אבתיסאם מראענה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ניסוח, תמצות ועיצוב. זו להבנתי הגרסה היציבה, נא לא לשנות שוב ללא דיון מקדים. לגבי ויקישיתוף בשורה: אין טעם לקשר לשם, יש שם רק תמונה אחת שנמצאת גם בערך. לגבי הקישור למגזין המושבה בקישורים חיצוניים/לקריאה נוספת – ויתרתי, אך למי שרוצה להחזירו לשם תעמוד הגרסה היציבה
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות משחק
{{אישיות משחק
|שם בשפת המקור=ابتسام مراعنة منوحين
|שם בשפת המקור=ابتسام مراعنة منوحين
|מקום לידה=[[פוריידיס]]
|מקום לידה=[[פוריידיס]], [[ישראל]]
}}
}}
'''אִבְּתִיסָאם מראענה-מנוחין''' (ב[[ערבית]]: '''ابتسام مراعنة-منوحين''', [[תעתיק]]: אִבתִּסאם מראענה-מנוחין; נולדה ב־[[14 באוקטובר]] [[1975]]) היא [[תסריטאי]]ת, [[במאי קולנוע|במאית]], מפיקת קולנוע ו[[טלוויזיה]] ואשת תקשורת [[ערביי ישראל|ערבית-ישראלית]]. מרצה ל[[קולנוע]] במחלקה לצילום של האקדמיה [[בצלאל]].
'''אִבְּתִיסָאם מראענה-מנוחין''' (ב[[ערבית]]: '''ابتسام مراعنة-منوحين''', [[תעתיק]]: אִבתִּסאם מראענה-מנוחין; נולדה ב־[[14 באוקטובר]] [[1975]]) היא [[תסריטאי]]ת, [[במאי קולנוע|במאית]], מפיקת קולנוע ו[[טלוויזיה]] ואשת תקשורת [[ערביי ישראל|ערבית-ישראלית]]. מרצה ל[[קולנוע]] במחלקה לצילום של האקדמיה [[בצלאל]].


לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים וארבע]] נבחרה בפריימריז של [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] למקום השביעי ברשימתה לכנסת.
לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים וארבע]] נבחרה למקום השביעי ברשימת [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] לכנסת.


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
שורה 24: שורה 24:
בשנת 2011 נרצחה על [[חילול כבוד המשפחה]] אחותה של [[אנג'לינה פארס]], גיבורת סרטה של מראענה "ליידי כל אל־ערב" מ־2008. בעקבות האירוע הקימה מראענה את הקרן להעצמה נשית, שתומכת בנשים שבנות משפחתן נרצחו על ידי בני המשפחה.{{הערה|{{הארץ|[[ג'קי חורי]]|"אבתיסאם מראענה, שביתת מין תציל חיי נשים ערביות?"|1.1180743|18 ביולי 2011}}}}
בשנת 2011 נרצחה על [[חילול כבוד המשפחה]] אחותה של [[אנג'לינה פארס]], גיבורת סרטה של מראענה "ליידי כל אל־ערב" מ־2008. בעקבות האירוע הקימה מראענה את הקרן להעצמה נשית, שתומכת בנשים שבנות משפחתן נרצחו על ידי בני המשפחה.{{הערה|{{הארץ|[[ג'קי חורי]]|"אבתיסאם מראענה, שביתת מין תציל חיי נשים ערביות?"|1.1180743|18 ביולי 2011}}}}


לקראת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]] (2009) הוצבה במקום ה־12 של רשימת [[התנועה החדשה מרצ]], אולם לטענתה המפלגה לא הביעה התנגדות נחרצת ל[[מבצע עופרת יצוקה]] ולכן היא הודיעה על פרישתה ממנה עוד בטרם יום הבוחר.<ref>{{ynet|אלי סניור|בשל המבצע בעזה: מספר 12 במרצ פורשת|3649074|1 בינואר 2009}}</ref> ב[[הבחירות לכנסת התשע עשרה|בחירות לכנסת התשע עשרה]] (שנערכו ב-2013) תמכה במפלגת [[דעם]] בראשות [[אסמא אגבארייה זחאלקה]].{{הערה|{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|453550598033721|5=הקול שלי הולך לאישה, למפלגה שבראש שלה עומדת אישה, והיא מדברת ערבית ועברית. זה פמיניזם, וזה השמאל האמיתי.|6=13 בינואר 2013}}}} בבחירות לכנסות [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|העשרים ושתיים]] ו[[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש|העשרים ושלוש]] (2019–2020) תמכה ברשימה המשותפת,<ref>{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10156971258738375|5=גלגל ההצלה לקיומנו הוא הבחירה ברשימה המשותפת|6=11 בספטמבר 2019}}<BR>{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10156987155498375|5=17:30 ביפו {{ערבית}}|6=17 בספטמבר 2019}}<BR>{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10157467774213375|5=חולה מתה, רק ״המשותפת״ הוציאה אותי מהבית|6=2 במרץ 2020}}</ref> בינואר 2021, לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים וארבע]] ולאחר ש[[מרב מיכאלי]] נבחרה לראשות [[מפלגת העבודה]], התמודדה מראענה בבחירות המקדימות של המפלגה{{הערה|{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10158368031753375|5=למה החלטתי להתפקד למפלגת העבודה?|6=29 בינואר 2021}}{{ש}}{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10158372657468375|5=נעים להכיר فرصة سعيدة|6=31 בינואר 2021}}}} ואף הגיעה למקום השביעי.<ref name=":0">[https://www.labor.org.il/23807 תוצאות הבחירות לרשימת העבודה בכנסת ה־24], באתר '[[מפלגת העבודה]] – הבמה הרעיונית', 1 בפברואר 2021{{ש}}{{כאן|יערה שפירא|הפריימריז בעבודה: עמר בר-לב נבחר במקום השני|99380|1 בפברואר 2021|item}}</ref>{{ביאור|מראענה הגיעה למקום ה־7 אחרי היו"ר (8) עם 6,269 קולות – 32.62% מהמצביעים, וקודמה במקום אחד בשל הבטחת ייצוג שוויוני מגדרית.}} [[ועדת הבחירות המרכזית]] קיבלה את בקשת [[עוצמה יהודית]] לפסול את מועמדותה לכנסת בשל התבטאויותיה,{{הערה|{{החדשות 13|ליאור קינן|ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה של אבתיסאם מראענה מהעבודה|abtisam-marana-disqualified-1211685|17 בפברואר 2021}}}} אולם [[בג"ץ]] – בדעת רוב של תשעה כנגד אחד – ביטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית, והתיר למראענה להציג את מועמדותה לכנסת.<ref>ראו: [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\21\560\011\v07&fileName=21011560.V07&type=4 א"ב 1156/21].</ref>
לקראת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]] (2009) הוצבה במקום ה־12 של רשימת [[התנועה החדשה מרצ]], אולם לדעתה המפלגה לא הביעה התנגדות נחרצת ל[[מבצע עופרת יצוקה]] ולכן היא הודיעה על פרישתה ממנה עוד בטרם יום הבוחר.<ref>{{ynet|אלי סניור|בשל המבצע בעזה: מספר 12 במרצ פורשת|3649074|1 בינואר 2009}}</ref> ב[[הבחירות לכנסת התשע עשרה|בחירות לכנסת התשע עשרה]] (2013) תמכה במפלגת [[דעם]] בראשות [[אסמא אגבארייה זחאלקה]].{{הערה|{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|453550598033721|5=הקול שלי הולך לאישה, למפלגה שבראש שלה עומדת אישה, והיא מדברת ערבית ועברית. זה פמיניזם, וזה השמאל האמיתי.|6=13 בינואר 2013}}}} בבחירות לכנסות [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|העשרים ושתיים]] ו[[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש|העשרים ושלוש]] (2019–2020) תמכה ברשימה המשותפת,<ref>{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10156971258738375|5=גלגל ההצלה לקיומנו הוא הבחירה ברשימה המשותפת|6=11 בספטמבר 2019}}<BR>{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10156987155498375|5=17:30 ביפו {{ערבית}}|6=17 בספטמבר 2019}}<BR>{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10157467774213375|5=חולה מתה, רק ״המשותפת״ הוציאה אותי מהבית|6=2 במרץ 2020}}</ref> בינואר 2021, לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים וארבע]] ולאחר ש[[מרב מיכאלי]] נבחרה לראשות [[מפלגת העבודה]], התמודדה מראענה בבחירות המקדימות של המפלגה{{הערה|{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10158368031753375|5=למה החלטתי להתפקד למפלגת העבודה?|6=29 בינואר 2021}}{{ש}}{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10158372657468375|5=נעים להכיר فرصة سعيدة|6=31 בינואר 2021}}}} והגיעה למקום השביעי.<ref>[https://www.labor.org.il/23807 תוצאות הבחירות לרשימת העבודה בכנסת ה־24], באתר '[[מפלגת העבודה]] – הבמה הרעיונית', 1 בפברואר 2021{{ש}}{{כאן|יערה שפירא|הפריימריז בעבודה: עמר בר-לב נבחר במקום השני|99380|1 בפברואר 2021|item}}</ref>{{ביאור|מראענה הגיעה למקום ה־7 אחרי היו"ר (8) עם 6,269 קולות – 32.62% מהמצביעים, וקודמה במקום אחד בשל הבטחת ייצוג שוויוני מגדרית.}} [[ועדת הבחירות המרכזית]] קיבלה את בקשת [[עוצמה יהודית]] לפסול את מועמדותה לכנסת בשל התבטאויותיה,{{הערה|{{החדשות 13|ליאור קינן|ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה של אבתיסאם מראענה מהעבודה|abtisam-marana-disqualified-1211685|17 בפברואר 2021}}}} אולם [[בג"ץ]] ביטל את ההחלטה ברוב של 8:1.<ref>[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\21\560\011\v07&fileName=21011560.V07&type=4 פסק דין בתיק א"ב 1156/21], 28 בפברואר 2021.</ref>


==התבטאויות==
==התבטאויות==
בראיון שנתנה ב-2008 ל[[מקומון]] ב[[זכרון יעקב]] והסביבה, תיארה את יחסיה הטעונים כלפי היישוב, בו היא ניקתה בתים כרבות מנשות [[פוריידיס]]: {{ציטוטון|אם הייתי יוזמת תסריט אפוקליפטי הייתי משמידה את זכרון יעקב – תדגיש, בלי להרוג: שתחזרו לארצות הברית או לפולניה – רק אז לפורדייס יהיה אולי צ’אנס. אחרת היחסים ימשיכו להיות כמו החיה הזאת שמנקה את החיה האחרת... אנחנו צריכים אתכם כמו שאתם צריכים אותנו, אבל אנחנו אלה שמנקים}}.{{הערה|יואב איתיאל, [http://gfn.co.il/inner.asp?page=23&item=1033 הורגת אותי ברכות, ריאיון עם אבתיסאם מראענה], גפן – מגזין המושבות, 18 בספטמבר 2008}} בדיון על פסילת התמודדותה לכנסת בבית המשפט העליון, מראענה אמרה בנושא זה כי {{ציטוטון|אני ערבייה מלאה, גדלתי בזכרון יעקב. אמא שלי ניקתה בתים בזכרון כדי שנזכה לחינוך. זה אחד הדברים הכי משמעותיים שעיצבו אותי... אני יכולה ליפול בלשון ואני אדם שיכול לטעות. מעולם לא קראתי נגד זכרון יעקב, אני גדלתי שם}}, ושדבריה הוצאו מהקשרם. מראענה הוסיפה כי היא נלחמת על ה[[דמוקרטיה]] למען יהודים וערבים כאחד.{{הערה|{{הארץ|נטעאל בנדל|אבתיסאם מראענה בדיון בפסילתה בעליון: מתנצלת, מעולם לא התכוונתי להסית|1.9564801|24 בפברואר 2021}}}}
בראיון שנתנה ב-2008 ל[[מקומון]] ב[[זכרון יעקב]] והסביבה, תיארה את יחסיה הטעונים כלפי היישוב, בו היא ניקתה בתים כרבות מנשות [[פוריידיס]]: "אם הייתי יוזמת תסריט אפוקליפטי הייתי משמידה את זכרון יעקב – תדגיש, בלי להרוג: שתחזרו ל[[ארצות הברית]] או ל[[פולניה]] – רק אז לפורדייס יהיה אולי צ’אנס. אחרת היחסים ימשיכו להיות כמו החיה הזאת שמנקה את החיה האחרת... אנחנו צריכים אתכם כמו שאתם צריכים אותנו, אבל אנחנו אלה שמנקים."{{הערה|יואב איתיאל, [http://gfn.co.il/inner.asp?page=23&item=1033 הורגת אותי ברכות, ריאיון עם אבתיסאם מראענה], גפן – מגזין המושבות, 18 בספטמבר 2008}}


ב־2013 כתבה בתגובה לפוסט ב[[פייסבוק]] על צפירת הזיכרון: {{ציטוטון|לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום. אני החלטתי להמשיך לנסוע, ואלה היו 2 דקות מופלאות בזמן הצפירה. הכביש היה ריק, אני המשכתי לחשוב על מה שעניין אותי באמת באותו הרגע}}.<ref>[https://rotter.net/forum/scoops1/681489.shtml לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום], תגובה מדף הפייסבוק של אבתיסאם מראענה (הפוסט המקורי הוסר לאחר פרסומו ב־2021)</ref>{{הערה|שם=אייס_03022021|1={{אייס||מיכאלי מגיבה להתבטאויות של המועמדת הערבייה: "לי זה קשה, אבל זה לא פוסל אותה"|807645|3 בפברואר 2021}}}} לאחר העלת הפוסטים לשיח הציבורי בעקבות השתתפותה בפריימריז של מפלגת העבודה והדיון הציבורי שהתקיים בעקבות דברים אלו, הביעה צער בריאיון ל[[קשת 12|ערוץ 12]] ואמרה שזהו סטטוס ישן ועלוב, ושהיא לא הייתה חוזרת עליו והתנצלה בפני המשפחות השכולות. עוד באותו הריאיון, אמרה כי לו לא הייתה ערבייה, לא הייתה חווה אותה מתקפה ציבורית, משל הייתה [[טרור]]יסטית. מראענה הוסיפה ואמרה כי {{ציטוטון|היטלר שנא את העם היהודי, הוא עשה את הפשע הכי גדול בהיסטוריה, ואני רוצה שאנחנו נזכור תמיד שיש שנאה, ומה היא יכולה לגרור}}.{{הערה|{{מאקו|יוסי מזרחי|בלעדי: אבתיסאם מראענה מהעבודה מתנצלת בדמעות על הזלזול ביום הזיכרון|ed4e6bb3e9c9771026|news-israel-elections/2021|החל מדקה 2:18}}}} בפוסט שכתבה לאחר פיגוע בו [[רצח אסתר הורגן|נרצחה אסתר הורגן]], תיארה את הפיגוע כ{{ציטוטון|סיפור טרגי ומטלטל בתוך מציאות של טרור על רקע מגדרי וכנראה בגלל שהיא יהודיה ומתנחלת}} והוסיפה {{ציטוטון|לעזאזל עם הטרור הגברי האכזרי, לעזאזל עם השנאה, לעזאזל עם הכיבוש}}.<ref>{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10158269591928375|5=אסתר הורגן, 52 אמא לשישה ילדים יוצאת לרוץ ולא חוזרת הביתה|6=21 בדצמבר 2020}}</ref>
ב־2013 כתבה בתגובה לפוסט ב[[פייסבוק]] על צפירת הזיכרון: "לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום. אני החלטתי להמשיך לנסוע, ואלה היו 2 דקות מופלאות בזמן הצפירה."<ref>[https://rotter.net/forum/scoops1/681489.shtml לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום], תגובה מדף הפייסבוק של אבתיסאם מראענה (הפוסט המקורי הוסר לאחר פרסומו ב־2021)</ref>{{הערה|שם=אייס_03022021|1={{אייס||מיכאלי מגיבה להתבטאויות של המועמדת הערבייה: "לי זה קשה, אבל זה לא פוסל אותה"|807645|3 בפברואר 2021}}}} לאחר השתתפותה בבחירות המקדימות למפלגות העבודה, בשנת 2021, צפו הפוסטים שוב, ובעקבות כך הביעה צער ואמרה שזהו סטטוס ישן ועלוב, ושהיא לא הייתה חוזרת עליו, והתנצלה בפני המשפחות השכולות.{{הערה|{{מאקו|יוסי מזרחי|בלעדי: אבתיסאם מראענה מהעבודה מתנצלת בדמעות על הזלזול ביום הזיכרון|ed4e6bb3e9c9771026|news-israel-elections/2021|החל מדקה 2:18}}}} בפוסט שכתבה לאחר פיגוע בו [[רצח אסתר הורגן|נרצחה אסתר הורגן]] (2020), תיארה את הפיגוע כ"סיפור טרגי ומטלטל בתוך מציאות של טרור על רקע מגדרי וכנראה בגלל שהיא יהודיה ומתנחלת" והוסיפה "לעזאזל עם הטרור הגברי האכזרי, לעזאזל עם השנאה, לעזאזל עם הכיבוש."<ref>{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10158269591928375|5=אסתר הורגן, 52 אמא לשישה ילדים יוצאת לרוץ ולא חוזרת הביתה|6=21 בדצמבר 2020}}</ref>


מראענה התבטאה נגד הגבלות על יוצרים על ידי המדינה בנאום שנשאה ב[[טקס פרסי אופיר לשנת 2016|טקס פרס אופיר 2016]].<ref>נאום של מראענה בטקס פרסי אופיר לשנת 2016 – {{יוטיוב|-KpaEt0PNUg|שם=הטקס המלא|אורך=כל הטקס – 3:04:26, הנאום – 4:15|זמן=10320|ערוץ=[[האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה]]}}</ref>
מראענה התבטאה נגד הגבלות על יוצרים על ידי המדינה בנאום שנשאה ב[[טקס פרסי אופיר לשנת 2016|טקס פרס אופיר 2016]].<ref>נאום של מראענה בטקס פרסי אופיר לשנת 2016 – {{יוטיוב|-KpaEt0PNUg|שם=הטקס המלא|אורך=כל הטקס – 3:04:26, הנאום – 4:15|זמן=10320|ערוץ=[[האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה]]}}</ref>

⚫
== חיים אישיים ==
⚫
מראענה נישאה בנישואים לא דתיים לבֹּעז מנוחין, איש [[היי-טק]] [[יהודים|יהודי]]. לשניים בת והם חיים ב[[יפו]].

⚫
== הוקרה ==
⚫
=== פרסים נוספים ===
⚫
* 2005 – "אמנות הקולנוע" (לצד [[דוד גורפינקל]] ו[[יולי כהן]]) ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים]]
⚫
* 2008 – "הבמאית הטובה ביותר" בפסטיבל הנשים ב[[ניו דלהי]]
⚫
* 2017 – [[עמית כבוד|עמיתת כבוד]] של [[האוניברסיטה הפתוחה]]
⚫
* 2019 – "פרס [[סמי מיכאל]]" ל[[שוויון]] ול[[צדק חברתי]] (לצד פרופסור [[סמי סמוחה]] ו[[נטע אלקיים]]).

⚫
===רשימות "המשפיעות"===
⚫
* 2005 – חמישים המשפיעות בישראל מאת [[ליידי גלובס]]
⚫
* 2008 – ארבעים המשפיעות במדינה מאת [[TheMarker]]
⚫
* 2009 – עשר המשפיעות בישראל מאת [[הארץ]]


== סרטים ==
== סרטים ==
שורה 61: שורה 46:
* '''ליידי כל אל־ערב''' ('''ليدي كل العرب'''; 2008, גם צילום) – הסרט עוסק ב[[אנג'לינה פארס]], הדוגמנית ה[[דרוזים|דרוזית]] הראשונה. פארס התמודדה בתחרות [[מלכת היופי]] והגיעה לשלב ההתמודדות הסופי. במגזר הדרוזי ראו בהשתתפותה בַּתחרות הפרה חמורה של כללי ה[[צניעות]] המקובלים ב[[דת]] זו, ומחו על־כך רבות. בעקבות לחץ אנשי הדת ואף איומים ב[[רצח]] מצד בני כפרה נאלצה לפרוש מהתחרות. הסרט סוקר את הפרשה מרגע ההרשמה לתחרות ועד חייה של פארס לאחר הפרישה.
* '''ליידי כל אל־ערב''' ('''ليدي كل العرب'''; 2008, גם צילום) – הסרט עוסק ב[[אנג'לינה פארס]], הדוגמנית ה[[דרוזים|דרוזית]] הראשונה. פארס התמודדה בתחרות [[מלכת היופי]] והגיעה לשלב ההתמודדות הסופי. במגזר הדרוזי ראו בהשתתפותה בַּתחרות הפרה חמורה של כללי ה[[צניעות]] המקובלים ב[[דת]] זו, ומחו על־כך רבות. בעקבות לחץ אנשי הדת ואף איומים ב[[רצח]] מצד בני כפרה נאלצה לפרוש מהתחרות. הסרט סוקר את הפרשה מרגע ההרשמה לתחרות ועד חייה של פארס לאחר הפרישה.
**זוכה פרס "חבר מיוחד של חבר השופטים" ב[[פסטיבל אידפא]] [[אמסטרדם]]
**זוכה פרס "חבר מיוחד של חבר השופטים" ב[[פסטיבל אידפא]] [[אמסטרדם]]
* '''77 מדרגות''' ('''77 درجة'''; 2010, גם צילום והפקה) – מסע אישי של במאית הסרט, שעוזבת את [[פוריידיס]] – הכפר הערבי בו גדלה, ועוברת ל[[תל אביב-יפו]]. בניסיון למצוא דירה בעיר היא נתקלת ביחס מפלה בשל מוצאה הערבי, אך לבסוף היא מוצאת דירה ופוגשת את יונתן השכן – בחור יהודי ש[[עולה חדש|עלה]] מ[[קנדה]] לישראל, וביניהם מתפתח סיפור אהבה.
* '''77 מדרגות''' ('''77 درجة'''; 2010, גם צילום והפקה) – מסע אישי של במאית הסרט, שעוזבת את [[פוריידיס]] – הכפר הערבי בו גדלה, ועוברת ל[[תל אביב]]. בניסיון למצוא דירה בעיר היא נתקלת ביחס מפלה בשל מוצאה הערבי, אך לבסוף היא מוצאת דירה ופוגשת את יונתן השכן – בחור יהודי ש[[עולה חדש|עלה]] מ[[קנדה]] לישראל, וביניהם מתפתח סיפור אהבה.
*'''תרשום, אני ערבי'''{{כ}} ('''سجل أنا عربي'''; 2014, גם תחקיר, צילום והפקה) – על חייו של המשורר הפלסטיני הלאומי [[מחמוד דרוויש]].{{הערה|[http://www.writedowniamanarab.com דף הסרט]}}
*'''תרשום, אני ערבי'''{{כ}} ('''سجل أنا عربي'''; 2014, גם תחקיר, צילום והפקה) – על חייו של המשורר הפלסטיני הלאומי [[מחמוד דרוויש]].{{הערה|[http://www.writedowniamanarab.com דף הסרט]}}
**זוכה פרס הקהל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי [[דוקאביב]]
**זוכה פרס הקהל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי [[דוקאביב]]
* '''[[אחרייך]]''' ('''ورائك'''; 2017, הפקה בלבד) – סרטה של [[רנא אבו פריחה]] על משפחתה שעברה מ[[תל שבע]] ל[[עומר (יישוב)|עומר]], מתמקד באם המשפחה הגוססת מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ומבקשת להיקבר ביישובה.
* '''[[אחרייך]]''' ('''ورائك'''; 2017, הפקה בלבד) – סרטה של [[רנא אבו פריחה]] על משפחתה שעברה מ[[תל שבע]] ל[[עומר (יישוב)|עומר]], מתמקד באם המשפחה הגוססת מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ומבקשת להיקבר ביישובה.
** זוכה פרס ראשון בפסטיבל נשים איטלקי ב־2019<ref>{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10157099874133375|5=הסרט "אחרייך" זוכה הערב בפרס הראשון בפסטיבל הנשים הראשון באיטליה|6=27 באוקטובר 2019}}</ref>
** זוכה פרס ראשון בפסטיבל נשים איטלקי ב־2019<ref>{{פוסט פייסבוק|ibtisam.maraana|אבתיסאם מראענה|10157099874133375|5=הסרט "אחרייך" זוכה הערב בפרס הראשון בפסטיבל הנשים הראשון באיטליה|6=27 באוקטובר 2019}}</ref>

⚫
== הוקרה ==
⚫
=== פרסים נוספים ===
⚫
* 2005 – "אמנות הקולנוע" (לצד [[דוד גורפינקל]] ו[[יולי כהן]]) ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים]]
⚫
* 2008 – "הבמאית הטובה ביותר" בפסטיבל הנשים ב[[ניו דלהי]]
⚫
* 2017 – [[עמית כבוד|עמיתת כבוד]] של [[האוניברסיטה הפתוחה]]
⚫
* 2019 – "פרס [[סמי מיכאל]]" ל[[שוויון]] ול[[צדק חברתי]] (לצד פרופסור [[סמי סמוחה]] ו[[נטע אלקיים]]).

⚫
===רשימות "המשפיעות"===
⚫
* 2005 – חמישים המשפיעות בישראל מאת [[ליידי גלובס]]
⚫
* 2008 – ארבעים המשפיעות במדינה מאת [[TheMarker]]
⚫
* 2009 – עשר המשפיעות בישראל מאת [[הארץ]]

⚫
== חיים אישיים ==
⚫
מראענה נישאה בנישואים לא דתיים לבֹּעז מנוחין, איש [[היי-טק]] [[יהודים|יהודי]]. לשניים בת והם חיים ב[[יפו]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ויקיציטוט בשורה}}
* {{ויקיציטוט בשורה}}
{{פרופילי קולנוענים}}
{{פרופילי קולנוענים}}

גרסה מ־00:32, 1 במרץ 2021

אבתיסאם מראענה
ابتسام مراعنة منوحين
לידה 14 באוקטובר 1975 (בת 48)
פוריידיס, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה דוקאביב (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אִבְּתִיסָאם מראענה-מנוחין (בערבית: ابتسام مراعنة-منوحين, תעתיק: אִבתִּסאם מראענה-מנוחין; נולדה ב־14 באוקטובר 1975) היא תסריטאית, במאית, מפיקת קולנוע וטלוויזיה ואשת תקשורת ערבית-ישראלית. מרצה לקולנוע במחלקה לצילום של האקדמיה בצלאל.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע נבחרה למקום השביעי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת.

ביוגרפיה

נולדה בפוריידיס לחיתאם ולסאלח מראענה וגדלה במשפחה מוסלמית מסורתית. היא בוגרת בית הספר לקולנוע וטלוויזיה בגבעת חביבה.

בשנת 2000 הקימה מגמת קולנוע וטלוויזיה בתיכון בפוריידיס, והגישה תלמידים לבגרויות בתחום הקולנוע גם בתיכון בקיבוץ מזרע. ב־2010 החלה ללמד קולנוע במחלקה לאומנויות המסך והמחלקה לצילום באקדמיה לאומנות ועיצוב בבצלאל בירושלים. בשנת 2016 החלה ללמד במכללת ספיר בימוי קולנוע דוקומנטרי.[1]

בשנת 2006 כתבה טור שבועי ב"עכבר העיר" בשם "בדרך לתל אביב".

בשנים 2015–2020 הייתה חברת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות וכיהנה כיושבת ראש ועדת קולנוע, טלוויזיה וניו מדיה.[2]

מראענה היא הבמאית ועורכת התוכן של הסדרה "بلا مؤاخذة", הגרסה בערבית של "סליחה על השאלה", המשודרת בערוץ מכאן 33 של תאגיד השידור הציבורי מאז ראשיתה בשנת 2019.

סרטיה הם סרטים דוקומנטריים, בהם היא נותנת ביטוי לשיח הפנימי בחברה הערבית בישראל ומציגה את מאבקם של ערביי ישראל החיים כמיעוט בארץ, אך במקביל גם מותחת ביקורת על מנהגים המושרשים בחברה הערבית ועל הדיכוי ואי שוויון. היא מרצה ופעילה פמיניסטית וחברת הנהלת בצלם.[3]

ב־24 בפברואר 2009, על רקע שביתת יוצרי קולנוע, התחזתה לשליחת פיצה כדי לעבור את מנגנון האבטחה של ערוץ 10, התפרצה בשידור חי לתוכנית האקטואליה "היום שהיה" בהגשת גיא זהר, וסולקה מהמקום כעבור מספר דקות. למחרת הוגשה נגדה ונגד שתי שותפותיה תלונה למשטרת ישראל.[4]

בשנת 2011 נרצחה על חילול כבוד המשפחה אחותה של אנג'לינה פארס, גיבורת סרטה של מראענה "ליידי כל אל־ערב" מ־2008. בעקבות האירוע הקימה מראענה את הקרן להעצמה נשית, שתומכת בנשים שבנות משפחתן נרצחו על ידי בני המשפחה.[5]

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה (2009) הוצבה במקום ה־12 של רשימת התנועה החדשה מרצ, אולם לדעתה המפלגה לא הביעה התנגדות נחרצת למבצע עופרת יצוקה ולכן היא הודיעה על פרישתה ממנה עוד בטרם יום הבוחר.[6] בבחירות לכנסת התשע עשרה (2013) תמכה במפלגת דעם בראשות אסמא אגבארייה זחאלקה.[7] בבחירות לכנסות העשרים ושתיים והעשרים ושלוש (2019–2020) תמכה ברשימה המשותפת,[8] בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע ולאחר שמרב מיכאלי נבחרה לראשות מפלגת העבודה, התמודדה מראענה בבחירות המקדימות של המפלגה[9] והגיעה למקום השביעי.[10][א] ועדת הבחירות המרכזית קיבלה את בקשת עוצמה יהודית לפסול את מועמדותה לכנסת בשל התבטאויותיה,[11] אולם בג"ץ ביטל את ההחלטה ברוב של 8:1.[12]

התבטאויות

בראיון שנתנה ב-2008 למקומון בזכרון יעקב והסביבה, תיארה את יחסיה הטעונים כלפי היישוב, בו היא ניקתה בתים כרבות מנשות פוריידיס: "אם הייתי יוזמת תסריט אפוקליפטי הייתי משמידה את זכרון יעקב – תדגיש, בלי להרוג: שתחזרו לארצות הברית או לפולניה – רק אז לפורדייס יהיה אולי צ’אנס. אחרת היחסים ימשיכו להיות כמו החיה הזאת שמנקה את החיה האחרת... אנחנו צריכים אתכם כמו שאתם צריכים אותנו, אבל אנחנו אלה שמנקים."[13]

ב־2013 כתבה בתגובה לפוסט בפייסבוק על צפירת הזיכרון: "לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום. אני החלטתי להמשיך לנסוע, ואלה היו 2 דקות מופלאות בזמן הצפירה."[14][15] לאחר השתתפותה בבחירות המקדימות למפלגות העבודה, בשנת 2021, צפו הפוסטים שוב, ובעקבות כך הביעה צער ואמרה שזהו סטטוס ישן ועלוב, ושהיא לא הייתה חוזרת עליו, והתנצלה בפני המשפחות השכולות.[16] בפוסט שכתבה לאחר פיגוע בו נרצחה אסתר הורגן (2020), תיארה את הפיגוע כ"סיפור טרגי ומטלטל בתוך מציאות של טרור על רקע מגדרי וכנראה בגלל שהיא יהודיה ומתנחלת" והוסיפה "לעזאזל עם הטרור הגברי האכזרי, לעזאזל עם השנאה, לעזאזל עם הכיבוש."[17]

מראענה התבטאה נגד הגבלות על יוצרים על ידי המדינה בנאום שנשאה בטקס פרס אופיר 2016.[18]

סרטים

מרעאנה כתבה את התסריט עבור הסרטים הבאים וביימה אותם. תפקידיה הנוספים יצוינו בסוגריים.

  • להתעורר אל מולדת (تصبحون على وطن; 1997) – סרט גמר
  • פארדיס, גן עדן אבוד (الفردوس المفقود; 2003) – מתחקה אחר סוד אפל בהיסטוריה של כפרה, ועוסקת באופן שבו הערבי הישראלי מאמץ זהות ישראלית ומוותר על זהות פלסטינית.
  • א־ג'יסר (الجسر; 2005) הצצה לחייהם של תושבי הכפר ג'יסר א-זרקא, החיים בעוני ומתלוננים על אפליה וקיפוח. הסרט מתמקד במאבק של צעירות רווקות לשינוי חברתי בכפר.
  • בדל (بدل; 2006) – על תופעת נישואי ה"חליפין" – "בדל" – בחברה הערבית: אח ואחות מתחתנים עם אח ואחות אחרים, ב"עסקה" הכובלת, למעשה, את גורל הזוגות – אם אחד הזוגות יתגרש, מחויב גם הזוג השני לנהוג כך. שיטה זו היא אחת הדרכים המקובלות בחברה הערבית לחתן אדם מכוער או בעל מום. הנושא מוצג באמצעות סיפור הבנות בחצר בית דודתה של מראענה, בניסיון לשרטט את מעגל הדיכוי שמופעל בעיקר בידי נשים וכלפי נשים.
  • שלוש פעמים מגורשת (طالق بالثلاث; 2007, גם צילום) – הסרט עוסק בגורלה של אישה מרצועת עזה הנישאת לבדואי ישראלי. לאחר שנולדים להם שישה ילדים, בעלה מגרשה והוא זוכה במשמורת על הילדים, בעוד האישה – שאפילו מעמדה כתושבת ישראל אינו מובטח – נותרת בלא כלום.
  • חדר בתל אביב (غرفة في تل أبيب; 2007, גם צילום) – פרק בסדרת גיבורי תרבות של ערוץ 8 על הסופר ראג'י בטחיש. הסרט דן בספרות פלסטינית לאומנית, ובו סיפור אישי המערבב בין הנכבה למיניות, והחיפוש של הבמאית למשמעות של בית לאחר יציאת ספרו החדש של בטחיש "חדר בתל אביב".
  • ליידי כל אל־ערב (ليدي كل العرب; 2008, גם צילום) – הסרט עוסק באנג'לינה פארס, הדוגמנית הדרוזית הראשונה. פארס התמודדה בתחרות מלכת היופי והגיעה לשלב ההתמודדות הסופי. במגזר הדרוזי ראו בהשתתפותה בַּתחרות הפרה חמורה של כללי הצניעות המקובלים בדת זו, ומחו על־כך רבות. בעקבות לחץ אנשי הדת ואף איומים ברצח מצד בני כפרה נאלצה לפרוש מהתחרות. הסרט סוקר את הפרשה מרגע ההרשמה לתחרות ועד חייה של פארס לאחר הפרישה.
  • 77 מדרגות (77 درجة; 2010, גם צילום והפקה) – מסע אישי של במאית הסרט, שעוזבת את פוריידיס – הכפר הערבי בו גדלה, ועוברת לתל אביב. בניסיון למצוא דירה בעיר היא נתקלת ביחס מפלה בשל מוצאה הערבי, אך לבסוף היא מוצאת דירה ופוגשת את יונתן השכן – בחור יהודי שעלה מקנדה לישראל, וביניהם מתפתח סיפור אהבה.
  • תרשום, אני ערבי‏ (سجل أنا عربي; 2014, גם תחקיר, צילום והפקה) – על חייו של המשורר הפלסטיני הלאומי מחמוד דרוויש.[21]
    • זוכה פרס הקהל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי דוקאביב
  • אחרייך (ورائك; 2017, הפקה בלבד) – סרטה של רנא אבו פריחה על משפחתה שעברה מתל שבע לעומר, מתמקד באם המשפחה הגוססת מסרטן ומבקשת להיקבר ביישובה.
    • זוכה פרס ראשון בפסטיבל נשים איטלקי ב־2019[22]

הוקרה

פרסים נוספים

רשימות "המשפיעות"

  • 2005 – חמישים המשפיעות בישראל מאת ליידי גלובס
  • 2008 – ארבעים המשפיעות במדינה מאת TheMarker
  • 2009 – עשר המשפיעות בישראל מאת הארץ

חיים אישיים

מראענה נישאה בנישואים לא דתיים לבֹּעז מנוחין, איש היי-טק יהודי. לשניים בת והם חיים ביפו.

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי קולנוענים

ביאורים

  1. ^ מראענה הגיעה למקום ה־7 אחרי היו"ר (8) עם 6,269 קולות – 32.62% מהמצביעים, וקודמה במקום אחד בשל הבטחת ייצוג שוויוני מגדרית.

הערות שוליים

  1. ^ סגל המחלקה לתואר ראשון באמנויות הקול והמסך באתר מכללת ספיר
  2. ^ בן בירון, ‏ארכיון הסרטים הישראלי: לראות את ההיסטוריה של הקולנוע באיכות 4K, באתר ‏מאקו‏, 14 באוקטובר 2020
  3. ^ הנהלת בצלם באתר "בצלם"
  4. ^ לי-אור אברבך, ערוץ 10 הגיש תלונה נגד היוצרות שהתפרצו לשידור "היום שהיה", באתר nrg‏, 25 בפברואר 2009
  5. ^ ג'קי חורי, "אבתיסאם מראענה, שביתת מין תציל חיי נשים ערביות?", באתר הארץ, 18 ביולי 2011
  6. ^ אלי סניור, בשל המבצע בעזה: מספר 12 במרצ פורשת, באתר ynet, 1 בינואר 2009
  7. ^ הקול שלי הולך לאישה, למפלגה שבראש שלה עומדת אישה, והיא מדברת ערבית ועברית. זה פמיניזם, וזה השמאל האמיתי., בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 13 בינואר 2013
  8. ^ גלגל ההצלה לקיומנו הוא הבחירה ברשימה המשותפת, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 11 בספטמבר 2019
    17:30 ביפו (בערבית), בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 17 בספטמבר 2019
    חולה מתה, רק ״המשותפת״ הוציאה אותי מהבית, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 2 במרץ 2020
  9. ^ למה החלטתי להתפקד למפלגת העבודה?, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 29 בינואר 2021
    נעים להכיר فرصة سعيدة, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 31 בינואר 2021
  10. ^ תוצאות הבחירות לרשימת העבודה בכנסת ה־24, באתר 'מפלגת העבודה – הבמה הרעיונית', 1 בפברואר 2021
    יערה שפירא, הפריימריז בעבודה: עמר בר-לב נבחר במקום השני, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 בפברואר 2021
  11. ^ ליאור קינן, ועדת הבחירות פסלה את מועמדותה של אבתיסאם מראענה מהעבודה, באתר חדשות 13, 17 בפברואר 2021
  12. ^ פסק דין בתיק א"ב 1156/21, 28 בפברואר 2021.
  13. ^ יואב איתיאל, הורגת אותי ברכות, ריאיון עם אבתיסאם מראענה, גפן – מגזין המושבות, 18 בספטמבר 2008
  14. ^ לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום, תגובה מדף הפייסבוק של אבתיסאם מראענה (הפוסט המקורי הוסר לאחר פרסומו ב־2021)
  15. ^ מיכאלי מגיבה להתבטאויות של המועמדת הערבייה: "לי זה קשה, אבל זה לא פוסל אותה", באתר אייס, 3 בפברואר 2021
  16. ^ יוסי מזרחי, ‏בלעדי: אבתיסאם מראענה מהעבודה מתנצלת בדמעות על הזלזול ביום הזיכרון, באתר ‏מאקו‏, החל מדקה 2:18
  17. ^ אסתר הורגן, 52 אמא לשישה ילדים יוצאת לרוץ ולא חוזרת הביתה, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 21 בדצמבר 2020
  18. ^ נאום של מראענה בטקס פרסי אופיר לשנת 2016 – הטקס המלא, סרטון בערוץ "האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה", באתר יוטיוב (אורך: כל הטקס – 3:04:26, הנאום – 4:15)
  19. ^ מרב יודילוביץ', הסרט "בדל" זכה במקום הראשון בפסטיבל HotDocs, באתר ynet, 5 במאי 2006
  20. ^ נירית אנדרמן, הפרס הראשון ב"דוקאביב" ל"שלוש פעמים מגורשת", באתר הארץ, 19 במרץ 2007
  21. ^ דף הסרט
  22. ^ הסרט "אחרייך" זוכה הערב בפרס הראשון בפסטיבל הנשים הראשון באיטליה, בעמוד הפייסבוק של אבתיסאם מראענה, 27 באוקטובר 2019
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אבתיסאם_מראענה&oldid=30768110"