יחסי אפגניסטן–ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אפגניסטן–ארצות הברית
אפגניסטןאפגניסטן ארצות הבריתארצות הברית
Afghanistan United States Locator.svg
אפגניסטן ארצות הברית
שטחקילומטר רבוע)
652,860 9,147,420
אוכלוסייה
38,928,346 331,002,651
תמ"ג (במיליוני דולרים)
69,450 19,490,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
1,784 58,882
משטר
רפובליקה אסלאמית רפובליקה נשיאותית פדרלית

יחסי אפגניסטן–ארצות הברית הם יחסי החוץ בין ארצות הברית של אמריקה לבין אפגניסטן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית היחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר המתועד הראשון בין אפגניסטן וארצות הברית התרחש ב-1830 כאשר ג'ושיה הרלן, הרפתקן אמריקאי ופעיל פוליטי מפילדלפיה, פנסילבניה, נסע אל היבשת ההודית עם כוונות להפוך למלך אפגניסטן. המקרה אירע כאשר צבא הודו הבריטית פלש לאפגניסטן, במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה, כאשר מלכי אפגניסטן שוג'אע שאה דוראני ודוסט מוחמד חאן נלחמו על האימפריה הדוראנית. הרלן הסתבך בפוליטיקה האפגנית ופעולות צבאיות שונות, אולם בסופו של דבר זכה בתואר נסיך גוהר, בתמורה לסיוע צבאי. הכוחות הבריטים-הודיים הובסו ונאלצו לבצע נסיגה מוחלטת מספר שנים לאחר מכן, כאשר על פי הדיווחים, כ-16,500 מהם נהרגו ונלכדו בשנת 1842. על פי ההערכה, הרלן עזב את אפגניסטן בערך באותה תקופה, ובסופו של דבר חזר לארצות הברית.

בשנת 1911 הגיע א.ק. ג'ווט לאפגניסטן להקים מפעל הידרואלקטרי ליד קאבול. הוא הפך למהנדס הראשי של חביבולה חאן, לאחר שקודם לכן עבד בחברת ג'נרל אלקטריק (GE), הוא הפך לאמריקאי השני הידוע שחי ועבד באפגניסטן.

בינואר 1921, לאחר שנחתם הסכם רוואלפינדי בין אפגניסטן להודו הבריטית הקולוניאלית, ביקרה המשלחת האפגנית בארצות הברית בכדי לכונן יחסים דיפלומטיים. עם שובם לקאבול הביאו השליחים מכתב ברכה של נשיא ארצות הברית וורן הרדינג. לאחר כינון יחסים דיפלומטיים, מדיניות ארצות הברית לסייע למדינות מתפתחות להעלות את רמת חייהן הייתה גורם חשוב בשמירה ושיפור קשרי ארצות הברית עם אפגניסטן. אף על פי שאפגניסטן ניהלה יחסים קרובים עם גרמניה הנאצית, היא נותרה נייטרלית ולא השתתפה במלחמת העולם השנייה.

בשנת 1953 דחתה ארצות הברית את בקשתה של אפגניסטן לשיתוף פעולה ביטחוני, אך הרחיבה תוכנית סיוע כלכלית שהתמקדה בפיתוח התשתית הפיזית של אפגניסטן - כבישים, סכרים ותחנות כוח. בהמשך, הסיוע האמריקני עבר מפרויקטים תשתיתיים לתוכניות סיוע טכני כדי לסייע בפיתוח המיומנויות הדרושות לבניית כלכלה מודרנית. המגעים בין ארצות הברית לאפגניסטן גברו במהלך שנות ה-50, במיוחד במהלך המהפכה הקובנית בין 1953 ל-1959. בזמן שברית המועצות תמכה בפידל קסטרו שליט קובה, ארצות הברית התמקדה באפגניסטן למטרותיה האסטרטגיות. זה נועד בעיקר כדי להתמודד עם התפשטות הקומוניזם והשפעת ברית המועצות בדרום אסיה, ובמיוחד באזור המפרץ הפרסי.

השלטון הקומוניסטי באפגניסטן ונפילתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מהפכת הסאור באפריל 1978, היחסים בין שתי המדינות התדרדרו. בפברואר 1979, שגריר ארצות הברית אדולף "ספייק" דאבס נרצח בקאבול, לאחר שכוחות הביטחון האפגנים התפרצו על חוטפיו. לאחר מכן, ארצות הברית צמצמה את הסיוע הדו-צדדי וסיימה תוכנית אימונים צבאית קטנה. כל הסכמי הסיוע שנותרו הסתיימו לאחר הפלישה הסובייטית לאפגניסטן.

לאחר הפלישה הסובייטית, ארצות הברית תמכה במאמצים דיפלומטיים להשיג נסיגה סובייטית. בנוסף, תרומות נדיבות של ארצות הברית לתוכנית הפליטים בפקיסטן מילאו תפקיד מרכזי במאמצים לסייע לפליטים אפגנים. המאמצים של ארצות הברית כללו גם עזרה לאוכלוסייה המתגוררת בתוך אפגניסטן. במהלך תקופת הכיבוש הסובייטי באפגניסטן, ארצות הברית סיפקה כ-3 מיליארד דולר בסיוע צבאי וכלכלי לקבוצות מוג'הידין שהוצבו בצד הפקיסטני של קו דורנד. שגרירות ארצות הברית בקאבול נסגרה בינואר 1989 מסיבות ביטחוניות.

ארצות הברית קיבלה בברכה את הממשל האסלאמי החדש שעלה לשלטון באפריל 1992 לאחר נפילת הממשלה שקיבלה סובייטית. לאחר מכן, קבוצות מוג'הידין שניצחו, התחילו מלחמת אזרחים בינן לבין עצמן, אך תשומת לבה של ארצות הברית לא הופנתה אז לאפגניסטן.

מלחמת אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001, שהעלו את אפגניסטן כחשודה העיקרית במתן בסיסים לאוסאמה בן לאדן ולארגון הטרור האסלאמיסטי אל-קאעידה פתחה ארצות הברית במלחמה במסגרתה נכבשה אפגניסטן והופל שלטון הטליבאן שעבר למלחמת גרילה נגד שלטון הכיבוש החדש, בעיקר מבסיסי פעולה שהקים במקומות שונים במדינה ובפקיסטן השכנה. המלחמה הסתיימה ב-28 בדצמבר 2014[1].

ארצות הברית קיבלה תמיכה וגיבוי בינלאומיים רחבים, ובין היתר הברית הצפון אטלנטית - נאט"ו - הפעילה לראשונה מאז הקמתה את סעיף מספר 5 באמנתה, לפיו תקיפה באחת המדינות החברות בברית משמעה פגיעה בכל המדינות החברות בה. בנוסף לכך, מדינות רבות כדוגמת סין, רוסיה, והודו הציעו שיתוף פעולה מודיעיני (ורוסיה אף שלחה כסיוע כוחות ספצנאז של השירות הפדרלי ללוחמה בסמים), או כדוגמת יפן וקוריאה הדרומית שהציעו שיתוף פעולה צבאי ורפואי. אחד הביטויים לתמיכה ולגיבוי הרחבים ניתן למצוא בקואליציית ה- ISAF (קיצור של International Security Assistance Force, כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי) שהוקם על ידי מועצת הביטחון של האו"ם ב-20 בדצמבר 2001 ומטרתו לשמור על הביטחון והפיתוח של אפגניסטן לאחר מפלת שלטון הטליבאן בה.

לאחר הפלת שלטון הטליבאן וכיבוש הבירה קאבול, הוקם שלטון חדש שהתבסס על הברית הצפונית (איגוד של ארגונים המתנגדים לטליבאן וששלטו באפגניסטן לפני שהארגון השתלט עליה). כיום הקואליציה בראשות ארצות הברית מנסה לייצב את המדינה על ידי ביסוס משטר דמוקרטי בה ועל ידי חיזוק צבאה כדי שיוכל להתמודד עם ארגוני הטרור. בנוסף לכך, הקואליציה עוסקת בפעולות ביטחון שוטף במדינה שכוללות לחימה במעוזי טליבאן החוזרים ומתגבשים במקומות שונים במדינה ובפקיסטן השכנה (הדבר נגרם עקב היעדר צבא חזק שישליט סדר במדינה).

בדצמבר 2014 נערך טקס סמלי לסיום מעורבותן של ארצות הברית וכוחות נאט"ו בלחימה פעילה - שתעבור כעת לאחריות הצבא האפגני. במטה בקאבול הורדו הדגלים במעמד המציין את סיום המלחמה, אף ש-13,500 חיילים זרים יישארו על אדמת אפגניסטן החל מ-1 בינואר 2015, 11,000 מהם אמריקנים, בתפקידי הדרכה וייעוץ בלבד.

ב-2 במאי 2012 ארצות הברית ואפגניסטן חתמו על הסכם שותפות אסטרטגית. הסכם זה נחתם לתקופה של 10 שנים ומדגים את המשך המחויבות של ארצות הברית לחיזוק ריבונותה של אפגניסטן, כמו גם ליציבותה ושגשוגה. שתי המדינות ימשיכו לשתף פעולה במאבק נגד אל-קאעידה והטליבאן. הסכם זה ממחיש גם את כוונתה של ארצות הברית לכלול את אפגניסטן ברשימת בעלות הברית העיקריות שלה מחוץ לנאט"ו.

הכוחות המזוינים האפגנים החלו למלא תפקיד מוביל בהבטחת הביטחון באזורים רבים במדינה: עד סוף 2014, הקואליציה הבינלאומית הוציאה את רוב כוחותיה מאפגניסטן.

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית התחייבה לטווח ארוך לעזור לאפגניסטן להיבנות מחדש לאחר שנים של מלחמה. ארצות הברית קוראת לממשלת אפגניסטן לנקוט באמצעים מכריעים נגד השחיתות ולספק שירותים טובים יותר לתושבי אפגניסטן.

בשנת 2011, יבוא הסחורות מאפגניסטן לארצות הברית הסתכם בפחות מ-1% מייצוא ארצות הברית למדינה.

סיוע בשיקום אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 20062010 ארגנה ארצות הברית הכשרה של 54,000 מורים ב-11 מחוזות באפגניסטן, בנו או שיפצו 680 בתי ספר, הקימו 2 אוניברסיטאות ושלוש מכללות פדגוגיות. בשנים 2002–2010 הדפיסה ארצות הברית 75.6 מיליון ספרים בשפות דארי ופאשטו. אם בשנת 2003 775 תושבי אפגניסטן השתתפו בתוכניות הכשרה וחילופים של מחלקת המדינה, בשנת 2009 כבר היו 376,716 אנשים שהשתתפו בתוכניות אלו.

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפגניסטן מחזיקה בארצות הברית שגרירות בוושינגטון הבירה ו-2 קונסוליות בלוס אנג'לס וניו יורק. מאידך, ארצות הברית מחזיקה באפגניסטן שגרירות בקאבול בלבד[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]