חטיבה 5
פרטים | |
---|---|
כינוי | עוצבת השרון |
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | חטיבת חי"ר במילואים |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1947–הווה (כ־77 שנים) |
מקים היחידה | שמעון אבידן |
מלחמות | כל מלחמות ישראל |
פיקוד | |
יחידת אם | עוצבת הפלדה |
דרגת המפקד | אלוף-משנה |
מפקדים | מפקדי החטיבה |
עוצבת השרון – חטיבה 5 (בעבר חטיבת גבעתי וגם חטיבה 17), היא חטיבת חיל רגלים ממוכן (חיר"מ) במילואים בצה"ל ששורשיה בחטיבת גבעתי ההיסטורית. החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל עד כה. על אף שאין קשר ישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי מתש"ח, נסי המערכה של חטיבת גבעתי ממלחמת העצמאות מתנוססים על נס חטיבה 5, וכן תג היחידה של חטיבה 5 זהה לתג החטיבה של גבעתי בתש"ח). ב-4 ביוני 2017 הוחלט על הוספת שם לחטיבה, ומאז נקראת החטיבה "עוצבת השרון – חטיבה 5". בשנת 2020, כחלק מארגון מחדש בצה"ל, החטיבה הוכפפה תחת פיקוד עוצבת הפלדה. כחלק מתהליך זה בוצע תיקון היסטורי ושם החטיבה שונה רשמית ל״חטיבת גבעתי תש״ח״. לוחמי החטיבה היום מגיעים מחטיבת הנח"ל.
היסטוריה
הקמת החטיבה
- ערך מורחב – חטיבת גבעתי בתש"ח
בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, לאחר מלחמת העצמאות גם חטיבת גבעתי, שמספרה היה 5, פשטה ולבשה צורה. בעוד שמרבית חטיבות החי״ש והפלמ״ח פורקו או הועברו לצבא המילואים, נשארה גבעתי אחת משלוש החטיבות הסדירות של צה"ל, היחידה תחת פיקוד המרכז. בקיץ 1956 הוחלט על פירוק החטיבה הסדירה. חלק מגדודי החטיבה הועברו לחטיבות סדירות אחרות (גדוד 51 הועבר לחטיבת גולני וגדוד 52 הועבר לחטיבה 7, למשל) וחטיבה 5 התמזגה בחטיבת מחוז 17 אשר נשאה באחריות המרחבית לגזרת השרון, ואשר המשיכה לשאת במקביל את מורשת "גבעתי". מאוחר יותר שונה שוב שם החטיבה המרחבית לחטיבה 5, שמה הרשמי הראשון של החטיבה במלחמת העצמאות, וככזאת לחמה במלחמת ששת הימים ועד להווה.
שנות החמישים
בשנים שלאחר קום המדינה ביצעה החטיבה מספר פעולות תגמול בפרוזדור ירושלים, החטיבה השתתפה במבצע ירקון שהיה מבצע סיור שערך צה"ל בימים 9–12 ביוני 1955, במסגרת ההיערכות לקראת מבצע קדש.
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים החטיבה המרחבית בפיקוד אל"ם זאב שחם כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 171, גדוד 172, וגדוד 173. החטיבה כבשה את טולכרם, קלקיליה ואת מערב השומרון, עד למבואות שכם. לאחר מלחמת ששת הימים, ובמהלך מלחמת ההתשה ועד לערב מלחמת יום הכיפורים נותרה החטיבה כאחראית על הביטחון השוטף בכל שטח השומרון.
מלחמת יום כיפור
במלחמת יום הכיפורים החליף אל"ם יהודה גולן את אל"ם אריה וינברג שהועבר לפקד על "כוח אילון" באזור ראס סודר. החטיבה תוגברה בכוחות נוספים ונפרסה להגן על חלקה הצפוני של בקעת הירדן. החטיבה כללה 3 גדודי חי"ר: גדוד 171 בפיקוד סא"ל אברהם בר אוריין, גדוד 172, וגדוד 173. החטיבה הייתה בתהליך הסבה לחטיבה ממוכנת. החטיבה שתוגברה בגדוד 105 מגזרת אילת, החזיקה לאחר הפסקת האש את קו המים באזור העיר סואץ עד ליציאת צה"ל מהגדה המערבית של תעלת סואץ. החטיבה הייתה מגויסת כשבעה חודשים, במהלכם המשיכה את ההסבה לחטיבה ממוכנת.
מלחמת לבנון הראשונה
במלחמת לבנון הראשונה פיקד על החטיבה אל"ם עדי לבנת. החטיבה סופחה לאחר סיום המלחמה לאוגדת הגליל שהייתה בפיקוד יצחק מרדכי, ופעלה לאורך ציר החוף עד למבואות ביירות.
שנות השמונים
ב-1988 החליט הרמטכ"ל, רב-אלוף דן שומרון, על פירוק החטיבה מסיבות תקציביות, ואולם ההחלטה שונתה לאחר לחץ של חיילים ומפקדים ביחידה. באפריל 1989 הוחלט על הסבת החטיבה לחטיבת חיר"מ.
האינתיפאדה הראשונה
בימי האינתיפאדה ביצעה החטיבה משימות בט"ש באיו"ש ובגבול הצפון.
מבצע חומת מגן
- ערך מורחב – הקרב בג'נין 2002
בפסח 2002 השתתפה החטיבה בפיקוד דידי ידידיה במבצע חומת מגן. משימת החטיבה הייתה כיבוש מחנה הפליטים ג'נין, שהתנהל תוך לחימה קשה בשטח בנוי. בבוקר 9 באפריל 2002, יום השואה, נקלעה מחלקת הדרגון מהפלוגה המסייעת של גדוד נחשון לקרב קשה, בו נפלו 13 לוחמי ומפקדי הפלוגה. על תפקודה בקרב הוענק לפלוגה המסייעת של גדוד נחשון צל"ש אלוף. כמו כן הוענק לכמה מחיילי הפלוגה ציון לשבח אישי. הקרב הוכרע לאחר הפעלת דחפורי די-9 משוריינים.[1]
מלחמת לבנון השנייה
ב-12 ביולי 2006 הותקף סיור של החטיבה שנע על גבול הצפון, ונחטפו שניים מחיילי החטיבה, אהוד גולדווסר ואלדד רגב. אירוע זה הביא לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.
מלחמת חרבות ברזל
לאחר מתקפת הפתע על ישראל הוקפצו חיילי החטיבה בצו 8 לגזרת הדרום ועם התרחבות המלחמה והכניסה הקרקעית לרצועת עזה השתתפו חיילי החטיבה במאמץ התמרון באזור דרום הרצועה. במהלך המלחמה נהרגו 5 לוחמים מגדוד 8111 של החטיבה[2] כאשר נקלעו לזירת מטענים בבית ספר ששירת את מחבלי החמאס באזור. ב-1.1.24, במהלך פעילות מבצעית בצפון הרצועה, הופעל מטען כנגד כח מגדוד 7020. באירוע נהרג הלוחם עמיחי אוסטר ונפצעו 11 לוחמים נוספים מהגדוד.[3]
יחידות החטיבה
בחטיבה חמישה גדודים, שלושה גדודי חי"ר, גדוד סיור וגדוד הנדסה. בשנת 2020, לאחר פירוק חטיבת מרכבות הפלדה 847, הצטרף גדוד ההנדסה 710 לשורותיה של חטיבה 5.
גדוד 8111 יהונתן
גדוד 8111 יהונתן מורכב ממפקדים וחיילים ששירתו בגדודי החי"ר הסדירים השונים בצה"ל. רוב חיילי הגדוד מחטיבת הנח"ל.
הגדוד קרוי על שם דמותו המקראית של יהונתן בן שאול. סמל הגדוד מורכב מחלקים מסמל החטיבה (חטיבה 5) - שיח הצבר וההרים מייצגים את ההיסטוריה ומורשת החטיבה שלחמה בעיקר באזור הנגב, החרב מסמלת את היותו של הגדוד גדוד חי"ר לוחם, והקשת מסמלת את ההקשר לדמותו של יהונתן בן שאול, שגבורתו תוארה בקינת דוד: ”קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם” (ספר שמואל ב', פרק כ"ב).
גדוד 8110 יואב
גדוד 8110 נקרא גדוד יואב, שם המנציח את מבצע יואב, אחד המבצעים המרכזיים בהם השתתפה חטיבה 5 במלחמת העצמאות. בפסח 2002 היה הגדוד מגויס לתעסוקה מבצעית, אך בעקבות פתיחת מבצע חומת מגן הועבר ללחימה במסגרת החטיבה במחנה הפליטים בג'נין. במהלך הלחימה נהרגו שניים מלוחמי הגדוד ומספר לוחמים אחרים נפצעו.
ב-12 ביולי 2006 אמור היה הגדוד בפיקוד סא"ל בני עזרן לסיים תעסוקה מבצעית בגזרת זרעית בגבול הצפון. סיור של פלוגה ג' בפיקודו של אהוד גולדווסר נתקל במארב של חזבאללה. גולדווסר ואלדד רגב נחטפו לשטח לבנון, באירוע שהחל את מלחמת לבנון השנייה. שניים מלוחמי הגדוד, רב-סמל אייל בנין ושני תורג'מן, ונהג אחד ההאמרים, ואסים סאלח נזאל, שהיה איש קבע של החטיבה המרחבית, נהרגו בהיתקלות.
גדוד 7020 נחשון
גדוד 7020, "נחשון", זכה לשמו באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, על שם מבצע נחשון, אחד מהמבצעים העיקריים בהם השתתפה החטיבה במלחמת העצמאות. אין קשר בין גדוד המילואים 7020 לגדוד 90 - גדוד סדיר בחטיבת כפיר, שגם הוא נושא אותו שם. הגדוד הסדיר נקרא על שם נחשון בן עמינדב המקראי, והוקם כעשור לאחר גדוד המילואים. הגדוד השתתף במסגרת החטיבה במבצע חומת מגן בעיר ג'נין והפלוגה המסייעת שלו נפגעה קשה בקרב במחנה הפליטים. כאמור, בקרב נפלו 13 לוחמי ומפקדי הפלוגה. על תפקודה בקרב זכתה הפלוגה בצל"ש אלוף.
סמל הגדוד מתאר את ארבע חטיבות החי"ר הסדירות, מהן מגיעים לוחמי הגדוד. על אף ששיטת איוש יחידות המילואים בצה"ל שונתה, בתקופה שלאחר מכן, הגיעו לגדוד, כלשאר חטיבה 5, בוגרי חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי בלבד, נשאר הסמל ללא שינוי.
גדוד הסיור
גדוד הסיור של חטיבה 5 הוקם בשנת 2004. הגדס"ר מאגד תחתיו את שלוש הפלוגות הייעודיות של החטיבה: הפלס"ר, הפלנ"ט, הפלחה"ן, הפלת"צ (פלוגת תצפית וצלפים), הפלוגה המסייעת ופלוגת הסיוע המנהלתי. סמל הגדס"ר מורכב ממספר סמלים המייצגים את הפלוגות השונות.
מפקדי החטיבה
מפקדי החטיבה:
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
שמעון אבידן | 1948 | |
יעקב פרי | 1949 | |
יהודה ואלך | 1949–1951 | |
צבי זמיר | 1951–1953 | לימים אלוף פיקוד דרום וראש המוסד |
עודד מסר | 1953–1954 | |
חיים בר-לב | 1954–1955 | לימים הרמטכ"ל השמיני של צבא הגנה לישראל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. |
יוסף גבע | 1955–1957 | לימים אלוף פיקוד מרכז |
יששכר שדמי | 1958–1959 | מפקד חטיבה 17/5 במלחמת סיני |
יהודה הררי | 1959 | |
ברוך גלבוע | ||
זאב בר-סבר | 1960–1964 | |
אליעזר אמיתי | 1964 | |
חיים עינב | 1965–1966 | |
יעקב כפרי | 1966 | שימש ימים ספורים בתפקיד על תקן ממלא מקום עד לכניסתו של זאב שחם לתפקיד |
זאב שחם | 1966–1968 | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים |
אליעזר שגב | 1969 | שימש מספר חודשים על תקן ממלא מקום |
צורי שגיא | 1969–1971 | |
אברהם אורלי | 1971–1972 | |
אריה וינברג (אילון) | 1972–1973 | החטיבה בהסבה לממוכנת |
יהודה גולן | 1973– | מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים |
שמואל פרסבורגר | ||
אריה שלום | 1974 – 1975 | |
יוסף אלדר | 1975 | |
משה ספקטור | ||
צבי גלר | ||
עדי לבנת | 1981–1983 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה |
גבי פארן | 1983–1985 | |
ישראל רמות | ||
יצחק איתן | ||
יוסי גז | 1989–1993 | הסבת החטיבה לחטיבת חיר"ם |
אמל אסעד | ||
צביקה אמדור | לימים מפקד מערך מגל | |
גרשון עמל | 1995–2001 | |
יואל סטריק | 2001–2002 | לימים מפקד זרוע היבשה |
דידי ידידיה[4] | 2002–2003 | |
מוני כץ | 2003–2005 | לימים מפקד מפקדת העומק |
אליהו זוהר | 2005–2009 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה |
עודד ראור | 2009–2012 | |
שמעון אדרי | 2012–2015 | |
אבי רוזנפלד | 2015–2017 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
בצלאל שנייד | 2017–2019 | לימים מפקד חטיבת הבקעה |
אורי לוי | 2019–2021 | |
חיים כהן | אוקטובר 2021–מרץ 2023 | לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה |
טל קוריצקי | 23 במרץ 2023– | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
הנצחה
מ-1947 ועד 2005 נהרגו למעלה מ-800 חיילי חטיבה 5. חללי החטיבה מונצחים בבית החטיבה שבמצודת יואב ליד אשקלון. בתאריך 24 במאי 1995 נפתח בית החטיבה במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ובנוכחות כ- 5,000 מחיילי החטיבה בעבר ובהווה, מקצתם אלופי צה"ל בסדיר ובמילואים. במצודת יואב, היא בית גבעתי, מונצחים יחדיו חללי חטיבת גבעתי על גילגוליה השונים ובהם גם חללי חטיבה 5.
בשנת 1969 הוקמה בצומת ניצני עוז אנדרטה לזכר חללי החטיבה במלחמת ששת הימים בתכנונו של מרדכי כפרי. האנדרטה ממוקמת במקום בו התארגנו לוחמי החטיבה בטרם יציאתם לקרבות על צפון מערב הגדה. האנדרטה כוללת שתי אבני בזלת המונחות זו על גבי זו, עליהן חקוקים סמל החטיבה והפסוק "כשחל וככפיר היו" ומוקדשת "למגיני מרחב השרון".
אנדרטה נוספת לחללי החטיבה במלחמה הייתה מוצבת בחירבת צופין והועברה ליער המגינים.
ציונים לשבח
- צל"ש אלוף - מפקד פיקוד המרכז יצחק איתן העניק (ב-5 ביוני 2002) צל"ש לפלוגה המסייעת של גדוד נחשון, על לחימתה בג'נין במהלך מבצע חומת מגן.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אנדרטה לחטיבה 5 - ב אתר הפסל מרדכי כפרי
- אתר העמותה למען חטיבה 5
- יעקב ארז, דברים שהוכחנו בג'נין, באתר nrg, 26 באפריל 2002.
- אמיר בוחבוט, עשור לחומת מגן: החיילים בג'נין נכנסו לגיא הריגה, באתר וואלה, 5 באפריל 2012.
- מיכאל אוריה, לוחמי המילואים מתכוננים למערכה מול חזבאללה: הצצה לאימון "מכת אש", אתר צה"ל, 09.08.2017.
- חיילי גבעתי מטפסים על צוק המצדה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1956
הערות שוליים
- ^ מוס הראל, כנס הצדעה לחטיבת המילואים שלחמה במחנה הפליטים ג'נין, באתר הארץ, 24 ביוני 2002.
- ^ אביחי טבק, 5 לוחמי מילואים מגדוד 8111 נהרגו במהלך היתקלות בעזה. צפו בתיעוד הדרמטי, באתר דתילי אתר חדשות, 2023-12-11
- ^ נועם אמיר, לוחם מילואים נפל בקרבות, באתר www.makorrishon.co.il, 2024-01-01
- ^ יעקב ארז, דברים שהוכחנו בג'נין, באתר nrg, 26 באפריל 2002
- ^ צל"ש יחידתי - פלוגה מסייעת גדוד נחשון חטיבה 5 מילואים, באתר הגבורה
חטיבות צה"ל בתש"ח | |
---|---|
|