ועידת טאבה

ישראל וגבולותיה

ועידת טאבה (ידועה גם כפסגת טאבה) הייתה ועידה של שיחות ישירות בדרג מנהיגים בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית, שהתקיימה בין ה-21 בינואר ל-27 בינואר 2001 בטאבה שבחצי האי סיני. מטרת השיחות הייתה להתקדם לעבר "הסדר הקבע" בין ישראל לפלסטינים ולסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. השיחות הופסקו ב-27 בינואר, בגלל הבחירות בישראל. המנצח בבחירות, אריאל שרון, בחר שלא להמשיך בשיחות אחרי ניצחונו.

מהלכים דיפלומטיים

השיחות התקיימו אחרי ועידת קמפ דייוויד בין ראש ממשלת ישראל אהוד ברק ויושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, ופרוץ האינתיפאדה השנייה בישראל. קבוצות פלסטיניות חמושות התקיפו מתקנים ישראלים. הפלסטינים אמרו שהביקור של אריאל שרון בהר הבית ובמסגד אל-אקצא היו האירועים שהציתו את האינתיפאדה בספטמבר. לנשיא ארצות הברית ביל קלינטון היו השיחות ניסיון אחרון להגעה לשלום במזרח התיכון לפני סיום כהונתו והחלפתו על ידי ג'ורג' ווקר בוש ב-20 בינואר 2001. ב-6 בפברואר 2001 נבחר אריאל שרון לראשות ממשלת ישראל, וסירב בכל תוקף לדבר עם יושב הראש יאסר ערפאת.

רקע

הישראלים והפלסטינים נפגשו קודם בוושינגטון די. סי. מ-19 בדצמבר עד 20 בדצמבר 2000. את ישראל יצגו שר החוץ שלמה בן עמי ומנהל לשכת ראש הממשלה גלעד שר. הנשיא קלינטון הציג הצעה. אחרי פגישות בקהיר בין בן עמי וערפאת, השיחות עברו לטאבה.

המשא ומתן

טריטוריה

שני הצדדים הסכימו שעל פי החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, קווי הארבעה ביוני ישמשו כבסיס לקביעת גבול בין ישראל ומדינת פלסטין.

יהודה ושומרון

בפעם הראשונה שני הצדדים הציגו מפות של יהודה ושומרון. המפות היו בסיס לשיחות הטריטוריה וההתנחלויות. ישראל הציגה שתי מפות, והפלסטינים התחייבו למפות כבסיס. הפלסטינים הציגו מפות משלהם שמציגות את השטח שימסר לישראל. ישראל אמרה שלפי מתווה קלינטון, גושי התיישבות מסוימים צריכים להיות מסופחים לישראל. הפלסטינים לא הסכימו לכלול גושים במפות, ואמרו שזה יגרום נזק לפלסטינים החיים באזורים שישראל רוצה לספח, ולזכויות הפלסטיניות.

רצועת עזה

אף צד לא הציג מפה של רצועת עזה. הוסכם כי כל הרצועה תהיה תחת ריבונות פלסטינית, אבל היו כמה בעיות בפרטים. כל ההתנחלויות היו אמורות להתפרק, והצד הפלסטיני רצה שזה יקרה תוך 6 חודשים, פרק זמן שלא התקבל על ידי ישראל. שני הצדדים הסכימו שיהיה מעבר בטוח מצפון רצועת עזה (בית חאנון) לחברון, ושיהודה ושומרון ועזה חייבות להיות מחוברות.

ירושלים

שני הצדדים הסכימו להצעת מתווה קלינטון, שאמרה שכל השכונות הערביות בירושלים יהיו בריבונות פלסטינית, וכל השכונות היהודיות יהיו בריבונות ישראלית. שני הצדדים נטו להסכים שהעיר תהיה עיר מפורזת. הצד הישראלי קיבל את ההצעה שירושלים תהיה בירת שתי המדינות:ירושלים לישראל ו"אל קודס" לפלסטינים. שני הצדדים הסכימו לשלטון באתרים הקדושים להם. הוסכם על ריבונות ישראלית בכותל המערבי, למרות שנותרה מחלוקת על גודל האזור. שני הצדדים הסכימו שבעיית הר הבית עוד לא נפתרה.

הפליטים הפלסטינים

ניירות הוחלפו כבסיס לשיחות על פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים. שני הצדדים הסכימו שההכרה בהחלטה 242 מובילה להכרה בהחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם. הצד הישראלי הסכים לתוכניות הבאות:

• חזרה ל:

1. ישראל
2. שטח בחילופי השטחים
3. למדינה הפלסטינית.

• שיקום ב:

1. מדינה מארחת
2. במדינות שלישיות.

שני הצדדים הסכימו שאונר"א יתכנן תוכנית לשיקום הפליטים במשך זמן מוסכם של חמש שנים.

הצד הישראלי ביקש שבעיית הפליטים היהודים ממדינות ערב תוכר, למרות שלא הייתה אחריות פלסטינית לבעיה. הצד הפלסטיני תבע פיצויים לפליטים הפלסטינים, וישראל דחתה זאת.

סידורי ביטחון

• לישראל יהיו 3 תחנות התרעה בתוך פלסטין.
• הצד הישראלי דרש, שבהתאם למתווה קלינטון, המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת וללא צבא. הפלסטינים היו מוכנים לקבל הגבלה צבאית.
• שני הצדדים הסכימו שלמדינה הפלסטינית תהיה ריבונות על שטחה האווירי. הצד הישראלי הסכים לכבד את זכויות הפלסטינים, אך דרש גישה לשמיים הפלסטינים.
• הצד הישראלי הציע נסיגה מיהודה ושומרון תוך 3 שנים, ובנוסף נסיגה תוך 3 שנים מבקעת הירדן, שאחריה כוח בינלאומי יפקח על האזור. הפלסטינים דחו זאת מחשש להגברת המתיחות בין ישראל לפלסטינים.
• הצד הישראלי ביקש שליטה על חמישה אזורי חירום בבקעת הירדן, והפלסטינים הסכימו רק לשניים. הפלסטינים דחו את ההצעה שצה"ל יוכל להיכנס לפלסטין במקרה חירום, אך הביעו נכונות לדון על שימוש בכוח הבינלאומי.
• שני הצדדים הסכימו לשתף פעולה ולהילחם בטרור.
• הצד הפלסטיני רצה שריבונות פלסטינית על הגבולות ועל נקודות מפגש בינלאומיות תיכלל בהסכם.

סיום השיחות

השיחות הסתיימו ללא הסכם ב-27 בינואר 2001, לפני הבחירות לראשות הממשלה מספר ימים לאחר מכן. התקדמותו של תהליך אוסלו, שהתרחש מאז ועידת מדריד, הלכה ודעכה. בעקבות המשא והמתן ירדה התמיכה בברק, לצד התפרעויות בשטחים שפגעו קשות באמון של הציבור הישראלי בפלסטינים ובערפאת. אווירה זו סייעה לאריאל שרון להיבחר לראשות הממשלה בפברואר 2001, שסירב לחדש את השיחות עם כניסתו לתפקיד, ועזרה לליכוד ולמפלגות הימין לנצח בבחירות בשנת 2003 בצל האינתיפאדה השנייה.

האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנת 2000	הרוגים: יש' 47 פל' 299	פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001	יש' 247 פל' 538	ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) | הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | תפיסת הסנטוריני (6.5) | פיגוע ההתאבדות הראשון בקניון השרון (18.5) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | הפיגוע בעמנואל (הראשון) (12.12) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) |
שנת 2002	יש' 453 פל' 1033	לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | פיגוע בת המצווה בחדרה (17.1) | פיגוע הירי במושב חמרה (6.2) | הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע בשכונת בית ישראל (2.3) | הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) | הפיגוע במכינה בעצמונה (7.3) | הפיגוע בטיילת בנתניה (9.3) | הפיגוע באוטובוס בוואדי עארה (20.3) | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון (7.5) | הפיגוע בישיבת חיצים (28.5) | הפיגוע בצומת מגידו (5.6) | הפיגוע בכרמי צור (8.6) | הפיגוע בעמנואל (השני) (16.6) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | רצח אבי ואביטל ולנסקי (5.8) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בצומת כרכור (21.10) | הפיגוע בחרמש (28.10) | הפיגוע בקניון ערים (4.11) | פיגוע הירי ברפיח ים (6.11) | הפיגוע במצר (10.11) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה | הפיגוע בקו 20 בירושלים (21.11) | הפיגוע בישיבת עתניאל (27.12)
שנת 2003	יש' 212 פל' 553	פיגוע ההתאבדות הכפול בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (5.1) | הפיגוע בקו 37 (5.3) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | הפיגוע בקו 14א (11.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה ומבצע קטיף כלניות (6.9) | הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
שנת 2004	יש' 117 פל' 468	הפיגוע בקו 14א (22.2) | הפיגוע בנמל אשדוד (14.3). | סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | הפיגוע בבאר שבע (31.8) | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11)
שנת 2005	יש' 45 פל' 425	אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגוע התאבדות בחדרה (26.10) | פיגוע ההתאבדות השלישי בקניון השרון (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים: אבדות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל