נצר סרני

(הופנה מהדף נצר סירני)
נצר-סרני
תמונה 1202.jpg
אנדרטה "משואה לתקומה" של בתיה לישנסקי בנצר סרני
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע[1] ‎64 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 946 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
8 מתוך 10

נֵצֶר סֶרֶנִי הוא קיבוץ הממוקם בין נס ציונה ורחובות לבאר יעקב ורמלה, בתחומי המועצה האזורית גזר. הקיבוץ נוסד בי"ג בסיוון תש"ח, 20 ביוני 1948, בידי ניצולי שואה ממחנה בוכנוואלד.[3][4] הקיבוץ התיישב בתחילה בבתים של חווה חקלאית שנוסדה על ידי גרמנים (חוות שפון).

שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה ניתן לו השם "קיבוץ בוכנוואלד"[5], ובאוקטובר 1949 הוחלף שמו ל"נצר" על ידי ועדת השמות הממשלתית[6].

בתקופה שקדמה לשינוי השם, הוצעו שתי חלופות אפשריות לאזכור שמו של חיים אנצו סרני. אנשי המקום ביקשו לקרוא לו "נצר-סרני", אולם ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשימוש בשם הלועזי סרני, ודרשה לבחור בחלופה העברית - "נצר חיים". במהלך הוויכוח פרסם נתן אלתרמן טור בטור השביעי, בו קרא להשתמש בשם נצר-סרני[7]. חבר הכנסת מטעם מפא"י חיים בן-אשר, ידידו הקרוב של חיים-אנצו סרני וחבר הקיבוץ, חש חוב של חבר לשמר את שמו. הוא החל בינואר 1955 בהליכי חקיקה שיועדו לכפות את השם "נצר- סרני" על ועדת השמות הממשלתית, בנימוק שבעקבות מותו הטרגי באסון מעגן של בנו יחידו דניאל סרני, נכרת השם סרני. ביוני 1955 הודיעה ועדת השמות הממשלתית שלמרות שהיא ממשיכה ותמשיך לעמוד על משמר השם העברי, היא מסכימה לשינוי שם היישוב ל"נצר-סרני" מתוך כבוד לכנסת[8].

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ נצר-סרני נמצא במקום שהיה בו מוסד חקלאי גרמני ונקרא על שם מנהלו מתאוס שפון, חוות שפון, (בערבית: ביר סאלם). בימי כיבוש הארץ בידי הבריטים, במלחמת העולם הראשונה בשנים 19171918, נמצאה כאן המפקדה הראשית של הצבא הבריטי ומקום מושבו של גנרל אדמונד אלנבי המפקד העליון. גם במלחמת העולם השנייה הוקמו בסביבה זו על ידי הבריטים מפעלים צבאיים שונים[9].

בראשית שנות החמישים, בעקבות הפילוג בקיבוץ המאוחד, משבר שהתרחש ברוב קיבוצי הקיבוץ המאוחד ולווה בעימותים קשים ובפילוג קיבוצים, נקלטו בנצר-סרני כחמישים משפחות מקיבוץ גבעת ברנר, מהם ותיקי הקיבוץ, ביניהם חיים בן אשר ויוסף אחאי[10].

ב-1992 נחנך בית תרבות וזיכרון בתכנונו של האדריכל פרדי כהנא. המבנה ממוקם בנקודה הגבוהה בקיבוץ למרגלותיו הוקם אתר זיכרון, שגם אותו תכנן כהנא, ובמרכזו האנדרטהשואה לתקומה", מעשה ידיה של בתיה לישנסקי.

מרבית ילדי ונערי הקיבוץ כיום לומדים בבית הספר בבית חשמונאי.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ מתפרנס בעיקר מגידולים חקלאיים, בהם תפוחי אדמה, הדרים ואבוקדו, רפת גדולה, וכן משכיר בשטחו חוות סוסים, בית אירועים וכנסים (חוות אלנבי) ואולם אירועים (חצר נצר). בכניסה לקיבוץ אזור תעשייה גדול, בו פעלו בעבר מספר מפעלים בבעלות הקיבוץ.

עם הקמת הקיבוץ החלה לפעול בו מסגריה[10], שהפכה במשך השנים למפעל מתכת שייצר בין השאר נגררים לשוק האזרחי והצבאי, מובילי טנקים[11], ארגזים למשאיות שיוצרו במפעל "ליילנד אשדוד"[12], ואף קרונות משא עבור רכבת ישראל[13]. המפעל רכש מפעל בהרצליה[14], ואף היה במשא ומתן לרכוש את מפעל הרכבת האוטובוסים "מרכבים"[15], אולם לאחר שנקלע לקשיים, נמכר בשנת 1997 לחברת "התכוף"[16].

הקיבוץ גם הקים מפעל רהיטים גדול[17].

מפעל נוסף שהוקם בקיבוץ ב-1982 היה "רינוטרם" (rhinotherm), מפעל שייצר מכשיר לטיפול בנזלת ואלרגיה על בסיס טכנולוגיה שפותחה במכון ויצמן[18]. בשנת 1991 קיבל המכשיר אישור לשיווק בארצות הברית על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי[19], אולם לא הצליח מסחרית ונסגר[20].

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2022 (אומדן); ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ חדר אוכל בקיבוץ בוכנוואלד בגרמניה, נובמבר 1945, באתר יד ושם
  4. ^ חברי קיבוץ בוכנוואלד באנטוורפן, מרס 1946, באתר יד ושם
  5. ^ אתר למנויים בלבד לילך ניישטט בורנשטיין, כולנו רוצים לייסד קיבוץ בארץ ישראל שיוסיף להיקרא בשם בוכנוולד, באתר הארץ, 27 באפריל 2020
  6. ^ הוחלפו שמותיהם של 48 יישובים חדשים, הארץ, 20 באוקטובר 1949
  7. ^ נתן אלתרמן, נצר סירני, דבר, 12 בנובמבר 1954
  8. ^ הכנסת הכירה בשם "נצר סרני", דבר, 14 ביוני 1955
  9. ^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', ערך : נצר סירני, עמוד 932
  10. ^ 1 2 עשור ראשון לנצר סרני, דבר, 1 ביולי 1958
  11. ^ עמיאל רז, הטנקים של צה"ל, הניידות - של נצר סירני, מעריב, 23 בפברואר 1988
  12. ^ "ליילנד" ייצא 26 משאיות לפרו, דבר, 27 בספטמבר 1966
  13. ^ שרון שדה, חברה מסלובקיה הועדפה על פני תעש במכרז הקרונות, חדשות, 21 בספטמבר 1993
  14. ^ שלושה מפעלים בהרצליה מחלקים רווחים לפועלים, על המשמר, 28 באוגוסט 1972
  15. ^ נוית זומר, מו״מ על איחוד מרכבים ומפעל נצר סירני, חדשות, 10 בספטמבר 1989
  16. ^ התכוף - רכשה מפעל המתכת של נצר סירני, באתר גלובס, 16 במרץ 1997
  17. ^ מפעלי נצר סירני, דבר, 29 במרץ 1972
  18. ^ האפצ'י האחרון, כותרת ראשית, 26 בנובמבר 1986
  19. ^ גאולה למצוננים, חדשות, 17 באפריל 1991
  20. ^ גלי וינרב, ‏הקאמבק של רינו-טרם: מחזירה לשוק את המכשיר שלה לטיפול בנזלת, באתר גלובס, 27 ביולי 2006