תורה אור ולקוטי תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "תורה אור" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ישיבת תורה אור.
Disambig RTL.svg המונח "לקוטי תורה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לקוטי תורה (אריז"ל).
תורה אור
שער תורה אור.jpg
עמוד השער של מהדורת תשט"ו
מידע כללי
מאת ר' שניאור זלמן מלאדי
שפת המקור עברית
סוגה ספרות תורנית - חסידות
הוצאה
הוצאה קה"ת
שנת הוצאה 1837
תורגם לשפות אנגלית (חלקית)
קישורים חיצוניים
OCLC 233068938
ליקוטי תורה
שער לקוטי תורה.jpg
עמוד השער של מהדורת תשס"ב
מידע כללי
מאת אדמו"ר הזקן
שפת המקור עברית
סוגה ספרות תורנית - חסידות
הוצאה
הוצאה קה"ת
תורגם לשפות אנגלית (חלקית)
קישורים חיצוניים
OCLC 9137729

הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של חסידות חב"ד, אשר בהם מכונסים מאות מאמרי חסידות של מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, אדמו"ר הזקן על פרשיות השבוע, המועדים, מגילת אסתר ושיר השירים. הספרים יצאו לאור בשני כרכים בשמות שונים. הראשון על ספר בראשית ושמות בשם תורה אור והשני על ויקרא, במדבר ודברים בשם לקוטי תורה. הספרים נערכו ויצאו לאור על ידי נכדו של המחבר, האדמו"ר השלישי לשושלת החב"דית, רבי מנחם מנדל שניאורסון המוכר בשם אדמו"ר הצמח צדק.

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של הספר ("תורה אור") הוא סמלי, ורומז לשמו של מחבר הספר ר' שניאור זלמן. כפי שגם רמז לכך אדמו"ר הצמח צדק שערך את הספר, במכתבו אודות הוצאת הספר (נדפס בהוספות לספר).

החלק הראשון (תורה אור) הודפס לראשונה[1] בשנת תקצ"ז (1837). החלק השני של הספר היה אמור לצאת לאור באותה שנה, אולם בעקבות הלשנה שהביאה לסגירת מרבית בתי הדפוס היהודיים ברוסיה, נדחתה הדפסתו והודפס[1] רק בשנת תר"ח (1848) בשם "לקוטי תורה". הסיבה לשינוי השם הייתה כנראה שהשלטונות לא יזהו קשר לחלק הראשון. שני הספרים נחשבים מספרי היסוד של חסידות חב"ד וזכו למהדורות רבות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שניאור זלמן מליאדי אמר בתקופת נשיאותו כאלפיים דרושי חסידות ("מאמרים") בשבתות וחגים[2]. את המאמרים רשמו אחיו רבי יהודה ליב, בנו רבי דובער, אחדים מחסידיו, ובתקופה מאוחרת יותר גם נכדו רבי מנחם מענדל, הצמח צדק. מתוך רשימות אלו קיבץ הצמח צדק, קרוב לארבע מאות דרושים שנאמרו החל משנת ה'תקנ"ו, סידרם לפי פרשיות השבוע וערך אותם לדפוס.

לחלק הראשון, "תורה אור", בחר הצמח צדק דרושים בעיקר מרשימותיו של דודו, רבי יהודה ליב אחיו של רבי שניאור זלמן שראה אותם כמדויקים. עריכתו הייתה מינימלית והתמקדה בעיקר בציון הפניות לדרושים אחרים של אדמו"ר הזקן שיש בהם תוספת ביאור. המאמרים בחלק השני, "לקוטי תורה", עברו על ידו עריכה[3] מקיפה שכללה גם תוספת רבה של מראי מקומות וציונים לספרי קבלה, מדרשים, ותוספת הגהות, הערות וביאורים משלו. לעיתים צירף והרכיב מספר דרושים לדרוש אחד אם כי הקפיד לשמור על לשון ונוסח דברי הרב כפי שנאמרו ונרשמו על ידי הכותבים.

מבנה ותוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר בנוי מדרושים ("מאמרים") על פסוקי פרשיות התורה ופסוקים מן ההפטורה. הספר תורה אור כולל 155 דרושים. מספר דרושים על כל פרשה מפרשיות התורה בחומשים בראשית ושמות, שמונה-עשרה דרושים על מגילת אסתר, שש-עשרה מאמרי חסידות על חנוכה ואלה מופיעים בפרשת וישב ומקץ ודרוש על פסח בפרשת ויקהל. דרושים על פרשת בשלח ופקודי נדפסו בתחילת הספר לקוטי תורה.

הספר לקוטי תורה כולל כ-230 דרושים ("מאמרים") על פרשיות התורה בחומשים ויקרא, במדבר, דברים. במסגרת זו נוספו לספר מאמרים על ספירת העומר וחג השבועות (בפרשת במדבר), על חודש אלולפרשת ראה), ועל חגי תשרי: ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכפורים, סוכות ושמיני-עצרת. בסוף הספר באים 42 דרושים על מגילת שיר השירים.

סגנון אמירת דרושי החסידות של רבי שניאור זלמן מבוסס בעיקרו על לשון הקבלה בפרשנות החסידית המאפיינת את חסידות חב"ד. קרי, עיסוק הן בהיבטים התאולוגיים והן בהיבטים פסיכולוגיים-נפשיים של האדם על בסיס יסודות תורת הקבלה והחסידות. בכך מהווה הספר המשך, השלמה והרחבה ליסודות חסידות חב"ד המבוארים בספר היסוד של חסידות חב"ד - ספר התניא והלימוד בו נחשב על ידי החסידים כלימוד משלים לאחר לימוד התניא, כאשר במקביל לפרשת השבוע נוהגים החסידים ללמוד כל שבת וחג במאמרי הספר השייכים לאותה פרשה וחג והוא נקרא בפיהם "הפרשה החסידית".

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורה אור ולקוטי תורה יצאו במשך השנים בכעשרים מהדורות. בהוצאות החדשות של הספר נוספו על ידי הוצאת קה"ת בסוף הספר: מאמרים נוספים, מראי מקומות, מפתח, השוואות למאמרים אחרים של אדמו"ר הזקן, הגהות והערות של אדמור"י חב"ד על מאמרי הספר ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקוטי שיר השירים, אוצר מאמרי אדמו"ר הזקן על שיר השירים, מלקוטי תורה, תורה אור ושאר כתביו, עורך שניאור זלמן פרקש, ה'תשע"ד.
  • נחום גרינולד (עורך), "השיטות והשיטתיות בדרושי רבינו הזקן", ו"מבוא ל'הוספות לספר תורה אור" בתוך: הרב, מחקרים על ספר התניא, משנת חב"ד, דרכו, הנהגתו ותלמידיו, מכון הרב, תשע"ה.

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת חסידות מבוארת - מאמרים מתורה אור וליקוטי תורה עם ביאור משולב בטקסט: עבודת התפלה, מועדים חלק א (אלול, ימים נוראים, סוכות חנוכה), מועדים חלק ב (פורים, פסח, ספירת העומר, שבועות, בין המצרים), שבת קודש, מאמרים מלוקטים, עורך ראשי הרב יעקב לייב אולטיין, היכל מנחם, בורו פארק ניו יורק.
  • המעיינות, אדמו"ר הזקן, מאמרים מתורה אור ולקוטי תורה על ספר שמות ומגילת אסתר עם ביאור משולב בטקסט, עורך לוי געלב, ה'תשע"ד.
  • חלק מהמאמרים על המועדים יצאו לאור בתרגום לאנגלית, טקסט עם ביאור משולב, בעריכת הרב אליהו תגר בהוצאת קה"ת:
  • Selections from Torah Or and Likkutei Torah, Kehot, Brooklyn 2009, at chabad.org.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 היום יום ג' שבט, הוצאת ספרים קה"ת. תש"ג
  2. ^ רובם נדפסו בסדרת מאמרי אדמו"ר הזקן על סדר השנים.
  3. ^ היום יום טו בשבט, תש"ג