חיים קניבסקי – הבדלי גרסאות
←תולדותיו: ככה יותר טוב |
חייב להיות בפתיח. הניסוח לא קריטי, אבל זה מאפיין חשוב במקרה הנוכחי |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
הרב '''שמריהו יוסף חיים קַנִּיֶּבְסְקִי''' (נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[ה'תרפ"ח]], [[8 בינואר]] [[1928]]) הוא ממנהיגיו הרוחניים הבולטים של הציבור ה[[חרדים ליטאים|חרדי-ליטאי]], פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים. |
הרב '''שמריהו יוסף חיים קַנִּיֶּבְסְקִי''' (נולד ב[[ט"ו בטבת]] [[ה'תרפ"ח]], [[8 בינואר]] [[1928]]) הוא ממנהיגיו הרוחניים הבולטים של הציבור ה[[חרדים ליטאים|חרדי-ליטאי]], פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים. |
||
רבים משחרים לפתחו כדי להתברך. |
|||
==תולדותיו== |
==תולדותיו== |
גרסה מ־23:25, 27 במרץ 2018
הרב שמריהו יוסף חיים קַנִּיֶּבְסְקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא ממנהיגיו הרוחניים הבולטים של הציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
רבים משחרים לפתחו כדי להתברך.
תולדותיו
נולד בפינסק, אז בפולין, לרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ולפעשא מרים, אחותו של החזון איש. בשנת 1934 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק.
למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה אצל הרב ראובן כץ שם התקרב לרב שך שכיהן כר"מ בישיבה, ולמשגיח הישיבה, הרב אליהו דושניצר. כמו כן למד תורה מאביו ומדודו, החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות ויחד עם חבריו לישיבה גויס לצה"ל והוצב לשמור על גבעה בחזית המצרית[1]. בשנת 1951 נשא את הרבנית בת שבע, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. לאחר נישואיו התגורר בפתח תקווה מספר חודשים, לאחר מכן עבר לבני ברק וחלק דירה משותפת עם משפחות הרב נסים קרליץ והרב עמרם זקס. למד במשך שנים רבות בכולל חזון איש. בהספד של הרב שך על אביו, הוא אמר כי "הניח בן כמותו". בהזדמנות אחרת אמר עליו הרב שך כי "הוא הכי גדול ממה שיש לנו בעולם"[2].
הרב קניבסקי נחשב כבקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל. מנהגו הוא ללמוד בכל שנה את כל ספרות חז"ל ואת ספרות היסוד ההלכתית (משנה תורה לרמב"ם, שולחן ערוך). הרב קניבסקי מקדיש ללימוד זה מספר שעות ביום, והוא מסיים את מחזור הלימוד בכל שנה בערב הפסח. ידיעותיו מקיפות תחומים רבים וכוללות גם מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו, המבוססת על בקיאות רחבה, מתאפיינת בהשוואת המקורות השונים ובניסיונות להסבירם זה על פי זה.
על אף היותו רב ליטאי פונים אליו רבים לקבלת ברכה (דבר המקובל בעיקר אצל רבנים חסידיים).
הרב קניבסקי חבר בוועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.
בהנהגת הציבור הליטאי
הרב קניבסקי חבר מן המניין במועצת גדולי התורה של דגל התורה מיום הקמתה, אולם השתתף בישיבותיה פעם אחת בלבד, ב-2012, כאשר מפלגת בני תורה התמודדה בבחירות המוניציפליות בשלוש ערים מול דגל התורה, כדי להביע את תמיכתו הפומבית בדגל התורה. באותה תקופה התבטא בחריפות נגד התומכים והמצביעים למפלגת בני תורה וכינה אותם "ריקים ופוחזים בעלי מחלוקת"[3]. לאחר הבחירות, הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי בני תורה במוסדות החינוך ובקהילות.
מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, כאשר הוא גיבה את מהלכיו של הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בהנהגת הציבור. בימי חוליו האחרון של הרב אלישיב פורסם ביתד נאמן מכתב בכתב ידו, שבו כתב: ”הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה”[4].
משפחתו
הרב חיים קניבסקי היה נשוי לרבנית בת-שבע קניבסקי, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב, שנפטרה בשנת תשע"ב (2011). שניים מגיסיו הם הרב יצחק זילברשטיין והרב עזריאל אוירבך.
בנותיו ובניו:
- חנה (נפטרה תשע"ד, 2014), הייתה נשואה לרב שרגא נח שטיינמן (בנו של הרב אהרן לייב שטיינמן), ראש ישיבת קהילות יעקב בבני ברק.
- הרבנית לאה קולדצקי, נשואה לרב יצחק - מגיד מישרים. מקבלת קהל כמנהגה של אמה המנוחה.
- הרב אברהם ישעיהו, עורך כתבי סבו הסטייפלר "קריינא דאיגרתא" וכמה מספרי אביו. מחבר ספר "מוסר אב" - משא ומתן עם אביו על הלכות בן סורר ומורה. בעבר כיהן כראש ישיבת "שפת הים" לבעלי תשובה.
- רות, נשואה לרב יהושע צביון.
- הרב שלמה, ראש ישיבת תפארת ציון וישיבת קריית מלך בבני ברק.
- ברכה, נשואה לרב זליג ברוורמן - ראש ישיבות סדיגורה ונתיבות יצחק, ועורך ביאוריו של חמיו לתלמוד הירושלמי ולמסכת כלה רבתי.
- דינה, נשואה לרב אלעזר דוד אפשטיין, ר"מ בישיבת תורה בתפארתה ומחבר הספרים "משנת השבת" ו"שחיטת חולין".
- הרב יצחק שאול (שוקי)[5], חברותא של אביו וכותב חלק ממכתביו. עומד בראש מערכת ספרי "דעת נוטה" שבהם תשובות של אביו על סדר שולחן ערוך. מחבר הספרים "בר גיבול" על מלאכת לש, ו"אהל עראי" על מלאכת בונה.
מחיבוריו
- שונה הלכות, (בשיתוף עם אלעזר צדוק טורצין) - קיצור פסקי המשנה ברורה והחזון איש
- שערי אמונה - ביאורים וחידושים על המשניות שבסדר זרעים
- דרך אמונה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות זרעים בספר משנה תורה לרמב"ם, 5 כרכים
- דרך חכמה - ספר הערוך במתכונת המשנה ברורה על הלכות קדשים בספר משנה תורה לרמב"ם
- שקל הקודש - פירוש על הלכות שקלים ועל הלכות קידוש החודש בספר משנה תורה
- ארחות יושר - דברי מוסר, מלוקטים בעיקר מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים
- שיח השדה - חלק א' וחלק ב' הם קובצי קונטרסים בנושאים שונים, בהם כתובת קעקע, כשרות חגבים, דברים המועילים לזיכרון ועוד. בחלקים כלולים גם קונטרסים שנדפסו בנפרד. חלק ג' הוא אוסף הערות על סדר הש"ס
- נחל איתן - על הלכות עגלה ערופה
- טעמא דקרא - חידושים על התנ"ך
- קרית מלך - ציוני מקורות על משנה תורה
- בשער המלך - בירורים וציונים על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה. ספר זה נדפס גם כן כחלק מ
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שיח השדה, חלק א'
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ישוב הדעת - יישובים לקושיות שהניחם המהרש"א ב'ויש ליישב', נדפס כחלק משיח השדה, חלק ב'- ביאורים על המסכתות הקטנות, כגון אמת וצדק על מסכת גרים, מצרף ומטהר על מסכת כותים, קנין הגוף וקנין פירות על מסכת עבדים, ועוד
- למכסה עתיק - מקומות בתנ"ך שבהם הפסוק סתום וחז"ל פירשו את הכוונה. לספר זה יצאו גרסאות מורחבות על ידי מחברים שונים.
- פירוש על התלמוד הירושלמי, בעריכת חתנו הרב זליג ברוורמן. הפירוש נדפס על גיליון התלמוד הירושלמי במהדורת 'עוז והדר' וכן במהדורה מיוחדת עם הירושלמי בלבד[6]
הרב קניבסקי מרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים. התשובות, הנשלחות בדרך כלל על גבי גלויות, הן בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות בלבד[7]. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. בין הספרים הבולטים המוקדשים לתשובותיו:
- דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שלושה חלקים, תשס"ט-תשע"ו. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים[8].
- דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), שני חלקים
- שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח
- בהיר בשחקים - ביאור על ספר הבהיר. כרך נוסף הוא הגהות על רזיאל המלאך, ספר נח וספר חנוך
בשנת תשע"ב יצא ספר בשם "מאחורי הפרגוד" ובו דברי תורה ואמרות בנושאים שונים, ממנו ומהרב שטיינמן.
בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.
הרב קניבסקי נוהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).
לקריאה נוספת
- הרב גדליה הוניגסברג, בתוך מנחת תודה (תשע"ד) - מהנהגות הרב קניבסקי
- הרב גדליה הוניגסברג, החובות - על סדרי לימודו של הרב קניבסקי, אדר א' תשע"ו.
- רבי חיים - ביוגרפיה וסיפורים, אדר א' תשע"ו
- אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד - על ההנהגות ההלכתיות של הרב קניבסקי, תשע"ו
- רפאל הלוי, גדול בקרבך, אוסף סיפורים. אדר ב' תשע"ו.
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של חיים קניבסקי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של חיים קניבסקי, באתר רמבי"ש
- הקלטות של הרב קניבסקי באתר "קול הלשון"
- משה ויסברג, תל-תלפיות לכל ישראל • סדר יומו של הגר"ח קניבסקי, באתר בחדרי חרדים, 22 באפריל 2011
- טלי פרקש, הרב קנייבסקי: בבני ברק לא יפלו טילים, באתר ynet, 19 בנובמבר 2012
הערות שוליים
- ^ שי איזנברג, מיהו מפקדו של הגר"ח קנייבסקי?, באתר בחדרי חרדים, 25 באוגוסט 2009
- ^ ישראל כהן, הרב שך על הגר"ח: "הכי גדול ממה שיש לנו בעולם", באתר כיכר השבת, 16 באוקטובר 2013
- ^ שרי רוט, הגראי"ל והגר"ח פרסמו מכתבים נגד 'בני תורה', באתר בחדרי חרדים, 21 באוקטובר 2013
- ^ חיים שקדי, רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, כ"ב בסיון תשע"ב
- ^ ישראל כהן, המושכים בחוטים - פרק א': אנשי בית הגר"ח קנייבסקי, באתר כיכר השבת, 13 באפריל 2014
- ^ להלן כרכי הפירוש למסכתות: מעשרות, תשמ"ט; מעשר שני, תשמ"ט; חלה, תש"ן; ערלה, תש"ן; ביכורים, תש"ן; שקלים, תשנ"א; פסחים, תש"ס; ראש השנה, תש"ס, באתר היברובוקס
- ^ דוגמה לתשובה בענייני יחוסו של המשיח
- ^ שלמה ברזל, 70 אלף מכתבים כונסו לשו"ת הגר"ח קנייבסקי, באתר כיכר השבת, 26 ביוני 2009
פרשני התלמוד הירושלמי | ||
---|---|---|
המאה ה-16 | רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי • רבי שלמה סיריליו | |
המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
המאה ה-18 | רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (הקרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגלית (הפני משה) • הגאון מווילנה • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי אברהם אשכנזי (נחמד למראה) • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יוסף שאול הלוי נתנזון • רבי יהושע אייזיק שפירא (נועם ירושלמי) • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב | |
המאה ה-20 | רבי יחיאל בר לב • רבי ישראל חיים דייכס • רבי חיים קניבסקי • רבי יצחק אייזיק קרסילשציקוב • רבי חיים אלעזר שפירא • רבי שאול ליברמן • רבי ישכר תמר • רבי משה פיינשטיין | |
פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי יהודה בר יקר • רבי מנחם זמבה | |
פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות |