יחסי ארצות הברית–כורדיסטן העיראקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ארצות הברית–כורדיסטן
ארצות הבריתארצות הברית כורדיסטןכורדיסטן
ארצות הברית כורדיסטן
שטחקילומטר רבוע)
9,833,517 191,660
אוכלוסייה
336,004,477 28,000,000‏‏‏
תמ"ג (במיליוני דולרים)
22,996,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
68,440
משטר
רפובליקה נשיאותית פדרלית דמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי ארצות הברית–כורדיסטן העיראקית הם היחסים דו-צדדיים בין ארצות הברית וכורדיסטן העיראקית. במיוחד לאחר ההכרה הבינלאומית באוטונומיה של כורדיסטן העיראקית ב-2005, כשהיחסים הפוליטיים הללו ממשיכים באופן רשמי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר בין הראשוני בין הכורדים העיראקים לארצות הברית נוצר ב-1972, כשהשאה האיראני, מוחמד רזא שאה פהלווי, שהיה בעל ברית של ארצות הברית, הפך לפטרון העיקרי של המורדים הכורדים בעיראק.[1] מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר ומולה מוסטפא בארזאני היו השחקנים העיקריים של יחסים אלה .[2] ב-1975 חתמו עיראק ואיראן על הסכם אלג'יר, ואיראן וארצות הברית הפסיקו את תמיכתם בפשמרגה, שהובסה על ידי ממשלת עיראק.[1]

הלובי הכורדי הדרומי בארצות הברית התכנס לראשונה ב-1975, כשהדיפלומט העיראקי מוחמד דוסקי עמד בראש הפעילויות הדיפלומטיות הללו. אף על פי שהפעילות לא הייתה מוצלחת במיוחד, כ-3,500 תלמידים כורדים התקבלו ללימודים בארצות הברית [3]

ג'לאל טאלבאני, מנהיג האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, ביקר בארצות הברית בשנת 1988 באמצעות פיטר גלבריית'. ברהם צאלח, לימים ראש ממשלת כורדיסטן העיראקית ונשיא עיראק, הוצב בארצות הברית כנציג המפלגה.

לאחר מלחמת המפרץ, מנהיגי כורדיסטן הקשיבו להכרזה האמריקנית לפיה ארצות הברית תתמוך במרד בשלטון, והחלו במרד, מתוך כוונה לגרום להפיכה. אך לאחר שתמיכה אמריקנית מובטחת לא הגיעה, החזיר הצבא העיראקי את הסדר לאזור, וריסק באכזריות את המרד הכורדי. מיליוני כורדים הפכו לפליטים ועברו דרך הרי הגבול אל טורקיה ואיראן. בעקבות אירועים אלו, נקבעו שני אזורים אסורים לטיסה על ידי הקואליציה, מדרום לקו הרוחב 32 (בהמשך הורחב האזור למדרום לקו הרוחב 33) ומצפון לקו הרוחב 36, כהגבלה על חיל האוויר העיראקי ולמנוע ממשלת סדאם את העליונות האווירית העיראקית. בעקבות החלטה 688 של מועצת הביטחון של האו"ם, מדינות הקואליציה קיבלו את האישור להשתמש בכוח על-מנת לשמור על תוקף ההחלטה. ההחלטה הביאה לאוטונומיה דה-פקטו לכורדיסטן.

ארצות הברית הייתה מעורבת גם בהשכנת השלום בין הפלגים הכורדים, המפלגה הדמוקרטית הכורדיסטנית והאיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, במהלך מלחמת האזרחים הכורדית, שהוסדר בהסכם וושינגטון ב-1997.

כיום לארצות הברית יש מדיניות רשמית כלפי הממשלה האזורית של כורדיסטן. המדיניות הכורדית האמריקאית החלה במגעים, התקדמה ליחסים סמויים ולבסוף הפכה ליחסים ממוסדים גלויים המגולמים במדיניות כורדית רשמית בארצות הברית. השינוי באינטראקציה של ארצות הברית עם הכורדים מסיוע הומניטרי לשותפות אסטרטגית כבעל ברית לא-מדינתי וכנכס.[4] העמקת היחסים הכלכליים של כורדיסטן העיראקית-ארצות הברית נתמכה על ידי הקמת מועצת העסקים של כורדיסטן של ארצות הברית (USKBC) באפריל 2012. באותו חודש נשיא כורדיסטן, מסעוד ברזאני, ביקר בוושינגטון הבירה ונפגש עם הנשיא ברק אובמה וסגן הנשיא ג'ו ביידן.[5]

נציגויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית מחזיקה בקונסוליה הכללית בארביל, שהוקמה ביולי 2011.[5] לכורדיסטן יש נציגות בארצות הברית מפברואר 2007.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Karsh, Efraim (25 באפריל 2002). The Iran–Iraq War: 1980–1988. Osprey Publishing. pp. 1–8, 12–16, 19–82. ISBN 978-1-84176-371-2. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Barzan'dan Bağdat'a Kürtler, Ekrem Sunar, Weşanên Dozê, r: 15
  3. ^ Tarih Boyunca Kürtlerde Dîplomasî, Faik Bulut, Evrensel Basım Yayın, 2015,r:497
  4. ^ Shareef, Mohammed (2011). "The Kurds and US Foreign Policy: International Relations in the Middle East since 1945". Insight Turkey. נבדק ב-2014-07-27.
  5. ^ 1 2 "KRG-US Relations". Kurdistan Regional Government. נבדק ב-2014-07-27.
  6. ^ "KRG office in DC". Kurdistan Commentary. 2008-11-28. נבדק ב-2014-07-27.