הפיגוע במסעדת מקסים – הבדלי גרסאות
לא מתאים. |
מ ←הדים לפיגוע בעולם: תקלדה |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
===הדים לפיגוע בעולם=== |
===הדים לפיגוע בעולם=== |
||
בינואר [[2004]] עמד הפיגוע בלב של [[תקרית דיפלומטית]]-אמנותית בין ישראל ל[[שוודיה]] בעקבות [[מיצב]] אמנותי של האמן ה[[ישראלי]] לשעבר, [[דרור פיילר]] ושל רעייתו [[גונילה חולד-פיילר]], שהוצג במוזיאון ההיסטורי הלאומי ב[[סטוקהולם]] בתערוכה "עושים שינוי", שליוותה כינוס בינלאומי בנושא מניעת [[רצח עם]]. ביצירה, שנקראה "[[שלגיה וטירוף האמת]]", צפה סירה ועליה תמונת המחבלת בתוך בריכה מלאה בנוזל אדום, בליווי מוזיקה, וטקסט המשלב מעין אגדה על שלגיה עם סיפור הפיגוע, ממניעיה של המחבלת לנקמה על מות אחיה וארוסה, דרך ביצוע הפיגוע, ועד אזכור הנרצחים הישראלים. שגריר ישראל בשוודיה, [[צבי מזאל]], זעם על המיצג ופגע בו פיזית (על ידי ניתוק החשמל, והשלכת זרקור לבריכה) בטענה שהוא מפאר את ה[[טרור]] ופוגע במשפחות השכולות. במיוחד הוא הביע את זעמו על הופעת |
בינואר [[2004]] עמד הפיגוע בלב של [[תקרית דיפלומטית]]-אמנותית בין ישראל ל[[שוודיה]] בעקבות [[מיצב]] אמנותי של האמן ה[[ישראלי]] לשעבר, [[דרור פיילר]] ושל רעייתו [[גונילה חולד-פיילר]], שהוצג במוזיאון ההיסטורי הלאומי ב[[סטוקהולם]] בתערוכה "עושים שינוי", שליוותה כינוס בינלאומי בנושא מניעת [[רצח עם]]. ביצירה, שנקראה "[[שלגיה וטירוף האמת]]", צפה סירה ועליה תמונת המחבלת בתוך בריכה מלאה בנוזל אדום, בליווי מוזיקה, וטקסט המשלב מעין אגדה על שלגיה עם סיפור הפיגוע, ממניעיה של המחבלת לנקמה על מות אחיה וארוסה, דרך ביצוע הפיגוע, ועד אזכור הנרצחים הישראלים. שגריר ישראל בשוודיה, [[צבי מזאל]], זעם על המיצג ופגע בו פיזית (על ידי ניתוק החשמל, והשלכת זרקור לבריכה) בטענה שהוא מפאר את ה[[טרור]] ופוגע במשפחות השכולות. במיוחד הוא הביע את זעמו על הופעת המיצג דווקא בהקשר של מניעת [[רצח עם]]. ממשלת ישראל ו[[אריאל שרון]] בראשה גיבתה את השגריר והוא זכה לתמיכה רבה בקרב הציבור הישראלי והמשפחות השכולות. לעומת זאת, עוררה החבלה ביקורת בשל הפגיעה בחופש הביטוי ובחופש האמנותי על ידי נציג רשמי של [[מדינת ישראל]]. |
||
בסמוך למקום הפיגוע, ליד המסעדה, הוקמה [[אנדרטה]] הצופה אל הים, ועליה חקוקים שמות הנספים. |
בסמוך למקום הפיגוע, ליד המסעדה, הוקמה [[אנדרטה]] הצופה אל הים, ועליה חקוקים שמות הנספים. |
||
גרסה מ־18:32, 3 באוגוסט 2018
| חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
|---|---|
 | |
| מסעדת מקסים, 2009 | |
| תאריך | 4 באוקטובר 2003 |
| מקום | חיפה |
| מטרה | מסעדת מקסים |
| קואורדינטות | 32°48′46″N 34°57′20″E / 32.812777777778°N 34.955555555556°E |
| סוג | פיגוע התאבדות |
| הרוגים | 21 |
| פצועים | 51 |
| מבצע | הנאדי ג'רדאת (הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני) |
|
(למפת חיפה רגילה)   הפיגוע במסעדת מקסים | |
  | |
הפיגוע במסעדת מקסים היה פיגוע התאבדות שביצע הג'יהאד האסלאמי ביום שבת, ה-4 באוקטובר 2003, ב"מסעדת מקסים" בחיפה. בפיגוע נרצחו 21 אנשים.
המסעדה
מסעדת מקסים נמצאת במבואות הדרומיים של חיפה, ליד חוף הים. המסעדה, בבעלות משותפת של יהודים וערבים-נוצרים, מגישה תפריט ים-תיכוני הכולל בשר ודגים. למסעדה יש קהל סועדים קבועים נרחב, והיא מלאה בעיקר בימי שבת.
הפיגוע
ביום שבת, ה-4 באוקטובר 2003, בשעה 14:10, נכנסה למסעדה מחבלת מתאבדת בשם הנאדי ג'רדאת, עורכת דין בת 29 מג'נין, שארוסה ואחיה, חברי הג'יהאד האיסלאמי, נהרגו כמה חודשים לפני כן בפעולה של צה"ל בג'נין. המחבלת עברה את הקו הירוק בברטעה והוסעה על ידי מסיע של שוהים בלתי חוקיים לחדרה ומשם לחיפה, לטענתה כדי לבקר את אביה בבית חולים רמב"ם[1]. בדרך עצרו המסיע והמחבלת לאכול במסעדה ולאחר סוף הארוחה המתאבדת פוצצה את עצמה בלב המסעדה. מעוצמת הפיצוץ נהרגו 15 אנשים ונפצעו עשרות סועדים. מאוחר יותר מתו מפצעיהם עוד 6 אנשים, ובכך עלה מניין הנרצחים ל-21.
בפיגוע נרצחו בין השאר שתי משפחות בנות 5 נפשות כל אחת שכללו שלושה דורות, לרבות זקנים, ילדים ופעוטות. גם צוות המסעדה, שכולו היה ערבי-ישראלי, נפגע; 4 מעובדי המסעדה נרצחו, בהם המאבטח ואחד מבעליה.[2]
בפיגוע נפצעו קל גם שלושה מאנשי קבוצת הכדורגל מכבי חיפה.
התגובות לאירוע
מנהיגים ברחבי העולם, בהם נשיא ארצות הברית, גינו את הפיגוע. הנשיא האמריקאי דאז, ג'ורג' ווקר בוש, כינה את הפיגוע "אקט מרושע של טרוריזם" והדגיש שמדובר במעשה מתועב שכוון כנגד משפחות שבסך הכול ביקשו לאכול ולנפוש בשבת.
התגובה הצבאית
גורמים במערכת הביטחון בישראל אמרו שהפיגוע בוצע תחת הכוונה סורית, ושההוראה ניתנה ממטה הג'יהאד האיסלאמי בדמשק[3]. בתגובה, מטוסי חיל האוויר הישראלי הפציצו מחנה אימונים של מחבלים בעין-צאחב[4][5]. כתוצאה מכך הורה בשאר אל-אסד להנהגת ארגון חמאס בסוריה, ובכלל זה חאלד משעל, לעזוב את סוריה[6].
הדים לפיגוע בעולם
בינואר 2004 עמד הפיגוע בלב של תקרית דיפלומטית-אמנותית בין ישראל לשוודיה בעקבות מיצב אמנותי של האמן הישראלי לשעבר, דרור פיילר ושל רעייתו גונילה חולד-פיילר, שהוצג במוזיאון ההיסטורי הלאומי בסטוקהולם בתערוכה "עושים שינוי", שליוותה כינוס בינלאומי בנושא מניעת רצח עם. ביצירה, שנקראה "שלגיה וטירוף האמת", צפה סירה ועליה תמונת המחבלת בתוך בריכה מלאה בנוזל אדום, בליווי מוזיקה, וטקסט המשלב מעין אגדה על שלגיה עם סיפור הפיגוע, ממניעיה של המחבלת לנקמה על מות אחיה וארוסה, דרך ביצוע הפיגוע, ועד אזכור הנרצחים הישראלים. שגריר ישראל בשוודיה, צבי מזאל, זעם על המיצג ופגע בו פיזית (על ידי ניתוק החשמל, והשלכת זרקור לבריכה) בטענה שהוא מפאר את הטרור ופוגע במשפחות השכולות. במיוחד הוא הביע את זעמו על הופעת המיצג דווקא בהקשר של מניעת רצח עם. ממשלת ישראל ואריאל שרון בראשה גיבתה את השגריר והוא זכה לתמיכה רבה בקרב הציבור הישראלי והמשפחות השכולות. לעומת זאת, עוררה החבלה ביקורת בשל הפגיעה בחופש הביטוי ובחופש האמנותי על ידי נציג רשמי של מדינת ישראל.
בסמוך למקום הפיגוע, ליד המסעדה, הוקמה אנדרטה הצופה אל הים, ועליה חקוקים שמות הנספים.
מסיע המחבלת נעצר בלילה שאחרי הפיגוע. הוא נדון ל-10 שנות מאסר על גרימת מוות ברשלנות, לאחר שזוכה מהאשמות של ניסיון לרצח והריגה, כאשר בית המשפט קיבל את טענתו שלא ידע שמדובר במחבלת[1].
ב-13 באוקטובר 2012 העבירה משלחת של ארגון מצרי בשם "איגוד עורכי הדין הערבים" למשפחתה של ג'רדאת את העיטור הגבוה ביותר על ביצוע הפיגוע, לציון גאוות עורכי הדין הערבים על הפיגוע[7].
קישורים חיצוניים
- הפיגוע במסעדת מקסים, באתר השב"כ
- הפיגוע במסעדת מקסים, באתר משרד החוץ
- שרון רופא-אופיר וחגי עינב, 19 הרוגים בפיגוע במסעדת מקסים בחיפה, באתר ynet, 4 באוקטובר 2003
- קורבנות הפיגוע במסעדת מקסים, באתר אזרחים חללי פעולות איבה
- ערן נבון, הניצחון של אורן אלמוג, באתר ישראל היום, 14 באפריל 2014
הערות שוליים
- ^ 1 2 ע"פ 9826/05
- ^ הותרו לפרסום שמות כל 19 הרוגי הפיגוע במסעדת "מקסים" בחיפה, באתר גלובס, 05/10/2003
- ^ זאב שיף, איתות לסוריה על החלטה ישראלית להרחבת המאבק בטרור, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2003.
- ^ עמוס הראל, יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה, באתר וואלה!, 17 בנובמבר 2003
רן רוזנברג, "מהקוקפיט אפשר היה לראות בבירור את האורות של דמשק", באתר חיל האוויר הישראלי, ביטאון חיל האוויר, גיליון 153 (254), 1 באוקטובר 2003. - ^ אהרן זאבי-פרקש ודב תמרי, "ואיך נדע? מודיעין, מבצעים, מדינאות", הוצאת ידיעות אחרונות, 2011, עמודים 230-231.
- ^ אהרן זאבי-פרקש ודב תמרי, "ואיך נדע? מודיעין, מבצעים, מדינאות", הוצאת ידיעות אחרונות, 2011, עמוד 125.
- ^ עיטור מיוחד להנאדי ג'רדאת מאיגוד עורכי הדין הערבים
