זכרונות ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

זכרונות ארץ ישראל
מידע כללי
מאת	אברהם יערי
סוגה	סיפרי היסטוריה
הוצאה
הוצאה	המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית
תאריך הוצאה	1947
מספר עמודים	1,301 בשני כרכים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	002576604, 001333212, 001813585, 001813584

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־09:28, 15 באוקטובר 2010

תבנית:שכתוב

שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים [ שנת הוצאה, מחבר, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1, 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

זכרונות ארץ ישראל, ספר בשני כרכים, הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ. מפעלו של אברהם יערי שהיה ספרן בבית הספרים הלאומי.

כרך ראשון

ממאה ה-17 ועד המאה ה-19. על ראשי הקהילות היהודיות בירושלים, טבריה, עכו, צפת ויפו ומייסדי המושבות פתח תקוה, ראשון לציון, ראש פינה, זכרון יעקב ואפילו באר טוביה. כן מובאים הזכרונות של האישים: יהושע ילין, יוסף ריבלין, יואל משה סולומון, משה סמילנסקי, אברהם שפירא וזלמן דוד ליבונטין.

הראשון לתאור הוא הפחה מחמד בן פרוך, מושל ירושלים בימי שלטון האימפריה העות'מאנית "בימיו נתגבש כל הרע והמגוּנה שבשלטון התוּ‏‏רכי: עריצוּ‏ת השליטים הגבוֹ‏הים, חַ‏מדנוּ‏ת הפקידים, תוהו-ובוהו באדמיסטרציה, חוּלשת השלטון המרכזי, הפקרתו הגמורה של האזרח ולא כל שכן העוֹ‏‏לה הבא ממדינה זרה".

עובר לתיאור מחדשי היישוב היהודי בגליל, טבריה, צפת ועכו. מפעלו של יערי כולל במתכונת זו ספרים נוספים, בין השאר: "מסעות ארץ ישראל", "שלוחי ארץ ישראל" ו"אגרות ארץ ישראל".

כרך שני

זכרונות מהמאה ה-20 המתייחסים ליישוב העברי החדש, למושבות הראשונות ולערי היישוב הישן. לקט זכרונות ראשוני היישוב כמו: אליהו זאב לוין אפשטיין, משה סמילנסקי, מאיר דיזנגוף, הלל יפה, מנחם אוסישקין, אהרון דוד גורדון, מנחם יצחק קליונר ועוד.

היקף סקירת הזכרונות

על מידת ההיקף של סקירת הזכרונות בספר אפשר לעמוד מהדוגמאות הבאות:

מחמד בן פרוך הפחה

מחמד בן פרוך הוא הערך הפותח את הכרך הראשון. הוא היה מושל ירושלים, רק שנתיים - בשנים 1625 ו1626. הפחה הגיע לעיר, אחרי שנות שיגשוג לעיר. שנים שמספר היהודים שבאו לעיר היה בשיא. מצבם הכללי היה טוב מאד. ואז, הוא מונה למושל העיר. בבואו לסכם את מעשי הפחה כלפי היהודים כותב איש ירושלים: "ויגזול את כל אשר להם ועוד אשר לוו בנשך להנצל ממנו. ואין חקר לבגדי הצמר והמשי היקרים מזהב...וירשיעו פעמים רבים דברים נמנעים (שלא ניתנים לביצוע) להמצא תחבולה כדי להפרע תחתם בכסף מלא תשלום כפל שווים.. כאשר תם כל הכסף הנמצא בבית כל איש ואישה וכל אלמנה ויתום... בתי היחידים התרוקנו"

"ועד היום נהינו ממושכנים בידי יושבי הארץ הישמעאלים ב-50,000 גרוש והנשך עליהם 10,000 גרוש לשנה". והוא מסיים בבקשה מי שיכול שייבוא לעזרתנו" - זו גם מטרת כתיבת הזכרונות.

ערי הגליל

לאירועים בגליל במאה ה-18 הוא מקדיש את תחילת הכרך הראשון. תחילה הוא מביא את זכרונות ר' יעקב בירב על "הרפתקאות מחדשי היישוב בטבריה". בשנת 1740 הרב חיים אבולעפיה הוזמן להתיישב בטבריה על ידי שליט הגליל דאהר אל עומר. הרב חיים אבולעפיה, הוזמן לעיר "לחדש את מסורת אבותיו", שכן סבו היה המרא דאתרא של העיר לפני שנחרבה. הרב אבולעפיה חידש והחיה את היישוב היהודי בעיר. בשנת 1742 הרב מקבל איגרת מיהודים חשובים בדמשק, ובה נאמר כי סולימאן עומד לכבוש את טבריה, להחריב את בתיה ולהרוג את יושביה. יעקב בירב מספר על תוצאות המתקפה הארטילרית על טבריה: פגזים נופלים עליה לרוב אך הם נוחתים בשדות פתוחים בתוך העיר או מגיעים למים בים כנרת. בעיר עצמה הבתים לא נפגעים וחיי התושבים נמשכים כסדרן. אפילו אין מצור על העיר והאספקה החקלאית מגיעה כסדרה לטבריה. סולימאן מחזיק בתואר של מנהיג המשלחת הרישמית של העולים לרגל למכה מדמשק, פעם בשנה. הזמן דוחק וסולימאן נאלץ לחזור לדמשק. יהודי העיר קובעים את יום הנסיגה, ד' כסלו, ליום פורים מיוחד ליהודי טבריה. סולימאן מחליט לבוא לטבריה פעם השנייה. הפעם הוא לא מספיק להגיע לעיר ובדרך אליה הוא נתקף מהרעלת קיבה ומת. בירב מסיים את זיכרונותיו במשפטים אלה: "כלי המלחמה הוסעו לעכו, את ה"פגר" הוליכו לדמשק ויום ז' אלול נקבע ליום שמחה וששון. כי בו נפגר המשנה ומת, כן יאבדו כל אויבך ה', כן תראנו התשועה הגדולה בביאת משיחנו במהרה בימינו. אמן כן יהי רצון".

בהמשך, אברהם יערי מתאר את סופו של עבדאללה לאחר מותו של חיים פרחי. כן הוא מביא את זכרונות הילדות של ר' יעקב שאול אלישר, לימים חכם באשי בירושלים. חיבורו של בן ה-17 המתאר את תלאות המשפחה בצפת ובירושלים בימיו של עבדאללה פאשה. ואת סבלות יהודי צפת במאה ה-19.

רחובות

הרשימה הראשונה, ה-58 במספר, בכרך השני היא מזכרונות של אליהו אהרון אייזנברג, תושב ואדי חנין, תר"ן, (1890) על הקמת המושבה רחובות. וכך הוא מספר: אדמת רחובות, "דורן" לשעבר, הכילה 10,600 דונם, והייתה שייכת לנוצרי קתולי בשם אנטון ריק מיפו. ישבו בה רועי בקר וצאן שזרעו חלקות קטנות אך גם שדדו עוברי אורח. בתרמ"ט נודע כי הגרמנים מירושלים, מהנהלת בית היתומים שנלר בקשו לרכוש את השטח לשם הקמת בית ספר חקלאי. גם יווניה עשירה רצתה את השטח עבור הכנסייה היוונית.

בינתיים הגיע לאייזנברג מכתב מאגודה רוסית בשם "אגודת האלף" אשר בקשה לקנות אדמה בארץ ישראל, כאשר רוב התשלום עבורה יהיה בעתיד. אייזנברג מישכן את אדמתו, קבל אשראי מסוחר תבואות ושילם דמי קדימה על חשבון הרכישה. האדמה נבדקה ונמצא כי שני-שליש ממנה ראויים לעצי פרי ושליש לתבואה. עקשנות של אחד השותפים למשא ומתן הביאה לכך כי יהיה מיפוי מדויק של הקרקע. כך הושגו רישיונות לבניית רפתות עם אופציה להפיכתם לבתי מגורים. בתשעה באב הם נקראו לבית הממשל ביפו וקבלו את אישורי הרכישה.

הזכרונות שמביא יערי, לעתים קשורים זה בזה והנה הסיפור השלישי הוא גם על רחובות, על "התפשטות שיר 'התקוה בימי ייסוד רחובות." מכאן עובר המחבר, ברשימה אחת, לצפון הארץ ומספר את סיפורו של דוד שוב על ייסוד המושבה משמר הירדן.

משה סמילנסקי

סיפורים נבחרים של האיכר, הסופר משה סמילנסקי כלולים בשני הכרכים: על: "חאן מנולי" - מרכז המושבות ביפו ועל "יום עבודתי הראשון" בראשון לציון כאשר הסובבים אותו לועגים לו. על הספקולציות בקרקעות, הוא מביא את הסיפור על ימי טיומקין בארץ. אחד העם מבקר בארץ ומנחם אוסישקין מספר על חג הפסח שעבר עליהם בירושלים - חויות אשר ישמשו חומר למאמריו של אחד העם. משה סמילנסקי מתאר את ימיה הראשונים של המושבה שהיה שותף להקמתה - חדרה. אברהם יערי, בארבעה פרקים על חדרה מביא את סיפורו של הרופא הלל יפה ושל בית החרושת לזכוכית בטנטורה.

בשלהי המאה ה-19

יערי עובר לנושאי תרבות, מספר על ראשית בית הספרים הלאומי וממי התקבלו הספרים הראשונים. בנימין זאב הרצל בארץ, מבקר במקוה ישראל וב רחובות. מפי מנחם אוסישקין הוא מביא רשימה על "שעות כושר שהוחמצו", כאשר הציעו שטח אדמה והיהודים לא רכשו אותו ולבסוף באו הגרמנים ובנו עליה את המושבה וילהלמה. עוד החמצה מפי זלמן דוד ליבונטין כאשר הבדווים בנגב, בשנת 1903, בקשו לכרות ברית עם היהודים.

הוא עובר לסיפורי הפועלים והשומרים, על כיבוש העבודה, על חוות פועלים ועל החיים בקבוצת כנרת. הוא מגיע לזכרונות ישראל גלעדי מראשי השומר ועל השומר האגדי אלכסנדר זייד. סטייה קלה משטף הזכרונות והוא מספר על יהדות תימן. ובטרם תפרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא מביא את הסיפורים על: הקמת תל אביב הקטנה, קבוצת דגניה ומרחביה - היישוב העברי ראשון בעמק יזרעאל.

בסיום הספר מופיעים שלושה מפתחות:

ציונים ביבליוגרפיים - המקורות לכל אחד מהזכרונות.
מפתח לשמות האנשים והמקורות
מפתח שמות כותבי הזכרונות

הערות שוליים

ידיעת ארץ ישראל
כללי	ארץ ישראל • ידיעת ארץ ישראל • מחקר אזור בארץ ישראל
תחומי מדע	היסטוריה • גאוגרפיה • גאולוגיה • אקלים • החי • הצומח • הצפרות בישראל
תחומי הפעילות	לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה • של"ח וידיעת הארץ • סדרות חינוך • לימודי ארץ ישראל • חוגי סיירות • החקלאות בישראל
מוסדות	בתי ספר שדה • האגודה הגאוגרפית הישראלית • החברה ההיסטורית הישראלית • החברה המזרחנית הארץ-ישראלית • החברה להגנת הטבע • החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה • המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל • המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן • המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) • המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן • המכון לארכיאולוגיה גלילית • המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי • המרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא • המרכז למיפוי ארץ ישראל • המרכז למיפוי ישראל • העמותה הישראלית לפרהיסטוריה • הקרן לחקר ארץ ישראל • יד יצחק בן-צבי • מכון אבשלום • מכון ישראלי לארכאולוגיה • רשות העתיקות • רשות הטבע והגנים
מסלולים מסומנים	שביל ישראל • שביל ישראל לאופניים • שביל ירושלים • שביל הגולן • שביל הסנהדרין • שביל גולני • שביל הים • סובב כנרת
חוקרי ארץ ישראל	בנימין מטודלה • אשתורי הפרחי • יהוסף שוורץ • אברהם משה לונץ • אברהם יעקב ברור • זאב וילנאי • יוסף ברסלבי • שמריה גוטמן • צבי אילן • יוסי בן-ארצי • אורי דביר • ספי בן-יוסף • שמואל אביצור • ברוך ספיר • מורה דרך
ספרי יסוד	ארץ-ישראל: ספר-המסעות • מדריך ארץ ישראל • אנציקלופדיה אריאל • מדריך ישראל • כל ארץ ישראל • אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל • אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל