ההתיישבות העובדת – הבדלי גרסאות
מ הסרת תבנית "אין בינוויקי" |
מ ויקיזציה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ההתיישבות העובדת''' הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת [[היישוב]] (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות [[התיישבות]] ו[[יישוב|יישובים]] שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים ב[[ארץ ישראל|ארץ]], בעיקר עם [[תנועת העבודה]] ובכלל זה עם [[ההסתדרות]] וגופים הקשורים לה. |
'''ההתיישבות העובדת''' הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת [[היישוב]] (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות [[התיישבות]] ו[[יישוב|יישובים]] שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים ב[[ארץ ישראל|ארץ]], בעיקר עם [[תנועת העבודה]] ובכלל זה עם [[ההסתדרות]] וגופים הקשורים לה. |
||
היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, [[אגודה שיתופית|אגודות שיתופיות]] חקלאיות כגון: [[קיבוץ|קיבוצים]], [[קבוצה (התיישבות)|קבוצות]], [[מושב|מושבים]] ו[[מושב שיתופי|מושבים שיתופיים]]. [[מושבה|מושבות]], |
היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, [[אגודה שיתופית|אגודות שיתופיות]] חקלאיות כגון: [[קיבוץ|קיבוצים]], [[קבוצה (התיישבות)|קבוצות]], [[מושב|מושבים]] ו[[מושב שיתופי|מושבים שיתופיים]]. [[מושבה|מושבות]], [[עיר|ערים]] ויישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו [[קריית חיים]]), לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת. |
||
[[תמונה:Kibbutz Barkai panorama 01a.jpg|שמאל|ממוזער|350px|קיבוץ [[ברקאי]]]] |
[[תמונה:Kibbutz Barkai panorama 01a.jpg|שמאל|ממוזער|350px|קיבוץ [[ברקאי]]]] |
||
==עקרונות== |
|||
עקרונות ההתיישבות העובדת כללו: |
עקרונות ההתיישבות העובדת כללו: |
||
* התקיימות על עבודה עצמית ואי-ניצול הזולת. |
* התקיימות על עבודה עצמית ואי-ניצול הזולת. |
||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
* [[ציונות]] (אם כי מספר קטן של יישובים חרדיים לא השתייכו למסגרת ציונית). |
* [[ציונות]] (אם כי מספר קטן של יישובים חרדיים לא השתייכו למסגרת ציונית). |
||
אמנם |
אמנם עקרונות ההתיישבות העובדת חייבו עבודה עצמית והימנעות מהעסקת עובדים שכירים, אולם העסקת עובדים שכירים הייתה נהוגה בהתיישבות העובדת במשך שנים רבות, בתחילה בעבודות חקלאיות עונתיות ולאחר מכן גם בעבודות קבועות. דיונים רבים והתלבטויות התקיימו בהתיישבות העובדת בנושא "חיסול העבודה השכירה". |
||
הקיבוצים דגלו בהשקפת עולם של שיתוף מלא, הן ב[[ייצור]] והן ב[[צריכה]] (הקיצוניים ביותר היו ישובי [[הקיבוץ הארצי]]). המושבים השיתופים באו אחריהם וגרסו שיתוף מלא בייצור ויתר חופש לחברים בצריכה. המושבים היו בקצה השני של הקשת והחזיקו בהשקפה לפיה כל משפחה היא יחידה כלכלית נפרדת הקשורה ליתר חברי המושב בכללים של עזרה הדדית. |
|||
| ⚫ | רוב יישובי ההתיישבות העובדת החזיקו בהשקפת עולם [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] וחלק גדול מהם אף הזדהה תקופה ארוכה עם המשטר ה[[ברית המועצות|סובייטי]]. עם זאת היו גם יישובים דתיים (ברובם בעלי השקפה סוציאליסטית מתונה) וכן יישובים לא-סוציאליסטים בעלי השקפה [[ליברליזם|ליברלית]] (יישובי [[העובד הציוני]]) |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
==ארגונים מרכזיים== |
|||
יישובי ההתיישבות העובדת השתייכו בעיקר לארגונים הבאים: |
יישובי ההתיישבות העובדת השתייכו בעיקר לארגונים הבאים: |
||
* ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל |
* ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל |
||
| שורה 32: | שורה 34: | ||
* יישובי [[העובד הציוני]] (קיבוצים ומושבים) |
* יישובי [[העובד הציוני]] (קיבוצים ומושבים) |
||
* יישובי [[פועלי אגודת ישראל]] |
* יישובי [[פועלי אגודת ישראל]] |
||
| ⚫ | |||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
גרסה מ־04:12, 10 בדצמבר 2015
ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.
היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, אגודות שיתופיות חקלאיות כגון: קיבוצים, קבוצות, מושבים ומושבים שיתופיים. מושבות, ערים ויישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו קריית חיים), לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.
עקרונות
עקרונות ההתיישבות העובדת כללו:
- התקיימות על עבודה עצמית ואי-ניצול הזולת.
- עזרה הדדית בין חברי היישוב.
- חיי שיתוף (בדרגות שונות).
- סולידריות של כלל ציבור העובדים.
- ציונות (אם כי מספר קטן של יישובים חרדיים לא השתייכו למסגרת ציונית).
אמנם עקרונות ההתיישבות העובדת חייבו עבודה עצמית והימנעות מהעסקת עובדים שכירים, אולם העסקת עובדים שכירים הייתה נהוגה בהתיישבות העובדת במשך שנים רבות, בתחילה בעבודות חקלאיות עונתיות ולאחר מכן גם בעבודות קבועות. דיונים רבים והתלבטויות התקיימו בהתיישבות העובדת בנושא "חיסול העבודה השכירה".
הקיבוצים דגלו בהשקפת עולם של שיתוף מלא, הן בייצור והן בצריכה (הקיצוניים ביותר היו ישובי הקיבוץ הארצי). המושבים השיתופים באו אחריהם וגרסו שיתוף מלא בייצור ויתר חופש לחברים בצריכה. המושבים היו בקצה השני של הקשת והחזיקו בהשקפה לפיה כל משפחה היא יחידה כלכלית נפרדת הקשורה ליתר חברי המושב בכללים של עזרה הדדית.
רוב יישובי ההתיישבות העובדת החזיקו בהשקפת עולם סוציאליסטית וחלק גדול מהם אף הזדהה תקופה ארוכה עם המשטר הסובייטי. עם זאת היו גם יישובים דתיים (ברובם בעלי השקפה סוציאליסטית מתונה) וכן יישובים לא-סוציאליסטים בעלי השקפה ליברלית (יישובי העובד הציוני).
ארגונים מרכזיים
יישובי ההתיישבות העובדת השתייכו בעיקר לארגונים הבאים:
- ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל
- הסתדרות הפועל המזרחי
- הסתדרות פועלי אגודת ישראל
תנועות התיישבותיות עיקריות היו:
- הקיבוץ המאוחד
- חבר הקבוצות
- איחוד הקבוצות והקיבוצים
- הקיבוץ הארצי
- תנועת המושבים
- התנועה הקיבוצית
- האיחוד החקלאי
- יישובי העובד הציוני (קיבוצים ומושבים)
- יישובי פועלי אגודת ישראל
ההתיישבות העובדת היוותה בסיס חשוב של ארגון ההגנה. הפלמ"ח הוקם ביישובי ההתיישבות העובדת ונתמך על ידי היישובים ועל ידי תנועותיהם ההתיישבותיות העיקריות.
לקריאה נוספת
- מוטי זעירא, קרועים אנו, זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית, ירושלים : הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ב-2002.
- עדה שיין, שלמה בר גיל, וישבתם בטח : ניצולי השואה בהתיישבות העובדת, 1955-1945, ירושלים : הוצאת יד ושם, תש"ע 2010.
