משתמש:תילתן/ישראל פינקלשטיין

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ ספרים חשובים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישראל פינקלשטיין

לידה	1949 (גיל: 75 בערך)
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום מגורים	ישראל
פרסים והוקרה	פרס דן דוד לשנת 2005
תרומות עיקריות
חפירות בתל מגידו, חקר ממלכת יהודה וראשית ישראל, הצגת הכרונולוגיה הנמוכה

ישראל פינקלשטיין (נולד ב-29 במרץ 1949) הוא ארכיאולוג ישראלי המופקד על הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל על שם יעקב מ' אלקוב באוניברסיטת תל-אביב. הוא חוקר מוביל בתחום הארכיאולוגיה של הלבנט העוסק, בין השאר, בשילוב מדעי החיים והמדעים המדויקים במחקר ההיסטורי והארכיאולוגי. פינקלשטיין הוא החופר של מגידו – אתר מפתח לחקר תקופות הברונזה והברזל בלבנט.

פינקלשטיין חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והוא correspondant étranger באקדמיה הצרפתית Académie des Inscriptions et Belles Lettres. פינקלשטיין זכה בפרסים אקדמיים וספרותיים יוקרתיים רבים. בשנת 2005 הוא זכה בפרס דן דוד על התיקון המהותי שערך בהיסטוריה של ישראל הקדום במאות העשירית והתשיעית לפסה"נ. בשנת 2009 זיכה אותו שר התרבות של צרפת באות האביר (Chevalier) של המסדר Ordre des Arts et des Lettres, ובשנת 2010 זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן שבשוויץ. הוא חבר בוועדת הבחירה של הפורום הארכיאולוגי של שנחאי (Shanghai Archaeology Forum) באקדמיה הסינית למדעי החברה.

עם ספריו של פינקלשטיין נמנים רבי המכר "ראשית ישראל: ארכיאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי" (2003; פורסם לראשונה באנגלית בשנת 2001) ו"דוד ושלמה: בין מציאות היסטורית למיתוס" (2006), שנכתבו יחד עם ניל אשר סילברמן. ידועים גם ספריו על התהוות ישראל הקדום ("הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים", 1986), על הארכיאולוגיה וההיסטוריה של אזורי ספר המדבר בלבנט (Living on the Fringe, 1995) ועל ממלכת ישראל הצפונית (The Forgotten Kingdom, 2013).

רקע

משפחה

ישראל פינקלשטיין נולד בתל-אביב. הוריו היו צבי (גרישה) פינקלשטיין (נולד ב-1908) ומרים פינקלשטיין לבית אלנהורן (נולדה ב-1910). סבו הגדול מצד אמו, שלמה אלנהורן, הגיע לארץ-ישראל מגרודנו (היום בבלרוס) בשנות החמישים של המאה ה-19 והתיישב בחברון. הוא היה אחד הרופאים הראשונים בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים, ונמנה עם האנשים שרכשו אדמות בשנת 1878 כדי להקים את פתח תקוה – היישוב היהודי הראשון בארץ-ישראל מחוץ לארבע ערי הקודש. סבו של פינקלשטיין, ישראל יעקב אלנהורן, היה הרוקח הראשון בפתח תקוה.

אביו של פינקלשטיין נולד במליטופול (אוקראינה) והגיע לארץ-ישראל עם משפחתו בשנת 1920. הוא עסק בפרדסנות והיה פעיל בארגוני ספורט בישראל. הוא כיהן כסגן יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל וכיו"ר תנועת מכב"י ישראל, והיה חבר בוועד האולימפי בישראל. פינקלשטיין נשוי לג'ואל לבית כהן ולהם שתי בנות – אדר (נולדה ב-1992) ושרי (נולדה ב-1996).

לימודים

פינקלשטיין למד בבית הספר היסודי פיק"א (1956–1963) ובתיכון "אחד העם" (1963–1967), שניהם בפתח תקוה. לאחר ששירת בצה"ל (1967–1970) הוא החל ללמוד באוניברסיטת תל-אביב. פינקלשטיין למד לקראת התואר הראשון בחוג לגיאוגרפיה ובחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, שם היה תלמידו של פרופ' יוחנן אהרוני, וסיים את לימודי הבוגר בשנת 1974. במסגרת לימודיו השתתף בשנת 1973 בחוליית סקר של האוניברסיטה באזור ראש העין. את לימודיו המתקדמים עשה בהנחייתו של פרופ' משה כוכבי. הוא סיים תואר שני בארכיאולוגיה בשנת 1978 לאחר שכתב עבודה בנושא "התישבות כפרית בשולי ההר באגן הירקון בתקופה הישראלית-הלניסטית", וזכה בתואר דוקטור בשנת 1983 בעקבות מחקרו על "חפירות עזבת צרטה וההתנחלות הישראלית בהר".

קריירה אקדמית

בין השנים 1976–1990 לימד פינקלשטיין, תחילה כעוזר הוראה ואחר כך כמרצה, במחלקה ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בשנה האקדמית 1983–1984 השתתף בקבוצת מחקר בראשות פרופ' יגאל ידין במכון הישראלי ללימודים מתקדמים בירושלים. בשנת 1986–1987 הוא לימד במחלקה לשפות ולתרבויות של המזרח הקרוב באוניברסיטת שיקגו. בשנת 1987 הוא מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן, וב-1990 עבר למחלקה לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב. ב-1992–1993 בילה פינקלשטיין שנת שבתון במחלקה לשפות ולתרבויות של המזרח הקרוב באוניברסיטת הרווארד. הוא כיהן כראש המחלקה לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום (1994–1998) וכראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר (1996–2003) באוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1998–1999 היה פינקלשטיין חוקר אורח במרכז למחקר ארכיאולוגי של המזרח (Centre de Recherche d’Archéologie Orientale) ובבית הספר ללימודים גבוהים (École Pratique des Hautes Études) בסורבון בפריז.

פינקלשטיין הרצה למעלה ממאה הרצאות בכנסים בינלאומיים והרצאות רבות באוניברסיטאות בכל העולם. בין השאר הרצה סדרת הרצאות על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ישראל הקדום באוניברסיטה הנוצרית בטקסס (Texas Christian University; 2002), באוניברסיטת בואנוס איירס (University of Buenos Aires; 2011), בקולג' דה פראנס (College de France; 2012), באוניברסיטה המתודיסטית של סאו פאולו (Methodist University of Sao Paolo; 2015) ובאוניברסיטה הבינלאומית הנוצרית בטוקיו (2017). הוא מתעתד להרצות סדרת הרצאות דומה במכון המקראי האפיפיורי ברומא (Pontifical Biblical Institute; 2017). פינקלשטיין הוא העורך של Tel-Aviv, כתב העת של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, מאז שנת 2008, והעורך האחראי של סדרת המונוגרפיות של המכון מאז שנת 2005. הוא חבר בכמה מערכות הוצאה לאור, ביניהן המערכות של Palestine Exploration Journal ושל Archaeology and Biblical Studies Series של החברה לספרות המקרא (Society of Biblical Literature).

מחקר בשדה

פינקלשטיין הוכשר כארכיאולוג חופר בחפירות תל באר-שבע בראשות יוחנן אהרוני (1971) ובחפירות תל אפק בראשות משה כוכבי ופרחיה בק (1973–1978). החל משנת 1976 הוא ערך מחקרים משלו בכמה אתרים ואזורים.

חפירות וסקרים בעבר

עזבת צרטה (1976–1978): מנהל בשטח בחפירות עזבת צרטה, כפר מתקופות הברזל א-ב1 ליד ראש העין. לתוצאות ראו:

I. Finkelstein, Izbet Sartah: An Early Iron Age Site near Rosh Ha‘ayin, Israel, Oxford 1986 (BAR International Series 299).

דרום סיני (1976–1978): מנהל סקר שרידי מנזרים ביזנטיים בדרום סיני. לתוצאות ראו:

I. Finkelstein, Byzantine Monastic Remains in Southern Sinai, Dumbarton Oaks Papers 39 (1985), pp. 39–75.

בני ברק (1977): מנהל חפירת הצלה בתל בני ברק הקדומה. לתוצאות ראו:

פינקלשטיין, י', חפירת בדיקה בתל ליד צומת מסובים (בני ברק הקדומה), עתיקות י' (תש"ן), עמ' 29–40.

תל עירא (1980): מנהל חפירה (יחד עם יצחק בית-אריה וברוס קרסון) בתל עירא, אתר מתקופת הברזל ב בבקעת באר-שבע. לתוצאות ראו:

I. Finkelstein and I. Beit-Arieh, Area E, in I. Beit-Arieh (ed.), Tel Ira: A Stronghold in the Biblical Negev (Monograph Series of the Institute of Archaeology, Tel-Aviv University 15), Tel-Aviv 1999, pp. 67–96.

שילה (1981–1984): מנהל החפירה בשילה המקראית. באתר שרידים מתקופות הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת והברזל א. לתוצאות ראו:

I. Finkelstein (ed.), Shiloh: The Archaeology of a Biblical Site (Monograph Series of the Institute of Archaeology, Tel-Aviv University 10), Tel-Aviv 1993.

סקר דרום השומרון (1981–1987): מנהל סקר בדרום השומרון. לתוצאות ראו:

I. Finkelstein, Z. Lederman and S. Bunimovitz, Highlands of Many Cultures, The Southern Samaria Survey, The Sites (Monograph Series of the Institute of Archaeology, Tel-Aviv University 14). Tel Aviv 1997.

ח'רבת דווארה (1985–1986): מנהל חפירה בח'רבת דווארה, אתר מתקופות הברזל א וראשית הברזל ב1 בספר המדבר מצפון-מזרח לירושלים. לתוצאות ראו:

I. Finkelstein, Excavations at Kh. ed-Dawwara: An Iron Age Site Northeast of Jerusalem, Tel-Aviv 17 (1990), pp. 163–208.

דהר מרזבנה (1987): מנהל חפירות בדיקה באתר מתקופת הברונזה הביניימית בספר המדבר מצפון-מזרח לירושלים. לתוצאות ראו: I. Finkelstein, The Central Hill Country in the Intermediate Bronze Age, Israel Exploration Journal 41 (1991), pp. 19–45.

חפירות בהווה

מגידו (החל מ-1994): מנהל שותף בחפירה (1994–2012 עם דוד אוסישקין, מאז 2014 עם מת'יו ג' אדאמס ומריו א"ס מרטין). מגידו נחשב אחד האתרים החשובים ביותר מתקופות הברונזה והברזל בלבנט. לתוצאות ראו:

I. Finkelstein, D. Ussishkin and B. Halpern (eds.), Megiddo III: The 1992–1996 Seasons (Monograph Series of the Institute of Archaeology, Tel-Aviv University 18). Tel-Aviv 2000; I. Finkelstein, D. Ussishkin and B. Halpern (eds.), Megiddo IV: The 1998–2002 Seasons (Monograph Series of the Institute of Archaeology, Tel-Aviv University 24), Tel-Aviv 2006; I. Finkelstein, D. Ussishkin and E.H. Cline (eds.), Megiddo V: The 2004–2008 Seasons (Monograph Series of the Institute of Archaeology, Tel-Aviv University 31), Winona Lake 2013; I. Finkelstein, M.A.S. Martin and M.J. Adams (eds.), Megiddo VI: The 2010–2014 Seasons (forthcoming).

הר הנגב (החל מ-2006): מנהל שותף (עם רות שחק-גרוס, אוניברסיטת חיפה) של חפירות בארבעה אתרים בהר הנגב: אתר הרועה ונחל בוקר (תקופת הברזל) ומשאבי שדה ועין זיק (תקופת הברונזה הביניימית). לתוצאות ראו:

R. Shahack-Gross and I. Finkelstein, Settlement Oscillations in the Negev Highlands Revisited: The Impact of Microarchaeological Methods, Radiocarbon 57/2 (2015), pp. 253–264.

קריית-יערים (החל מ-2017): מנהל שותף (עם כריסטוף ניקול ותומס רומר מן הקולג' דה פרנס) בחפירות קריית-יערים, אתר מפתח מקראי ממערב לירושלים הקשור לסיפור ארון הברית בספר שמואל.

פרוייקטים אחרים

בעבר

מחקר פטרוגרפי של תעודות אל-עמרנה (1997–2000): עם יובל גורן ונדב נאמן (אוניברסיטת תל-אביב). לתוצאות ראו:

Y. Goren, I. Finkelstein and N. Na'aman, Inscribed in Clay: Provenance Study of the Amarna Letters and other Ancient Near Eastern Texts (Monograph Series of the Institute of Archaeology, Tel-Aviv University 23), Tel-Aviv 2004.

שחזור ישראל הקדום (2009–2014): (Reconstructing Ancient Israel: The Exact and Life Sciences Perspectives) עם סטיב ווינר ממכון ויצמן למדע, פרוייקט שמומן בידי המועצה האירופית למחקר (European Research Council). המחקר נערך בעשרה מסלולים: תיארוך בשיטת פחמן 14; דנ"א קדום; גיאו-ארכיאולוגיה; פליאו-אקלים; פטרוגרפיה; מטלורגיה; מתמטיקה של יום-יום; הדמיה מתקדמת של אוסטרקאות; ניתוח שקיעים מולקולאריים בכלי חרס; וארכיאוזאולוגיה. למעלה מארבעים חוקרים, תלמידי מחקר ופוסט-דוקטורנטים השתתפו בפרויקט, ודגימות נלקחו מאתרים רבים בישראל וביוון. לתוצאות ראו:

I. Finkelstein, S. Weiner and E. Boaretto (eds.), Reconstructing Ancient Israel: The Exact and Life Sciences Perspectives, special issue of Radiocarbon (57/2), 2015.

ושם גם רשימה של למעלה מ-70 פרסומים עד 2015.

פרוייקטי מחקר נמשכים

מחקר גאו-ארכיאולוגי בהר הנגב (החל מ-2006): עם רות שחק-גרוס (ראה לעיל).

אוסטרקאות עבריים מתקופת הברזל בעידן הסיליקון: פליאוגרפיה ממוחשבת (החל מ-2008): עם אלי פיסצקי (אוניברסיטת תל-אביב). לתוצאות ראו רשימת הפרסומים באתר:

http://www-nuclear.tau.ac.il/~eip/ostraca/Publications/Publications.html.

DNA קדום, בעלי חיים ובני אדם (החל מ-2009): עם מירב מאירי (אוניברסיטת תל-אביב); כיום בשיתוף פעולה עם ג'וזף מרן ופיליפ שטוקהמר (אוניברסיטאות היידלברג ומינכן), לירן כרמל (האוניברסיטה העברית) ודיוויד רייך (אוניברסיטת הרווארד).

פלאו-אקלים בלבנט (החל מ-2009): עם דפנה לנגוט (אוניברסיטת תל-אביב) ותומס ליט (אוניברסיטת בון).

נוהגי אכילה בירושלים (החל מ-2014): עם לידר ספיר-חן (אוניברסיטת תל-אביב).

הרקע הארכיאולוגי וההיסטורי של החומש (החל מ-2016): עם קונרד שמיד (אוניברסיטת ציריך), תומס רומר וכריסטוף ניהן (אוניברסיטת לוזאן) ועודד ליפשיץ (אוניברסיטת תל-אביב).

מחקר

פינקלשטיין כתב על מגוון נושאים, ביניהם הארכיאולוגיה של תקופת הברונזה ותרומת מדעי החיים והמדעים המדויקים לארכיאולוגיה, אולם חלק ניכר מעבודתו הוקדש לתקופת הברזל בלבנט ובעיקר להיסטוריה של ישראל הקדום.

התהוות ישראל הקדום

התיאוריות הקלאסיות על ראשית ישראל תיארו אירוע חד-פעמי, יוצא דופן בהיסטוריה של האזור, אך פינקלשטיין הציע שהיה זה תהליך ארוך ומעגלי. הוא הראה שגל ההתיישבות בחבלי ההר בתקופת הברזל א (1150–950 לפסה"נ לערך) היה השלב האחרון בסדרת התפתחויות דמוגרפיות כאלה – הראשונה התרחשה בתקופת הברונזה הקדומה והשנייה בברונזה התיכונה. בתקופות שבין הגלים האלה הייתה פעילות התיישבותית דלה. התנודות האלה, לדעתו של פינקלשטיין, מייצגות שינויים ברצף שבין התיישבות קבע לנוודות פסטורלית, שנגרמו כתוצאה מדינמיקות כלכליות-חברתיות ופוליטיות. משום כך חלק ניכר מן האנשים שהתיישבו בחבלי ההר בראשית תקופת הברזל היו נוודים-פסטורלים מקומיים; אחרים היו יושבי קבע ממקומות אחרים, שעברו להרים לאחר התמוטטות החברה של תקופת הברונזה בעקבות תקופה ארוכה של יובש בסביבות 1250–1100 לפסה"נ ונסיגת מצרים מכנען במחצית השנייה של המאה ה-12 לפסה"נ. הקבוצות האלה יצרו לבסוף את הממלכה הצפונית של ישראל ואת ממלכת יהודה, ולפיכך ניתן לכנות אותם "ישראלים" כבר בראשית תהליך ההתיישבות שלהם. אותו הדבר ניתן לומר על תהליך ההתיישבות בן אותו הזמן בעבר הירדן ובמערב סוריה, שהביא להווצרותן של מואב, עמון והממלכות הארמיות.

פינקלשטיין מתייחס לתיאור המקראי של כיבוש כנען בספר יהושע כחיבור אידיאולוגי של המחבר הדויטרונומיסטי בשלהי המאה השביעית לפסה"נ, שתיאר את "הכיבוש העתידי" של המלך יאשיהו מיהודה ולא אירוע היסטורי בסוף תקופת הברונזה. הוא הציע שהתיאור המקורי של הכיבוש הגיע מממלכת ישראל הצפונית כבר במאה השמינית לפסה"נ, והושפע מזיכרונות הזעזועים שפקדו את החבלים הנמוכים בסוף תקופת הברזל א (המאה העשירית לפסה"נ) ולא אלו של סוף תקופת הברונזה (שלהי המאה ה-12 לפסה"נ).

הכרונולוגיה הנמוכה

עד שנות התשעים של המאה שעברה הייתה הכרונולוגיה של תקופת הברזל בלבנט מעוגנת בתיאור המקראי של הממלכה המאוחדת הגדולה של דוד ושלמה. בהתאם לכך הסתיימה תקופת הברזל א בערך בשנת 1000 לפסה"נ, ותקופת הברזל ב1 תוארכה משנת 1000 עד למסע המלחמה של פרעה ששונק (שישק המקראי) בשנת 925 לפסה"נ בערך. שני ארמונות מתקופת הברזל ב1 במגידו נחשבו לביטוי החומרי של האימפריה של שלמה. בעת שהתכונן לחפירות במגידו בראשית שנות התשעים הבחין פינקלשטיין בקשיים בסכמה הזאת. הקושי העיקרי היה הופעתם של מאפייני תרבות חומרית דומים בתל מגידו, בשכבה שתוארכה לימי המלך שלמה באמצע המאה העשירית לפסה"נ, ובתילים שומרון ויזרעאל, בהקשרים שתוארכו לימי שושלת בית עמרי, מלכי ישראל בראשית המאה התשיעית לפסה"נ. כדי לפתור את הקשיים האלה הציע פינקלשטיין "להנמיך" את התאריכים של שכבות תקופת הברזל בלבנט בכמה עשורים.

לפי הכרונולוגיה הנמוכה של פינקלשטיין נמשכה תקופת הברזל א עד אמצע המאה העשירית לפסה"נ, ואילו תקופת הברזל ב1 תוארכה בין אמצע המאה העשירית לשנת 800 לפסה"נ או מעט לאחר מכן. זה מעיד שהארמונות במגידו ומאפיינים אחרים שיוחסו באופן מסורתי לזמנו של המלך שלמה – מאפיינים שמתוארכים לשלהי תקופת הברזל ב1 – יש לשייכם לימי שושלת בית עמרי במחצית הראשונה של המאה התשיעית לפסה"נ. ויכוח גדול החל. החל מסוף שנות התשעים התמקד הדיון בפרשנות של תיארוכי פחמן 14 לממצאים אורגניים מאתרי מפתח כמו תל רחוב ומגידו. בדיקות הפחמן-14 הציבו את המעבר מתקופת הברזל א לתקופת הברזל ב1 באמצע המאה העשירית לפסה"נ (במקום בשנת 1000 לפסה"נ כפי שהוצע בעבר), ואת המעבר מתקופת הברזל ב1 ל-ב2 בראשית המאה השמינית לפסה"נ (ולא בסביבות שנת 925 לפסה"נ).

פינקלשטיין עסק גם בכרונולוגיה של קרמיקה פלישתית מתקופת הברזל א. התיאוריה המסורתית תיארכה את הופעת הקרמיקה הפלישתית – וכך את ההתיישבות הפלישתית במישור החוף הדרומי של הלבנט – בהתאם לעימותים בין רעמסס השלישי לבין גויי הים בראשית המאה השתים-עשרה לפסה"נ. במילים אחרות, קרמיקה פלישתית מופיעה במהלך השלב האחרון של השלטון המצרי בכנען. פינקלשטיין הציע שהקרמיקה החד-גונית מתוצרת מקומית הידועה מכמה אתרים בפלשת, שנחשבה בדרך כלל למייצגת את השלב המוקדם ביותר של ההתיישבות הפלישתית, צריכה להיות מתוארכת לתקופה שאחרי הנסיגה של מצרים מכנען בשנות השלושים של המאה השתים-עשרה לפסה"נ.

לדעתו של פינקלשטיין, התיאור המקראי של ימי דוד ושלמה הוא רב-שכבתי. הוא מקבל את מייסדי שושלת בית דוד כדמויות היסטוריות מן המאה העשירית לפסה"נ, וסובר שתיאור עליית דוד לשלטון עשוי להכיל זכרונות קדומים של פעילותו כמנהיג קבוצת עקורים (עפירו) שפעלה בשוליים הדרומיים של יהודה. עם זאת, הוא רואה בתיאור של הממלכה המאוחדת הגדולה מבנה אידיאולוגי שמייצג מגמותיהם של מחברים מתקופת המלוכה המאוחרת במאה השביעית לפסה"נ, בעיקר את האידיאולוגיה הכל-ישראלית מימי יאשיהו מלך יהודה. לפי השקפתו, דוד ושלמה ההיסטוריים שלטו על טריטוריה קטנה בחבל ההר הדרומי – טריטוריה שאינה שונה מאוד מזו של ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת. פינקלשטיין מפרש חלק ניכר מתיאור המלך שלמה במקרא כמייצג מציאות של תקופת המלוכה המאוחרת: חלקו מסוף ימי הממלכה הצפונית (למשל, ההתייחסות למגידו, לחצור ולגזר במלכים א ט ט"ו, ולאורוות, לסוסים ולמרכבות של שלמה), וחלקו מימי מנשה מלך יהודה בראשית המאה השביעית לפסה"נ, תחת שלטון אשורי (למשל, הביקור של מלכת שבא בירושלים). גם תיאור הפלישתים במקרא מייצג לדעתו את המציאות בפלשת בתקופת המלוכה המאוחרת.

"כנען החדשה"

בעקבות תוצאות החפירות במגידו טען פינקלשטיין שהתרבות החומרית של תקופת הברזל א בעמקים הצפוניים ממשיכה את תרבות תקופת הברונזה המאוחרת. במילים אחרות, לאחר שבסוף המאה השתים-עשרה התמוטטו ערי המדינה שהיו תחת שלטון מצרים בתקופת הברונזה המאוחרת, הייתה תחייה של כמה מאותם מרכזים ועלייה של אחרים בתקופת הברזל א. הוא כינה את התופעה הזאת "כנען החדשה". בהתאם לכך, השבר הגדול בתרבות החומרית בכנען התרחש בסוף תקופת הברזל א, במאה העשירית, ולא בסוף תקופת הברונזה המאוחרת. פינקלשטיין קישר את ההרס האלים של ערי המדינה שקמו לתחייה להתפשטות של תושבי חבל ההר (ישראלים קדומים). הוא הציע שזכרונות של האירועים שהתחוללו בחבלי העמקים בשלהי תקופת הברזל א נשמרו במסורות הצפוניות על התנגשויות עם ערים כנעניות שמופיעות בסיפורי הגבורה בספר שופטים.

הממלכה הצפונית

פינקלשטיין עסק בכמה נושאים הקשורים לארכיאולוגיה ולהיסטוריה של ממלכת ישראל. הוא הציע שיישות פוליטית טריטוריאלית ראשונה בישראל הצפונית התפתחה בבמת גבעון-בית אל בסוף תקופת הברזל א וראשית הברזל ב1. עדות לכך, לדעתו, היא מערכת האתרים המבוצרים בני הזמן, כמו תל א-נצבה, ח'רבת דווארה, א-תל (העי) וגבעון. עדות היסטורית לקיומה של הישות הזאת נמצאת בתיאור מסע המלחמה של פרעה ששונק א לאזור הזה באמצע המאה העשירית לפסה"נ או במחצית השנייה שלה. לפי פינקלשטיין, זכרונות חיוביים של בית שאול המופיעים במקרא מייצגים את הישות הישראלית המוקדמת הזאת. הוא הציע שהיישות הישראלית הצפונית הזאת שלטה על חלק ניכר מן הטריטוריה של ההרים, ולכן היא איימה על האינטרסים של השושלת המצרית ה-22 בכנען ונכבשה במהלך המסע של המלך ששונק א.

פינקלשטיין טוען שבימיה הראשונים שלטה הממלכה הצפונית (ירבעם ויורשיו) על הרי שומרון, על המורדות המערביים של הגלעד ועל אזור עמק יזרעאל. היא התפשטה צפונה במהלך שלטון בית עמרי, במחצית הראשונה של המאה התשיעית לפסה"נ, ויותר מכך בתקופת ירבעם ב, במחצית הראשונה של המאה השמינית לפסה"נ. פינקשלטיין תיאר את המאפיינים המיוחדים של "הארכיטקטורה של בית עמרי", ויחד עם צוות החפירה של מגידו עסק בנושאים שונים הקשורים לתרבות החומרית של הממלכה הצפונית, כגון תעשיית מתכת ונוהגי פולחן. פינקלשטיין בחן גם את המסורות המקראיות הקשורות לממלכה הצפונית, כמו מחזור סיפורי יעקב בספר בראשית (מחקר שנערך יחד עם תומס רומר), מסורת יציאת מצרים, סיפורי הגבורה בספר שופטים ושרידים של מסורות מלוכה בספרי שמואל ומלכים. הוא הציע שהמסורות הישראליות הצפוניות האלה החלו להכתב בימי ירבעם ב (המחצית הראשונה של המאה השמינית לפסה"נ), הובאו ליהודה עם פליטים ישראלים אחרי ההשתלטות של אשור על ישראל, ושולבו אחר כך בחיבורי המקרא שנכתבו בירושלים. לדעת פינקלשטיין, הסוגה המקראית של הצגת "היסטוריה" בשרות אידיאולוגיה מקראית התחילה בממלכת ישראל הצפונית במאה השמינית לפסה"נ.

ארכיאולוגיה והיסטוריה של ירושלים

פינקלשטיין עסק לאחרונה במיקום התל הקדום של ירושלים (עם עידו קוך ועודד ליפשיץ). הדעה המקובלת היא שרכס עיר דוד הוא מקומו של היישוב המקורי בירושלים. פינקלשטיין ועמיתיו טענו שלרכס עיר דוד אין מאפיינים של תל מתקופות הברונזה והברזל, שהוא נמצא בנחיתות טופוגרפית ביחס לסביבתו, ושהעדות הארכיאולוגית ברכס אינה כוללת תקופות התיישבות המתועדות במקורות טקסטואליים מהימנים. לדידם, המקום המתאים ביותר לליבה של ירושלים הקדומה הוא הר הבית. המתמך הגדול שבנה הורדוס (מתחם הר הבית) עשוי להסתיר תל בן חמישים דונם ויותר, שכמו ערי בירה אחרות בלבנט כלל הן את המתחם המלכותי, הן את רבעי המגורים. מיקום התל של ירושלים הקדומה בהר הבית פותר קשיים רבים הנוגעים לרכס עיר דוד.

לפי פינקלשטיין, יש לחלק את ההיסטוריה של ירושלים בתקופת המקרא לשלושה שלבים עיקריים: (א) עד המאה התשיעית לפסה"נ ירושלים היתה בגבולות התל של הר הבית ושלטה על אזור קטן בחבל ההר הדרומי. לפיכך אפשר להשוות את ירושלים בימי דוד ושלמה לירושלים בתקופת אל-עמרנה במאה הארבע-עשרה לפסה"נ: היא היתה בגודל של תל הררי טיפוסי (למשל שכם), שלטה על אזור מוגבל, ובכל זאת היתה לה השפעה מעבר לאזור ההר; (ב) ההתפשטות הראשונה של ירושלים הייתה במאה התשיעית לפסה"נ, אולי במחצית השנייה שלה. אז גדלה העיר במידה משמעותית דרומה. ממצאים מתקופת הברזל ב1 נחשפו מדרום למסגד אל-אקצה, מעל מעיין הגיחון ומדרום לשער האשפות של העיר העתיקה. במקביל להתפתחות הזאת התפשטה יהודה לשפלה במערב ולבקעת באר-שבע בדרום, ולראשונה הפכה לממלכה טריטוריאלית – מעבר לעיר-מדינה המוגבלת לחבל ההר הדרומי; (ג) השלב המרשים הראשון בהיסטוריה היישובית של ירושלים התחיל בשלהי המאה השמינית לפסה"נ והמשיך עד הריסתה בידי הבבלים בשנת 586 לפסה"נ. בתקופה הזו ירושלים התפשטה בצורה דרמטית וכללה את כל רכס עיר דוד ואת ה"גבעה המערבית" (היום הרובע היהודי והרובע הארמני בעיר העתיקה). התפשטות זאת התרחשה בשל הגעת פליטים ישראלים לאחר הרס הממלכה הצפונית בשנים 722–720 לפסה"נ. הקבוצות האלה הביאו איתן מאפיינים של תרבות חומרית צפונית, וחשוב יותר – את מיתוסי הייסוד, המסורות המלכותיות וסיפורי הגבורה שלהן. מסורות צפוניות אלה שולבו אחר כך בטקסט המקראי, היהודאי.

ירושלים ופחוות יהוד בתקופות הפרסית וההלניסטית

פינקלשטיין צייין שבתקופה הפרסית הייתה ירושלים מוגבלת לתל של הר הבית – ואפילו שם הייתה מיושבת בדלילות – ושיהודה בת התקופה הייתה גם היא מיושבת בדלילות. מכיוון שתיאור בניית חומת ירושלים בנחמיה ג מתייחס בהכרח לעיר הגדולה (המתפרסת מעבר לתל הישן של הר הבית), הוא מייצג כנראה את בניית הביצורים בידי החשמונאים.

פינקלשטיין ציין גם שאתרים רבים הנזכרים ברשימות השבים בספרי עזרא ונחמיה לא היו מיושבים בתקופה הפרסית, ולכן הוא רואה את הרשימות האלה כמייצגות את המצב הדמוגרפי בימי החשמונאים. אותו דבר תקף לדעתו גם לרשימות היחס בדברי הימים א. פינקלשטיין התבונן בדיווחים על מלכי יהודה בדברי הימים ב שאינם מופיעים בספר מלכים. הוא הסב את תשומת הלב לדמיון שבין הטקסטים האלה לבין תיאורי ההתפשטות הטריטוריאלית של החשמונאים בספר מכבים א, והציע להבין את התיאורים בדברי הימים כמייצגים את הצורך בלגיטימציה של החשמונאים. משמעות הדבר היא שלפחות דברי הימים ב מתוארך לשלהי המאה השנייה לפסה"נ, כנראה לימי יוחנן הורקנוס.

תלמידים לתואר דוקטור

• יצחק מייטליס, "הרי יהודה בתקופת הברונזה התיכונה", 1997.
• David Ilan, Northeastern Israel in the Iron Age I: Cultural, Economic and Political Structures and Transformations, 1999
• Assaf Yasur-Landau, Social Aspects of Aegean Settlement in the Southern Levant at the end of the 2nd Millennium BCE, 2003 (מנחים נוספים: עירד מלכין ושלמה בונימוביץ).
• אלון שביט, "מערכים יישוביים במישור החוף הדרומי של ארץ-ישראל בתקופת הברזל ב", 2003.
• יובל גדות, "המשכיות ושינוי: תהליכים תרבותיים בתקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל במישור החוף המרכזי של ישראל", 2004 (מנחה נוסף: משה כוכבי).
• אהרון ששון, "כלכלת בעלי החיים (צאן ובקר) לאור המחקר הזואו-ארכיאולוגי בשכבה II (מאה 8 לפנה"ס) בתל באר-שבע", 2004 (מנחים נוספים: תמר דיין וזאב הרצוג).
• Liora Kolska Horwitz, Diachronic Patterns of Animal Exploitation in the Sinai Peninsula, 2006 (מנחה נוסף: איתן צ'רנוב – האוניברסיטה העברית בירושלים).
• Norma Franklin, State Formation in the Northern Kingdom of Israel: Some Tangible Symbols of Statehood, 2006 (מנחה נוסף: נדב נאמן).
• אלכסנדר פאנטאלקין, "הקשרים בין העולם היווני לדרום הלבנט במאות השביעית–שישית לפנה"ס", 2008 (מנחה נוסף: עירד מלכין).
• ערד חגי, "נמלים בפיניקיה, ישראל ופלשת במאות ה-9–7 לפנה"ס: הממצא הארכיאולוגי והמשמעות ההיסטורית", 2009 (אוניברסיטת חיפה, מנחה נוספת: מיכל ארצי).
• Amir Sumaki-Fink, The History and Archaeology of Alalah in the Late Bronze Age, 2009 (מנחה נוסף: נדב נאמן).
• יפעת טהרני-סוסלי, "עיר בסביבה מדברית: הבטים גיאוגרפיים, כלכליים וסוציו-פוליטיים", 2010 (מנחה נוסף: נדב נאמן).
• ערן אריה, "'היושב בארץ-העמק': תהליכים יישוביים, חברתיים ותרבותיים בעמק יזרעאל משלהי תקופת הברונזה המאוחרת ועד להתגבשות המלוכה", 2012.
• David Friesem, Formation Processes Related to the Degradation of Mud Brick Structures and their Archaeological Implications, 2014 (מנחה נוספת: רות שחק-גרוס – אוניברסיטת חיפה).
• Michael Toffolo, Correlating the Iron Age in the Eastern Mediterranean: Contexts, Site Formation Processes and Chronology, 2014 (מנחה נוספת: אליזבטה בוארטו – מכון וייצמן למדע)
• Shirly Ben-Dor Evian, Egypt and Philistia in the Early Iron Age: The Historical Record and the Archaeological Remains, 2015 (מנחה נוספת: דבורה סוויני).
• Karen Covello-Paran, The Jezreel Valley during the Intermediate Bronze Age: Social and Cultural Landscapes, 2015 (מנחה נוסף: עודד ליפשיץ).
• Elon Heymans, The Early History of Money and Monetary Exchange in the Eastern Mediterranean Iron Age (בהכנה; מנחים נוספים: עירד מלכין ואלכסנדר פאנטאלקין).
• אפרת בוצר, "התרבות החומרית של יהודה ושומרון בתקופה הפרסית" (בהכנה; מנחה נוסף: עודד ליפשיץ).
• אריאל וינדרבוים, "המכלול הקיראמי מתקופת הברזל IIא מחפירות העופל", ירושלים (בהכנה).
• Zachary Dunseth, The Intermediate Bronze Age (2500–1950 BCE) in the Negev Highlands: The Geoarchaeological Perspective (בהכנה; מנחה נוספת: רות שחק-גרוס – אוניברסיטת חיפה).
• אסף קליימן, "אזורי גבול בית ישראל וארם במאות ה-10 וה-9 לפסה"נ" (בהכנה).
• Itzhak Lee, Benjamin in the Hebrew Bible in Light of Archaeological Data and Historical Reconstruction (בהכנה; מנחה נוסף: עודד ליפשיץ).
• Erin Hall, Archaeology of Cult in the Northern Kingdom (בהכנה).
• Abra Spiciarich, Religious and Socioeconomic Diversity of Ancient Jerusalem and its Hinterland During the 8th–2nd centuries BCE: A View from the Faunal Remains (בהכנה; מנחים נוספים: לידר ספיר-חן ועודד ליפשיץ).
• Eythan Levy, Chronologies of the Bronze and Iron Ages in the Levant: a Computational Approach (בהכנה).

פרסומים

ספרים

(נוסף לדוחות החפירות שצוטטו לעיל).

• "קדמוניות סיני: מחקרים בתולדות חצי-האי", תל-אביב תש"מ (עורך, יחד עם זאב משל).
• "הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים", תל-אביב 1986. מהדורה מעודכנת של הספר פורסמה באנגלית בשם The Archaeology of Israelite Settlement, Jerusalem 1988
• "סקר ארכיאולוגי בארץ בנימין", ירושלים תשנ"ג (עורך, יחד עם יצחק מגן).
• "מנוודות למלוכה: היבטים ארכיאולוגיים והיסטוריים על ראשית ישראל", ירושלים תש"ן (עורך, יחד עם נדב נאמן). פורסם גם באנגלית בשםFrom Nomadism to Monarchy: Archaeological and Historical Aspects of Early Israel, Jerusalem 1994 
• Living on the Fringe: The Archaeology and History of the Negev, Sinai and Neighbouring Regions in the Bronze and Iron Ages, Sheffield 1995
• The Bible Unearthed: Archaeology's New Vision of Ancient Israel and the Origin of Its Sacred Texts, New York 2001 (יחד עם ניל אשר סילברמן). תורגם ל-12 שפות. פורסם בעברית בשם "ראשית ישראל: ארכיאולוגיה, מקרא וזכרון היסטורי", תל-אביב תשס"ג.
• David and Solomon: In Search of the Bible's Sacred Kings and the Roots of the Western Tradition, New York 2006 (יחד עם ניל אשר סילברמן). תורגם לשש שפות. פורסם בעברית בשם "דוד ושלמה: בין מציאות היסטורית למיתוס", תל-אביב תשס"ו.
• The Quest for the Historical Israel: Debating Archeology and the History of Early Israel, Atlanta 2007 (יחד עם עמיחי מזר).
• Un archéologue au pays de la Bible, Paris 2008.
• The Forgotten Kingdom. The Archaeology and History of Northern Israel, Atlanta 2013, תורגם לארבע שפות.
• מחבר שותף של שלושה ספרי יובל: לנדב נאמן, לדוד אושיסקין ולבנימין זאס.

מאמרים

פינקלשטיין כתב כ-350 מאמרים אקדמיים. רבים מהם ניתן למצוא בדף שלו באתר אקדמיה.

ספר יובל

Bene Israel: Studies in the Archaeology of Israel and the Levant during the Bronze and Iron Ages in Honour of Israel Finkelstein, Leiden and London 2008 (eds. Alexander Fantalkin and Assaf Yasur-Landau)

לרשימות פרסומיו של פינקלשטיין ראו גם

• רשימת הפרסומים של תילתן/ישראל פינקלשטיין, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של תילתן/ישראל פינקלשטיין באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של פינקלשטיין באתר מקראנט

פרסים

פינקלשטיין היה חתן פרס דן דוד לשנת 2005 יחד עם עם הארכאולוג גרהם ברקר מאוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה. ועדת הבחירה ציינה שהוא "ידוע כחוקר מוביל בארכיאולוגיה של הלבנט וכמייצר חשוב ביותר של ידע ארכיאולוגי לשחזור ההיסטוריה של ישראל בתקופת המקרא. הוא מצטיין ביצירת קשרים בין ארכיאולוגיה למדעים המדויקים ועשה מהפכה ברבים מהתחומים האלה… לפינקלשטיין יש השפעה על תיקון מהותי של ההיסטוריה של ישראל במאות העשירית והתשיעית לפסה"נ. הוא שינה את המחקר של היסטוריה וארכיאולוגיה באוניברסיטאות בישראל ממחקר "מונומנטלי" למחקר "שיטתי" של העדות הארכיאולוגית. הוא לקח דיספילינה שהפכה לרדומה ושמרנית, שבה הסכימו כולם, פחות או יותר, על הפרשנות של תוצאות חפירה, והפך את הדברים מקצה לקצה… המחקר של התקופות האלה לעולם לא יחזור להיות כשהיה… ישראל פינקלשטיין הוכיח שהוא יצירתי, יוצר ידע ומחקר ולא רק דיון, מעלה רעיונות ומעורר דיונים ללא פחד אבל עם דמיון ועם חן".

בשנת 2014 זכה פינקלשטיין ב-Prix Delalande Guérineau מאת המוסד הצרפתי Institut de France, l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres בעבור ספרו Le Royaume biblique oublié (The Forgotten Kingdom).

פרסים אחרים שזכה בהם כוללים את העיטור הצרפתיChevalier de l’ordre des Arts et des Lettres (2009) ותואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן (2010).

ציוני דרך אחרים

• נבחר לאחד מעשרת החוקרים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הארכיאולוגיה של הלבנט (פרסום שוויצרי, 1993).
• הוזמן ל-Salon du Livre בפריז (2008). שם נערכו שני דיונים (debates), האחד עם הפילוסוף הצרפתי ארמן אבקסיס על המקרא וארץ הקודש, והשני עם הסופר מאיר שלו על המקרא של הסופר והמקרא של הארכיאולוג.
• הרצאת מפתח בכנס השנתי של ה-American Schools of Oriental Research בנשוויל (2000).
• פרופיל בן כחמישים עמודים בספרו של ג"פ מונדו (J.-F. Mondot) Une Bible pour deux mémoires, Paris 2006.
• הרצאה מוזמנת בסימפוזיון מיוחד לכבוד שישים שנים למכון וייצמן (יחד עם כלת פרס נובל עדה יונת, חתן פרס נובל דניאל כהנמן ולורד וילסון, 2009).
• הרצאת מפתח בכנס על ארכיאולוגיה של הים התיכון בפירנצה (2012).
• שתי הרצאות ב Académie des Inscriptions et Belles Lettres בפריז (2012, 2016).
• הרצאה פומבית ב Alte Aula, אוניברסיטת היידלברג (2014).

הופעות בתקשורת

בכתבי עת מקצועיים

• כתבת חדשות, Science 287, January 7, 2000
• כתבה, Archaeology, September/October 2001
• ראיון, Le Monde de la Bible 142, 2002
• ראיון, Biblical Archaeology Review, November–December 2002
• ראיון, Les Cahiers de Science & Vie, June 2003
• ראיון, Welt der Bibel, 2003
• כתבה, La Recherche, February 2004
• ראיון, Religions & Histoire, May–June 2006
• כתבת פרופיל, Science 315, February 2, 2007
• כתבת פרופיל, New Scientist, May 31, 2008
• כתבה ארוכה וראיון, Sciences et Avenir, January 2009
• ראיון, Biblical Archaeology Review, May–June 2010
• כתבת חדשות, Nature, December 2, 2010
• כתבת חדשות, Science, December 10, 2010
• ראיון, Le Monde de la Bible 200, 2012
• כתבה ארוכה על מגידו וראיון, Discover Magazine 2015

בפרסומים כלליים

• כתבה בעמוד הראשי, Wall Street Journal, December 31, 1997
• ביקורת ספר בת שני עמודים על The Bible Unearthed, New York Times Book Reviews, February 4, 2001
• ביקורת ספר בת עמוד על La Bible dévoilée, Le Monde, June 7, 2002
• Salomon: grand roi ou chef de bande? La Vie, July 10, 2002
• ראיון, Le Nouvel Observateur, July 18–24, 2002
• אביבה לורי, הספין הגדול בהיסטוריה, באתר הארץ, 9 במאי 2003
• ראיון, Le Point, September 19–26, 2003
• אבי בליזובסקי, ‏זוכה פרס דן דוד, הארכיאולוג ישראל פינקלשטיין: למזלנו אין בארץ משטרת מחשבות, באתר "הידען", 27 בפברואר 2005
• ראיון, Le Figaro, June 5, 2005
• ביקורת ספר על Les roi sacrés de la Bible, Le Figaro, May 18, 2006
• ראיון, Le Point, June 8, 2006
• ראיון, Le Monde 2, December 23, 2006
• כתבת פרופיל, Lifestyles 35, Spring 2007
• ראיון, L’Express, June 14–20, 2007
• ראיון, Le Monde des Religions, November–December 2008
• ראיון, Le Monde des Religions, January–February 2011
• כתבה וראיון, Le Monde Weekend magazine, April 23, 2011
• כתבה וראיון, Christian Science Monitor, October 14, 2013
• כתבה על מחקר אבקת צמחים בכינרת וראיון, New York Times, October 22, 2013
• כתבה על דנ"א קדום של חזירים בלבנט וראיון, New York Times, November 4, 2013
• ישראל פישר, המקרא הוא אתוס ולא היסטוריה, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2014
• כתבה, Der Spiegel, December 22, 2014
• ראיון בן שעה, Voice of America, March 18, 2015
• כתבה על אלגוריתם לניתוח כתב יד של חרסי ערד, New York Times, April 11, 2016

כתבות וראיונות נוספים פורסמו, בין השאר, בעיתון הארץ ובכתבי העת האלה:

Commentary, La Croix, L’Express, Le Figaro, The Guardian, Harper’s, The Herald Tribune, The Jerusalem Post, The Jerusalem Report, Los Angeles Times, Marianne, National Geographic, the Smithsonian Magazine, Time, The Times, USA Today, US News and World Report, The Washington Post, Live Science

בתקשורת האלקטרונית

ערוץ ARTE הפיק ושידר סרט דוקומנטרי בן ארבע שעות בשם La Bible dévoilée, שהתבסס על הספר "ראשית ישראל". בנוסף הופיע פינקלשטיין בסרטים דוקומנטריים רבים שהפיקו ערוצי הטלוויזיה Discovery Channel, BBC, PBS, ARTE, National Geographic, The History Channel, The Learning Channel ואחרים.

להלן קישורים אחדים לסרטים דוקומנטריים, לראיונות ולהרצאות של פינקלשטיין באתר YouTube ובאתרים אחרים:

• סדרת הרצאות בנושא "החיפוש אחר עם ישראל ההיסטורי" (The Quest for the Historical Israel; 2005; אנגלית)
• ישראל פינקלשטיין, ‏ירושלים ויהודה בראשית צמיחתן, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 27 בדצמבר 2006

• 14 הרצאות במסגרת סדרת הרצאות הרקטור באוניברסיטת תל-אביב בשם "ראשית ישראל: ארכיאולוגיה, מקרא ומה שקרה" (2006–2007)

• הרצאה על קבלת החלטות במאה השמינית לפסה"נ (2008)

• על ארכיאולוגיה והמקרא (2011)
  • חלק א
  • חלק ב

• על ארכיאולוגיה והמקרא באתר החברה לספרות המקרא (Society of Biblical Literature; 2013; אנגלית)
  • ארכיאולוגיה ותיארוך
  • חדשנות בארכיאולוגיה
  • ראשית ישראל
  • אקלים קדום

• על יציאת מצרים באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו (2013; אנגלית)

• ראיון באוניברסיטה המתודיסטית של סאו פאולו (2015; אנגלית עם כתוביות בפורטוגזית)
  • קישור 1
  • קישור 2 (לאותו הראיון)

• הרצאה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בנושא "ארכיאולוגיה מסורתית ומיקרוארכיאולוגיה: תקופת הברזל בהר הנגב" (2015)

• הרצאה ב-Académie des Inscriptions et Belles Lettres בפריז בנושא "ארכיאולוגיה מסורתית ומיקרוארכיאולוגיה: תקופת הברזל בהר הנגב" (2016; צרפתית)

שונות

• אזכור של תרומתו למחקר בעבודתו של הפילוסוף הצרפתי פול ריקר Vivant jusqu' à la mort, Paris 2007: 115-117.
• השתתף בדיון של עשרה אקדמאים ישראלים עם הנרי קיסינג'ר, ירושלים 2008.
• פגש את הבמאי הצרפתי ז'אן-לוק גודאר על פי בקשתו של האחרון, תל-אביב 2008.
• א"ב יהושע נשא דברים באירוע לרגל הפרסום של "בני ישראל", ספר היובל לכבודו של פינקלשטיין, תל-אביב 2009.
• הרצה בבית ראש הממשלה מנחם בגין, 1982 ובבית הנשיא שמעון פרס, 2010.
• הצייר הצרפתי ג'ראר גארוסט הזמין את פינקלשטיין להופיע בסרט טלוויזיה דוקומנטרי על עבודתו, 2012.
• רואיין בידי כריסטיאן אמנפור, 2012.
• נזכר בקליפ I am a very model of a biblical philologist, 2014

קישורים חיצוניים

• אתר אישי

• משלחת חפירות מגידו

• משלחת חפירות קריית יערים

• פרוייקט הפלאוגרפיה הממוחשבת

• מאמרים באתר Academia
• דף באתר "אקדם"

הערות שוליים

[[קטגוריה:ארכאולוגים ישראלים]] [[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: ארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום]] [[קטגוריה:זוכי פרס דן דוד]] [[קטגוריה:חברי הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית]] [[קטגוריה:חוקרי מכתבי אל-עמארנה]] [[קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] [[קטגוריה:דוקטור לשם כבוד]]