הפיגוע בוואדי חרמיה (2002)

הפיגוע בוואדי חרמיה
חלק מהאינתיפאדה השנייה
תאריך 3 במרץ 2002
תאריך עברי י"ט באדר ה'תשס"ב
מקום ואדי חרמיה, מועצה אזורית מטה בנימין
קואורדינטות 31°59′31″N 35°14′58″E / 31.99192°N 35.249488°E / 31.99192; 35.249488
סוג ירי המוני עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 10
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפיגוע במחסום המשטרה הבריטית בוואדי חרמיה היה פיגוע ירי שביצע צלף פלסטיני בשעות הבוקר של 3 במרץ 2002. בפיגוע נהרגו עשרה ישראלים, שבעה מהם חיילים ושלושה אזרחים.

היה זה הפיגוע הקשה ביותר מסדרה בת שלושה פיגועים שאירעו בזמן קצר וכוונו כנגד מחסומי צה"ל בשומרון, ובזיכרון הקולקטיבי הישראלי נתפס חודש זה שבתחילתו אירע הפיגוע כ"מרץ השחור".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואדי חרמיה הוא אחד מיובליו העיליים של נחל שילה, הזורם מכיוון סינג'יל בכיוון דרום-מערב לסילוואד. משני צדדיו של הואדי משתרעות שלוחות השולטות על הואדי, בו עובר כביש 60. מעבר הכביש בתוך ואדי צר ועמוק הנשלט משני צידיו הוא נקודת תורפה ביטחונית, שנוצלה כבר בתקופות קדומות למטרות פליליות וביטחוניות, ובאזור שרידים של מבצרים שהוקמו להגנת הדרך מתקופות שונות. תרגום שמו של הואדי הוא 'נחל השודדים', שם המאזכר אירועים פליליים רבים שהיו במקום בעבר. בתקופת המרד הערבי הגדול הוקמה במקום תחנת משטרה, בשל התקפות על התנועה במקום (כביש 60 שימש בתקופה זו ככביש העיקרי המקשר בין ירושלים לצפון הארץ, עד לסלילת כביש 4 ב־1936). לאחר הסכמי אוסלו נסלל כביש עוקף לכביש 60 בין ירושלים לסילוואד, ממזרח לכביש המקורי. נקודת החיבור בין שני הכבישים הייתה בפתח הואדי (צומת 60–465, מעט מדרום למבנה המשטרה הבריטי). בראשית האינתיפאדה השנייה נרצחו במקום שני ישראלים בפיגוע ירי. נכון לראשית 2002 היה במקום מחסום צבאי מאויש.

בחודש פברואר 2002, ימים ספורים לפני אירוע זה אירעו שני פיגועים דומים במחסומי צה"ל בשומרון (בסורדא ובעין עריכ) בהם נהרגו 7 חיילי צה"ל.

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבוקר ה-3 במרץ 2002 בסביבות השעה 6:00, התמקם צלף פלסטיני בעמדה מוסתרת על השלוחה הצופה על המחסום ממערב (במרחק של כ-100 מטרים), ופתח בירי מדויק אל שני חיילים שניצבו מתחתיו על הכביש. לאחר שפגע בשני החיילים שהיו גלויים בעמדה, יצאו חבריהם להשיב אש, אך בשל טעות בזיהוי מקור הירי (זיהוי מוטעה של הירי מהשלוחה המזרחית) חשפו את עצמם וכך הצליח המחבל לפגוע ולהרוג את כל ארבעת החיילים הנוספים שאיישו את העמדה. בשלב זה, החליף המחבל את המחסנית והמתין לבאות.

לאחר כ-5 דקות הגיע למחסום ג'יפ צבאי, ממנו זינקו שלושה חיילים, שניים משני צדי הרכב ואחד מאחוריו. הצלף הפלסטיני פגע גם בשלושתם והם נותרו מוטלים לצדי הרכב. לאחר דקות ספורות הגיע למחסום רכב אזרחי ישראלי ובו שלושה נוסעים, הצלף הצליח לפגוע באחד מהם והשניים האחרים הצליחו להימלט לתוך המחסום ולהסתתר מאחורי מבנה. בהמשך הגיע רכב אזרחי נוסף, ממנו יצא אדם חמוש באקדח שנורה אף הוא במקום. נהג נוסף שהגיע אחר כך ברכבו למחסום נורה בתוך הרכב. רכב נוסף הגיע למחסום ממנו יצא אדם חמוש ברובה שתפס מחסה וניסה להשיב אש, גם הוא לא הצליח לאכן היטב את מקור הירי ונפגע מאש המחבל. בשלב הזה התפוצץ כלי הנשק בידי המחבל והתפרק, הוא נטש אותו ונסוג לכיוון צפון-מערב לאזור סינג'יל - ג'ילג'יליא.

תוצאות האירוע היו קשות – 10 הרוגים (7 חיילים ו־3 אזרחים) ומספר פצועים.[א] על רקע הפיגוע במחסום עין עריכ, שלושה שבועות קודם לכן, והפיגוע במחסום סורדא שאירע לפניו, התערערה תחושת הביטחון בשטחי יהודה ושומרון.

לאחר הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחקיר הראשוני לאחר הפיגוע שיערו החוקרים כי הירי בוצע בידי מפגע בודד, אך בהמשך הועלתה סברה כי היו לו שותפים. מציאת הרובה השבור הפתיעה אף היא את החוקרים והועלתה ההשערה כי הוא הושאר שם בכוונה לשם הטעייה או סיבה אחרת, כשלמעשה הירי בוצע באמצעות רובה צלפים חדיש ומשוכלל. בהמשך הועלתה השערה בכלי תקשורת ישראלים לפיה ביצע את הפיגוע שכיר חרב, חבר המחתרת האירית. בדיעבד התבררו השערות אלו כשגויות.

במשך שנתיים וחצי לא הייתה זהותו של היורה ידועה, רק בליל ה-3 באוקטובר 2004 עצר כוח מגדוד דוכיפת את תאאר כאיד קדורה חמאד, פלסטיני רווק בן 24 מהכפר סילואד, שהודה כי הוא ביצע את פיגוע הירי כמפגע בודד, בנשק ישן מדגם מאוזר שמצא מספר שנים קודם לכן והתאמן בו. לדבריו, ארך הירי כולו 20 דקות והוא ירה בו 30 כדורים בלבד[1]. עד אשר התפרק הנשק בידיו בשל הירי.

על מבצע הפיגוע נגזרו 11 מאסרי עולם. הסרט הפלסטיני "Eyes of a Thief(אנ')" (בערבית: عيون الحراميه) שיצא לאקרנים ב-2014 מבוסס בחלקו על הפיגוע בוואדי חרמיה.

לאחר הפיגוע הוסר המחסום בוואדי חרמיה לצמיתות.

ב-22 במרץ 2022 התקיים במקום טקס לציון 20 שנה לפיגוע[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמות ההרוגים: סרן אריאל חובב, רס"ל רפאל לוי, רס"ל אברהם עזרא, רס"ל יוחאי פוראת , סגן דייוויד דמלין, רס"ל במילואים כפיר וייס, רס"ל במילואים ערן גד, ואדים בלגולה, סרגיי בטורוב ויצחק דידי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]