יכול להיות מקור לעולמות, כי בבריאתן הוא יוכרח להשתנות לפיהן. ולכן לדעת רבינו ההתהוות יש מאין היא מהאור, שהוא אין ואפס לגבי עצמות הבורא, ומכל מקום יש בו כח אין-סוף (בדוגמת משל מאור שהוא מעין המאור).

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מורכב משישים וששה מאמרים שנאמרו על סדר השנה, בכתיבתם האריך הרבי הרש"ב יותר מהנאמר.[3] המאמרים הם רצף עניינים הכרוכים זה בזה, ועוסקים באותו עניין, ולכן נקראים בשם 'המשך'. לאורך הספר ישנן הגהות מאת הרבי הרש"ב. החלק האחרון של הספר נקרא 'השלמת הדרוש' והוא לא נאמר בעל פה.[4]

על קטעים מסוימים מתוך המאמרים רשם כי אין להעתיקם. אך הרבי מלובביץ' הורה להדפיסם בשולי הגיליון ולציין שנרשם עליהם "אין צריך להעתיק".[5]

המאמרים משנות אמירת וכתיבת המאמר, שאינם מה'המשך' נדפסו בנפרד, 'ספר המאמרים תרס"ו-תרס"ז', בעריכת הרב יהונתן דוד רייניץ (משפיע בישיבת תומכי תמימים בניו הייבן וחבר מערכת אוצר החסידים).

מהדורות וביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעת אמירת המאמרים למדו במאמרים אלו מתוך העתקות כת"י או כתובים במכונת-כתיבה. לראשונה הספר נדפס בשנת תשל"א על ידי הוצאת קה"ת, בהוראה ישירה מהרבי מלובביץ'. הספר חזר ונדפס בשנים הבאות עם הוספות שונות. בשנת תשע"א קה"ת הוציאה לאור מהדורה חדשה של הספר. חברי המערכת של מהדורה זו: הרב דוד אולידורט (חבר מערכת אוצר החסידים), הרב דוד פלדמן (חבר מערכת וועד הנחות בלה"ק), הרב יהונתן דוד רייניץ והרב אהרן לייב רסקין (משפיע בקראון הייטס וחבר מערכת אוצר החסידים).

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות ה'המשך'[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו למשל - דב שוורץ, דילוג אל האור - מושגי יסוד בחסידות חב"ד, הוצאת מכללת הרצוג תבונות, אלון שבות, תשע"ז עמ' 60 ועמ' 76 הערה 60 וכן - יעקב גוטליב, שכלתנות בלבוש חסידי : דמותו של הרמב"ם בחסידות חב"ד, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט עמ' 57-58
  2. ^ יו"ט של ר"ה תרס"ו, ניו יורק: הוצאת קרני הוד תורה, תשע"א, עמ' יא
  3. ^ הרבי מלובביץ'רשימת היומן, הוצאת קה"ת, עמ' שנח
  4. ^ יו"ט של ר"ה תרס"ו, קה"ת, עמ' תשז
  5. ^ תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ב, וועד הנחות בלה"ק, כרך ד, עמ' 2060 ואילך
  6. ^ חדש: 'ניצוצי דא"ח' על תרס"ו - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת, shturem.net