פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


גלריית ערכים נבחרים של רכבת ישראל

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

אנדרטת ייסוד רכבת העמק בתחנת הרכבת חיפה מזרח

רכבת העמק הוא השם הנפוץ של שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20 וקישרה בין חיפה לצמח ומשם לדמשק, בירת סוריה. השם "רכבת העמק" מעולם לא ניתן למסילה באופן רשמי אך היה בשימוש נרחב ביישוב היהודי בארץ ישראל שהתפרס בנקודות התיישבות רבות בעמק יזרעאל. תהליך בנייתה של המסילה, אשר הייתה אחת ממסילות הברזל הראשונות בארץ ישראל, למן הגיית הרעיון הראשוני ועד לחנוכת הקו, ארך כארבעים שנים.

2

כיסאות רכבת הרוסים באזור האסון

אסון רבדים הינו תאונת רכבת שאירעה ביום 21 ביוני 2005 בסמוך לקיבוץ רבדים שבשפלה. בתאונה התנגשה רכבת שעשתה את דרכה לבאר שבע במשאית עפר שחצתה את מסילת הברזל בדרך עפר. בתאונה נהרגו שמונה בני אדם, ובכללם נהג המשאית ונהג הרכבת, ונפצעו 198 נוסעים. שניים מקרונות הרכבת ירדו מהפסים, ומסילת הרכבת נפגעה. אסון רבדים הוא אחד מתאונות הרכבת החמורות שאירעו בישראל.

3

עבודות להקמת תחנת הרכבת בנייני האומה בירושלים
קו הרכבת המהיר לירושלים הוא אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר בישראל. המיזם כולל סלילת קו רכבת מהיר שיחבר את ירושלים ותל אביב דרך מודיעין ונתב"ג. הנסיעה בין שתי הערים הגדולות בישראל תימשך כ-28 דקות. בעבר שיערו כי הקמת הקו תעלה כ-3.8 מיליארד ש"ח, אך כבר ב-2008 תקציב הפרויקט חרג מ-6 מיליארד ש"ח. בקו גם ייבנו גשרים באורך כולל של כ-5 קילומטר וייכרו מנהרות באורך כולל של כ-20 קילומטר. המסילה תימתח עד תחנת הרכבת בנייני האומה הנבנית בעומק של כ-80 מטר מתחת לקרקע בסמוך לבנייני האומה ולתחנה המרכזית ירושלים שבכניסה המערבית לעיר.

4

תחנת הרכבת בנימינה
תחנת הרכבת בנימינה היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את יישובי דרום מחוז חיפה, ובעיקר את בנימינה-גבעת עדה, אור עקיבא וזכרון יעקב. היעילות והנגישות של התחנה האיצו את הפיתוח בסביבתה. גורמי תכנון ערים העריכו שבנימינה הפכה ממושבה מנומנמת לאזור נדל"ן מבוקש בעיקר בזכות הצלחתה של תחנת הרכבת. יש הרואים בה הוכחה לכך שתחנת רכבת מוצלחת (תדירות גבוהה של רכבות שעוצרות בתחנה, זמן נסיעה קצר למטרופולינים חיפה ותל אביב, נגישות רבה לכלי רכב פרטיים ולתחבורה ציבורית וסמיכות לכבישים ראשיים) יכולה להביא לפיתוח של אזורי פריפריה. היו אפילו שטענו כי התחנה הצליחה למתוח צפונה את גבולות מרכז הארץ (שהוגדרו בביטוי "בין גדרה לחדרה"). לעומת זאת, יש הטוענים שהצלחתה פוגעת בצביון הכפרי של בנימינה ומביאה לפיתוח מואץ מדי של הבנייה באזור על חשבון שטחים פתוחים שהיו אמורים להשתמר כ"ריאות ירוקות".

5

מוזיאון רכבת ישראל

מוזיאון רכבת ישראל הוא מוזיאון הרכבת הלאומי של ישראל. המוזיאון נמצא בבעלות רכבת ישראל וממוקם בתחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח. המוזיאון נפתח בשנת 1983 כיוזמה של צבי צפריר, מנכ"ל הרכבת דאז, ואילן פלקוב, שהיה למנהלו הראשון של המוזיאון. המוזיאון נמצא משני עבריו של מגרש המסילות בתחנה, והמעבר ביניהם אפשרי באמצעות גשר להולכי רגל, ממנו ניתן לצפות על תנועת הרכבות במסילת החוף, בקטע שבין תחנת הרכבת חיפה מרכז לבין תחנת הרכבת לב המפרץ. המוזיאון מציג את ההיסטוריה של התחבורה המסילתית במזרח התיכון החל בשנת 1892 עת נחנכה מסילת הרכבת יפו-ירושלים.

6

משוא"ה בשלבי בנייה בקומה העליונה של תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל, 2007
משוא"ה (מתקן שליטה ובקרה ארצי - חטיבת הפעלה) הוא מרכז התפעול הארצי של רכבת ישראל המשמש לשליטה, פיקוד ובקרה על תנועת הרכבות הארצית. המתקן נמצא בתחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל והוא נחנך על ידי רכבת ישראל בדצמבר 2008. המתקן שולט על כל מתקני האיתות והשליטה - הסימנורים והמסוטים, שלאורך רשת המסילות הארצית. בתחילת שנת 2009 נמצאו ליקויים בהפעלת המתקן - בתחום הטכני, תקלת מחשב השביתה לחלוטין את תנועת הרכבות בכל הארץ, ובתחום האנושי, הכשרה לקויה של העובדים המפעילים את המתקן גרמה לטעויות אנוש שהסבו נזק לציוד הנייד של רכבת ישראל.

7

קטע של מסילת הרכבת לירושלים שיצא משימוש

מסילת הרכבת יפו-ירושלים היא מסילת הברזל הראשונה שנסללה בארץ ישראל בפרט ובמזרח התיכון בכלל. המסילה הונחה בסוף המאה ה-19 לאורך התוואי המפותל של נחל שורק וחיברה בין נמל יפו לתחנת הרכבת ירושלים שבפאתי העיר העתיקה. מאז ימי השלטון העות'מאני, עבור בימי המנדט הבריטי ולאורך כל שנות קיומה של מדינת ישראל הנסיעה ברכבת לירושלים נחשבה לאיטית ולא כדאית ביחס לאמצעי התחבורה החלופיים. לכן נתפשת המסילה כפיל לבן ופרויקט הקמת קו הרכבת המהיר לירושלים נועד להחליף אותה.

8

לוח זיכרון במקום האסון במושב הבונים

אסון הבונים, שאירע ב-11 ביוני 1985, הוא תאונת רכבת שבה התנגשה רכבת באוטובוס שהוביל תלמידי חטיבת ביניים לטיול שנתי, בקרבת מושב הבונים. באסון נהרגו 19 תלמידי חטיבת ביניים ו-3 נשים (מחנכת הכיתה, נהגת האוטובוס ואם מלווה). היה זה אסון הרכבת החמור ביותר בתולדות המדינה. הרכבת פגעה באוטובוס זמן קצר לאחר שנתקע במפגש כביש-מסילה בקרבת מושב הבונים.

9

תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע

תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע היא תחנת רכבת היסטורית שהוקמה על ידי העות'מאנים ב-1915, כשהעיר באר שבע הייתה למוקד צבאי וכלכלי גדול בקרבות מלחמת העולם הראשונה מול הצבא הבריטי. בימי המנדט הבריטי באר שבע חזרה להיות עיירת ספר בעלת חשיבות משנית, ותחנת הרכבת שבה נסגרה בשנת 1927. עם סיום המנדט, נכבשה באר שבע על ידי המצרים, אז שימשה התחנה כמפקדתם של האחים המוסלמים. כעבור חמישה חודשים, בעיצומה של מלחמת העצמאות, נתפשה באר שבע על ידי כוחות צבא הגנה לישראל, ומאז שימשו מבני התחנה כמחסני ציוד צבאי במשך שלושה עשורים. בשנות ה-70 אוזרחו מבני התחנה ושימשו במשך כעשרים שנה כבית מלאכה אומנותי לנייר וכתחנת בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע. כיום התחנה היא אתר לאומי מוכרז ומבניה הנטושים ממתינים לתהליך שימור.

10

רכבת נוסעים פרברית

רכבת פרברים היא אמצעי תחבורה שמטרתו להסיע יוממים מקצות המטרופולין אל מרכזו ומהטבעת התיכונה של המטרופולין אל אזורי התעשייה שבשוליו. רכבות פרבריות מאופיינות בכמויות גדולות של נוסעים בשעות העומס, בתדירות גבוהה, בדלתות רחבות (על מנת לאפשר לנוסעים לעלות ולרדת בזריזות), בזמני תאוצה ותאוטה קצרים ובהשתלבות מיטבית במערכי תחבורה אחרים. לרוב, הרכבות הפרבריות אינן מהוות מטרד רעש ואינן מזהמות בשל היותן מופעלות בחשמל. ההגדרה הבינלאומית של רכבת פרברית היא רכבות בטווח של 150 ק"מ מהמטרופולין. לפי הגדרה זו כל קווי רכבת ישראל הם פרבריים, ולכן ננקטה בישראל הגדרה חלופית - רכבת בינעירונית היא רכבת המקשרת בין הערים הגדולות חיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע (עם מעט עצירות בתחנות ביניים), ואילו כל שאר הרכבות הן רכבות פרבריות. רכבת ישראל מפעילה שני קווים פרבריים באזור מטרופולין תל אביב, קו אחד באזור חיפה ועוד קו בתדירות נמוכה בין דימונה לבאר שבע צפון. עם צמיחת המטרופולינים צפויה להתפתח בהם מערכת ענפה יותר של רכבות פרבריות. כיום, הרכבות הפרבריות בישראל מאופיינות בעומסים בלתי-נסבלים, בתדירות נמוכה מדי ובאיחורים מרובים. תהליך ההצטיידות של רכבת ישראל בקרונות וקטרים חדשים ותוכנית חישמול מסילת הרכבת הם צעד לקראת רכבת פרברים מתקדמת.

11

תחנת הרכבת נהריה

תחנת הרכבת נהריה היא תחנת הנוסעים הצפונית ביותר המופעלת על ידי רכבת ישראל. התחנה ממוקמת בקצה הצפוני של מסילת החוף ונמצאת במרכז העיר נהריה. התחנה הוקמה בימי המנדט הבריטי על מסילת הברזל ששימשה את קו ביירות-קהיר. ב-1 ביולי 1945 הושק לראשונה קו נוסעים סדיר מנהריה לחיפה, שפעל במקוטע עד שהופסק כליל במלחמת העצמאות. שנתיים לאחר קום המדינה חודש הקו (עם שתי רכבות יומיות בכל כיוון), וכעבור שנתיים הופסק שוב וחודש בשנית רק בשנת 1958. בשנת 2001 התחנה נבנתה מחדש על ידי רכבת ישראל, ומאז מוצב שער על מסילת הברזל המושבתת שממשיכה מהתחנה צפונה עד בצת. ב-9 בספטמבר 2001 מחבל מתאבד פוצץ עצמו בכניסה לתחנת הרכבת תוך שהוא רוצח שלושה בני אדם ופוצע כ-70. הפיגוע היווה נקודת מפנה בניתוח הפרופיל של מחבלים מתאבדים באינתיפאדת אל אקצא, משום שבוצע על ידי היה הפיגוע הראשון שבוצע על ידי איש דת מבוגר (בן 48), נשוי ואב לילדים שהתגורר בכפר הערבי ישראלי אבו סנאן.

12

סימנורים - הימני מורה "סע", השמאלי מורה "עצור"

סימנור הוא מתקן איתות לרכבות (בדומה לרמזור עבור מכוניות. מקור המילה הוא הלחם של המילים "סימן" ו"אור". תפקידו של הסימנור הוא לסמן לנהג הרכבת האם קטע המסילה שלפניו פנוי, וזאת כדי למנוע התנגשות רכבות. בשונה מרמזור, הסימנור אינו מכוון תנועה בצומת לכיוונים שונים, אלא מונע מרכבת להיכנס למסילה לא פנויה. קיימים שני סוגים סימנורים - "סימנור ראשי" מורה לנהג הרכבת לעצור או לנסוע (לרוב, אור אדום מורה "עצור" ואור ירוק מורה "סע"); ו"סימנור מקדים" המוצב מרחק-מה לפני סימנור ראשי כדי ליידע את נהג הרכבת על הסימנור הראשי ולתכנן תגובה מתאימה.

13

תחנת הרכבת יפו

תחנת הרכבת יפו נבנתה בשנת 1891 כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו-ירושלים והייתה לתחנת הרכבת הראשונה במזרח התיכון. התחנה נחנכה עם פתיחת הקו לירושלים ב-26 בספטמבר 1892, ופעלה עד מלחמת העצמאות. התחנה מוקמה ליד השכונות הצפוניות של יפו - השכונה היהודית נווה צדק והשכונה הערבית מנשייה, במרחק קצר מחוף הים התיכון ומנמל יפו. התחנה זכתה לתנועה ערה, ועד מלחמת העולם הראשונה עברו בה כ-183,000 נוסעים. בתחילת המאה ה-20 התמקמה באזור מתחם התחנה משפחת וילנד מתנועת הטמפלרים אשר הקימה בסמוך לתחנה את ביתם ומפעל לחומרי בנייה. התחנה הושבתה עם פרוץ מלחמת העצמאות, והועברה לידי צה"ל. מאז הפסקת פעילותה, סבלו מבני התחנה מהזנחה. בימים אלה זוכים המבנים לעדנה כאשר 22 מבנים עות'מאנים וטמפלרים שהוזנחו, עברו תהליך שימור ושיפוץ ומהווים מרכז לתרבות, בילוי ופנאי בשם "מתחם התחנה".

14

מנחם סבידור

מנחם סבידור שימש בתפקיד מנכ"ל רכבת ישראל במשך כעשור, בין השנים 1954-1964. על-שמו קרויה תחנת הרכבת תל אביב מרכז, שהיא התחנה הראשית של רכבת ישראל ובה גם נמצאים משרדי הנהלת החברה. את הידע בתחומי התחבורה והכלכלה רכש כשהתנדב לצבא הבריטי בשנת 1946. לאחר קום המדינה התגייס לצה"ל, ובשנת 1953 מונה לתפקיד סמנכ"ל משרד התחבורה. כעבור שנה מונה לתפקיד מנכ"ל הרכבת, תפקיד שבו החזיק במשך כעשור. סבידור המשיך לשמש כמנכ"ל של חברות ממשלתיות שונות עד 1977, אז התמודד מטעם מפלגת גח"ל על מושב בכנסת התשיעית. הוא נבחר לכהן כחבר כנסת, ונבחר שוב גם ב בחירות לכנסת העשירית. אז גם הוענק לו תפקיד יושב ראש הכנסת, תפקיד אותו מילא עד 1984. מנחם סבידור נפטר ב-2 בנובמבר 1988. לאחר מותו, נקראה על שמו תחנת הרכבת תל אביב מרכז.

15

יצחק הראל
יצחק הראל (אלוף במיל') היה המנכ"ל של חברת רכבת ישראל בין השנים 2007-2011. הראל התגייס לחיל ההנדסה בשנת 1975 ולאחר סיום קורס הקצינים עבר לשרת בחיל השריון. הוא טיפס בסולם הדרגות בשנות ה-80 וה-90 ושימש כמפקד גדוד, כמפקד חטיבה וכמפקד עוצבה. בשנת 1999 עבר הראל למטה הכללי של צה"ל, ומונה לעוזר ראש אגף התכנון. בשנת 2002 הועלה לדרגת אלוף וקיבל את הפיקוד על הגיס הצפוני. במרץ 2003 היה למפקדו הראשון של אגף התקשוב. בדצמבר אותה שנה החליף את גיורא איילנד בראשות אגף התכנון. הראל התאזרח ב-21 באוגוסט 2006, לאחר 32 שנות שירות. לאחר שירותו הצבאי כיהן כיו"ר ללא שכר בחברה הלאומית לדרכים בישראל במשך למעלה משנה. הראל נבחר לתפקיד מנכ"ל רכבת ישראל מתוך כ-80 מתמודדים שהגישו את מועמדותם. בנוסף לניסיונו הרב בניהול תקציבי עתק ומערכות גדולות, הראל הוא גם בוגר בית הספר לפיקוד ולמטה ובעל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. יצחק הראל מתגורר ברעות; נשוי לדפנה (סא"ל במיל') ואב לשניים (בן ובת).

16

מפת רשת המסילות של הרכבת המנדטורית
הרכבת המנדטורית היא חברת רכבות בשליטה בריטית אשר הפעילה את שירות הרכבות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, החל בשנת 1920 ועד תום המנדט בשנת 1948. משך כל תקופת פעילותה היוותה הרכבת המנדטורית מקום עבודה קבוע לאלפי עובדים - ערבים ויהודים - והייתה אחד הגופים הכלכליים הגדולים ביותר בארץ ישראל. לאחר ייסוד מדינת ישראל קמה חברת רכבת ישראל על היסודות שהניחה הרכבת המנדטורית.

17

שלט בקריית אתא המציין את מקום ההתקפה

ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת בוצעה ב-17 ביוני 1946 (יממה לאחר ליל הגשרים) על ידי אנשי ארגון לח"י במסגרת תנועת המרי העברי נגד המנדט הבריטי בארץ ישראל. זו הייתה הפעולה הנועזת ביותר של לח"י נגד הבריטים - והדבר בא לידי ביטוי הן בדרכי ארגון הפעולה והן במספר החללים שנפלו במהלכה. ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת המנדטורית במפרץ חיפה נועדה לשבש את תנועת הרכבות של שלטון המנדט ולהרפות את ידיו.

18

הגשר מעל כביש 3 - העמודים הגבוהים ביותר בגובה 40 מטר

גשר הרכבת מעל עמק איילון הוא הגשר הארוך ביותר שמוקם במסגרת קו הרכבת המהיר לירושלים. עם השלמתו יהיה לגשר הארוך ביותר במדינת ישראל - אורכו 1.2 קילומטר, וגובהו המרבי הוא 40 מטר. הגשר נבנה כחלק משלב מהקמת קו הרכבת המהיר לירושלים ההולך ונסלל מאזור כפר דניאל שליד מודיעין-מכבים-רעות עד לתחנת הרכבת העתידית בנייני האומה בירושלים. לכאורה, גשר הבטון העצום פוגע בסביבה הטבעית שבה הושק וחורץ את נופו של עמק איילון. עם זאת, הוא מהווה את החלופה הכי פחות פוגענית מבחינה אקולוגית בכך שאינו חוצה את אזורי המחיה של בעלי החיים בעמק. כמו כן, הגשר נועד למעבר רכבות מהירות שיהוו אלטרנטיבה ראויה לכלי תחבורה אחרים, כלומר, צורת הגשר נועדה להפוך את הרכבת לכדאית ולהפחית את כמות הנוסעים בכלי רכב מזהמים.

19

הפתח הדרומי של מנהרת הרכבת בראש הנקרה

מנהרת הרכבת בראש הנקרה היא מנהרה לרכבת שנחצבה דרך רכס ראש הנקרה בתקופת מלחמת העולם השנייה. כריית המנהרה איפשרה יצירת חיבור מסילתי בין שטח המנדט הבריטי בפלשתינה-א"י לבין לבנון (שנכבשה על ידי בעלות הברית ב-1941). כריית המנהרה, שארכה כשנה וחצי, התבצעה על ידי יחידות-משנה של הצבא הבריטי, ושימשה לצרכים צבאיים בלבד ומעולם לא עברו בה רכבות אזרחיות. המנהרה כוללת שתי חציבות באורך של כ-250 מטר המחוברות ביניהן בגשר. עם כינונן של לבנון וישראל כיישויות ריבוניות עצמאיות נמתח קו הגבול בין המדינות בחציבה הצפונית של המנהרה. המנהרה נאטמה, והיא משמשת כיום כאתר תיירותי.

20

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/20

21

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/21

22

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/22

23

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/23

24

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/24

25

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/25

26

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/26

27

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/27

28

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/28

29

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/29

30

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/30

31

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/31

32

פורטל:רכבת ישראל/ערך נבחר/גלריה/32